עס איז מקובל בשם דעם הייליגן חוזה אז נאכזאגן א מימרא פון רב נחמן בר יצחק איז א סגולה פאר יראת שמים.
ספר דברי תורה מהודרא קמא אות כב, וז"ל:
ובזה אמרתי הענין מה שמקובל אצל הצדיקים בשם רבינו החוזה מלובלין זי"ע, כי היתה נפשו שמחה בלימוד הש"ס, בבואו למימרת ר' נחמן בר יצחק. והגיד כי הבע"ד רצה ליתן לו הרבה מדרגות יותר, ולהניח לו הרבה דברים, רק שלא ילמוד גמרא. ובפרט מימרת ר' נחמן בר יצחק. והכיר מזה (בידיעת ההפכיים א') וידע ברוח קדשו, שזה תיקון גדול לנפשו, לרצונו יתברך שמו. רק שילמדו גמרא ובפרט בבואו לדברי רנב"י כנזכר, ע"כ שמעתי.
עיי"ש ווי ער שרייבט א ביאור דערויף.
וואלט איך געוואלט פארשלאגן ווער עס באגעגענט זיך מיט א מימרא פון רב נחמן בר יצחק ביי זיין טעגליכע שיעור זאל אריין קומען אהער און לכה"פ לייגן די מראה מקום, און ער וועט מזכה זיין דעם עולם דא, ויכול להיות אז מען וועט נאך מאכן א שטיקל חיבור דערפון וועט עס זיין א אמת'ע זיכו הרבים.
תענית ז׳ א אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי
בבא מציעא נ״ח ב תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין
שבת קנ״ו ב ומדרב נחמן בר יצחק נמי אין מזל לישראל דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה יומא
שבת קי״ח: רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משעבוד גליות כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרוך אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך עונג
שבת קנ״ו יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן אמר רב נחמן...בר יצחק וצדקן במצות האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא אמר רב אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא אמר רבה אנא במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל
ברכות מ׳ א על פירות הארץ וכו׳: פשיטא אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר חטה מין אילן היא דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר וישת מן היין
ברכות ו׳ א אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו אמר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
יבמות מ״ז א והלכתא כוותיה דרב נחמן בר יצחק והתניא כוותיה דרבינא ההוא לענין יכיר איתמר
נזיר כ״ג ב: אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה והאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן
יבמות מ״ז א"ר נחמן בר יצחק ה"ק ליה לדבריך עובד כוכבים אתה ואין עדות לעובד כוכבים רבינא אמר הכי קאמר ליה יש לך בנים הן יש לך בני בנים הן א"ל נאמן אתה לפסול בניך ואי אתה נאמן לפסול בני בניך
מכות כ״ד א חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה אלא בא חבקוק והעמידן על אחת
בבא בתרא ח׳ רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן א"ל רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי
פסחים ק״ח שתאן בבת אחת רב אמר ידי יין יצא ידי ארבעה כוסות לא יצא השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר יצחק והוא דאשתי רובא דכסא
עבודה זרה ל״ו גופא אמר באלי אמר אבימי נותאה משמיה דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולן משמונה עשר דבר הן בנותיהן מאי היא אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן
נדרים כ״ב רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו רבי ירמיה מדיפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב וכסיל יפרוש אולת רב נחמן...בר יצחק אמר בידוע שעוונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר ובעל חימה רב פשע
שבת קי״ט ב: רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת שנאמר ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו׳ והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה מאי ולא תכבה אמר רב נחמן...בר יצחק בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת שנאמר ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם
שבת קי״ט א רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגי רב פפא גדיל פתילתא רב חסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי רבי זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעין לי רבי אמי ורבי
ראש השנה ח׳ רב נחמן בר יצחק אמר לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה מראשית השנה נידון מה יהא בסופה
ברכות ל׳ ב ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה
בבא מציעא ל״ח א גמ׳ מאי טעמא אמר רב כהנא אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו ורב נחמן בר יצחק אמר חיישינן שמא עשאן המפקיד תרומה ומעשר על מקום אחר
כתובות ה׳ א השיב בבלי אחד ור' חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו א"ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת
סוטה מ״ח ב אלא אמר רב נחמן בר יצחק מאן נביאים הראשונים לאפוקי מחגי זכריה ומלאכי דאחרונים נינהו דת"ר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואע"פ כן היו משתמשים בבת קול
סנהדרין צ״ט ב אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמע מינה שנאמר ונשאתי לכל המקום בעבורם
מגילה כ״א ב מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם
יומא פ״ו א רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא
בבא בתרא י׳ א רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב אני בצדק אחזה פניך מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה והקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא
עבודה זרה ג׳ ב שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד
ברכות כ״ח א אמר רבי אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לרבי יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב דלפה נפשי מתוגה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותיה נוגות
סוטה ל״ח ב ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו שנאמר אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו' רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין אל תלחם ואל תתאו
ברכות נ״ג ב אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדשים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני ה׳ אלהיכם
מגילה כ״ט אמר רב נחמן בר יצחק הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא ואמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ לפני ה׳ במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות
ברכות ס״ב א מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה ורבי שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה
סוכה ל״ט א לברך יברך: אמר אביי ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר
שבת י״ז ב על פתן משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת אלא גזרו על פתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר מאי דבר אחר אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק גוי שמטמא בזיבה
נדה מ״ה ב אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך
ברכות ח׳ א רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנאמר למות תוצאות
עירובין ס״ה א אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע
עבודה זרה י״ט אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי
עירובין ס״ה א אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי
תענית י׳ א א"ר נחמן בר יצחק וסימנך עילאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא אמר רב פפא הלכתא יום ששים כלאחר ששים:
יומא פ״ה ב וכולהו אשכחן ודאי ספק מנא לן ודשמואל ודאי לית ליה פירכא אמר רבינא ואיתימא רב נחמן בר יצחק טבא חדא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקרי
ברכות ל״ה ב אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא אי קבע עלויה סעודתיה מאי אמר ליה לכשיבא אליהו ויאמר אי הוי קביעותא השתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם:
פסחים נ׳ א אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביוד הי ונקרא באלף דלת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביוד הי ונכתב ביוד הי
ברכות ל״ט ב תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך אמר ליה מה שמך אמר ליה שלמן אמר ליה שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים
ברכות ד׳ ב במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה׳ לכל הנפלים:
תענית ט״ו א: אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה צדיקים לאורה דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרים שמחה דכתיב ולישרי לב שמחה:
עבודה זרה ל״ה ב:ב׳ רב מלכיא משמיה דרב אדא בר אהבה אמר מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר רב חסדא אמר מפני שמעמידין אותה בחומץ רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה
ראש השנה ט״ז ב:י״ד רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת מחני נא זה ספרן של רשעים מספרך זה ספרן של צדיקים אשר כתבת זה ספרן של בינוניים
עבודה זרה ח׳ א:י״א ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה [לו] במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק מקרן כתיב
סוטה כ״ב פרוש שיכמי זה העושה מעשה שכם פרוש נקפי זה המנקיף את רגליו פרוש קיזאי א"ר נחמן בר יצחק זה המקיז דם לכתלים פרוש מדוכיא אמר רבה בר שילא דמשפע כי מדוכיא
יומא כ״ב אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר
מכות כ״ג ב רב נחמן בר יצחק אומר הא מני רבי יצחק היא דאמר מלקות בחייבי כריתות ליכא דתניא רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות
פסחים ק״י א:ה׳ ואביי כי שתי חד כסא מנקיט ליה אימיה תרי כסי בתרי ידיה ורב נחמן בר יצחק כי הוה שתי תרי כסי מנקיט ליה שמעיה חד כסא חד כסא מנקיט ליה תרי כסי בתרי ידיה אדם חשוב שאני
פסחים ד׳ א:ט׳ בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר על מי לבדוק על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי תא שמע המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה
יומא כ״ב ב:י״ח מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש הדר חזא סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישראל
סנהדרין ח׳ א והדבר אשר יקשה מכם א"ר חנינא ואיתימא רבי יאשיה על דבר זה נענש משה שנאמר ויקרב משה את משפטן לפני ה' מתקיף לה רב נחמן בר יצחק מי כתיב ואשמיעכם ושמעתיו כתיב אי גמירנא גמירנא ואי לא אזלינא וגמירנא
סוטה כ״ב ב:ו׳ אמר רב נחמן בר יצחק דמטמרא מטמרא ודמגליא מגליא בי דינא רבה ליתפרע מהני דחפו גונדי אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי
ברכות ס״א א:כ׳ ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דגברא סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא
ברכות נ״א ב:ח׳ אמר רב אסי אין מסיחין על כוס של ברכה ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות אמר רב נחמן בר יצחק כוס שני תניא נמי הכי השותה כפלים לא יברך משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל והאי לא מתקן
הוריות י׳ ב:ט״ו ואמר עולא תמר זנתה וזימרי זינה תמר זנתה יצאו ממנה מלכים ונביאים זימרי זינה נפלו כמה רבבות מישראל אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה שנאמר תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך
גיטין נ״ז ב:כ״ב רב נחמן בר יצחק אמר אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה כדר' שמעון בן לקיש דאמר ר"ש בן לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו' אמר רבה בר בר חנה
שבת קנ״ו א האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מאי טעמא משום דאיברו ביה דגים ועופות האי מאן דבמעלי שבתא יהי גבר חזרן אמר רב נחמן בר יצחק חזרן במצות האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא
ראש השנה י״ח א אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וכולן נסקרין בסקירה אחת אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי קאמר אילימא הכי קאמר דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי והא קא חזינן
שבת ל״ג א הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנאמר שוחה עמוקה פי זרות רב נחמן...בר יצחק אמר אף שומע ושותק שנאמר זעום ה׳ יפול שם
שבת כ״ח ב מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו שמע מינה טהור היה דאמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר ותיטב לה׳ משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק מקרן כתיב וליפשוט מיניה
בבא בתרא כ״ב רב נחמן בר יצחק אמר אנא ענישתיה דרב נחמן בר יצחק ריש כלה הוה כל יומא מיקמי דניעול לכלה מרהיט בהדיה רב אדא בר אבא לשמעתיה והדר עייל לכלה
יבמות צ״ג א ופליגא דרב נחמן בר יצחק דאמר רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרבי ינאי ורבי ינאי כרבי חייא ור' חייא כרבי ורבי כרבי מאיר ור"מ כרבי אליעזר בן יעקב ור' אליעזר בן יעקב כר' עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם
בבא בתרא כ״ב אמרו ליה רבנן לרב נחמן בר יצחק קום דנגה לן למה יתיב מר אמר להו יתיבנא וקא מנטרא לערסיה דרב אדא בר אבא אדהכי נפק קלא דנח נפשיה דרב אדא בר אבא ומסתברא דרב נחמן בר יצחק ענשיה:
ערכין כ״ח ב אמר רב נחמן בר יצחק
בכורות י״ז א אמר רב נחמן בר יצחק
פסחים ק״א ב: אמר רב נחמן בר יצחק
נדה כ״א א: אלא אמר רב נחמן בר יצחק
ערכין ל״ג אא ועבדך שש שנים ואמר רב נחמן בר יצחק
ערכין ט״ז בט אמר רב נחמן בר יצחק ושלשתן מקרא אחד דרשו
מגילה ו׳ רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאום מלאום יאמץ
מועד קטן כ״ח ב ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב
ברכות ל״א ב מאי תקנתיה אמר רב נחמן בר יצחק ליתיב תעניתא לתעניתא:
מועד קטן כ״ו מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת
גיטין מ״ג ב אמר רב נחמן בר יצחק לא מנהג הפקר נהגו בה:
ברכות כ״ב א: אמר רב נחמן בר יצחק עשאן רבי יהודה כהלכות דרך ארץ
ראש השנה ז׳ רב נחמן בר יצחק אמר ארבעה חדשים ובהן כמה ראשי שנים
בבא בתרא קייא א"ר נחמן בר יצחק אמר קרא ראשית אונו אונו ולא אונה
סוכה מ״ז א רב נחמן בר יצחק אמר הכא כתיב ביום התם כתיב וביום
ברכות מ״ב אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן
יבמות פ״ג ב אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא רבי אליעזר אומר
חולין ו׳ א מאי גוים גמורין אמר רב נחמן בר יצחק לבטל רשות וליתן רשות
בבא בתרא קי״ג א:ד׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ידבקו תרוייהו ידבקו כתיב בהו
בבא מציעא ע״א א אמר רב נחמן בר יצחק מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל
בבא קמא כ״ח׳ אמר רב נחמן בר יצחק משבר ויוצא לבית דין משבר ונכנס להביא זכיותיו
בבא מציעא ע״א אמר רב נחמן בר יצחק אינו קונה ודינו כישראל אבל קונה ודינו כנכרי
שבת נ״ה ב:י״ז והכתיב אל בני כי לא טובה השמעה אמר רב נחמן בר יצחק בני כתיב
ברכות נ״ז א:י״ח תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו
פסחים ד׳ א:ז׳ אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה
חולין מ״ט א:י״ח אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה אמר רב נחמן בר יצחק מואברכה מברכיך
בבא בתרא קכ״ב ב:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק
גיטין ל״ח ב:א׳ וכפו את רבה ועשאה בת חורין ואמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה
כתובות ק״ד א:כ״ב אמר רב נחמן בר יצחק תני רב יהודה בר קזא במתניתא דבי בר קזא תבעה כתובתה
מגילה ט׳ א:ז׳ אמר רב פפא ונשמע פתגם המלך רב נחמן בר יצחק אמר וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן
עירובין נ״ד ב:י׳ אמר רבה ידעי רבנן להא מלתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבדתה ואיקיים בידאי:
בבא קמא ל״א א:ו׳ רב נחמן בר יצחק אמר אפילו תימא לא היה לו לעמוד היה לו להזהיר ולא הזהיר
בבא קמא כ״ח א:י״ד רב נחמן בר יצחק אמר בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית עד האידנא היתירא והשתא איסורא
עירובין י״ח א:כ״ה אמר רב זביד ואיתימא רבי ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
יומא ע״ג א:ב׳ אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה
סוטה ה׳ א:י״ז א"ר נחמן בר יצחק לא מינה ולא מקצתה מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה' כל גבה לב
מנחות פ״ו ב:א׳ גמ׳ שוין והא אמרת ראשון למנורה והשאר למנחות אמר רב נחמן בר יצחק מאי שוין שוין למנחות:
סנהדרין צ״ט א:י״א רב נחמן בר יצחק אמר כימי נח עד עכשיו שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי
מכות כ״ג א:ט״ז והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רב נחמן בר יצחק שניהם שוין בריעי
חולין צ׳ א:י״א רב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים
בבא מציעא ל״ח א: אדרב נחמן בר יצחק ודאי פליגא אדרב כהנא מי לימא פליגא כי קאמר רב כהנא בכדי חסרונן קאמר
תענית כ״א ב דרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא אמר רב נחמן בר יצחק כמאן כר"מ
עירובין מ״ה א:י״א רב נחמן בר יצחק אמר לא קשיא כאן שנצחו ישראל את אומות העולם כאן שנצחו אומות העולם את עצמן
זבחים ס״ב א:י״ב והכתיב תחת כרכובו מלמטה עד חציו אמר רב נחמן בר יצחק תרי הוו חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו
שבת ע״ז א:ו׳ חלב כדי גמיעה: איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה אמר רב נחמן בר יצחק הגמיאיני נא מעט מים מכדך
שבת ק״ה א:ה׳ רב נחמן בר יצחק אמר מה נדבר ומה נצטדק נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דכים אנחנו קדושים אנחנו:
