די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
מיללער האט געשריבן: לרגל התחלת מסכתא חדשה, אולי טוב לחדש האשכול על חידות וידיעות חדשות שנמצאים בין דפי השיעור, ומינן ומינכון תסתיים שמעתתא
קריינא דאיגרתא וכו'
דף ד. [חידה] היכי תימצי מי שעושה (אינו עושה) מעשה אחת בנזירות ועובר עליה משום חמשה איסורים שונים של בל תאחר?
מיללער האט געשריבן: בדף ט-י רעדט מען בחומר הענין של נדרים, טוב אשר לא תדור וכו' שמועסן די ראשונים לענין הלכה צו שנדר'ן און צוזאגן צדקה צו דאס איז א גלייכע זאך
אסאך ראשונים האלטן אז בעת צרה לכו"ע כשר לנדור דלמדין מיעקב אבינו, ברענגט דער שיטה מקובצת אן אינטערעסאנטער לשון מהרנב"י ז"ל: ומה שנהגו לידור צדקות ושמן למאור ביום הכיפורים, יש לומר דע"י שהוא יום הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו יתברך, כשעת צרה דמי!
מיללער האט געשריבן: ז: השומע הזכרת השם וכו' שכ"מ שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה.
ולהלן ח: וזרחה לכם יראי שמי אלו בנ"א שיראין להוציא שם שמים לבטלה
ולפי"ז י"ל יראו את ה' קדושיו, היינו שקדושיו יראים להוציא שם שמים לבטלה, ולפיכך, אין מחסור ליראיו, שאין באין לידי עניות.
מיללער האט געשריבן: על מה שאנו לומדים במתני' ופי' הר"ן בדף י: האומר לחולין שאוכל לך, בפת"ח הלמ"ד אסור משום דמשתמע לא חולין אלא קרבן.
מן הנכון לציין לדברי המג"א או"ח תקפ"ב סק"ד לגבי אמירת זכרינו לחיים בעשי"ת להקפיד לומר הלמ"ד של לחיים בשב"א ולא בפת"ח דלא לשתמע לא חיים רח"ל.
והוסיף בשם הב"ח ומט"מ המג"א דבכל השנה באמירת השכיבנו אין להקפיד על כך דעפ"י דקדוק כשהשב"א באה בתחלת התיבה באותיות שאינן אחה"ע קורין בפת"ח.
וביאר המחצש"ק דאע"פ שעל פי דקדוק מתאים פת"ח הלמ"ד אבל בר"ה ויהכ"פ שהם ימי דין יש לברר לשון תפלתו יותר, והוסיף שעפי"ז בר"ה ויוהכ"פ יקפיד גם בהשכיבנו לומר בשב"א, ועיי"ש מה שהביא ע"ז מרש"י פר' בשלח.
ובעיקר הדבר דפת"ח הלמ"ד מורה על לא, עי' בהגהות מהריעב"ץ כאן שתמה ע"ז תמיה גדולה עפ"י כללי הדקדוק בלה"ק והקשה על הראשונים כולם פה אחד למה לא פירשו דהכוונה במתני' בלמ"ד קמוצה והוי כמו לא בארמית, והוא קושיא ופליאה עצומה.
מיללער האט געשריבן: אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.
דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'
פייערמאן האט געשריבן:מיללער האט געשריבן: אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.
דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'
וראה עוד ברש"ש במו"ק דף כ. על תוד"ה אייבו.
מיללער האט געשריבן:פייערמאן האט געשריבן:מיללער האט געשריבן: אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.
דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'
וראה עוד ברש"ש במו"ק דף כ. על תוד"ה אייבו.
שיינע מראה מקום, זייער אינטערעסאנט יישר כח
מיללער האט געשריבן: בדף לח. איז דא אן אינטערעסאנטע רא"ש אויף דעם וואס,די גמ' זאגט אז פלפולה של תורה ניתנה למשה ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל און ס'לערנט זיך פונעם פסוק 'כתב לך' כתבן שלך ווי ליגט דא פלפולה של תורה?
זאגט דער רא"ש בפירושו מורא'דיגע ווערטער: פלפולא בעלמא - הבנה וחריפות והיינו כתבן שלך כי כל החכמה והשכל רמוזים בכתב התורה בצורות האותיות. עכלה"ק דברים נפלאים ונסתרים
דער רמב"ן אין די הקדמה על התורה האט געשריבן: וכל הנמסר למשה רבינו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות בצורה כגון הלפופות והעקומות וזולתן או בקוצי האותיות ובכתריהם כמו שאמרו כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו אלו למה אמר לו עתיד אדם אחד לדרוש בהם תלי תלים של הלכות עד זו מנין לך א"ל הל' למשה מסיני כי הרמזים האלו לא יתבוננו אלא מפה אל פה עד משה מסיני ומזה אמרו בשיר השירים רבה בחזקיהו ספר תגין הראה להם והספר הזה הוא ידוע ומצוי אצל כל אדם יפרש בו כמה אלפי"ן יש בתורה בתגין וכמה ביתי"ן ושאר האותיות ומספר התגין של כל אחת ואחת ואין השבח שספרו על הספר הזה וגלוי הסוד שהיה בו לחזקיהו מפני התגין עצמן אלא בידיעתן בפירושיהן סודות רבים עמוקים מאד
דער רמב"ם אין פירוש המשניות בההקדמה לפרק חלק האט געשריבן: אלא כל אות שבה יש בה חכמות ונפלאות למי שהבינו ה', ולא תושג תכלית חכמתה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים
לא לנו האט געשריבן: כ'האב שבת געזען אין זמירות דברי יואל, צוגעברענגט ביים פירוש אויפ'ן זמר מה ידידות, משם א ספר "מיטב נגן" א שיינער פשט אויף "ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות", ווייל דאס וואס מ'מעג דינגען א מלמד אלס חפצי מצוה מותרים, הגם א מלמד טאר נישט נעמען געלט פאר זיין מלומדת, איז אבער דער המשך "למנצח בנגינות", פסקי טעמים איז מותר כמבואר נדרים לו.
מיללער האט געשריבן:לא לנו האט געשריבן: כ'האב שבת געזען אין זמירות דברי יואל, צוגעברענגט ביים פירוש אויפ'ן זמר מה ידידות, משם א ספר "מיטב נגן" א שיינער פשט אויף "ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות", ווייל דאס וואס מ'מעג דינגען א מלמד אלס חפצי מצוה מותרים, הגם א מלמד טאר נישט נעמען געלט פאר זיין מלומדת, איז אבער דער המשך "למנצח בנגינות", פסקי טעמים איז מותר כמבואר נדרים לו.
זייער א שיינער טייטש, עס ווערט געברענגט פון מערערע גדולי ישראל, זעה דא
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=33439#p33439
ובהמשך שם מה שדנו בזה
