נחום וואהלינער האט געשריבן:
כידוע איז רבי דן ראדווילער גיווען אן איידעם ביים אפטער רב זיע"א, איז מיר אינטערסאנט צו וויסען פארוואס ביי זיינע אייניקלעך טרעפט מען כמעט נישט די נאמען "דן" חתנו רבי יצחק מסקווירא בזוו"ר הוליד שני בנים א. ראי"ה מסקווירא שאכן נתן שם דן לבנו השני אך הוסיף שם משה דהיינו רבי משה דן מסקווירא, ב. רמ"נ משפיקוב שעליו לא קשה כיוון שהיה לו רק בן יחיד ונתן שם אחר אבי אביו ואבי חותנו דהיינו הטשערנאבלער מגיד, אבל על דור שני של בני ראי"ה מסקווירא קשה. וכן בני רש"י בכורו של קדוש ישראל מרוזין וחתנו של רבי דן ג"כ לא מובן הלא היה להם משפחות גדולות ואף אחד לא נתן השם דן. אתמהה. לא שמעתי שרבי דן נפטר צעיר שזה יהיה הפתרון לתמיהתי...
האדמו"ר ממודזיץ זצ"ל (נחלת דן) היה נכד של רב דן מקנסטנטין ונקרא על שמו
נחום וואהלינער האט געשריבן:
כידוע איז רבי דן ראדווילער גיווען אן איידעם ביים אפטער רב זיע"א, איז מיר אינטערסאנט צו וויסען פארוואס ביי זיינע אייניקלעך טרעפט מען כמעט נישט די נאמען "דן" חתנו רבי יצחק מסקווירא בזוו"ר הוליד שני בנים א. ראי"ה מסקווירא שאכן נתן שם דן לבנו השני אך הוסיף שם משה דהיינו רבי משה דן מסקווירא, ב. רמ"נ משפיקוב שעליו לא קשה כיוון שהיה לו רק בן יחיד ונתן שם אחר אבי אביו ואבי חותנו דהיינו הטשערנאבלער מגיד, אבל על דור שני של בני ראי"ה מסקווירא קשה. וכן בני רש"י בכורו של קדוש ישראל מרוזין וחתנו של רבי דן ג"כ לא מובן הלא היה להם משפחות גדולות ואף אחד לא נתן השם דן. אתמהה. לא שמעתי שרבי דן נפטר צעיר שזה יהיה הפתרון לתמיהתי...
הה"ק רבי דן מראדוויל נסתלק בשנות 67 לחייו. ותמיהני עליך שאינך יודע שבנו הה"ק רבי לוי משה יהודה שנישא לאשתו הרבנית רייזל בשנת תקפ"ד, היה לו בן מפורסם שנולד אחרי פטירת רבי דן מראדוויל בשנת תר"א: הה"ק רבי דן מקאנסטאנטין.
רבי דן מראדוויל - קאנסטאנטין.JPG (243.27 KiB) געזען 2431 מאל
ושאר בניו היו: 1) רבי יצחק שנסתלק כשהוא לא יותר מבן 17 (שנפטר בשנת תרי"ב ונקרא ע"ש זקינו בעל אור יצחק מראדוויל שנסתלק בשנת תקצ"ה). 2) רבי אי"ה שנקרא ע"ש זקינו הה"ק מאפטא, ונסתלק בשנת תר"ח כשהוא בן 16. 3) רבי מרדכי היה לו רק שני ילדים *1) רבי לוי משה יהודה אחרי אביו, ו*2) רייזל אחרי אמו.
אינעם מאמר ויתילדו געדרוקט פאריגע וואך (מספר 299) צייכנט צו הרב וועקשטיין צו א מגילת יוחסין געשריבן דורך הרב אברהם איטינגא (געדרוקט אינעם ספר "תורת מנחם" - מונקאטש תרס"ג), וואס ער דערמאנט דארטן הג"ר יוסף אב"ד זלאטשוב, און אין די הערה שרייבט הרב איטינגא: "ובכתב היחס שתחת ידי ידידי הרב החריף ר' יקותיאל זלמן שור נ"י מפה כתוב, שהגאון מ' יוסף הנ"ל הוא ג"כ אביו זקינו של הגאון הק' מאפטא זי"ע, ולא נודע לי איככה".
הרב וועקשטיין שרייבט דערויף אז די יחוס גייט מסתמא דורך זיין טאטע'ס מאמע [אשת רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש], וואס עס איז נישט באקאנט ווער זי איז געווען. ווייל אלע אנדערע נאנטע זיידעס פונעם אפטער איז מבואר היטב אין די כתב יוחסין וואס דער אפטער רב'ס טאטע און דער אפטער רב האבן געשריבן.
צו באמערקן, אז לפי סדר השנים איז מוכרח, אז אויב איז דער אפטער רב טאקע געווען אן אייניקל פון דעם רבי יוסף אב"ד זלאטשוב, רעדט זיך עס טאקע אז רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געווען ביי אים אן איידעם, ווייל רבי יוסף איז לכאורה נישט געבוירן פריער פון שנת ת"מ, ווייל זיין איידעם רבי אברהם שור איז נישט געבוירן פריער פון שנת ת"צ. און רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געבוירן בשנת תנ"ו אדער תנ"ט.
עס וועט בלייבן א חידוש דעמאלט, אז ווען רבי שמואל - פאטער פונעם אפטער רב - האט געשריבן זיין כתב יחוס בשנת תצ"ז, פארוואס האט ער נישט דערמאנט זיין זיידען רבי יוסף אב"ד זלאטשוב וואס האט נאך דעמאלט געלעבט.
אגב, רבי שמואל האט טאקע געהאט א זון רבי יוסף, און דער אפטער רב האט געהאט א זון רבי יוסף משה, וואס איז א שטיקל סמך אז די נאמען "יוסף" איז געווען א נאמען אין די משפחה.
נחוניא האט געשריבן:
אינעם מאמר ויתילדו געדרוקט פאריגע וואך (מספר 299) צייכנט צו הרב וועקשטיין צו א מגילת יוחסין געשריבן דורך הרב אברהם איטינגא (געדרוקט אינעם ספר "תורת מנחם" - מונקאטש תרס"ג), וואס ער דערמאנט דארטן הג"ר יוסף אב"ד זלאטשוב, און אין די הערה שרייבט הרב איטינגא: "ובכתב היחס שתחת ידי ידידי הרב החריף ר' יקותיאל זלמן שור נ"י מפה כתוב, שהגאון מ' יוסף הנ"ל הוא ג"כ אביו זקינו של הגאון הק' מאפטא זי"ע, ולא נודע לי איככה".
הרב וועקשטיין שרייבט דערויף אז די יחוס גייט מסתמא דורך זיין טאטע'ס מאמע [אשת רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש], וואס עס איז נישט באקאנט ווער זי איז געווען. ווייל אלע אנדערע נאנטע זיידעס פונעם אפטער איז מבואר היטב אין די כתב יוחסין וואס דער אפטער רב'ס טאטע און דער אפטער רב האבן געשריבן.
צו באמערקן, אז לפי סדר השנים איז מוכרח, אז אויב איז דער אפטער רב טאקע געווען אן אייניקל פון דעם רבי יוסף אב"ד זלאטשוב, רעדט זיך עס טאקע אז רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געווען ביי אים אן איידעם, ווייל רבי יוסף איז לכאורה נישט געבוירן פריער פון שנת ת"מ, ווייל זיין איידעם רבי אברהם שור איז נישט געבוירן פריער פון שנת ת"צ. און רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געבוירן בשנת תנ"ו אדער תנ"ט.
אתה רוצה לומר ששם יוסף משה ע"ש ר' יוסף אב"ד זעליכואוו? מה השם משה? [יש ספר שלשלת היוחסין של הרה"ק מאפטא עד הט"ז והב"ח] עס וועט בלייבן א חידוש דעמאלט, אז ווען רבי שמואל - פאטער פונעם אפטער רב - האט געשריבן זיין כתב יחוס בשנת תצ"ז, פארוואס האט ער נישט דערמאנט זיין זיידען רבי יוסף אב"ד זלאטשוב וואס האט נאך דעמאלט געלעבט.
אגב, רבי שמואל האט טאקע געהאט א זון רבי יוסף, און דער אפטער רב האט געהאט א זון רבי יוסף משה, וואס איז א שטיקל סמך אז די נאמען "יוסף" איז געווען א נאמען אין די משפחה.
נחוניא האט געשריבן:
אינעם מאמר ויתילדו געדרוקט פאריגע וואך (מספר 299) צייכנט צו הרב וועקשטיין צו א מגילת יוחסין געשריבן דורך הרב אברהם איטינגא (געדרוקט אינעם ספר "תורת מנחם" - מונקאטש תרס"ג), וואס ער דערמאנט דארטן הג"ר יוסף אב"ד זלאטשוב, און אין די הערה שרייבט הרב איטינגא: "ובכתב היחס שתחת ידי ידידי הרב החריף ר' יקותיאל זלמן שור נ"י מפה כתוב, שהגאון מ' יוסף הנ"ל הוא ג"כ אביו זקינו של הגאון הק' מאפטא זי"ע, ולא נודע לי איככה".
הרב וועקשטיין שרייבט דערויף אז די יחוס גייט מסתמא דורך זיין טאטע'ס מאמע [אשת רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש], וואס עס איז נישט באקאנט ווער זי איז געווען. ווייל אלע אנדערע נאנטע זיידעס פונעם אפטער איז מבואר היטב אין די כתב יוחסין וואס דער אפטער רב'ס טאטע און דער אפטער רב האבן געשריבן.
צו באמערקן, אז לפי סדר השנים איז מוכרח, אז אויב איז דער אפטער רב טאקע געווען אן אייניקל פון דעם רבי יוסף אב"ד זלאטשוב, רעדט זיך עס טאקע אז רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געווען ביי אים אן איידעם, ווייל רבי יוסף איז לכאורה נישט געבוירן פריער פון שנת ת"מ, ווייל זיין איידעם רבי אברהם שור איז נישט געבוירן פריער פון שנת ת"צ. און רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געבוירן בשנת תנ"ו אדער תנ"ט.
אתה רוצה לומר ששם יוסף משה ע"ש ר' יוסף אב"ד זעליכואוו? מה השם משה? [יש ספר שלשלת היוחסין של הרה"ק מאפטא עד הט"ז והב"ח] עס וועט בלייבן א חידוש דעמאלט, אז ווען רבי שמואל - פאטער פונעם אפטער רב - האט געשריבן זיין כתב יחוס בשנת תצ"ז, פארוואס האט ער נישט דערמאנט זיין זיידען רבי יוסף אב"ד זלאטשוב וואס האט נאך דעמאלט געלעבט.
אגב, רבי שמואל האט טאקע געהאט א זון רבי יוסף, און דער אפטער רב האט געהאט א זון רבי יוסף משה, וואס איז א שטיקל סמך אז די נאמען "יוסף" איז געווען א נאמען אין די משפחה.
מצד אחד אכן לא נזכר בכתב היחוס מאביו של הרב מאפטא שנרשם בשו"ת הריב"ש. מצד שני, גם היחוס לט"ז לא מופיע שם, אלא בכת"י אחר של הרב מאפטא עצמו, כך שלא ראינו אינו ראיה.
נדמה לי שהקושי היותר גדול הוא בסדר השנים, נדמה לי שראיתי כי ר' יוסף אב"ד זלוטשוב חתום משם כאב"ד בשנת תק"ח, והגיע לכהן שם אחרי ר' משה בנו של המעשה רוקח. זה אומר שר' יוסף צ"ל סבו ממש של הרב מאפטא, ורק בדוחק במרחק דורות גדול יותר, אם כי אפשרי. ועוד קושי, הוא כי לפי כתב היחוס בתורת מנחם היה ר' יוסף מזלוטשוב גם זקינו של רמ"ל מסאסוב. האם יש תימוכין לכך כי היתה קרבה, כ"כ קרובה, בין הרב מאפטא לרמ"ל?
אולי אפשר ליישב ולומר כי שגגה נפלה אצל מוסר המידע לרבי אברהם איטינגא, שבד"כ כתיבתו אמינה. ואולי הכוונה שר' יוסף אב"ד זלוטשוב היה קרובו של הרב מאפטא, שכן שניהם התיחסו לרבי ר' העשיל, אך זו כמובן השערה בעלמא.
לענין מקור השם "משה", כמובן שאין לדעת בודאות, אך די לומר שלרב מאפטא היו מספר "זקינים" בשם "משה", ובין היתר רבי משה פרנס דט' קהילות (בן רבי מאיר אב"ד לובלין ועוד), וכן רבי משה בן רבי מאיר וואהל אב"ד בריסק.
נחוניא האט געשריבן:
אינעם מאמר ויתילדו געדרוקט פאריגע וואך (מספר 299) צייכנט צו הרב וועקשטיין צו א מגילת יוחסין געשריבן דורך הרב אברהם איטינגא (געדרוקט אינעם ספר "תורת מנחם" - מונקאטש תרס"ג), וואס ער דערמאנט דארטן הג"ר יוסף אב"ד זלאטשוב, און אין די הערה שרייבט הרב איטינגא: "ובכתב היחס שתחת ידי ידידי הרב החריף ר' יקותיאל זלמן שור נ"י מפה כתוב, שהגאון מ' יוסף הנ"ל הוא ג"כ אביו זקינו של הגאון הק' מאפטא זי"ע, ולא נודע לי איככה".
