בשנות נעוריו כבר נודע בשער בת רבים גדלותו בתורה ובחסידות. גדל על ברכי אביו וזקנו הק' משיניאווא. זקני החסידים ספרו שבהיותו ילד בן 12 ראה שזקנו בעל ה'דברי יחזקאל' מסתובב בביתו כשפניו אינם משביע רצון, ניגש אליו נכדו חביבו בעל ההילולא ושאל אותו על מה ולמה הוא כך. ענה לו זקנו: כבר ערב פסח ועדיין אין לי מסכתא לסיים. ענה לו מיד הילד: סבא, אני אלמד מסכתא ואעשה סיום!
כל הלילה ישב היניק וחכים ולמד בהתמדה. בבוקר ניגש לזקנו ואמר שהוא מסיים את המסכתא, והיה הדבר באחד המסכתות הגדלות שבש"ס. זקנו בעל ה'דברי יחזקאל' מיד בחן אותו שקליא וטריא, גפ"ת, ונתפעל מאד מהעמקות, מהידיעה העצומה, ואמר מיד לרבנית, לעשות מהר סעודה כי הפעם יש לנו באמת סיום.
הקים ישיבה לבחורים בעיר סטרופקוב, שמה הטוב של הישיבה הלך לפניה, ורבים התדבקו על דלתותיה. ממשיך דרכו, האדמו"ר בעל הדברי יחזקאל שרגא זצ"ל כתב בהקדמה לספרו 'דברי מנחם' זיכרונות מלימודו בישיבה. היה מוסר שיעורים בחריפות עמוקה, מוקף בבקיאות עצומה, מעוטר בצניעות וענווה, החדיר בתלמידיו יראת שמים.
בעל ה'דברי מנחם' התעטר בכתר ההוראה כשהיה צעיר לימים, וכשבא להיבחן אצל המר"ש אנגיל זיע"א לא רצה לתת את מכתב ההוראה עד שאחרון התלמידים יראה את גודל קדושתו ועמקות הבנתו וידיעתו המקיפה בכל מכמני התורה.
אחרי הסתלקות אביו ביום השבועות בשנת ת"ש קבלו עליהם עדת החסידים את בעל ההילולא למלא את מקומו, אך לא זכה לשבת ימים רבים על ממלכתו, הצורר הנאצי ימ"ש כבש במהרה גם את גליציה, והחריב את עדתו יחד עם כל בני משפחתו. יחד עם ששת מיליוני הקדושים נקרבו על המזבח כל בניו וחתניו, כלתיו ובנותיו, נכדנים ונינים, כולם נעקדו על קידוש ה', הי"ד.
בחסדי שמים מרובים הצליחו ברגע האחרון לחלץ אותו מציפורני הרשעים עד ימי הפסח תש"ה כשהעבירו אותו למדינת שווייץ. בהשתדלות של אחד החסידים, הנגיד הרב ישראל זופניק ע"ה, מגדולי בעלי החסד בימים ההם, החליט לנסוע לארצות הברית להשתקע שם, ובנה לו בית מדרש לתורה ולתפילה ושקק חיים במשך כל שעות היום והלילה, עד היום הזה.
היה בידידות עצומה עם כל גדולי האדמו"רים, הרבנים וראשי הישיבות בארה"ב. כולם שחרו לפתחו לשמוע את דבר ה', לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. שנים מועטות לפני הסתלקות הרגיש לא טוב והיה מאד חלש. האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר זצ"ל והאדמו"ר מסקווירא זצ"ל הגיעו לבקרו וישבו כל הלילה.
בשנת תשי"ב חלה מאד. ימים מועטים לפני ההסתלקות, בראש חודש אייר, התדרדר מאד מצב בריאותו. תפילות רבים נערכו בראשות גדולי הדור לרפואתו ולבטל את רוע הגזירה, אך לצערם של לבם ישראל, ביום אור לו' אייר, במוצ"ש תיכף אחר הבדלה, יצאה נשמתו בטהרה ליוצרה.
בהחלטת הרבנים הוחלט להעלות את גופו הק' לארץ הקודש לקברו בעיה"ק ירושלים, מאחר שהביע את רצונו לעלות לארץ ישראל. רבבות השתתפו בהלוויתו בארה"ב כשבראש המיטה צעדו האדמו"ר מסאטמאר בעל ה'דברי יואל' זי"ע שליווה את המיטה עד למטוס, וכשהעלו את המיטה למטוס התבטא בבכייה גדולה: 'האדם האחרון שהיה יודע איך קוראים קוויטל כבר איננו'.
ביום שלישי שלאחר פטירתו נערכה ההלוויה בהשתתפות עשרות אלפי איש מבני ירושלים ובראשם כל אדמור"י ורבני העיר. בתום ימי השבעה נקבצו החסידים הכאובים והחליטו לקבל עליהם את עול המלכות של אחיינו האדמו"ר בעל הדברי יחזקאל שרגא זצ"ל.
Pכגכפוןhttp://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?Id=82