עירובין ו׳ א:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק כוותיה דרב הונא מסתברא דאיתמר מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש ושמואל אמר תורתו כסתום
ראש השנה ז׳ א:י״ג אמר רב נחמן בר יצחק מאי עיבורין הפסקת עיבורין דתנן הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים
ברכות ס״ג א אמר רב נחמן בר יצחק ואם נתנן סוף מתעשר שנאמר איש אשר יתן לכהן לו יהיה לו יהיה ממון הרבה
ברכות ו׳ ב:כ״א אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי כרם זלת לבני אדם
שבת ק״ט א:י׳ רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מתקיף לה רב נחמן בר יצחק
שבת מ״ד א:י׳ אמר רב יהודה אמר רב מטה שיחדה למעות אסור לטלטלה מיתיביה רב נחמן בר יצחק מטלטלין נר חדש אבל לא ישן
שבת ט״ז ב:ט׳ ולרבי יוסי דאמר מחלוקת עדיין במקומה עומדת בצרי להו אמר רב נחמן בר יצחק אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו:
פסחים ד׳ א:י״ב אמר להו רב נחמן בר יצחק תניתוה הכל נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו עבדים אפילו קטנים מאי טעמא מהימני
סוטה כ״ב א:ג׳ רב אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמרי אינשי רטין מגושא ולא ידע מאי אמר תני תנא ולא ידע מאי אמר
בבא בתרא פ״ו א:ב׳ אמר רב נחמן בר יצחק בששפכן איקפד רבא מידי שפכן קתני פירקן קתני אלא אמר מר בר רב אשי במתאכלי דתומי
מגילה ז׳ א:י״ט רב יוסף אמר מהכא וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים רב נחמן בר יצחק אומר מהכא וזכרם לא יסוף מזרעם:
מגילה י״ז א:ט״ז רב אויא אמר יהי שם ה' מבורך ורב נחמן בר יצחק ואיתימא ר' אחא בר יעקב אמר מהכא מעתה ועד עולם
יבמות ס״א ב:י״ג רב נחמן בר יצחק אמר האי תנא הוא דתניא בתולה אין בתולה אלא נערה וכן הוא אומר והנערה טובת מראה מאד בתולה
עבודה זרה ל״ה ב:כ׳ איבו הוה מנכית ואכיל פת אבי מצרי אמר להו רבא ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא תשתעו בהדיה דאיבו דקאכיל לחמא דארמאי:
חגיגה י׳ א:י״ג אלא דשמואל לית ליה פירכא אמר רבא ואיתימא רב נחמן בר יצחק היינו דאמרי אינשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי:
סוכה מ״ו א:ט׳ ומאי מברך ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה והיכן צונו מלא תסור ורב נחמן בר יצחק אמר שאל אביך ויגדך
סוטה ל״ו ב:ט׳ מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדותם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כדכתיב ואביו קרא לו בנימין
ראש השנה ז׳ ב:י״ב מיתיבי ששה עשר בניסן ראש השנה לעומר ששה בסיון ראש השנה לשתי הלחם לרבא ליתני ששה לרב נחמן בר יצחק ליתני חמשה
שבת ק״מ א:כ׳ מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה אמר ליה כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא כי מטו עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא לרכוכי כיתניתא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי
יומא ה׳ ב:ב׳ אמר רב נחמן בר יצחק יליף פתח פתח רב משרשיא אמר ושמרתם את משמרת ה' עכובא רב אשי אמר כי כן צויתי עכובא
כתובות קי״א ב:ג׳ אמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא שמעון זה ר"ש בן פזי ואמרי לה ר"ל אושעיא זה רבי אושעיא ברבי
מגילה ט״ו ב:י״ט ורמי בר אבא אמר כולן מאתים ושמונה הוו שנאמר ורוב בניו ורוב בגימטריא מאתן וארביסר הוו אמר רב נחמן בר יצחק ורב כתיב
סנהדרין ק״י ב:י״ג אתמר רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב זרע יעבדנו רבי נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול דכתיב עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה
ברכות ה׳ ב:כ״ד רב נחמן בר יצחק אמר אף אין אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה:
סוטה ג׳ א:ב׳ ומאן דאמר מותר לקנאות מהו לשון קינוי אמר רב נחמן בר יצחק אין קינוי אלא לשון התראה וכן הוא אומר ויקנא ה' לארצו
שבת כ״ה ב:ב׳ ואיבעית אימא קדש חמור שכן ענוש כרת רב נחמן בר יצחק אמר אמר קרא תתן לו לו ולא לאורו מכלל דבת אורו הוא:
מנחות צ״ט ב:ד׳ רבינא אמר השמר ופן שני לאוין נינהו רב נחמן בר יצחק אמר בשלשה לאוין שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים
יבמות ס״ה ב:ה׳ אדרבה וכבשוה תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק וכבשה כתיב רב יוסף אמר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו
שבת נ״ד א:ד׳ רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטון היתה ואמאי קרי לה כבול דמשתרגא בה כרעא עד כבלא ואמרי אינשי ארעא מכבלא דלא עבד פירי:
חולין י״א א:י׳ רב נחמן בר יצחק אמר אתיא מאליה דאמר רחמנא חלבו האליה תמימה וליחוש שמא נפסקה חוט השדרה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא
ברכות ל״ו א:י״ז אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואף על גב דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כוותיה דשמואל:
עבודה זרה ל״ח ב:ב׳ איבעיא להו הניח עובד כוכבים והפך ישראל מהו אמר רב נחמן בר יצחק ק"ו גמרו ביד עובד כוכבים מותר גמרו ביד ישראל לא כ"ש
בבא מציעא ל״ח א:ה׳ אלא לרב נחמן בר יצחק מאי לפיכך הכי קאמר השתא דאמור רבנן לא נזבין דחיישינן לפיכך בעל הבית עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר
ברכות ל״ח ב:ט׳ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה ורבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו אמר רב נחמן בר יצחק קבע עולא לשבשתיה כרבי בנימין בר יפת
פסחים ק״ז א:י״ב אמר רב נחמן בר יצחק אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומי אלא גידול סתמא למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה:
פסחים ד׳ א:י״א בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נפקא מינה לישייליה דליתיה להאי דלשיוליה לאטרוחי להאי מאי
פסחים ק״ב ב:ב׳ אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות
קידושין ט״ו א:ט״ז אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ואיצטריך ס"ד אמינא מוכר עצמו הוא דלא עבד איסורא אבל מכרוהו ב"ד דעבד איסורא אימא ניקנסיה קמ"ל
מועד קטן י״ב א:ט״ו בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא אמר להו סיני אמר הלכה כר' יוסי אימור דאמר רבי יוסי בחמרא בשיכרא מי אמר
שבת י״ז א:ד׳ ולרבי טרפון דאמר אקפח את בני שהלכה זו מקופחת בצרו להו אמר רבי נחמן בר יצחק אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו ובאידך סבירא ליה כרבי מאיר:
ברכות מ׳ א:י״ג גמ׳ מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא אמר רב נחמן בר יצחק רבי יהודה היא דתנן יבש המעין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא רבי יהודה אומר מביא וקורא:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), יבמות י׳:ג׳ תניא לא תסגיר עבד אל אדוניו, רבי אומר בלוקח עבד ע״מ לשחררו הכתוב מדבר ה״ד אמר רב נחמן בר יצחק דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו: En Jacob, translated by SH Glick, 1916 סוכה מ״א א:י״א לא צריכא דאיבני בליליא אי נמי סמוך לשקיעת החמה רב נחמן בר יצחק אמר רבן יוחנן בן זכאי בשיטת ר' יהודה אמר' דאמר מן התורה הוא אסור דכתיב
יבמות ק״ה ב:י״א אמר ליה רבי לאבדן קום בדוכתיך תאנא באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו אמר רב נחמן בר יצחק בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא
ברכות כ״ט ב:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה
כתובות כ״ד ב:י״ג רב חסדא ורבי אבינא חד אמר מעלין וחד אמר אין מעלין א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא מהו להעלות מנשיאות כפים ליוחסין א"ל פלוגתא דרב חסדא ורבי אבינא
יומא ע״ה ב:י׳ דק מחוספס אמר ר"ל דבר שנימוח על פיסת היד רבי יוחנן אמר דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים מחוספס טובא הוי אמר רב נחמן בר יצחק מחספס כתיב
סוטה כ״א א:י״ג מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא
סוטה ה׳ א:ב׳ אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת וכתיב השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך
ראש השנה כ״ד א:י״ב וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר רב פפא אמר קרא אשר תקראו אותם קרי ביה אתם רב נחמן בר יצחק אמר אלה הם מועדי הם יאמרו מועדי
מגילה י״א א:ז׳ רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך
ברכות ל״ג א:ל״ג אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כל שכן
פסחים קי״ח א:י״ז רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנאמר אנה ה׳ מלטה נפשי חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן ממנו