הרב וועקשטיין שרייבט דערויף אז די יחוס גייט מסתמא דורך זיין טאטע'ס מאמע [אשת רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש], וואס עס איז נישט באקאנט ווער זי איז געווען. ווייל אלע אנדערע נאנטע זיידעס פונעם אפטער איז מבואר היטב אין די כתב יוחסין וואס דער אפטער רב'ס טאטע און דער אפטער רב האבן געשריבן.
צו באמערקן, אז לפי סדר השנים איז מוכרח, אז אויב איז דער אפטער רב טאקע געווען אן אייניקל פון דעם רבי יוסף אב"ד זלאטשוב, רעדט זיך עס טאקע אז רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געווען ביי אים אן איידעם, ווייל רבי יוסף איז לכאורה נישט געבוירן פריער פון שנת ת"מ, ווייל זיין איידעם רבי אברהם שור איז נישט געבוירן פריער פון שנת ת"צ. און רבי אריה ליב אב"ד עיר חדש איז געבוירן בשנת תנ"ו אדער תנ"ט.
אתה רוצה לומר ששם יוסף משה ע"ש ר' יוסף אב"ד זעליכואוו? מה השם משה? [יש ספר שלשלת היוחסין של הרה"ק מאפטא עד הט"ז והב"ח] עס וועט בלייבן א חידוש דעמאלט, אז ווען רבי שמואל - פאטער פונעם אפטער רב - האט געשריבן זיין כתב יחוס בשנת תצ"ז, פארוואס האט ער נישט דערמאנט זיין זיידען רבי יוסף אב"ד זלאטשוב וואס האט נאך דעמאלט געלעבט.
אגב, רבי שמואל האט טאקע געהאט א זון רבי יוסף, און דער אפטער רב האט געהאט א זון רבי יוסף משה, וואס איז א שטיקל סמך אז די נאמען "יוסף" איז געווען א נאמען אין די משפחה.
מצד אחד אכן לא נזכר בכתב היחוס מאביו של הרב מאפטא שנרשם בשו"ת הריב"ש. מצד שני, גם היחוס לט"ז לא מופיע שם, אלא בכת"י אחר של הרב מאפטא עצמו, כך שלא ראינו אינו ראיה.
נדמה לי שהקושי היותר גדול הוא בסדר השנים, נדמה לי שראיתי כי ר' יוסף אב"ד זלוטשוב חתום משם כאב"ד בשנת תק"ח, והגיע לכהן שם אחרי ר' משה בנו של המעשה רוקח. זה אומר שר' יוסף צ"ל סבו ממש של הרב מאפטא, ורק בדוחק במרחק דורות גדול יותר, אם כי אפשרי. ועוד קושי, הוא כי לפי כתב היחוס בתורת מנחם היה ר' יוסף מזלוטשוב גם זקינו של רמ"ל מסאסוב. האם יש תימוכין לכך כי היתה קרבה, כ"כ קרובה, בין הרב מאפטא לרמ"ל?
אולי אפשר ליישב ולומר כי שגגה נפלה אצל מוסר המידע לרבי אברהם איטינגא, שבד"כ כתיבתו אמינה. ואולי הכוונה שר' יוסף אב"ד זלוטשוב היה קרובו של הרב מאפטא, שכן שניהם התיחסו לרבי ר' העשיל, אך זו כמובן השערה בעלמא.
לענין מקור השם "משה", כמובן שאין לדעת בודאות, אך די לומר שלרב מאפטא היו מספר "זקינים" בשם "משה", ובין היתר רבי משה פרנס דט' קהילות (בן רבי מאיר אב"ד לובלין ועוד), וכן רבי משה בן רבי מאיר וואהל אב"ד בריסק.
ומענין לענין באותו ענין. כאשר פרסם רנ"א וקשטיין את התגלית עם יחוסו המפורט של הרב מאפטא לט"ז מעצם כתב ידו, הוסיף כי כתב היד נמצא בבית גנזיו של הרבי מסדיגורא, וכי מה שפרסם הוא רק חלק מכתב היד, וכי פרסומו המלא צפוי בספר 'נאדר בקודש' – ילקוט אמרות וכתבי קודש ותולדות הרה"ק רבי נחום דוב בער מסאדיגורה זי"ע. האם כבר פורסם? האם מישהו יכול להעלות את כתב היד המלא עם היחוס או תדפיס שלו?
