פאריאר פסח ביי די עתיקין זיץ אין ירשולים עיה"ק האט ר' אלימלך צוויבל געזינגען דעם באקאנטן "ברח דודי", מיט היבש אנדערע תניעות פון וואס ס'איז באקאנט - אנדערש פונעם טעיפ און פון וואס ס'איז ידוע.
אויפן פלאץ האב איך געהערט אז ער האט א אנדערע מקור צום שורש פונעם ניגון, דוכט זיך מיר מיט נאטן, אבער כ'געדענט נישט פונקטליך. ווייסט איינער מער איבער די מקורות פון די ביידע נוסחאות?
פאריאר פסח ביי די עתיקין זיץ אין ירשולים עיה"ק האט ר' אלימלך צוויבל געזינגען דעם באקאנטן "ברח דודי", מיט היבש אנדערע תניעות פון וואס ס'איז באקאנט - אנדערש פונעם טעיפ און פון וואס ס'איז ידוע.
אויפן פלאץ האב איך געהערט אז ער האט א אנדערע מקור צום שורש פונעם ניגון, דוכט זיך מיר מיט נאטן, אבער כ'געדענט נישט פונקטליך. ווייסט איינער מער איבער די מקורות פון די ביידע נוסחאות?
אך ראוי לציין שהיצירה המופלאה הזאת, כפי שהיא מוכרת ומושרת כיום בחצרות החסידים הנ"ל, איבדה הרבה מחינה וערכה, הרבה פנינים והדגשים חשובים נעלמו מהיצירה המקורית. במיוחד בסיום היצירה, במלות "זה דודי גואלי קרובי ריעי ואהובי", המושרת במקור בשני קולות במקהלה, כאשר קול אחד שר בתנועה רגועה: זה דודי גואלי קרובי... זה דודי גואלי קרובי.... והקול השני לעומתו עונה בשאגה: "זה דודי, גואלי קרובי, גואלי קרובי, ריעי ואהובי......". הראשון שהביא זאת לתשומת לבנו, היה חברינו וידידנו היקר, הבעל מנגן והבעל תפלה הרה"ג ר' אלימלך צוויבעל שליט"א, משתתף ומשורר קבוע בזיצן שלנו. ששר זאת כפי שהיה שר הרה"ח הישיש ר' שמעון מרילוס ע"ה, הקשיבו נא לשירתו המופלאה עם משפחתו (23:4) ותבינו.
הרה"ח הישיש ר' שמעון מרילוס ע"ה, היה משרידי חסידי טשורטקוב, א פארצייטישער חסידישער איד, יהודי עם טעם של פעם, בכל מה שרק המילה 'פעם' יכולה להכיל. התגורר אחרי המלחמה בשיקגו בארה"ב ובסוף ימיו עלה לארה"ק, התגורר בשכונת רמת אהרן בבני ברק והיה מסתופף בחצה"ק סאדיגורא אצל האדמו"ר הכנסת מרדכי זצ"ל ואח"כ אצל בנו העקבי אבירים זצ"ל. והיה מתכבד לשיר את היצירה הזאת בשולה"ט בימי חג הפסח.
עם כתיבת שורות אלו הגיעה לידנו הקלטה מהיצירה הזאת מפי ר' שמעון מרילוס ז"ל (23:5), תשמעו אותו גם מספר לפני כן, שזכה עוד לשמוע את מאניש חזן, כשהיה נוסע לחג השבועות בטשורטקוב, הוא היה הולך לראות את החזרות של מאניש עם המקהלה, איך שהוא היה מלמד אותם לשיר עפ"י תווים. ומוסיף שהרבה ניגונים שמע וקיבל ממנו. אבל את הניגון הזה "ברח דודי" הוא מדגיש ומטעים שהניגון הזה לא נס ליחו גם אחרי שנים רבות שהוא שר את זה. מוסיף גם פרט חשוב, ששמע מזקני החסידים, שההייליגער טשורטקובער, רבי דוד משה זיעוכי"א, היה משורר ניגון זה בפה קדשו.
דאכט זיך מיר אבער אז די רעקארדינג וואס דו האסט ארויפגעלייגט לייגט ער צו תנועות כאות נפשו
פאריאר פסח ביי די עתיקין זיץ אין ירשולים עיה"ק האט ר' אלימלך צוויבל געזינגען דעם באקאנטן "ברח דודי", מיט היבש אנדערע תניעות פון וואס ס'איז באקאנט - אנדערש פונעם טעיפ און פון וואס ס'איז ידוע.
