די אחראים: יאנאש , אור המקיף , אחראי , געלעגער
שוועמל האט געשריבן: ולאיך_הער אומר:
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
קרעמער האט געשריבן:שוועמל האט געשריבן: ולאיך_הער אומר:
ידידי, אם על סיפורי צדיקים נאמר, אז פתח לך אשכול אחר עם הכותרת "סיפורי צדיקים בלשון הקודש".
אבל כיון שהדיין הזקן- השם ירומם דיינותו - פתח את האשכול המיוחד הזה, ויש לקבל שגם הוא בטח ידע מהאפשרות לכתוב סיפורי צדיקים, ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות, אז אנו מגיעים למסקנא שמותר לכתוב כל מה שרק עולה על הדעת, ובתנאי שהוא בלשון הקודש.
סליחה על ההתקפה
הנך כותב שהאשכול נוסד בתנאי שיכתבו בלשון הקודש, ואתה כותב בלשון עברית שבזמנינו, לדוגמא: "התקפה" "תוכנן" "כותרת" וכל השאר..
service האט געשריבן:קרעמער האט געשריבן:שוועמל האט געשריבן: הנך כותב שהאשכול נוסד בתנאי שיכתבו בלשון הקודש, ואתה כותב בלשון עברית שבזמנינו, לדוגמא: "התקפה" "תוכנן" "כותרת" וכל השאר..
הערה אחת להרב קרעמער, תוכנן אינו מלשון עברית הטמא. עוד הערה קצרה 'הנך' בוודאי בא מעברית
) "הנך שוכב עם אבותיך".שוועמל האט געשריבן: קרעמער;
ראשית, יש אשכול נפרד 'הגהות והערות', בו צריך להעיר על ההודעות של אשכול זה. {כבר הערת בעצמך באשכול ההיא שאין הבדל יסודי בין שתי האשכולות..}
שנית, לשיטתך אם 'תוכן' [ובלשון רבים: תוכנן] זה עברית אז מה לשון הקודש?
{הנה כתיב בתורה (שמות ה', י"ח) ו'תוכן' לבנים תתנו, אבל מלת 'תוכנן' לא מצאתי בכתובים כעת, ויש לעיין איך היו רבותינו כותבין מלה זו.
אגב, מלת 'תוכן' בתורה פירושו "סכום/חשבון", כמו שכתב רשיז"ל (שמות ה', י"ח) ותכן לבנים, חשבון הלבנים, וכן את הכסף המתכן (מ"ב י"ב, י"ב) המנוי עכ"ל. ואונקלוס תרגם ו"סכום" לביניא תתנון, וכן כ' בתרגום יונתן שם.
וכהיום משתמשין בו כשרוצין לומר "אינהאלט", וראיתי שכבר כתב כן רלב"ג (מלכים שם) שפירוש הכסף "המתוכן" ר"ל הכסף הנמצא ע"ש, הרי שהוא ז"ל לא פירשו מלשון מדה ומנין כפירש"י ז"ל, אלא כעין 'אינהאלט'.
ובטח ידעת שבעברית משתמשין במלת 'טקס' תחת "אינהאלט", רצונך לידע מאיזה לשון נטלו מלה זו? מלשון ארמית! כי התרגום מפרש "ונתנו את הכסף המתכן": "ויהבין ית כספא דמטקס"... [אגב דאגב, גם מלת "דגל" תירגם אונקלוס "טקס", ויש לעיין בזה]}.
ואם כותרת [לתאר: title] נמצאת בין כתבי הקדמונים בשפע אז מה תענה?
{הנך צודק בזה, שמצאתי מלת 'כותרת' לרוב בתנ"ך, ואתך הסליחה}
ולשם מה נבראו כ"כ מילים עם אותה כוונה, אם לא להפריד בין המימרות? לדוגמא, תתבונן בהבדל בין:
אלימות
תקיפות
גבורה
חזקה
עזה
עוצם
איתן
אדיר
וכו'.
תיווכח לדעת למה משתמשים עם 'התקפה' להפגין התנגדות [clash].
{בעברית נקרא "התקפה" מה שאנו קורין "אנגריף" "באפאלן" לא כמו שכתבת "CLASH" שהוא ענין של "התנגדות".}
ולפי האמת, הלשון הקודש בדורות הקודמים הוזנח לגמרי, כמעט ונשתכחה. מזל שמעטים היו שהשקיעו בזה קצת ותקעו בו רוח חיים ובכך קיבל מעט צורה. ההסבר פשוט, לאחר החורבן נתפזרו ישראל - דוברי לשון הקודש - באייראפע ובאזיע, נטמעו בין הגויים ולימדו לשונם, כך שהלשון הקודש הלך לישון ברבות הימים. הראשונים ז"ל כמו הרמב"ם והרמב"ן האבן עזרא ור'יהודה הלוי ר' אלעזר הקליר ועוד, חיברו ספרים, או פזמונים וקינות, מועשר בלשון-קודש רחב.
שנים אחריהם, גדולי ספרד ושארי רבנים העתיקו את העובדה, וחיברו ספרים עם לשון הקודש איתן, כתוצאה מכך הלשון התעוררה שוב.
אני מציע לך לעיין בספריהם וללמוד בהם תדיר, ואני בטוח שתכיר כי עברית בעצם נגנבה מלשון הקודש.. רק עברה שיפורים קלים למען להתאימו להעולם המתוחכם דהיום.
{"העולם המתוחכם"? חחח אין מי שיצחוק. אני הייתי כותב "העולם המטומטם" דהיום}.
שוועמל האט געשריבן: שרת = סערוויס;
קודם תודה על המחמאה שאני מתמחה בלשון הקודש.
[תודה מלשון הודאה,
מחמאה מלשון - חלקו מחמאות פיו, ועיין ברש"י.
מתמחה מלשון מומחה - מומחה=אויסגעצייכענטער, מתחמה=צייכענט זיך אויס. ]