ברכות ל״ח ב:ה׳ בשלמא כל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא אלא כל שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו שהכל היכי משכחת לה אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה בתומי וכרתי
ברכות ו׳ ב:ל״ג רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר מבאים תודה בית ה׳ רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה׳:
חגיגה י״ד א:ב׳ ורב נחמן בר יצחק אמר אשר קומטו לברכה הוא דכתיב אלו תלמידי חכמים שמקמטין עצמן על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מגלה להם סוד לעולם הבא שנאמר נהר יוצק יסודם
סנהדרין י״ז ב:ד׳ למידין לפני חכמים לוי מרבי דנין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון חנן וחנניה
כתובות ק״ה א:ד׳ אמר רב נחמן בר יצחק שהיו גוזרין גזירות על גזילות כדתניא קיטמה נטיעה ר' יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבע כסף
פסחים ח׳ ב:ב׳ רב נחמן בר יצחק אמר משום סכנת הגוים ופלימו היא דתניא חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו פלימו אמר כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה
יומא ע״ז א:י״ג אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה מנעי עצמך מן החטא כדי שלא יבא רגלך לידי יחוף מנעי לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה
סוכה ל׳ א:ו׳ מתיב רב נחמן בר יצחק לולב הגזול והיבש פסול הא שאול כשר אימת אילימא בי"ט ראשון הא כתיב לכם משלכם והאי לאו דידיה הוא אלא לאו ביום טוב שני וקתני גזול פסול
ברכות ו׳ ב:כ״ח רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר ה׳ בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה:
יבמות ס״ו א:ב׳ ולא מיפקדי והאמר רב אחא בר רב קטינא א"ר יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין אמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה:
סנהדרין נ״ז א:י״ב ועל עבודת כוכבים בן נח נהרג והתניא בעבודת כובבים דברים שב"ד של ישראל ממיתין עליהן בן נח מוזהר עליהן אזהרה אין מיתה לא אמר רב נחמן בר יצחק אזהרה שלהן זו היא מיתתן
כתובות ס״ג ב:ה׳ דרש רב נחמן בר רב חסדא הלכה כרבותינו אמר רבא האי בורכא אמר ליה רב נחמן בר יצחק מאי בורכתיה אנא אמריתה ניהליה ומשמיה דגברא רבה אמריתה ניהליה ומנו רבי יוסי בר' חנינא
ברכות כ״ט ב:ו׳ איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש:
שבת ל״ג א:י׳ אמר רב אושעיא כל הממרק עצמו לעבירה חבורות ופצעין יוצאין בו שנאמר חבורות פצע תמרוק ברע ולא עוד אלא שנדון בהדרוקן שנאמר ומכות חדרי בטן אמר רב נחמן בר יצחק סימן לעבירה הדרוקן
פסחים ו׳ ב:ו׳ אמר רב נחמן בר יצחק אתיא מדבר ממדבר כתיב הכא במדבר סיני וכתיב התם וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני מה להלן בראש חדש אף כאן בראש חדש
חולין ו׳ א:ג׳ מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא וגזר רובא אטו מיעוטא ורבן גמליאל ובית דינו נמי כר"מ סבירא להו
כתובות מ״ט א:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק נכנסה לרשות הבעל בעלמא שמע מינה:
עבודה זרה ג׳ ב:ט׳ א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה ומנלן דליכא שחוק אילימא מדכתיב ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו' דלמא ההוא יומא ותו לא
יומא ל״ח ב:י״ד ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר וצדיק יסוד עולם ר' חייא דידיה אמר מהכא רגלי חסידיו ישמור חסידיו טובא משמע אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב
שבת ס״א א:ט׳ אמר רב נחמן בר יצחק ירא שמים יוצא ידי שתיהן ומנו מר בריה דרבנא היכי עביד סיים דימיניה ולא קטר וסיים דשמאליה וקטר והדר קטר דימיניה אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד
כתובות צ״ו א:ו׳ אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנא' למס מרעהו חסד רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב
תענית ז׳ ב:ט׳ אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר העז איש רשע בפניו רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו שנאמר ועז פניו ישונא אל תקרי ישונא אלא ישנא
שבת ס״ו ב:י״א אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא אמר רבי חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין וחילופא סכנתא
ברכות י״א א:כ״ג רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל:
עירובין ל׳ ב:ו׳ ולחנניה בשחורים הוא דלא יצא הא בלבנים יצא האמר עד שיוציא מטתו וכלי תשמישיו לשם הכי קאמר עירב בלבנים והוצרך לשחורים אף בלבנים לא יצא כמאן אמר רב נחמן בר יצחק חנניה היא ואליבא דבית שמאי:
ברכות ס״א א:ד׳ מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא אלא כדרבי שמעון בן פזי דאמר רבי שמעון בן פזי אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי
סוכה ג׳ א:ו׳ מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ממאי דב"ש ובית הלל בסוכה קטנה פליגי דלמא בסוכה גדולה פליגי וכגון דיתיב אפומא דמטולתא ושולחנו בתוך הבית דבית שמאי סברי גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו ובית הלל סברי לא גזרינן
סנהדרין מ״ו א:ה׳ ור' אליעזר האי וכי יהיה באיש מאי דריש ביה אמר ריש לקיש ההוא למעוטי בן סורר ומורה והתניא בן סורר ומורה נסקל ונתלה דברי ר' אליעזר אלא אמר רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר ומורה מאי טעמא
סנהדרין ל׳ ב:י״ז אשכחיה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהושע א"ל מאי שנא הלואה אחר הלואה דלא דמנה דקא חזי האי לא קא חזי האי הודאה אחר הודאה נמי אמנה דקא מודה קמי האי לא מודי קמי האי
קידושין כ׳ א:ח׳ ר' אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית
שבת ל״ח א:ה׳ קתני מיהא תבשיל שלא בישל כל צורכו בשלמא לרב נחמן בר יצחק לא קשיא כאן קודם גזרה כאן לאחר גזרה אלא רבה ורב יוסף דאמרי להיתירא אי קודם גזרה קשיא מזיד אי לאחר גזרה קשיא נמי שוגג קשיא
פסחים קי״ג ב:ו׳ רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאתו שנאמר יראת ה׳ רע אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימרא ליה לרביה למשנייה אמר ליה אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי לימא ליה ואי לא לא לימא ליה
פסחים מ״ב ב:ו׳ ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו ואם מלאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ
קידושין ע׳ א:ט׳ ושמא תאמר ממון פלט תלמוד לומר עתה יאכלם חדש את חלקיהם ושמא תאמר חלקו ולא חלקה תלמוד לומר חלקיהם ושמא תאמר לזמן מרובה ת"ל חדש מאי משמע אמר רב נחמן בר יצחק חדש נכנס וחדש יצא וממונם אבד
בבא בתרא כ״ב א:י״א ההוא יומא נקטוה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרב אדא בר אבא משום דלא הוו בסיומא אמרו ליה אימא לן הני שמעתתא דמעשר בהמה היכי אמרינהו רבא אמר להו הכי אמר רבא והכי אמר רבא אדהכי נגה ליה [לרב נחמן בר יצחק
בבא בתרא פ״ו א:ט׳ תא שמע ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו אלמא מידי דבר הגבהה אי בעי בהגבהה קני ליה ואי בעי במשיכה קני ליה אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני מידי דבר הגבהה בהגבהה מידי דבר משיכה במשיכה
פסחים ח׳ א:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין רב זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו רב פפא אמר האי בעית והאי לא בעית רבינא אמר האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי
יומא י״ט ב:ט״ז אמר אביי ואיתימא רב נחמן בר יצחק תרגומא נהרדעא דאמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא אמר ליה הקדוש ברוך הוא מאי אמר אמר
כתובות ס״ח א:ט׳ גמ׳ אמר שמואל לפרנסה שמין באב מתיבי הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן כיצד אין אומרים אילו אביה קיים כך וכך היה נותן לה אלא שמין את הנכסים ונותנין לה מאי לאו פרנסת הבעל אמר רב נחמן בר יצחק לא בפרנסת
יבמות ל״ד ב:ד׳ בשלמא אונן דכתיב ביה ושחת ארצה אלא ער מנלן אמר רב נחמן בר יצחק דכתיב וימת גם אותו אף הוא באותו מיתה מת בשלמא אונן משום לא לו יהיה הזרע אלא ער מ"ט עבד הכי כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה
עירובין י״ח ב:ג׳ ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא
בבא מציעא ל״ח א:י״ב ורב נחמן בר יצחק סבר יתר מכדי חסרונן משכח שכיח וכי הוו להו לאלתר הוא דהוו להו ואי אמרת נזבנינהו זימנין דקדים ומזבין להו וכי עביד להו בעל הבית תרומה ומעשר על מקום אחר לא ידע דזבנא וקא אכיל טבלים
תענית כ״א ב:ד׳ א"ל רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק ליקום מר ליתי לגבן א"ל תנינא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה גם הצאן והבקר אל