אויפן פלאץ האב איך געהערט אז ער האט א אנדערע מקור צום שורש פונעם ניגון, דוכט זיך מיר מיט נאטן, אבער כ'געדענט נישט פונקטליך. ווייסט איינער מער איבער די מקורות פון די ביידע נוסחאות?
אך ראוי לציין שהיצירה המופלאה הזאת, כפי שהיא מוכרת ומושרת כיום בחצרות החסידים הנ"ל, איבדה הרבה מחינה וערכה, הרבה פנינים והדגשים חשובים נעלמו מהיצירה המקורית. במיוחד בסיום היצירה, במלות "זה דודי גואלי קרובי ריעי ואהובי", המושרת במקור בשני קולות במקהלה, כאשר קול אחד שר בתנועה רגועה: זה דודי גואלי קרובי... זה דודי גואלי קרובי.... והקול השני לעומתו עונה בשאגה: "זה דודי, גואלי קרובי, גואלי קרובי, ריעי ואהובי......". הראשון שהביא זאת לתשומת לבנו, היה חברינו וידידנו היקר, הבעל מנגן והבעל תפלה הרה"ג ר' אלימלך צוויבעל שליט"א, משתתף ומשורר קבוע בזיצן שלנו. ששר זאת כפי שהיה שר הרה"ח הישיש ר' שמעון מרילוס ע"ה, הקשיבו נא לשירתו המופלאה עם משפחתו (23:4) ותבינו.
הרה"ח הישיש ר' שמעון מרילוס ע"ה, היה משרידי חסידי טשורטקוב, א פארצייטישער חסידישער איד, יהודי עם טעם של פעם, בכל מה שרק המילה 'פעם' יכולה להכיל. התגורר אחרי המלחמה בשיקגו בארה"ב ובסוף ימיו עלה לארה"ק, התגורר בשכונת רמת אהרן בבני ברק והיה מסתופף בחצה"ק סאדיגורא אצל האדמו"ר הכנסת מרדכי זצ"ל ואח"כ אצל בנו העקבי אבירים זצ"ל. והיה מתכבד לשיר את היצירה הזאת בשולה"ט בימי חג הפסח.
עם כתיבת שורות אלו הגיעה לידנו הקלטה מהיצירה הזאת מפי ר' שמעון מרילוס ז"ל (23:5), תשמעו אותו גם מספר לפני כן, שזכה עוד לשמוע את מאניש חזן, כשהיה נוסע לחג השבועות בטשורטקוב, הוא היה הולך לראות את החזרות של מאניש עם המקהלה, איך שהוא היה מלמד אותם לשיר עפ"י תווים. ומוסיף שהרבה ניגונים שמע וקיבל ממנו. אבל את הניגון הזה "ברח דודי" הוא מדגיש ומטעים שהניגון הזה לא נס ליחו גם אחרי שנים רבות שהוא שר את זה. מוסיף גם פרט חשוב, ששמע מזקני החסידים, שההייליגער טשורטקובער, רבי דוד משה זיעוכי"א, היה משורר ניגון זה בפה קדשו.
דאכט זיך מיר אבער אז די רעקארדינג וואס דו האסט ארויפגעלייגט לייגט ער צו תנועות כאות נפשו
ממש נישט! איהר זענט פשוט צוגעוואוינט ווי אזוי איהר קענט דאס.
אין עתיקין גליון 3 האבן געשריבן איבער דעם באקאנטן בגלל אבות, ווי פאלגענד:
בגלל אבות מאניש חזן | הניגון הידוע ....הניגון נהפך כבר בזמנו ליצירה עולמית ולנחלת הכלל, עד שהתיאטרון האידישאי בגאליציע השתמש בניגון זה באחת מהצגותיו, ומכיון שכך, אסרו לשורר אותו בחצה"ק טשורטקוב וכן בשאר חצרות הקודש. לאחר החורבן במלחמת העולם השניה, חזר הניגון להיות נחלת הכלל, ומושר כאמור עד היום ע"י עמך ישראל בכל קהילות הקודש.
למעשה, לויט ווי איהר קענט לייענען אין דעם בייגעלייגטן צייטונג (לינק) פון פאר הונדערט יאהר צוריק, איז דאס נישט פון מאניש חזן, נאר פון יאסל טאלנער.