די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
להודיע האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן: זאל שוין זיין די צווייטע זייט אויכעט
הערליכע הארציגע מציבה. סאך שענער ווי אלע באפיצטע נסחאות און גראמען פון שרייבערלעך.
בעקעלע.הפוכה האט געשריבן: הארציגע מצבה
ער ברענגט ארויף די הארצרייסענדע תקופה פון דעמאלטס. הי"ד
בד"וו - ער פלעגט פאסטן שובבי"ם מאנטיג און דאנערשטיג עם אמירת סליחות
ופעם אמר לי ביום ה' "היינט איז די דריטע מאל וואס איך פאסט (פה מיט א פינטל) די וואך שהיה ג"כ ערב ר"ח
זיסער לעכטיגע יוד
חמרא טבא האט געשריבן:בעקעלע.הפוכה האט געשריבן: הארציגע מצבה
ער ברענגט ארויף די הארצרייסענדע תקופה פון דעמאלטס. הי"ד
בד"וו - ער פלעגט פאסטן שובבי"ם מאנטיג און דאנערשטיג עם אמירת סליחות
ופעם אמר לי ביום ה' "היינט איז די דריטע מאל וואס איך פאסט (פה מיט א פינטל) די וואך שהיה ג"כ ערב ר"ח
זיסער לעכטיגע יוד
ישוב הדעת האט געשריבן: די סבה פארוואס ער ליגט אין סאטמאר איז ווייל ער האט געוואלט אז זיינע נאמבערס זאלן זיין אויף די מציבה, בעלז און סקווירא האבן דאס נישט געלאזט.
מומחה יוחס האט געשריבן: איז דען אין נירעדהאז געוועהן יותר מעשרים אלף אנשים??
אוהב ספרים האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן: איז דען אין נירעדהאז געוועהן יותר מעשרים אלף אנשים??
א. שטייט דען ער האט דאס געזעהן אין נירעדהאז?
ב. דו ווילסט הערן א מעשה אדער פרעגן א קשיא.
אוהב ספרים האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן: איז דען אין נירעדהאז געוועהן יותר מעשרים אלף אנשים??
א. שטייט דען ער האט דאס געזעהן אין נירעדהאז?
ב. דו ווילסט הערן א מעשה אדער פרעגן א קשיא.
מומחה יוחס האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן: איז דען אין נירעדהאז געוועהן יותר מעשרים אלף אנשים??
א. שטייט דען ער האט דאס געזעהן אין נירעדהאז?
ב. דו ווילסט הערן א מעשה אדער פרעגן א קשיא.
באבדן מולדתי - מיינט פין די שטאט ווי ער האט גאוואוינט אזוי מיין איך
יא איך מעג פרעגן א קשיא - ווייל מען דארף נישט סתם איבער טרייבן טאמער שטימט נישט
דארפסט זיך נישט בייזערן...
מומחה יוחס האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן: איז דען אין נירעדהאז געוועהן יותר מעשרים אלף אנשים??
א. שטייט דען ער האט דאס געזעהן אין נירעדהאז?
ב. דו ווילסט הערן א מעשה אדער פרעגן א קשיא.
באבדן מולדתי - מיינט פין די שטאט ווי ער האט גאוואוינט אזוי מיין איך
יא איך מעג פרעגן א קשיא - ווייל מען דארף נישט סתם איבער טרייבן טאמער שטימט נישט
דארפסט זיך נישט בייזערן...
אוהב ספרים האט געשריבן: דרך אגב, צוריק צום פריענדיגע שמועס לגבי נומערן אויף די מצבה.
עס איז דא פוסקים וואס אסר'ן און האלטן אז דאס איז נכלל באיסור של לע"ז על מצבה.
ראה דברי הג"מ נטע שלמה שליסעל בספרו נטע שעשועים
אוסף החסיל האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן: דרך אגב, צוריק צום פריענדיגע שמועס לגבי נומערן אויף די מצבה.
עס איז דא פוסקים וואס אסר'ן און האלטן אז דאס איז נכלל באיסור של לע"ז על מצבה.
ראה דברי הג"מ נטע שלמה שליסעל בספרו נטע שעשועים
באקומען דאס פאלגענדע אין אימעיל:
נא להוסיף באיי-וועלט, בשם אחד מבני המשפחה:
בנוגע הדו"ד בנוסח המצבה של הרה"ח הישיש ר' יושע יאקאבאוויטש ז"ל, פלא האיך כל לבלר מחליט בדעתו לכתוב מה שעולה בלבו בלי לשאול לקרובי המשפחה.
לגבי המספרים שצווה לחרוט על מצבתו, שאלו לרבנים דק"ק סאטמאר והורו להיתר, עפ"י המבואר בשו"ת דברי יואל סי' ק"ב דכל האיסור שכ' בשו"ת מהר"ם שיק היא מחמת שביה"ח יש לו קדושת ביהמ"ד, וכבר נהגו בכל מקום בבתי כנסיות ובתי מדרשות לרשום מספרים על מקומות הישיבה וגם מורה שעות, עיין שם.