תלמוד ירושלמי מגילה א׳ ב:א׳ אלא תשיעי ועשירי כימים ימים שהן סמוכין לימים ואם ימים שהן סמוכין לימים אינן אלא ששה עשר ושבעה עשר לית יכיל דא"ר אבהו בשם רבי אלעזר לא יעבר ולא יעבר ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר תני בשם רבי...נתן כל החדש כשר לקריאת המגילה מה טעמא והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו' א"ר חלבו ובלבד עד חמשה עשר דא"ר אבהו בשם ר' לעזר לא יעבור ולא יעבור ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר הדא דאת אמר לקריאת
בבא בתרא ג׳ ב:ד׳ איבעיא להו הן וסידן או דילמא הן בלא סידן אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא הן וסידן דאי ס"ד הן בלא סידן ליתנייה לשיעוריה אלא לאו ש"מ הן וסידן לא לעולם אימא לך הן בלא סידן וכיון דלא הוי טפח לא תני
קידושין ס״ו א:י״ב אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דהוה ליה למימר תינח תורה שבכתב תורה שבעל פה מאי מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה
פסחים ד׳ א:י׳ התם הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא הכא מאי אמר להו רב נחמן בר יצחק תנינא המשכיר בית לחבירו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק
יומא ע״ז א:י״ב אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלוץ מעל רגלך וכתיב ויעש כן הלוך ערום ויחף יחף ממאי לאו מנעילת הסנדל ואימא במנעלים המטולאים דאי לא תימא הכי ערום ערום ממש אלא בבגדים בלויים
קידושין ע״א א:ט׳ תאנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה אבל חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע כדתניא הריני נזיר אם לא אגלה משפחות
קידושין כ״א ב:ב׳ ת"ש מה ת"ל יגאלנו יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא בתי חצרים ושדה אחוזה בתי חצרים בהדיא כתיב בהו על שדה הארץ יחשב אמר רב נחמן בר...יצחק לקרוב קרוב קודם:
עירובין ג׳ א:ט׳ ורב נחמן בר יצחק הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה אלא אי סבירא ליה הא דרבה דאמר רבה כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע משום דלא שלטא ביה
פסחים ק״ה א:ח׳ בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קידש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו אמר ליה מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו הכא נמי מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל
יומא פ״ד א:ז׳ ממאי הוה מחמימי חמימי דחיטי ומשיורי כסא דהרסנא ומאי סימניה כד רמי מידי בככיה ואתא דמא מבי דרי רבי יוחנן כי חש בצפידנא עבד הכי בשבתא ואיתסי ורבי יוחנן היכי עביד הכי אמר רב נחמן בר יצחק שאני צפידנא הואיל
יומא נ״ד א:ז׳ אמר רב נחמן תנא וחכמים אומרים ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה רצפה משונה מחברותיה ובא והודיע את חבירו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה
שבת ק״ז א:ב׳ איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור מאי לאו פטור ומותר לא פטור אבל אסור הא מדקתני סיפא הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור
שבת ל״ח א:ב׳ מאי ולא שנא רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו להיתירא מבשל הוא דקא עביד מעשה במזיד לא יאכל אבל האי דלא קא עביד מעשה במזיד נמי יאכל רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא מבשל הוא דלא אתי לאיערומי בשוגג יאכל אבל האי דאתי
סוטה ל״ה א:י״ג במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן...בר יצחק אמר באסכרה מתו
שבת מ׳ ב:ו׳ רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא שמן אף על פי שאין היד סולדת בו אסור קסבר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו ואתא רבי יהודה למימר הפשרו לא זהו בשולו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו
קידושין ע״א א:י׳ אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע דכתיב זה שמי לעולם לעלם כתיב רבא סבר
ראש השנה ל״א ב:ט״ז ורב פפא מאי טעמא לא אמר כרב נחמן בר יצחק אמר לך אי ס"ד רבן יוחנן בן זכאי בימי רבן יוחנן בן זכאי מי הוה לשון של זהורית והתניא כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה מ' שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה למד
ברכות נ״ו ב:י״ט הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת ודוקא ישמעאל בן אברהם אבל טייעא בעלמא לא הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה רב נחמן...בר יצחק אמר מהכא גם ה׳ העביר חטאתך לא תמות
שבת מ״א א:ח׳ גמ׳ היכי דמי מוליאר הגרוף תנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ אנטיכי רבה אמר בי כירי רב נחמן בר יצחק אמר בי דודי מאן דאמר בי דודי כל שכן בי כירי ומאן דאמר בי כירי אבל בי דודי לא תניא כוותיה דרב נחמן אנטיכי אף
חולין מ״ט ב:י׳ מניומין כנדוקא איגלי ליה בסתקא דדובשא אתא לקמיה דרבא אמר רבא למאי ניחוש לה חדא דתנן שלשה משקים אסורים משום גילוי היין והמים והחלב ושאר כל המשקים מותרים ועוד התורה חסה על ממונם של ישראל א"ל רב נחמן בר יצחק
סנהדרין צ״ג ב:ט״ו בשלמא למאן דאמר סריסים ממש היינו דכתיב בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות אלא למאן דאמר שנסתרסה ע"ז בימיהם מאי טוב מבנים ומבנות אמר רב נחמן בר יצחק מבנים שהיו להם כבר ומתו מאי שם עולם אתן לו אשר לא
בבא מציעא ל״ח א:י״א ולרב נחמן בר יצחק נמי נזבנינהו לכהנים בדמי תרומה בהא פליגי דרבה בר בר חנה סבר יותר מכדי חסרונן לא שכיח מידי וכי משתכח לקמיה הוא דהויא יתר מכדי חסרונן אי עביד להו בעה"ב תרומה ומעשר על מקום אחר מקמיה דהוו
שבת ס״ג א:י״ח רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה דאמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת מאי דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד אלא בימינה ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא אלא
בבא בתרא ט׳ ב:י״א רב נחמן בר יצחק אמר הקדוש ברוך הוא ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו לאפוקי מאי לאפוקי מדדרש רבה דדרש רבה מאי דכתיב ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש
סנהדרין ז׳ ב:ב׳ דרש ר' יאשיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק מאי דכתיב בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק וכי בבקר דנין וכל היום אין דנין אלא אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ר' חייא בר אבא א"ר
שבת מ׳ ב:ה׳ איבעיא להו שמן מה הוא לתנא קמא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא שמן אף על פי שהיד סולדת בו מותר קסבר תנא קמא שמן אין בו משום בשול ואתא רבי
שבת ל״ב ב:ה׳ למאן דאמר בעון מזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וכתיב בתריה למען ירבו ימיכם וימי בניכם אלא למאן דאמר בעון ציצית מאי טעמא אמר רב כהנא ואיתימא שילא מרי דכתיב גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים רב נחמן...בר יצחק אמר למאן דאמר בעון מזוזה נמי מהכא דכתיב לא במחתרת מצאתים שעשו פתחים כמחתרת
שבת ק״ז א:א׳ גמ׳ אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרו עד שתחשך מתיב רב נחמן בר יצחק ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצדו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור
שבת ל״ב ב:ג׳ בעון נדרים בנים מתים דברי רבי אלעזר ברבי שמעון רבי יהודה הנשיא אומר בעון ביטול תורה בשלמא למאן דאמר בעון נדרים כדאמרן אלא למאן דאמר בעון ביטול תורה מאי קראה דכתיב לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו רב נחמן...בר יצחק אמר למאן דאמר בעון נדרים נמי מהכא לשוא הכיתי את בניכם על עסקי שוא מכדי רבי יהודה הנשיא היינו רבי ורבי בעון נדרים קאמר בתר דשמעה מרבי אלעזר ברבי שמעון
שבת ל״ז ב:ז׳ אמר ליה אביי לרב יוסף מהו לשהות אמר ליה הא רב יהודה משהו ליה ואכיל אמר ליה בר מיניה דרב יהודה דכיון דמסוכן הוא אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה לי ולך מאי אמר ליה בסורא משהו דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא
סנהדרין צ״ו ב:ט״ו אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי אמר ליה מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית ליה א"ל אין דכתיב ביום ההוא אקים
עבודה זרה ל״א ב:ד׳ אתמר מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכבים רמי בר חמא אמר רבי יצחק משום חתנות רב נחמן אמר משום גילוי תלמוד ירושלמי ראש השנה ט״ז ב:ג׳ ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי אינו תענית ציבור ר' יונה ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי אבל הוא אינו תענית ציבור. אמר ר' זעירה מילתיה דר' יוחנן אמר יחיד בתשעה באב מתפלל ארבע. תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳ א:א׳ רבי יצחק בר נחמן שאל לרבי חנינה יריד עזה מהו א"ל הלכת לצור מימיך וראית ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה ואינו חושש שמא ניער הנכרי בקדירה.
