Re: דיני ומנהגי בין המצרים
עס איז א גמרא אז ספק תשעה באב צריכין להחמיר כדין דאורייתא כיון דהוה מדברי קבלהזמנים האט געשריבן: ↑ זונטאג אוגוסט 11, 2024 6:18 pmדאס האב איך געשריבען אין די הלכות שבת אשכול, אבער לגבי תשעה באב וואס איז נישט קיין דאורייתא, וואלט מען סתם אזוי געקענט מקיל זיין נאך די שקיעה, איז אינטערעסאנט פארוואס די מנהג העולם איז צו מחמיר זיין אויף די אלע עינוים שוין פון די שקיעה.זמנים האט געשריבן: ↑ מאנטאג אוגוסט 05, 2024 10:46 pmס'איז דא פיר צירופים אז מ'זאל מעגן טון מלאכות נאך די שקיעה:
1. שיטות ר"ת, והרמב"ן, והרשב"א, והר"ן, והשיטה להר"ן, והריטב"א חדשים, והרא"ש, והנימוקי יוסף, והספר השלמה, והתוס' רי"ד, והמאירי, והרשב"א משאנץ , והסמ"ג, ורבינו פרץ, והרוקח, והבעל העיטור, ורבינו ירוחם, והספר התרומה, והארחות חיים, ועוד, הבית יוסף, והדרכי משה, והמג"א, והשו"ע הרב, ועוד, אז נאך שקיעה ראשונה איז נאך יום גמור ביז די שקיעה שניה.
2. שיטות הראשונים אז מ'פסקענט ווי ר' יוסי אז ביז נאך בין השמשות דר' יהודה איז נאך יום גמור.
3. שיטות האשונים אז מ'פסקענט ווי רב יוסף אז משתשקע החמה איז נאך יום גמור ביז הכסיף התחתון.
4. שיטת הסידור הרב אז שקיעת החמה איז עטליכע מינוט נאך שקיעה הנראית.
◄ ווייז ספוילערר"ת (בתוספות בכמה מקומות, ובספר הישר), הרמב"ן (בתורת האדם ענין אבילות ישנה), והרשב"א (שבת לד: ד"ה ואזדו לטעמייהו), והר"ן (בפירש הרי"ף, ובחידושים המיוחס לריטב"א שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והשיטה להר"ן (שם לה. ד"ה איכא בינייהו), והריטב"א חדשים (שם לה. ד"ה והקשה ר"ת), והרא"ש (בתוספותיו שבת לה. ד"ה תרי תלתי מילא, ובפסקים תענית פ"ק סימן י"ב), והנימוקי יוסף (שם לד: ד"ה רבה וכו' ורב יוסף וכו'), והספר השלמה (שם לד: ד"ה קיימא לן כרבה, אבל אינו מביאו בשם ר"ת. ויש לציין מה שכתב החיד"א בשם הגדולים, שקראו ספר השלמה שהוא משלים דברי הרי"ף), והתוס' רי"ד (שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והמאירי (שם לד: ד"ה בין השמשות), והרשב"א משאנץ (פסחים צ"ד.), והסמ"ג (עשה ל"ב), ורבינו פרץ (מצוה צ"ו אות מ"א) והרוקח (סימן נ"א), והבעל העיטור (שער שלישי חלק שלישי), ורבינו ירוחם (נתיב י"ב ח"א), והספר התרומה (הלכות תפלין), והארחות חיים (הלכות יו"כ אות ג'). הבית יוסף (סימן רס"א), והדרכי משה (שם), והמג"א (סימן של"א), והשו"ע הרב (סימן רס"א וסימן של"א).
עס איז א פסוק צום הרביעי וצום העשירי ......
די גמרא אין ר"ה זאגט א"ר אשי גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו.
די גמרא אין פסחים זאגט אז אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל (לגבי גשמים כמו א"י) אלא תשעה באב בלבד איז רש"י מסביר אין חומר תענית ציבור נוהג בו לאכול מבעוד יום וליאסר במלאכה ושאר חומרי האמורים שם
למימרא דסבר שמואל ט' באב בין השמשות שלו אסור (פירש רש"י באכילה ובמלאכה דמחמירין על ספיקו כדאמרינן בתענית ציבור ושמואל קא משוי ט' באב כתענית ציבור:)
והאמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר, וכי תימא קסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר והאנן תנן אוכלין ושותין מבעוד יום למעוטי מאי לאו למעוטי בין השמשות לא למעוטי משחשיכה (פירש רש"י ודאי אבל על ספיקו לא מחמרינן:),
נימא מסייע ליה אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות לא כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא הכא נמי לקביעא דירחא
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסורר וכן אמרו משמיה דר' יוחנן ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה