הה"צ ר' יעקב יצחק ב"ר אשר מפרשיסחא, ה"יוד הקדוש". -יט תשרי תקע"ד עס איז מערקווירדיג אז ווען דער יהודי הקדוש זצ"ל איז קראנק געווארן ל"ע, האט זיין רבי הרה"ק מלובלין זצ”ל אראפגענומען דעם נאמען יעקב פון זיין זון ר' יעקב אשר זצ”ל און דאס צוגעגעבן צו זיין ארגינעלע נאמען יצחק. שפעטער ווען דער זון איז נישט געזונט געווארן, האט דער קאזניצער מגיד צוגעגעבן דער נאמען יושע. דערנאך ווען דער ר' יושע אשר האט געהאט א קינד, האט ער אים גערופן נאכן זיידן יעקב יצחק, איז אויסגעקומען אז אלע דריי דורות האבן געטראגן דעם נאמען יעקב...
ביים הייליגן יוד הקדוש פון פרשיסחא זצ"ל, איז געווען דער מנהג אז יעדן ראש השנה האט ער צוזאמענגעקליבן אלע וועלכע האבן געקענט שופר בלאזן, און זיי אויסגעלערנט די כוונות וועלכע מ'דארף מכוון זיין בשעת תקיעת שופר. פארנאכט'ס האט דער יוד הקדוש אויסגעוועלט איינעם פון די אנוועזענדע אז ער זאל זיין דער בעל תוקע. האט איין יאר פלאסירט, אז צווישן די באטייליגטע פאר תקיעת שופר האט זיך אויך אריינגעכאפלט דער באליבטער תלמיד פון רבי'ן, ר' שמחה בונם, (דער שפעטער'דיגער רבי ר' בונם מפלרשיסחא זצ"ל) וועלכער איז נאך דאן געווען א יונגערמאן, וואס האט באמת נישט געקענט בלאזן שופר, נאר ער האט זיך געוואלט צוהערן צו די כוונות פון תקיעת שופר וואס דער רבי לערנט דעמאלס פאר. נאכדעם וואס דער רבי האט פארענדיגט דעם שיעור, האט ער דערנאך אויסגעוועלט ר' שמחה בונם אלס דער בעל תוקע. ווען ער האט זיך אנטשולדיגט פאר'ן רבי'ן אז ער איז נישט קיין בעל תוקע, האט אים דער יוד הקדוש שטארק פארגעהאלטן, פארוואס ער איז אריינגעקומען צום שיעור אן רשות, אין די צייט וואס ער קען נישט בלאזן. ר' שמחה בונם האט זיך פארענטפערט, זאגענדיג, מיר געפינען אין די תורה די זעלבע געשעעניש, משה רבנו האט געפרעגט דעם אויבערשטן, מה שמו, מה אומר אליהם, וואס איז דעם אויבערשטענ'ס נאמען? און דערנאך, ווען עס איז געקומען אויסצופירן למעשה די שליחות, צו גיין צו פלרעה, האט משה געזאגט, לא איש דברים אנכי, איך בין נישט קיין רעדנער, איך קען נישט רעדן, און געבעטן השי"ת ער זאל אויסוועלן א צווייטן פאר די שליחות. די תשובה איז שטארק געפעלן אין די אויגן פונעם יוד הקדוש, און ער האט אויסגעוועלט א צווייטען בעל תוקע.
ווען הרה"ק מהר"ש מבעלזא זצ"ל איז צום ערשטן מאל געקומען קיין לובלין איז ער אינגאנצן אלט געווען זיבעצן יאר, ווען ער איז אריינגעקומען אין בית המדרש האט ער געטראפן דעם יוד הק' שטיין ביים טיר זאגענדיג אז דער רבי האט נאכנישט געדאווענט און מ'קען נישט אריינגיין צום רבי'ן, וויסענדיג אז געווענליך דאווענט דער רבי אין די פריע שעה'ן האט ער זיך געוואונדערט פארוואס דער רבי האט נאכנישט געדאווענט. דער יוד הקדוש האט אים געזאגט אז דער רבי איז זייער צוטראגן פון א געוויסע קשיא וואס שטערט זיין געוויסן, אויף די פראגע וואס די קשיא איז, האט דער יוד הקדוש ערקלערט, אז די מצוה פון יחוד השי"ת איז דאך א חיוב צו געדענקן יעדע רגע ווי איז דאס מעגליך פאר א מענש א בשר ודם זאל אויף א רגע נישט פארגעסן פון השי"ת? האט דער בעלזער רב זצ"ל ערקלערט אז די הלכה איז (פאה פ"ו מ"ד) שלפניו אין שכחה ושלאחריו שכחה מפני שהוא בבל תשוב, זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה ושאינו בבל תשוב אינו שכחה, קומט אויס אז אויף די תבואה וואס ליגט פאר אים איז נישטא קיין שכחה ווייל דער בעל הבית גייט זיך צוריקערן דערנאך, די זעלבע איז מיט די מצוה פון יחוד ה', וויבאלד מ'גייט זיך באלד צוריקקערן און געדענקן פון יחוד ה' ווערט דאס נישט אנגערופן שכחה.
