אידישע וועלט פארומס

ב"ה נאך אסאך ארבעט און אביסל הילף פון משתתפים האבן מיר זוכה געוען מסיים צו זעהן דאס אויפקלאפן פונעם כת"י מגילת ספר עמ"ס מגילה להגאון האדיר ר' דוד אופנהיים זצ"ל.
לדאבוני איז דער ראש המדברים דאהי הראשון לכל דבר של יידישע קהילות נישט אקטיוו די לעצטע תקופה, מוז איך איבערנעמען זיינע לייצעס... לאמיר זעהן וואס דער עולם איז גרייט צוצוהעלפן לשלימות הפראיעקט.
עס וואלט געווען ראטזאם אז דער ספר זאל זיין גרייט כלול בהדרו אויף דעם קומענדיגן עשרה בטבת ווען א גרויס חלק פון כלל ישראל לומדי דף היומי וועלן בעז"ה אנהייבן מס' מגילה.

וואס מיר האבן איצטערט;

דעם גאנצן חיבור מגילת ספר (קרוב צו טויזענט עמודים בכת"י). חיבור נפלא על כל המסכת דף אחר דף באופן; פשט, פלפול, הלכה, דרוש, חשבון. כרכא דכולה ביה.
מיר האבן צוגעלייגט בפנים הספר אסאך מאמרים פון זיינע ספרים וואס זענען שוין געדרוקט, ווי אויך פון די כתבי ידות וואס זענען בנמצא לעיני כל.
א ליקוט פון די כתבי ידות [הנמצאים] פון דריי חלקים פונעם כת"י עיר דוד [בנוי על בתים וחדרים], וואס דאס זענען קורצע הקדמות און געדאנקן.
דרוש פון כת"י יד דוד אויף א ירושלמי מס' מגילה.
קונטרס אויף מס' מגילה בדרך דרוש וחידוד פון חתנו הגאון ר' יחיאל מיכל אב"ד פרידבורג.
קונטרס חכם לב, פלפולים על המסכת שביררנו שגם זה הוא מחתנו הנ"ל.
ליקוט אויף די מסכת פון כת"י של בנו חורגו של הגרד"א ה"ה הר"ר שמואל לוי ליכטענשטאט, מו"צ בפראג, ואב"ד בה"כ 'קלויז' בפראג.

די ארבעט וואס ברויך נאך געטוהן ווערן;

צוויי מתנדבים האבן זיך אנגערופן איבערארבעטן די ביאגראפיע פון הג"ר יחיאל מיכל הנ"ל, אבל עדיין לא נתקבל בודאות...
א מתנדב האט זיך אינטערגענומען איבער צוארבעטן דעם קונטרס חכם לב הנ"ל.
יעצט וואלט מען געדארפט עטליכע וואס זענען גרייט אדורך צו גיין דעם גאנצן חיבור צוצולייגן שטרעכלך און פינטלעך [פיסוק וניקוד]. [לע"ע האבן מיר דאס אין קאמפיוטער אין 6 פיילס, יעדע איינס פון בערך 100-150 בלעטער].
וואלט אויך געקענט נוצן איינעם איבערצושרייבן די ביאגראפישע נקודות וואס מיר האבן מלקט געווען אויף בנו חורגו הג"ר שמואל הנ"ל.

ווער איז גרייט צו העלפן?

שנה טובה ומתוקה

אפסס. דער פייל איז געווען צו גרויס און דער אייוועלט איז צו קליין.
דא איז א לינק.
https://drive.google.com/file/d/1GaquIQ ... sp=sharing

לכבוד די יארצייט של רבינו הג"ר דוד אופנהיים, ז' תשרי. א שיינעם ארטיקל אין אידיש פון 'דער איד'.
https://drive.google.com/file/d/1qReR9q ... sp=sharing

מיר ווארטן בכליון עינים! אביסל פרוסטורירט....

ישמחו הדרשנים ואוהבי הדרוש. נפרסם קונטרס חכם לב - דרוש, עמ"ס מגילה בדרך דרוש מהגאון ר' יחיאל מיכל בער-אופנהיים חתנא דבי נשיאה של הג"ר דוד אופנהיים זצ"ל.
הסיגנון הוא באופן של הני תנאי כהני תנאי, וזה תלוי בזה, עד כדי מחרוזת ארוך. [כאופן של הספר בתי נפש שי"ל ע"י המכון שבכאן].
https://drive.google.com/file/d/1AFPQ2t ... sp=sharing
קונטרס זה הוא חלק קטן ממה שכתב [בסגנון הדרוש], ובכת"י נמצא עוד עמ"ס ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, יומא, סוכה, ראש השנה, תענית, חגיגה.
בכת"י אין להחיבור שם, ואנו קראנו בשמו 'חכם לב' והוא על שם כת"י אחר שקרוי כן, והוא ג"כ עמ"ס מגילה בדרך החידוד והפלפול, שבררנו בבירור ארוך שהוא ממנו, ולא מחותנו הגרד"א שהי' מיוחס אליו. [והרב יידישע קהלות הגיב לי, ש'חכם לב' בגימ' 'מיכל'].
עוד ישנו חיבור ממנו על הגדה של פסח, שלפי ידיעתי ישנם שני העתקות ממנו [לא השגתי אף אחד מהם]. א' נמכר במכירה פומבית 'קדם' לפני כמה שנים, והשני הי' מונח תח"י הרב יוסף בוקסבוים ז"ל של מכון ירושלים [מכון ירושלים כתבו שהחיבור הוא מר' דוד אופנהיים עצמו, אבל לפי השערתי עפ"י מאמר אחד שפרסמו ממנו, שאינו מהגרד"א, אלא הוא העתקה אחרת מהכת"י שנמכרה ע"י קדם, והוא מחתנו הגרי"מ הנ"ל].
גם נדפס ממנו בשנת ת"ע קונטרס קטן הכמות (שני דפים) על סוגיות דחנוכה, ישנו רק עותק א' ממנו, והוא מונח בהספרייה בבאדליען, אך אמרו לי שאין ביכולתם לסרקו. וחבל.
אגב חלק השני, חכם לב - גפ"ת, הוא כעת ביד למדן אחד, שעובר עליו בעיון, ומבארו ומגיהו, ישלם ה' פעלו, וזכות הצדיקים נ"ע יגן עליו בכל השפעות טובות.

מתוק לחכי האט געשריבן: ישמחו הדרשנים ואוהבי הדרוש. נפרסם קונטרס חכם לב - דרוש, עמ"ס מגילה בדרך דרוש מהגאון ר' יחיאל מיכל בער-אופנהיים חתנא דבי נשיאה של הג"ר דוד אופנהיים זצ"ל.
הסיגנון הוא באופן של הני תנאי כהני תנאי, וזה תלוי בזה, עד כדי מחרוזת ארוך. [כאופן של הספר בתי נפש שי"ל ע"י המכון שבכאן].
https://drive.google.com/file/d/1AFPQ2t ... sp=sharing
קונטרס זה הוא חלק קטן ממה שכתב [בסגנון הדרוש], ובכת"י נמצא עוד עמ"ס ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, יומא, סוכה, ראש השנה, תענית, חגיגה.
בכת"י אין להחיבור שם, ואנו קראנו בשמו 'חכם לב' והוא על שם כת"י אחר שקרוי כן, והוא ג"כ עמ"ס מגילה בדרך החידוד והפלפול, שבררנו בבירור ארוך שהוא ממנו, ולא מחותנו הגרד"א שהי' מיוחס אליו. [והרב יידישע קהלות הגיב לי, ש'חכם לב' בגימ' 'מיכל'].
עוד ישנו חיבור ממנו על הגדה של פסח, שלפי ידיעתי ישנם שני העתקות ממנו [לא השגתי אף אחד מהם]. א' נמכר במכירה פומבית 'קדם' לפני כמה שנים, והשני הי' מונח תח"י הרב יוסף בוקסבוים ז"ל של מכון ירושלים [מכון ירושלים כתבו שהחיבור הוא מר' דוד אופנהיים עצמו, אבל לפי השערתי עפ"י מאמר אחד שפרסמו ממנו, שאינו מהגרד"א, אלא הוא העתקה אחרת מהכת"י שנמכרה ע"י קדם, והוא מחתנו הגרי"מ הנ"ל].
גם נדפס ממנו בשנת ת"ע קונטרס קטן הכמות (שני דפים) על סוגיות דחנוכה, ישנו רק עותק א' ממנו, והוא מונח בהספרייה בבאדליען, אך אמרו לי שאין ביכולתם לסרקו. וחבל.
אגב חלק השני, חכם לב - גפ"ת, הוא כעת ביד למדן אחד, שעובר עליו בעיון, ומבארו ומגיהו, ישלם ה' פעלו, וזכות הצדיקים נ"ע יגן עליו בכל השפעות טובות.

הערליך שיין!!!
יישר כח וחילך לאורייתא!
זכות הרבנים הגדולים הצדיקים אשר בארץ החיים זאל און וועט אוודאי מגין זיין אויף אייך און אויף אלע מיטהעלפער.
(סליחה על שאני לא יכול לעזור כ"כ בימים אלו מחמת סיבות שונות.)