תלמוד ירושלמי פאה ל״ז ב:א׳ הרמאין שבהן היה אחד תובע צדקה מן האדם ולא נותן לו מיד נענש אבא בר בא יהב לשמואל בריה פריטין דיהא פליג למסכינייא נפק ואשכח חד מסכן אכל קיפר ושתי חמר עאל ואמר קומוי אבוי א"ל הב ליה יתיר דנפשיה מרתי רבי יעקב בר...אידי ורבי יצחק בר נחמן הוון פרנסין והוון יהבון לר' חמא אבוי דר' אושעיא חד דינר והוא יהב ליה לחורנין רבי זכריה חתני' דר' לוי היו הכל מליזין עליו אמרו דלא צריך והוא נסב כד דמוך בודקין ואשכחון דהוה מפליג
תלמוד ירושלמי ברכות ל״ט ב:א׳ אמר רבי יעקב בר אחא לאו בגין דאתון תרתיי שמועין אלא בגין דרבי יצחק בר נחמן ור"א תרויהון בשם ר' חנינא בן גמליאל הלכה כר"א לעולם ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה רבי יעקב בר
תלמוד ירושלמי שבת מ״א א:א׳ רבי יצחק בר אלעזר בשם רב נחמן בר יעקב מונה ששה ועושה שבת. חמשה ועושה שבת ארבעה ועושה שבת ג' ועושה שבת שנים ועושה שבת. אחד ועושה שבת. אמר ר' מנא אין אישתבאי בתלתא הוא עבד בשובתא.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סנהדרין י״א:מ״א א״ל רב נחמן לרב יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי א״ל מאן בר נפלי א״ל משיח ומשיח בר נפלי קרית ליה א״ל אין דכתיב ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת. תלמוד ירושלמי בכורים י״א ב:א׳ ר' יצחק בר נחמן הוה בעזה ומנוניה ע"מ לחזור. ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ לחזור. אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קביל עליו מתמניא אמר עד זמן דמתמני ר' ומינה ר'. ראש השנה ל״א ב:ח׳ ואידך פלוגתא דרב פפא ורב נחמן בר יצחק רב פפא אמר כרם רבעי רב נחמן בר יצחק אמר לשון של זהורית
עירובין מ״ג ב:י״ח יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא ויתיב רבא קמיה דרב נחמן אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא
גיטין ל״א ב:י״ב רבא ורב נחמן בר יצחק הוו יתבי הוה חליף ואזיל רב נחמן בר יעקב דיתיב בגוהרקא דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתי רבא אזל לגביה רב נחמן בר יצחק לא אזל לגביה אמר דלמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו רבא צריך להו אנא לא
שבת צ״ד ב:ב׳ ההוא שכבא דהוה בדרוקרא שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית אמר ליה רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא לרב נחמן בר יצחק כמאן כרבי שמעון אימר דפטר רבי שמעון מחיוב חטאת איסורא דרבנן מיהא איכא אמר ליה האלהים דעיילת
ערכין ל״ב ב:נ״ח א"ר נחמן בר יצחק
ערכין כ״ו ב:ע״ד אמר רב נחמן בר יצחק
שבועות מ״ה ב:י״ד אמר רב נחמן בר יצחק
נדה כ״ד ב:ט״ז אמר רב נחמן בר יצחק
כריתות ט״ו א:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק
בכורות ד׳ ב:ס״ה אמר רב נחמן בר יצחק
חולין קכ״ב ב:כ״ב אמר רב נחמן בר יצחק
תמורה ו׳ ב:י״ד ואמר רב נחמן בר יצחק
בבא קמא י״ד א:כ״ח אמר רב נחמן בר יצחק
בכורות כ״ח א:נ״ו אמר רב נחמן בר יצחק
בכורות ל״ט א:ט״ז אמר רב נחמן בר יצחק
בכורות כ״ו א:כ״ט אמר רב נחמן בר יצחק
נדה ס״ד ב:י״ט גמ׳ אמר רב נחמן בר יצחק
ערכין ל׳ ב:נ״א אמר רב נחמן בר יצחק כתיב
ערכין י׳ ב:י״ח מתקיף לה רב נחמן בר יצחק
בבא בתרא י״ד א:ג׳ א"ר נחמן בר יצחק לצדדין קתני
פסחים ט״ז א:ה׳ אמר רב נחמן בר יצחק אחדא
ערכין ז׳ ב:כ״ו קשיא ליה לרב נחמן בר יצחק
ערכין ז׳ ב:ל״ז תניא כוותיה דרב נחמן בר יצחק
ערכין י״א א:ד׳ אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך
ערכין ל״ג א:כ״ז רב נחמן בר יצחק אמר מהכא
עירובין י״ג א:ו׳ ורב נחמן בר יצחק אמר נראין איתמר
תמורה י״ג ב:י״ג אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא
שבת כ״ז א:י״ב רב נחמן בר יצחק אמר אף כל
כריתות ח׳ א:ס״ז א"ל רב נחמן בר יצחק לרב פפא
יבמות נ״ח ב:ה׳ רב נחמן בר יצחק אמר על ידי גלגול
בבא מציעא ע״ז ב:י׳ א"ר נחמן בר יצחק מעידית שבה ומזיבורית שבה
ראש השנה ל׳ א:כ״ד רב נחמן בר יצחק רבן יוחנן בן זכאי
בבא מציעא ע״ז ב:ג׳ א"ר נחמן בר יצחק בדבר האבוד ודברי הכל
חולין ל״ח א:י׳ רב נחמן בר יצחק אמר פירכוס שאמרו בתחלת שחיטה
כתובות צ״ה א:ט״ו אמר רב נחמן בר יצחק מאי איבדה איבדה משני
מנחות מ״א א:ג׳ ואמר רב נחמן בר יצחק וכן לענין סדין בציצית
נדרים ע״ד ב:ג׳ אמר רב נחמן בר יצחק מאי יפר יפר בשותפות
כתובות ע״ו ב:ג׳ אמר רב נחמן בר יצחק כלה בבית אביה ולקדושין
עבודה זרה כ״ד ב:ט׳ ויעלהו זכר משמע אמר רב נחמן בר יצחק ויעלה כתיב
בכורות נ״ה ב:ו׳ אמר רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב
ברכות כ״ג ב:ט״ז ועד אימת אמר רב נחמן בר יצחק עד זמן ברכה
ברכות כ״ד א:י״א תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע:
מנחות ע״ב ב:י״ז אמר רב נחמן בר יצחק הוקבעו ולא הוקבעו קא אמר
בכורות מ׳ א:ז׳ רב נחמן בר יצחק ואי תימא רב הונא בר נתן
ערכין כ״ב א:י׳ אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין
זבחים קי״ד ב:ג׳ רב נחמן בר יצחק אמר פנים דגלגל לגבי שילה כחוץ דמי
שבת קכ״ט א:י״ז אמר להו רב נחמן בר יצחק לרבנן במטותא מינייכו ביומא דהקזה אמרו לביתייכו נחמן אקלע לגבן
בבא מציעא ס״א ב:י״ט אמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא
זבחים ק״י ב:ח׳ מאי בינייהו אמר רב נחמן בר יצחק ביש שיעור במים קמיפלגי
סוכה ט׳ ב:ט׳ אדרבה בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב
בכורות ל״ב א:כ״ב אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהושע
עבודה זרה ל״ה ב:ו׳ בין לרב חסדא בין לרב נחמן בר יצחק תתסר בהנאה קשיא
זבחים ק״ב א:ג׳ אמר רב נחמן בר יצחק שאני מראות נגעים דאהרן ובניו כתובין בפרשה
זבחים כ״ז א:ז׳ אמר רב נחמן בר יצחק מידי דהוה אמחשבת הינוח ואליבא דרבי יהודה
ביצה ל׳ ב:ז׳ אמר רב נחמן בר יצחק הכא בסוכה רעועה עסקינן דמאתמול דעתיה עלויה
עבודה זרה י״ד א:ט׳ אמר רב נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן כגון דאמר זה וזה
ערכין י״ד ב:ו׳ אמר רב נחמן בר יצחק רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש
סנהדרין ל׳ א:ג׳ אמר רב נחמן בר יצחק אי כתב בה בי דינא תו לא צריך
קידושין מ״ח א:ז׳ א"ר נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן כגון שקדשה בשטר שאין עליו עדים
סוכה מ״ו א:י׳ רב נחמן בר יצחק מתני לה בהדיא אמר רב כל שבעה מצות לולב
בבא מציעא צ״ג א:י״ט אי הכי ארבעה שלשה נינהו אמר רב נחמן בר יצחק ד' שומרין ודיניהם שלשה
מועד קטן ד׳ א:ג׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה
עירובין ק״ד ב:ד׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק באר מים חיים שנאמר כהקיר ביר מימיה וגו׳
קידושין י״ט א:י״ב רב נחמן בר יצחק אמר אפילו תימא לקידושין ניתנו שאני הכא דאמר רחמנא והפדה :
שבועות מ״ט ב:ח׳ הני ארבעה הוו שלשה הוו אמר רב נחמן בר יצחק ארבעה שומרין ודיניהן שלשה:
פסחים ל״ג א:ט׳ מנא הני מילי אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא תתן לו ולא לאורו