היום ה' ניסן יומ"ד שלו שמעתי השנה פעם ראשונה שהאוהב ישראל אמר שמי שידליק נר לטובת נשמתו יעשה לו טובה, האם אחד יודע מקור לזה [כמו שידוע בשם רמ"מ מרימנאוו]
רב דן מקנסטנטין זצ"ל היה הסבא רבה שלנו דרך בתו הסבתא ביילא טווערסקי ע"ה. האם מישהו יודע מה היה השם של אמו, ואיך היא הייתה הנכד של החמעלניקער?
זוג' של ר' לוי משה יודא {ב"ר דן מראדוויל חתן הה"ק מאפט} שהיה נשוי לרייזל נכדת הה"ק מאפטא {ע"פ מכתב של הה"ק מאפט לחתונתם וצענזוס של ר' לוי מראדוויל} והיא היתה נכדת חמעלניק {ע"פ מצבת בנה ר' דן בקונסטנטין ישן} ואפשר לבדוק מי היה בעלה של בת שבע בת הה"ק מאפטא {הועתקה ונטמנה בביה"ח יאס} ולי נראה שהיא היתה נשואה לנכד פולנאה ואמה של רייזל שהיתה כנראה יתומה ונתגדלה אצל זקה"ק מאפטא כ"ז השערה ומי שיוכל לעזור הי"ת ישלימנו
רב דן מקנסטנטין זצ"ל היה הסבא רבה שלנו דרך בתו הסבתא ביילא טווערסקי ע"ה. האם מישהו יודע מה היה השם של אמו, ואיך היא הייתה הנכד של החמעלניקער?
זוג' של ר' לוי משה יודא {ב"ר דן מראדוויל חתן הה"ק מאפט} שהיה נשוי לרייזל נכדת הה"ק מאפטא {ע"פ מכתב של הה"ק מאפט לחתונתם וצענזוס של ר' לוי מראדוויל} והיא היתה נכדת חמעלניק {ע"פ מצבת בנה ר' דן בקונסטנטין ישן} ואפשר לבדוק מי היה בעלה של בת שבע בת הה"ק מאפטא {הועתקה ונטמנה בביה"ח יאס} ולי נראה שהיא היתה נשואה לנכד פולנאה ואמה של רייזל שהיתה כנראה יתומה ונתגדלה אצל זקה"ק מאפטא כ"ז השערה ומי שיוכל לעזור הי"ת ישלימנו
כבוד @אנשי חיל, מאוד נהניתי מעושר ידיעתך, והשערתך הוא היותר קרובה לאמת בסוגיית 'זוגתו של הה"ק רבי לוי משה יהודה (הראשון) זי"ע'.
ולהוסיף נופך יפה לזה, בנו של רבי לוי הה"ק רבי מרדכי מראדוויל זי"ע, בתו הרבנית רייזל היתה נשואה להה"ק רבי יוסף אייכענשטיין מטארנאפאל, והנה היא נתנה שם לבתם הבכורה "בת שבע" (סבתם של אדמור"י קיוויאשד), והסברא נותנת שקראה אחרי אם אמה, ועל אף שאמו של הה"ק מאפט ג"כ נקראת בת שבע, אבל יותר מסתבר שלילדם הראשונה שקראה שמה עוד בחיי אביה לא "זחלה" עד לחמש דורות לחפש אחרי אמה של הה"ק מאפטא.
ולי נראה שהיא היתה נשואה לנכד פולנאה ואמה של רייזל שהיתה כנראה יתומה ונתגדלה אצל זקה"ק מאפטא כ"ז השערה ומי שיוכל לעזור הי"ת ישלימנו
ראיות לזה שהיא היתה יתומה שנתגדלה אצל זקנה האוהב ישראל, 1) בראשון שרואים את הרבנית רייזעלע במפקד מעזיבוז גרה יחד עם זקנה הה"ק מאפטא בלי זכר להורים שלה, 2) גם בהזמנת נישואין של הה"ק רבי לוי משה יהודה כותב הה"ק מאפטא שמה 'נכדי רייזעלע' בלי להזכיר שם הוריה.