ולגבי האות A דנו גם כן שאין זה אלא סימן, כמו לגבי שבת דבאות אחד אינו חייב משום כותב כמבואר במס' שבת ק"ג ע"א. וגם כי כל הרואה יבין שאין המכוון לכתוב לע"ז אלא סימן מספרו בגיא צלמות. ובפרט שאות A הנרשם הי' סימן שהוא יהודי. וגם זה זכות גדול להנפטר, כידוע פתגם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שלכל יהודי שנחרט לו מספר מחנות השמדה "קען מען זיך קוויטל'ן".
מה שכתב שראה "באבדן מולדתי שנהרגו יותר מעשרים אלף מישראל", שים לב למה שכתב מקודם "אנשים נשים וטף מגלילות עיר מולדתי נירעדהאז", כי בגעטא נירעדהאז הובילו אלפים מכל הגלילות (ובתוכם ק"ק קאלוב ראצפערט וביניהם הרה"ק ר' שלום אליעזר זי"ע) ומשם הובילו אותם לאוישוויץ, וגם הי' עובד איזה זמן באושוויץ וראה שהובילו לשם אלפים מישראל משאר מקומות בהונגריה (כמו קליינווארדיין ששם הי' ג"כ געטא גדול מכל הגלילות). ועכ"פ באבדן מולדתי ר"ל ארץ הגר.
ומה שכתב כותב אחד שיש טעות גדול בנוסח המצבה "אל תכסו דמם", וצ"ל תכסי. גם על זה שמו לב וכתבו עפ"י מה שרשם בצוואתו, כי ממילא אין זה לשון הכותב אלא בדרך מליצה, שהרי בפסוק באיוב ט"ז י"ח כתיב בלשון יחיד "ארץ אל תכסי דמי", אבל כשכותבים בלשון רבים שפיר יתכן הלשון תכסו, וכן תמצא בספרים לרוב, ובפרט כאן שכתב כן על ששת מיליון קדושים שנהרגו בהרבה מקומות בארצות אירופה, ולכן כתב "ארץ ארץ" אל תכסו "דמם".
אוהב ספרים האט געשריבן:אוסף החסיל האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן: דרך אגב, צוריק צום פריענדיגע שמועס לגבי נומערן אויף די מצבה.
עס איז דא פוסקים וואס אסר'ן און האלטן אז דאס איז נכלל באיסור של לע"ז על מצבה.
ראה דברי הג"מ נטע שלמה שליסעל בספרו נטע שעשועים
באקומען דאס פאלגענדע אין אימעיל:
נא להוסיף באיי-וועלט, בשם אחד מבני המשפחה:
בנוגע הדו"ד בנוסח המצבה של הרה"ח הישיש ר' יושע יאקאבאוויטש ז"ל, פלא האיך כל לבלר מחליט בדעתו לכתוב מה שעולה בלבו בלי לשאול לקרובי המשפחה.
לגבי המספרים שצווה לחרוט על מצבתו, שאלו לרבנים דק"ק סאטמאר והורו להיתר, עפ"י המבואר בשו"ת דברי יואל סי' ק"ב דכל האיסור שכ' בשו"ת מהר"ם שיק היא מחמת שביה"ח יש לו קדושת ביהמ"ד, וכבר נהגו בכל מקום בבתי כנסיות ובתי מדרשות לרשום מספרים על מקומות הישיבה וגם מורה שעות, עיין שם.
ולגבי האות A דנו גם כן שאין זה אלא סימן, כמו לגבי שבת דבאות אחד אינו חייב משום כותב כמבואר במס' שבת ק"ג ע"א. וגם כי כל הרואה יבין שאין המכוון לכתוב לע"ז אלא סימן מספרו בגיא צלמות. ובפרט שאות A הנרשם הי' סימן שהוא יהודי. וגם זה זכות גדול להנפטר, כידוע פתגם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שלכל יהודי שנחרט לו מספר מחנות השמדה "קען מען זיך קוויטל'ן".
מה שכתב שראה "באבדן מולדתי שנהרגו יותר מעשרים אלף מישראל", שים לב למה שכתב מקודם "אנשים נשים וטף מגלילות עיר מולדתי נירעדהאז", כי בגעטא נירעדהאז הובילו אלפים מכל הגלילות (ובתוכם ק"ק קאלוב ראצפערט וביניהם הרה"ק ר' שלום אליעזר זי"ע) ומשם הובילו אותם לאוישוויץ, וגם הי' עובד איזה זמן באושוויץ וראה שהובילו לשם אלפים מישראל משאר מקומות בהונגריה (כמו קליינווארדיין ששם הי' ג"כ געטא גדול מכל הגלילות). ועכ"פ באבדן מולדתי ר"ל ארץ הגר.