עבודה זרה ח׳ ב:ט״ז אמר רב נחמן בר יצחק לא תימא דיני קנסות אלא שלא דנו דיני נפשות
ראש השנה ל״ה א:ג׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק מאן מודים רבי מאיר והלכה מכלל דפליגי רבנן
ילקוט שמעוני על נ"ך תק״ל:א׳ רבה ורב נחמן בר יצחק הוו יתכי חליף ואזיל רב נחמן בר יעקב כי יתיב בגוהרקא דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתא, רבא אזל לגביה, רב נחמן בר יצחק לא אדל לגביה אמר דילמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו רבא צריך להו אנא...לא צריכנא להו, כד חזא דרב נחמן בר יעקב הוה אזיל לגביה גליא לדרעיה אמר שדיא נשיב, אמר רבה הכי אמר רב אשה מפלת בו ושמואל אמר אפי' מרגלית שבים מרקבת בו, ורבי אמר אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו, א"ר נחמן...בר יצחק ושלשתם מקרא אחד דרשו כי הוא בין אחים יפריא יבא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו זה מקורו של אשה, ויחרב מעינו זה שכבת זרע של איש במעי אשה, הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה זו מרגליות שבים, מאי היא כי Yalkut Shimoni on Nach תמורה כ״א א:כ׳ רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי א"ר אחא בריה דרב עזא בען במערבא
מנחות ל׳ ב:י״ז אלא אמר רב פפא אשידה רב נחמן בר יצחק אמר איין רב פפא אמר
קידושין ט׳ ב:י״ג אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה כגון שקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס
בבא קמא ט״ז ב:ט׳ אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם
מועד קטן ט׳ ב:ט״ז אמר רב נחמן בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מצר עכשיו ושמח לאחר זמן נינהו
סוטה ט״ז א:י״א אמר רב נחמן בר יצחק כי קא חשיב הלכה עוקבת מקרא הא עוקבת מדרבנן היא
מנחות ס״א ב:ד׳ אמר רבא הואיל ופתח בו הכתוב תחלה רב נחמן בר יצחק אמר הואיל ורב גבריה
עירובין ע״ח ב:י״ג רב נחמן בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:
חולין קל״ב ב:י׳ אלא דקנסינן להו בלא אתרייתא כי הא דרבא קניס אטמא רב נחמן בר יצחק קניס גלימא
גיטין ל״ב ב:ג׳ רבינא אשכחיה לרב נחמן בר יצחק דתלי וקאי בעיברא דדשא וקא מיבעיא ליה בטל מהו תיקו
פסחים י״ז ב:ט״ו אמר רב נחמן בר יצחק תא שמע פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא רבי יהודה אומר
בבא בתרא קנ״ב ב:ב׳ כי קם אמר רב נחמן בר יצחק לרבא מאי אחוי לך אמר ליה במיפה את כחו
מנחות ס״ח ב:ט״ו אמר רב נחמן בר יצחק לדברי יהודה בן נחמיה נסכים ביכורים שהקריבם קודם לעומר כשירין פשיטא
הוריות ד׳ ב:ט״ו ואימא עמך לשכינה אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ונשאו אתך אתך בדומין לך
ראש השנה כ״ג ב:ה׳ דכתיב לכן הנני שך את דרכך בסירים רב נחמן בר יצחק אמר מהכא דכתיב נתיבותי עוה:
מנחות נ״ב א:י״ח מאי הוי עלה אמר רב נחמן בר יצחק תא שמע דתניא שלימה שחרית ושלימה בין הערבים
בבא מציעא צ״ג ב:י״ט גמ׳ והתניא זאב אחד אונס אמר רב נחמן בר יצחק ההיא בשעת משלחת זאבים ורבי יהודה היא
ביצה י״ח א:ט״ו הא תינח מים יפים מים רעים מאי איכא למימר אמר רב נחמן בר יצחק פעמים שאדם בא
מנחות מ״א ב:ד׳ אמר רב נחמן בר יצחק לא קשיא כאן בטלית בת ארבעה חוטין כאן בטלית בת שמונה חוטין
ביצה כ״ה א:ט׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק אידי ואידי בדידה הא בגנה הסמוכה לעיר הא בגנה שאינה סמוכה
חולין ס״ח ב:ה׳ כדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך
גיטין ח׳ א:ג׳ רב נחמן בר יצחק אמר בנהרות דארץ ישראל דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי בים הגדול
ילקוט שמעוני על נ"ך רס״ח:ד׳ ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות פנים לסוף נכששל בעבירה שנאמר ומצח אשה זונה היה לך, ר' נחמן בר יצחק אמר בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה, יהיה לא נאמר אלא היה, רבה בר רב הונא אמר מותר לקרותו רשע...בפניו, רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאתו שנאמר ועווז פניו ישונא: כתובות מ״ב ב:י״ד אי הכי יצאו אלו שהן קנס ממון הוא אמר רב נחמן בר יצחק יצאו אלו שעיקרן קנס
קידושין ט״ו ב:ד׳ אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ושאני הכא דאמר קרא יגאלנו לזה ולא לאחר
בבא בתרא קכ״ז ב:ו׳ א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי
נדרים מ״א כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין וכי תירייקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה
עירובין ז׳ א:ד׳ אמר רב נחמן בר יצחק כוליה כרב עבדוה דאמר רב הונא אמר רב הלכה ואין מורין כן
קידושין ע״ח ב:י׳ אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי
סנהדרין ל״ו ב:י״א ודילמא התם משום שכינה אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ונשאו אתך אתך בדומין לך ליהוי:
חולין מ״ט ב:ה׳ אי הכי כר' ישמעאל כר' עקיבא היא אמר רב נחמן בר יצחק שאמר משום אבותיו וליה לא ס"ל
כתובות מ״ו א:י״ג אמר רב נחמן בר יצחק וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי אתיא שימה שימה
עין יעקב, יומא ח׳:כ׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שַׁאנִי צַפְדִינָא, הוֹאִיל וּמַתְחִיל בַּפֶּה וְגוֹמֵר בִּבְנֵי מֵעַיִם. בבא בתרא קכ״ז ב:י״ז אמר רב נחמן בר יצחק התם דקארו ליה עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר עבדא מאה זוזי
עבודה זרה כ״ח א:ז׳ אלמא כמכה של חלל דמיא אמר רב נחמן בר יצחק שאני צפדינא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים
בבא בתרא מ״ו א:ג׳ מתיב רב נחמן בר יצחק אומן אין לו חזקה אומן הוא דאין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה
בבא מציעא ק״ו א:י׳ אמר רב נחמן בר יצחק שאני התם דאמר קרא במספר שני תבואות ימכר לך שנים שיש בהן תבואה בעולם
מנחות ל״ב א:ח׳ רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לעשותן סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ומאי פתוחות דקאמר רשב"א אף פתוחות
הוריות ט׳ א:ג׳ בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק נשיא שנצטרע מהו מידחא דחי או מיפטר פטיר אמר ליה דילך או דגזא
שבת קמ״ג ב:ה׳ אמר ליה רבי ירמיה לרבי אבא אלא במאי פליגי אמר ליה לכי תשכח אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא בתותים ורמונים פליגי
סנהדרין ל״ג א:י״ב אמר רב נחמן בר יצחק לרבא מאי קא מותיב רב המנונא לרב ששת מפרה פרה הרי האכילה לכלבים וליתא דתהדר
ביצה ל״ה ב:י׳ אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש ומאן דתני משחירין לא משתבש ומאן דתני מנשירין לא משתבש
שבת קל״ב א:י״ב אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות לאפוקי הנך דחד חד הוא דכתיב בהן
פסחים ל״ב ב:י״ב ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה חולין ס״ח א:י״ד לא לעולם אעובר וכדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך תובות מ״ה א:ו׳ אלא אמר רב נחמן בר יצחק אישתני ולא אישתני תנאי היא דתנן חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן כהדיוטות