דער יוד הקדוש זצ"ל האט זיך אמאל אויסגעדרוקט: "איך בין צוגעקומען צו יראת שמים דורך לימוד התורה, און מיין חבר הרה"ק ר' דוד מלעלוב ז"ל איז צוגעקומען צו תורה דורך יראת שמים"...
דער יהודי הקדוש פון פרשיסחא האט געהאט עטלכיע קינדער איינער איז געווען ר' יהושע אשר מפאריסוב וועלכער האט געהאט א זוהן ר' ארי' מרדכי ראבינאוויץ, ער האט געהאט א זוהן ר' יעקב אהרן פון אוסטראווע.
פון ר' יעקב אהרן ראבינאוויץ פון אוסטראווע טרעף איך צוויי זוהן מחברי ספרים וועכלע האבן איבער געלעבט די קריג, דער ערשטער איז ר' צבי הירש ראבינאוויץ חתן ש"ב ר' פנחס מקינצק ב"ר נתן דוד משידלאווצא, דער רצ"ה האט זיך גערופען דאהי דער אוסטראווער-קינצקער רבי און איז שוין דא געווען אין ברוקלין, נ.י. פאר די קריג.
עס איז דא פון אים א ספרצבי לבית יעקבוואס איז געדרוקט געווארן דורך זיין איידעם ר' אהרן שאול שינענסקי, דער ספר אנטהאלט דברי תורה ודרשות ושו"ת (עטליכע תשובות זייענדיג אין ברוקלין) אינעם הקדמה ווערן אויסגערעכנט נעמען פון 5 זוהן און דריי טעכטער, ער איז נפטר געווארן כ"ב כסלו תש"ד.
זיין ברודער ר' ארי' מרדכי ראבינאוויץ איז געווען רב אין קאסוב און שפעטער אין קארוב, נאך די קריג האט ער זיך באזעצט קודם אין בני ברק און שפעטער אין ירושלים, ער האט געדרוקט דעם ספר 'זכותא דאברהם' פון זיין פעטער ר' אברהם פון פאריסוב ב"ר יהושע אשר זצ"ל.
תקנתי הטעות, עכשיו עליך להביא משהו אודות המשפחה, בינתיים אעלה את תמונות מציבות הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא בן ר' נתן דוד משידלאווצי בן ר' ירחמיאל מפרשיסחא בן היהודי הק', ובנו ר' מאיר שלמה יהודא ממעזריטש, בבית העלמין בווארשא.
מיללער האט געשריבן:
תקנתי הטעות, עכשיו עליך להביא משהו אודות המשפחה, בינתיים אעלה את תמונות מציבות הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא בן ר' נתן דוד משידלאווצי בן ר' ירחמיאל מפרשיסחא בן היהודי הק', ובנו ר' מאיר שלמה יהודא ממעזריטש, בבית העלמין בווארשא.
ר' ירחמיאל מפשיסחא בנו של היהודי הקדוש היה חתו ר' ודבער אב"ד שדה-לבן גיסו של הברוך טעם.
בניו היו; 1) ר' נתן דוד משידלאווצא 2) ר' יעקב יצחק אלחנן מפשסיחא 3) חתנו ר' אלימלך מגראדזיסק 4) חתנו ר' צבי רפפאפארט נכד הפרמ"ג
האט איינער מער פרטים איבער ר' יעקב יצחק אלחנן ב"ר ירחמיאל מפרשיסחא, און איבער דעם איידער ר' צבי רפפאפארט?
מיללער האט געשריבן:
תקנתי הטעות, עכשיו עליך להביא משהו אודות המשפחה, בינתיים אעלה את תמונות מציבות הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא בן ר' נתן דוד משידלאווצי בן ר' ירחמיאל מפרשיסחא בן היהודי הק', ובנו ר' מאיר שלמה יהודא ממעזריטש, בבית העלמין בווארשא.
