אידישע וועלט פארומס

מס' סנהדרין דף ז.
ואלה המשפטים אשר תשים, אשר תלמדם מיבעי ליה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין, רב הונא כי הוה נפק לדינא אמר הכי אפיקו לי מאני חנותאי מקל ורצועהושופרא וסנדלא (דברים א, טז) ואצוה את שופטיכם בעת ההיא אמר רבי יוחנן כנגד מקל ורצועה תהא זריז.
האמיר דא די בלעכענע הויזן וואס מ'טוט אן פ' משפטים, א בחינה פון תורה לשמה..

י. הא תו למה לי משום דקא בעי בעיה עלויה דבעי רבא מי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו או לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו. איזה שייכות יש בין הדין של ממון לזה ונפשות לזה להדין של אם אדם קרוב אצל ממונו.

הבוחר בטוב האט געשריבן: י. הא תו למה לי משום דקא בעי בעיה עלויה דבעי רבא מי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו או לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו. איזה שייכות יש בין הדין של ממון לזה ונפשות לזה להדין של אם אדם קרוב אצל ממונו.

אם לענין פלגינן דיבורי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו.

לא הבנתי. לזה היה לו לומר פלוני רבע שורי, כדלעיל אצל אשתו.

הבוחר בטוב האט געשריבן: סה.
מאי שנא גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייר ידעוני, ר' יוחנן אמר הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו, ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה.
מבואר ברש"י דלפי הטעם דר' יוחנן דבלאו אחד נאמרו אין חילוק חטאות כשעשהן בהעלם אחד אבל אם עשהן באנפי נפשיה חייב אתרוויהו.

אבל לטעמא דר"ל אפילו אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב חטאת דאין בו מעשה. ואפי' לר' עקיבה צריכין מעשה זוטא.
לפי זה לכאורה יש לעיין בשאלת הגמ' ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן דהטעם משום דהן בלאו אחד.
הא לשיטת ר"ל שצריכין מעשה זוטא לכ"ע, הרי לא נכון לאמר שמה שלא מנה ידעוני היא משום שאם עשהן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת,
שבעצם זה אומר שאם עשאו לחוד חייב חטאת. והרי לשיטתו אפי' אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב משום שאין בו מעשה.
אם לא שנאמר ששיטת ר"ל שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא נתחדש לו ממשנה זו, שלא מנה ידעוני וזה הכריחו שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא. וא"כ שואל הגמ' למה לא תירץ כר' יוחנן שהסיבה שלא מנה היא משום חילוק חטאות, ואז אין שום הכרח שאפי' לר"ע צריכין מעשה זוטא. ויש לעיין.

עי' בספר סנהדרי קטנה (נדפס בקובץ מפרשים) שהקשה כן, והאריך בתירוצו שם ובתוה"ד כתב גם הסברא שהעלה מע"כ עיי"ש ותמצא נחת.