אמר רב נחמן בר יצחק הא מני ר' יהודה היא דאמר כל זמן ששבועה נוטה אצל בעה"ב שכיר נשבע ונוטל
בבא מציעא נ״ח ב איפכא מסתברא אמר ליה איסמיה אמר ליה לא הכי קאמר קדשים שחייב באחריותן חייב דאיתרבו מבה' וכחש ושאינו חייב באחריותן פטור דאמעיט מבעמיתו וכחש: רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה מרגלית ובהמה אין להם אונאה: תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגלית אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ורבי יהודה הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהם תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש: מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו: גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה הכל ס"ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו מכנה היינו מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן נ״ט א נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מדדרש רבא דדרש רבא מאי דכתיב (תהלים לה, טו) ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב (ואמר) מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מתמר דכתיב (בראשית לח, כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב (ויקרא כה, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה א"ר אלעזר מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר (מלכים א כא, כה) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא אמר רב חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה שנאמר (עמוס ז, ז) הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך א"ר אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ובידו אנך א"ר אבהו ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל וע"ז אונאה דכתיב ובידו אנך גזל דכתיב (ירמיהו ו, ז) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד ע"ז דכתיב (ישעיהו סה, ג) העם המכעיסים אותי על פני תמיד [וגו'] אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר (תהלים קמז, יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא ואמר רב חיננא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר (שופטים ו, ג) והיה אם זרע ישראל וגו' וכתיב (שופטים ו, ד) ויחנו עליהם וגו' וכתיב (שופטים ו, ו) וידל ישראל מאד מפני מדין (וא"ר) חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר (בראשית יב, טז) ולאברם הטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין
@שטאלצער אזוי קוקט אויס א גוגעל סירטש האלבע מימרות, רוב מימרות הייבסטו אן אינמיטן א שטיקעל אדער ענדיגען זיך אינמיטן א שטיקעל א שטייגער ווי נדה מ״ה ב:ל״ח אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך, אויך מיר א מימרא ענדיג צו וזאת לפנים מישראל, בכורות מ׳ א:ז׳ רב נחמן בר יצחק ואי תימא רב הונא בר נתן אדער בבא מציעא ס״א ב:י״ט אמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא. ערכין כ״ב א:י׳ אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין, און פאקט איז עס בכלל נישט קיין מימרא נאר א שאלה, שלושים קאמרת או ששים קאמרת
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו אמר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ איז א מימרא פון ר' חייא נישט רב נחמן.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מגילה א׳:ל׳ הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל וכי מה טיבו של יאשיהו על המזבח בבית אל אלא מלמד שירמיה החזירן ויאשיהו מלך עליהם רב נחמן...בר יצחק אמר מהכא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי. En Jacob, translated by SH Glick, 1916 עס איז א גמרא אין מס' מגילה [איך געדענק נישט פינקטלעך די דף יעצט אבער דף י"ד ביי די אגדתא סוף ערשטע פרק
אין כתבי יד וספרי רבותינו הגאונים והראשונים, זענען דא נאך מימרות פון רב נחמן בר יצחק. דהיינו ביי אונז אין גמרא פעלט זיין נאמען, אדער שטייט גאר א צווייטער נאמען אנשטאט רנב"י.
איין דוגמא: אין מסכת ברכות ב ע"ב שטייט: "הי מינייהו מאוחר?מסתברא דעני מאוחר". לויט דעם, ענטפערט די 'סתמא דגמרא' אז 'מסתברא דעני מאוחר'. האב איך זיך אבער פארצייכנט אזוי:
כגירסא שלפנינו כן הוא בעדי נוסח מספר: כת"י פאריז 671 [שם: פשיטא, במקום מסתברא]; פירנצה 7; אוקספורד 366; חידושי הריטב"א. לעומתם, יש גורסים:אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא... גירסא זו מופיעה בכת"י מינכן 95; אוקספורד Heb. d. 58/9-10; קמבריג' T-S G 2.58. בעל דקדוקי סופרים מביא סיוע לגירסא זו, מסגנונו של רב נחמן בר יצחק, שדרכו לומר 'מסתברא' (באלה המקומות: להלן סא ע"א; שבת קמג ע"ב; עירובין יח ע"ב; סוכה כב ע"א; קידושין עא ע"א; בבא בתרא ג ע"ב; שם קסג ע"א; מנחות קח ע"א). בכת"י אחרים מופיע בדומה לזה:אמר רב נחמן בר יצחק פשיטא... כן הוא בכת"י קמבריג' T-S K 25.98; קמבריג' T-S F 1(1).65; קמבריג' T-S AS 88.290 בצירוף כת"י קמבריג' T-S NS 162.162 [קטוע ונשאר רק: ...בר רב יצחק פשיט...].
לפי זה איז א ספק אויב דער מאמר איז פון רנב"י אדער פון סתמא דגמרא.
"גם שכלנו מתת אלקים הואואיסור גמור לצערו"(הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
רב נחמן בר יצחק - אמורא בבלי בדור הרביעי - החמישי. מלך בפומבדיתא אחר פטירתו של רבא בשנים ד' קי"א - קט"ו (351 - 356) ("אגרת רב שרירא גאון"). היה מתלמידי רב חסדא (ע"ז ס"ג ע"א). ישב מאחורי רבא לפני רב נחמן, וכשלא הבין את אשר רמז רב נחמן, שאל לרבא (ב"ב קנ"ב ע"א). לפי פירוש התוספות היה תלמידו של רבא (שם מ"ו ע"ב תד"ה: שלח). היה ריש כלה (שם כ"ז ע"א). בין תלמידיו היו רב הונא בריה דרב נחמן (פסחים מ"ו ע"ב), וכן רב אשי לפי גירסת התוספות (ב"ב מ"ו ע"ב ד"ה: שלח). לפי פירושו של רש"י (תענית כ"א ע"ב ד"ה: פרס), אביו של רב נחמן בר יצחק לא נסמך. חוזי הכוכבים ניבאו לאמו, שרב נחמן בר יצחק יהיה גנב, לכן הקפידה אמו לחנכו ליראת שמים והיתה אומרת לו תדיר שיכסה ראשו ויבקש רחמים. יום אחד ישב תחת צל אילן, ונפל כיסוי ראשו מעליו, ויצרו גבר עליו וחתך בשיניו אשכול תמרים מהאילן, שלא היה שייך לו (שבת קנ"ו ע"ב). היה ירא שמים גדול, עד שאמר אביי לרב יוסף: "הא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא" (שבת ל"ז ע"ב), ופירש"י: "מדקדק במעשיו". נמנה עם חסידי בבל (מגילה כ"ח ע"ב רש"י). (תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רב נחמן בר יצחק)
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט?כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...פאר מער זעהדא
יעצט באמערקט אין געשעפט א קליין קונטרוס פון מאמרים פון רב נחמן בר יצחק, נעקסט טיים מעגסטו קומען דא פארציילן אז די זאך איז שוין מסודר.... איך דארף עס נישט טרעפן אין געשעפט ווען מיר האבן עס דא אנגעהויבן.....