ר' ירחמיאל מפשיסחא בנו של היהודי הקדוש היה חתו ר' ודבער אב"ד שדה-לבן גיסו של הברוך טעם.
בניו היו; 1) ר' נתן דוד משידלאווצא 2) ר' יעקב יצחק אלחנן מפשסיחא 3) חתנו ר' אלימלך מגראדזיסק 4) חתנו ר' צבי רפפאפארט נכד הפרמ"ג
האט איינער מער פרטים איבער ר' יעקב יצחק אלחנן ב"ר ירחמיאל מפרשיסחא, און איבער דעם איידער ר' צבי רפפאפארט?
ר' יעקב יצחק אלחנן נשא את בת ר' בערצי שפירא מטלוסט בן ר' יהודה מאיר משיפיטיווקא בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע. נסתלק כ"א שבט תרל"ג. בניו: ר' ירחמיאל יהודה מאיר מפאשיסחא חתן ר' יעקב דוד מאמשינוב. ר' אברהם. חתנו: ר' יחיאל ישעי' ראפפארט בן גיסו ר' צבי.
הלילה זה היארצייט של היהודי הק' זיע"א. זכורני שפעם נכנסתי לקודש פנימה אל אלופי ועטרת ראשי ואהובי ש"ב הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זיע"א, והיה זה בחוה"מ סוכות, ובין השיחים נסבו דיבורי קדשו על היהודי הק' מפארשיסחא, , ובתוך הדיבורים הראה לי בידו הק' על הארון קודש שעמד בחדרו ועליו פרוכת ישנה נושנת אדומה, ואמר לי: הפרוכת הזו היה של זקינינו היהודי הק' מפארשיסחא.[ שקיבלה בירושה,דזקינו הרה"ק ר"מ מלעלוב היה חתן היהודי הק']. (ואחז בידו הק' בידי וא"ל: בעוד שני ימים יהיה היארצייט של זקינינו היהודי הק', ויהיה פה טיש ,אז תראה להגיע לפה). גם פעם הייתי בביתו של הרה"ג ר' ברוך ראבינאוויטש זצ"ל [ שהיה האיידים של הגה"ק המנח"א זי"ע] כשעשה סעודת הודיה ביום הנצלו מהנאצים ימ"ש,ולקחני לחדר השני, ושם הראה לי על כסא ישן שעמד שם ואמר לי: הכסא הזה היה בביתו של היהודי הק'.[ הוא היה בא"ב מהיהודי כידוע].
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב] היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:
הלילה זה היארצייט של היהודי הק' זיע"א. זכורני שפעם נכנסתי לקודש פנימה אל אלופי ועטרת ראשי ואהובי ש"ב הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זיע"א, והיה זה בחוה"מ סוכות, ובין השיחים נסבו דיבורי קדשו על היהודי הק' מפארשיסחא, , ובתוך הדיבורים הראה לי בידו הק' על הארון קודש שעמד בחדרו ועליו פרוכת ישנה נושנת אדומה, ואמר לי: הפרוכת הזו היה של זקינינו היהודי הק' מפארשיסחא.[ שקיבלה בירושה,דזקינו הרה"ק ר"מ מלעלוב היה חתן היהודי הק']. (ואחז בידו הק' בידי וא"ל: בעוד שני ימים יהיה היארצייט של זקינינו היהודי הק', ויהיה פה טיש ,אז תראה להגיע לפה). גם פעם הייתי בביתו של הרה"ג ר' ברוך ראבינאוויטש זצ"ל [ שהיה האיידים של הגה"ק המנח"א זי"ע] כשעשה סעודת הודיה ביום הנצלו מהנאצים ימ"ש,ולקחני לחדר השני,ושם הראה לי על כסא ישן שעמד שם ואמר לי: הכסא הזה היה בביתו של היהודי הק'.[ הוא היה בא"ב מהיהודי כידוע].
מיללער האט געשריבן:
זיין ברודער ר' ארי' מרדכי ראבינאוויץ איז געווען רב אין קאסוב און שפעטער אין קארוב,נאך די קריגהאט ער זיך באזעצט קודם אין בני ברק און שפעטער אין ירושלים, ער האט געדרוקט דעם ספר 'זכותא דאברהם' פון זיין פעטער ר' אברהם פון פאריסוב ב"ר יהושע אשר זצ"ל.