הנה המפקד מעזיבוז משנת תרפ"ט, המפקד הוא בודאי לא משנת פ"ט כי הה"ק מאפטא נסתלק בשנת פ"ה, אך פה רואים את האוהב ישראל, הרבנית חיה שרה, הנכדה רייזעלע ורבי שמואל אשכנזי בן רבי משה אפרים חתן הה"ק רי"מ מזינקוב.
היה זה כאשר ביקר ש"ב כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ זצ"ל נצר מגזע הרה"ק מאפטא זי"ע לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו כ"ק האדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א בשנת תשט"ו עם סיום הביקור המרומם יצא מרן מהר"א מבעלזא זיע"א ללוותו בכבוד רב עד למדרגות היורדות לרחוב שם נעמד ואמר לנער הבר מצוה בהאי לישנא זאלסטו וויסן דעד טאטע זכרונו לברכה האט געזאגט אז דעד דכונו של עולם האט פאדשידענע מלאכים עד האט מלאכים אין חימל און עד האט מלאכים וואס עד שיקט זיי אדאפ אויף די וועלט אין א גוף סאיז א מלאך אין א גוף עד האט דאס געזאגט אויף דיין זיידע דעד אפטא דב דע לך אבי ז"ל אמר שיש לו להקב"ה כמה סוגי מלאכים יש לו מלאכים בשמים ויש לו מלאכים שהוא שולח אותם לעולם הזה כתוך גוף הוא מלאך מלובש בגוף הוא אמד זאת על זקנך הרב מאפטא הרה"ח יצחק לנדא קובץ אור הצפון
סאיז דא עפעס א נישט קלארקייט ווי אזוי די רעביצן פין רבי משה קארובער בן הרה”ק רבי שלום מבעלזא זי”ע. איז געווען א אפטא איינקיל. צי דורך בנו רבי יוסף משה אדער מחתנו רבי מרדכי אורנשטיין ווייסט איינער מער פרטים ?
סאיז דא עפעס א נישט קלארקייט ווי אזוי די רעביצן פין רבי משה קארובער בן הרה”ק רבי שלום מבעלזא זי”ע. איז געווען א אפטא איינקיל. צי דורך בנו רבי יוסף משה אדער מחתנו רבי מרדכי אורנשטיין ווייסט איינער מער פרטים ?
הרה"ק ר' צבי אריה ממאקרוב בן הרה"ק ר' משה מרדכי ממאקרוב חתן מהר"י מבעלזא זיע"א איידם בהרה"ק משולם זוסיא מזינקוב ב"ר יצחק מאיר בהרה"ק מאפטא זיע"א
סאיז דא עפעס א נישט קלארקייט ווי אזוי די רעביצן פין רבי משה קארובער בן הרה”ק רבי שלום מבעלזא זי”ע. איז געווען א אפטא איינקיל. צי דורך בנו רבי יוסף משה אדער מחתנו רבי מרדכי אורנשטיין ווייסט איינער מער פרטים ?
הרה"ק ר' צבי אריה ממאקרוב בן הרה"ק ר' משה מרדכי ממאקרוב חתן מהר"י מבעלזא זיע"א איידם בהרה"ק משולם זוסיא מזינקוב ב"ר יצחק מאיר בהרה"ק מאפטא זיע"א
ולי נראה שהיא היתה נשואה לנכד פולנאה ואמה של רייזל שהיתה כנראה יתומה ונתגדלה אצל זקה"ק מאפטא כ"ז השערה ומי שיוכל לעזור הי"ת ישלימנו
ראיות לזה שהיא היתה יתומה שנתגדלה אצל זקנה האוהב ישראל, 1) בראשון שרואים את הרבנית רייזעלע במפקד מעזיבוז גרה יחד עם זקנה הה"ק מאפטא בלי זכר להורים שלה, 2) גם בהזמנת נישואין של הה"ק רבי לוי משה יהודה כותב הה"ק מאפטא שמה 'נכדי רייזעלע' בלי להזכיר שם הוריה.
הנה המפקד מעזיבוז משנת תרפ"ט, המפקד הוא בודאי לא משנת פ"ט כי הה"ק מאפטא נסתלק בשנת פ"ה, אך פה רואים את האוהב ישראל, הרבנית חיה שרה, הנכדה רייזעלע ורבי שמואל אשכנזי בן רבי משה אפרים חתן הה"ק רי"מ מזינקוב.
Screenshot 2022-04-03 162822.jpg
אולי תעלה באמת המכתב של הה"ק מאפטא כי כרגע אינו תח"י