מתוק לחכי האט געשריבן: דער כת"י חכם לב בדרך החידוד והחילוקים ענטהאלט אויך א קליינער חלק אויף מס' שבת (32 קורצע עמודים). אזויווי מיין געפיל איז דא נאר אויף מס' מגילה, האב איך עס נישט אויפגעקלאפט. אמנם יש מקום לטעון, אז בדרך הטבע וואלט דאך דער כת"י קיינמאל נישט געזען דעם אור עולם (עס איז אפילו נישט בנמצא אנליין), וממילא וועט דער חלק ווייטער בלייבן פארשטעקט. און אז מען דרוקט שוין דעם חלק הרוב דערפון זאל מען אויך אריינלייגן דעם חלק אויך.
אשר על כן אם המצא תמצא א מתנדב וואס איז גרייט עס אויפצוקלאפן, בודאי נצרפו להחיבור השלם, ויהא בזה זכות גדול.
אזויווי איך בין שוין רגיל אין זיין שריפט, דארף מען נאר אויפקלאפן דאס וואס ליינט זיך גרינג, און זיך נישט מוטשען אויף די ווערטער וואס מען פארשטייט נישט, און איך וועל בעז"ה משלים זיין את החסר.

בל"נ אשתתף.

אזויווי ס'איז דאך פארהאן וועלכע וועלן מארגן זאגן סליחות פון בה"ב (והפזמון ה' ה'). ס'איז דאך אויך פארהאן א מגיפה אין די וועלט ל"ע. לאור זה האבן מיר מעתיק געווען א סליחה וואס הגרד"א האט פערפאסט לעצירת מגיפה, מיוסד על הי"ג מדות של רחמים, ועל י"ג סממני הקטורת.
דער ניקוד איז געמאכט געווארן דורך א פראגרgם, און דער קאמפיוטער איז דאך א דומם, טייל ווערטער האט ער נישט געלערנט, טייל ווערטער האט ער פאלטש געלערנט, ברויך מען דאס נאך צו פארענדיגן, וברצות ה'... לכש...
קישור: https://drive.google.com/file/d/14wJrPR ... sp=sharing

אויב מאכט מען דערפון א פידיעף, ביטע מאכט עס לויט די סייז פון lulu.com, אזוי אז יעדער זאל זיך קענען דרוקען פאר זיך א הארטן דעקל ספר.

נישט באקאנט וואס דאס איז. קענט איר שרייבן דא וואס דער סייז איז?

דא האט איר די סייזעס וואס איז נוגע:

דרוש לחנוכה - מכת"י יד דוד על אגדות הש"ס
במס' שבת (דף ך"א ע"ב) דרש ר' תנחום נר של חנוכה שהניח למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי. ואמר ר' כהנא דרש ר' תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים ממשמע שנא' והבור ריק אינו יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו עכ"ל.
הנה כבר צווחו בי' קמאי דקמאי להעמיד הדת על תילה תל המתלקט במלקט ורהיטנא רהיט ואזיל ועינא מטייפא לחבר אל האהל אחת איך תליא תניא בדתניא שני דברים הללו.
ליישב את כל זה בס"ד נלע"ד ליישב בהקדים הנה מצינו בסוכה דיעות חלוקת למה היא פסולה למעלה מעשרים, עיין בריש מס' סוכה [דף ב' ע"א] אמר רבה דכתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכת הושבתי את בני ישראל, עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מך' אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא בי עינא. ור' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, עד ך' אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מך' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות וכו'. ורבא אמר מהכא בסוכת תשבו שבעת ימים, אמרה תורה כל שבעת ימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, עד ך' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מך' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע עכ"ל.
אמור מעתה לדעת רבה איכא לדמוי חנוכה לסוכה, כמו שסוכה פסולה משום דלא שלטא בי' עינא ה"נ איכא למימר בחנוכה אי הוי למעלה מך' לא שלטא בי' עינא וליכא פרסומא ניסא על כן פסולה.
אמנם לדעת רבא דסובר הטעם למעלה מך' דפסולה משום דבעינן דירת עראי לפ"ז בנר חנוכה למעלה מך' אמה כשירה דאיפשר לומר דשולט העין יותר מעשרים אמה.
והנה במאי קמפלגי י"ל שהמה מחולקות אי הוה ז' ענני כבוד או רק חמשה, דמצינו דיעות חלוקת ח"א [עי' מכילתא ריש פ' בשלח] שהיו ד' על ארבע רוחות וא' מלמטה וא' מלמעלה וא' לפניהם, וח"א שהיו רק ד' על ארבע רוחות וא' לפניהם [עי' מ"ש רבינו בשם דוד פ' צו].
הנה רבה הוא מסכים כמ"ד שהיה ז' ענני כבוד, על כן סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה דלא שלטא בי' עינא בסכך, שהלא כנגד הענן שהי' למעלה מראשיהן של ישראל. משא"כ לפי דברי רבא דמפרש הטעם עד ך' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מך' אמה אדם עושה דירתו קבע וכו', הוא סובר שהי' חמשה עננים.
ודבר זה אי היו חמשה עננים או ז' עננים תליא בזה אי המה חמשה חומשי תורה או ז' חומשין [עי' שבת דף קט"ז ע"א], דזה לעומת זה עשה אלקים.
והנה מאן מכריע אי המה ז' חומשין או ה' חומשין, נראה דתליא בהא אי האבות היה מקיימו התורה קודם שניתנה, כי למ"ד שהיו ז' חומשין י"ל שהוא כנגד הז' אבות, שאברהם התחיל לקבל התורה, והוא קיים תחלה מצות הברית, ומאברהם עד משה המה ז' דורות אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה, ונגד כל א' הוא חומש א', וספר אלה הדברים הוא חומש השביעי הוא נגד משה. משא"כ אי נימא שהמה רק חמשה חומשים.
אמור מעתה לדעת שהיו מקיימי התורה עד שלא נתנה, א"כ חל עלינו חובת ביאור הקרא והבור ריק אין בו מים, דזולת זה יש לפרש כמו שמפרש המדרש בפ' וישב [ב"ר פ"ד ט"ז] נתרוקן בורו של יעקב, ומפרש היפה תואר שהיו עושין השבטים נגד דין תורה, דאין מים אלא תורה ע"ש.
וא"כ הא בהא תליא ר' תנחום שאמר הדין נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, א"כ ע"כ הטעם דלא שלטא בי' עינא כדעת רבה, לפ"ז [דון] מינה שהי' ז' ענני כבוד, כי התורה נחלק לז' חומשין, כי באמת האבות קיימי התורה עד שלא ניתנה, לפ"ז היה לחובת גברא לפרש מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים, הלא אי איפשר לפרש כדעת המדרש דנתרוקן בורו של יעקב, דהלא קיימי אבות התורה, ומיישב רבי תנחום פרושו דקרא הוא, מים אין בו הא נחשים ועקרבים יש בו.
דהנה מצינו שיהודה היה אומר מה בצע כי נהרג את אחינו, שלא היה רוצה לידון אותו בסייף שהוא הרג, ובבור לא היה מים שהוא נגד חנק, ובאמת מצינו [סנהדרין דף נ"ו ע"א] סתם מיתה האמורה לבני נח סייף, ויש דיעות שסוברין שהוא בחנק. והמה לא רצה לדון אותו בדין בני נח, והיה רוצה לידון אותו בדין החמור שהוא שריפה וסקילה, כי היתה להשליך אותו לבור שהוא במקום סקילה, והיה שם נחשים ועקרבים שהוא במקום שריפה כדאיתא במס' כתובות פ' אלו נערות [דף ל' ע"ב] דין ארבע מיתות לא בטלו וכו', וצ"ע למה ועל מה ראה לידון אותו בעונש זה.
כי וודאי אלו היה רוצים לידון אותו בדין בני נח היה מקום ליישב, כי המה היה סוברים שיוסף חייב מפני שהעיד לפני אביהן שהמה נותנין עיניהן בבנות הארץ [ב"ר פד, ז]. וקי"ל בסנהדרין פ' ד' מיתות [דף נ"ז ע"ב] בן נח נהרג בעד א' וקרוב ובלא התראה וכו' יע"ש. ויוסף היה מעיד בפני אביו עליהן שנותנין עיניהן בבנות הארץ, וב"נ חייב הבא על שפחה שייחד לעבדו, כי מיוחדת יש להן שקורין רביתא דפלניא [סנהדרין דף נ"ח ע"ב], וא"כ היה דיניהן כדין הבא על א"א שהוא בחנק, או בסתם מיתה האמורה לבני נח שהוא בסייף, והמה חשבו ששקר ענו בם ודינו כעד זומם, וחשבו בלבם לעשות כאשר זמם לעשות. אמנם דבר זה א"א לומר שהרי לא רצו לידון אותו בדין ב"נ.
אמור מעתה מהו והבור ריק וכו', א"א לומר נתרוקן בורו של יעקב שלא עשה כדין תורה כי דנו אותו בדין בני נח, הלא דבר זה א"א לאומרו שהרי אמרו מה בצע כי נהרג את אחינו, אף גם מים לא היה בבור וצ"ל .. היה רוצים לידון אותו בדין שריפה או סקילה, שהיה חושבים בלבם שיוסף הי' מדבר לשון הרע עליהן, כי מי שמעיד יחידי הוי לשון הרע כדאיתא במס' מכות [דף י"א ע"א] טובי' חטא וזיגוד מנגיד, וקי"ל [עי' ערכין דף ט"ו ע"ב] כל המספר לשון הרע ראוי להכישו נחש, ואף גם ראוי לסקלו באבנים, ותלמוד ערוך שבידינו במס' מכות, על כן היו רוצים לדון אותו בדין ישראל, וה' הציל אותו מידם כי נקי היה אותו צדיק וחישב לטובה.