הוא היה הרב הראשון של המושבה בני ברק, וכשעזב את בני ברק לזמן מסויים העבירו לרבי יעקב לאנדא עד שיחזור, וכשחזר לא קיבל את הרבנות בחזרה.
סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:
הלילה זה היארצייט של היהודי הק' זיע"א. זכורני שפעם נכנסתי לקודש פנימה אל אלופי ועטרת ראשי ואהובי ש"ב הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זיע"א, והיה זה בחוה"מ סוכות, ובין השיחים נסבו דיבורי קדשו על היהודי הק' מפארשיסחא, , ובתוך הדיבורים הראה לי בידו הק' על הארון קודש שעמד בחדרו ועליו פרוכת ישנה נושנת אדומה, ואמר לי: הפרוכת הזו היה של זקינינו היהודי הק' מפארשיסחא.[ שקיבלה בירושה,דזקינו הרה"ק ר"מ מלעלוב היה חתן היהודי הק']. (ואחז בידו הק' בידי וא"ל: בעוד שני ימים יהיה היארצייט של זקינינו היהודי הק', ויהיה פה טיש ,אז תראה להגיע לפה). גם פעם הייתי בביתו של הרה"ג ר' ברוך ראבינאוויטש זצ"ל [ שהיה האיידים של הגה"ק המנח"א זי"ע] כשעשה סעודת הודיה ביום הנצלו מהנאצים ימ"ש,ולקחני לחדר השני,ושם הראה לי על כסא ישן שעמד שם ואמר לי: הכסא הזה היה בביתו של היהודי הק'.[ הוא היה בא"ב מהיהודי כידוע].
כידוע שהכסא הזה לקחו חסידי..............
חסידי פארשיסחא ???
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב] היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
כבוד הנכד, הכסא היה בין החפיצים שעליו נחלקו בין שאר חפצי הירושה, כמדומני שהכסא כהיום מונח בגנזי בנו האדמו"ר מדינוב, והלקיחה היה בימי השבעה מהאח העו"ד יאיר בנו מזוו"ש ואידך פירושא זיל גמור
מיללער האט געשריבן:
כבוד הנכד, הכסא היה בין החפיצים שעליו נחלקו בין שאר חפצי הירושה, כמדומני שהכסא כהיום מונח בגנזי בנו האדמו"ר מדינוב, והלקיחה היה בימי השבעה מהאח העו"ד יאיר בנו מזוו"ש ואידך פירושא זיל גמור
דרך אגב: כמדומני ששמו השלם של האח הזה הוא " שרגא יאיר ", ע"ש דו"ז של אביו,הרה"ק רבי שרגא יאיר מביאלבערזיג,בעמח"ס:" ארון עדת". [ אחי רבי יעקב יצחק מביאלא ].
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב] היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
"תורת היהודי הקדוש" א הערליכען ספר מלוקט אלע תורות פונעם יהודי הקדוש, הוצא לאור ע"י מכון מעינות החסידות - [עומד בראשו] הרה"ח ר' יוסף ירוחם פישל הגר שליט"א מירושלים.
מיללער האט געשריבן:
דער יהודי הקדוש פון פרשיסחא האט געהאט עטלכיע קינדער איינער איז געווען ר' יהושע אשר מפאריסוב וועלכער האט געהאט א זוהן ר' אברהם מרדכי ראבינאוויץ, ער האט געהאט א זוהן ר' יעקב אהרן פון אוסטראווע.
פון ר' יעקב אהרן ראבינאוויץ פון אוסטראווע טרעף איך צוויי זוהן מחברי ספרים וועכלע האבן איבער געלעבט די קריג, דער ערשטער איז ר' צבי הירש ראבינאוויץ חתן ש"ב ר' פנחס מקינצק ב"ר נתן דוד משידלאווצא, דער רצ"ה האט זיך גערופען דאהי דער אוסטראווער-קינצקער רבי און איז שוין דא געווען אין ברוקלין, נ.י. פאר די קריג.
עס איז דא פון אים א ספרצבי לבית יעקבוואס איז געדרוקט געווארן דורך זיין איידעםר' אהרן שאול שינענסקי, דער ספר אנטהאלט דברי תורה ודרשות ושו"ת (עטליכע תשובות זייענדיג אין ברוקלין) אינעם הקדמה ווערן אויסגערעכנט נעמען פון 5 זוהן און דריי טעכטער, ער איז נפטר געווארן כ"ב כסלו תש"ד.