ומה שכתב כותב אחד שיש טעות גדול בנוסח המצבה "אל תכסו דמם", וצ"ל תכסי. גם על זה שמו לב וכתבו עפ"י מה שרשם בצוואתו, כי ממילא אין זה לשון הכותב אלא בדרך מליצה, שהרי בפסוק באיוב ט"ז י"ח כתיב בלשון יחיד "ארץ אל תכסי דמי", אבל כשכותבים בלשון רבים שפיר יתכן הלשון תכסו, וכן תמצא בספרים לרוב, ובפרט כאן שכתב כן על ששת מיליון קדושים שנהרגו בהרבה מקומות בארצות אירופה, ולכן כתב "ארץ ארץ" אל תכסו "דמם".
א שיינע תגובה.
איין הערה נאר.
תכסי גייט ארויף ארץ וואס דאס איז יחיד, נישט אויף דמם וואס איז די רבים. ודי בזה.
myrtle האט געשריבן:ישוב הדעת האט געשריבן: די סבה פארוואס ער ליגט אין סאטמאר איז ווייל ער האט געוואלט אז זיינע נאמבערס זאלן זיין אויף די מציבה, בעלז און סקווירא האבן דאס נישט געלאזט.
סדא א וודיא ווי ער זאגט
"איך וויל ליגן אין סאטמאר ווייל די סאטמארע ווערום וועלען נישט עסן קיין בעלזא פלייש"
אוהב ספרים האט געשריבן:אוסף החסיל האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן: דרך אגב, צוריק צום פריענדיגע שמועס לגבי נומערן אויף די מצבה.
עס איז דא פוסקים וואס אסר'ן און האלטן אז דאס איז נכלל באיסור של לע"ז על מצבה.
ראה דברי הג"מ נטע שלמה שליסעל בספרו נטע שעשועים
באקומען דאס פאלגענדע אין אימעיל:
נא להוסיף באיי-וועלט, בשם אחד מבני המשפחה:
בנוגע הדו"ד בנוסח המצבה של הרה"ח הישיש ר' יושע יאקאבאוויטש ז"ל, פלא האיך כל לבלר מחליט בדעתו לכתוב מה שעולה בלבו בלי לשאול לקרובי המשפחה.
לגבי המספרים שצווה לחרוט על מצבתו, שאלו לרבנים דק"ק סאטמאר והורו להיתר, עפ"י המבואר בשו"ת דברי יואל סי' ק"ב דכל האיסור שכ' בשו"ת מהר"ם שיק היא מחמת שביה"ח יש לו קדושת ביהמ"ד, וכבר נהגו בכל מקום בבתי כנסיות ובתי מדרשות לרשום מספרים על מקומות הישיבה וגם מורה שעות, עיין שם.
ולגבי האות A דנו גם כן שאין זה אלא סימן, כמו לגבי שבת דבאות אחד אינו חייב משום כותב כמבואר במס' שבת ק"ג ע"א. וגם כי כל הרואה יבין שאין המכוון לכתוב לע"ז אלא סימן מספרו בגיא צלמות. ובפרט שאות A הנרשם הי' סימן שהוא יהודי. וגם זה זכות גדול להנפטר, כידוע פתגם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שלכל יהודי שנחרט לו מספר מחנות השמדה "קען מען זיך קוויטל'ן".
מה שכתב שראה "באבדן מולדתי שנהרגו יותר מעשרים אלף מישראל", שים לב למה שכתב מקודם "אנשים נשים וטף מגלילות עיר מולדתי נירעדהאז", כי בגעטא נירעדהאז הובילו אלפים מכל הגלילות (ובתוכם ק"ק קאלוב ראצפערט וביניהם הרה"ק ר' שלום אליעזר זי"ע) ומשם הובילו אותם לאוישוויץ, וגם הי' עובד איזה זמן באושוויץ וראה שהובילו לשם אלפים מישראל משאר מקומות בהונגריה (כמו קליינווארדיין ששם הי' ג"כ געטא גדול מכל הגלילות). ועכ"פ באבדן מולדתי ר"ל ארץ הגר.
ומה שכתב כותב אחד שיש טעות גדול בנוסח המצבה "אל תכסו דמם", וצ"ל תכסי. גם על זה שמו לב וכתבו עפ"י מה שרשם בצוואתו, כי ממילא אין זה לשון הכותב אלא בדרך מליצה, שהרי בפסוק באיוב ט"ז י"ח כתיב בלשון יחיד "ארץ אל תכסי דמי", אבל כשכותבים בלשון רבים שפיר יתכן הלשון תכסו, וכן תמצא בספרים לרוב, ובפרט כאן שכתב כן על ששת מיליון קדושים שנהרגו בהרבה מקומות בארצות אירופה, ולכן כתב "ארץ ארץ" אל תכסו "דמם".
א שיינע תגובה.
איין הערה נאר.
תכסי גייט ארויף ארץ וואס דאס איז יחיד, נישט אויף דמם וואס איז די רבים. ודי בזה.
