דיני ומנהגי בין המצרים

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

זמנים האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 6:18 pm
זמנים האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 10:46 pm
לך על זה האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 1:17 am
אויב האט מען פארגעסן צי צינדן ליכט ביז נאך די שקיעה,מעג מען צינדן נאכן שקיעה?
ס'איז דא פיר צירופים אז מ'זאל מעגן טון מלאכות נאך די שקיעה:

1. שיטות ר"ת, והרמב"ן, והרשב"א, והר"ן, והשיטה להר"ן, והריטב"א חדשים, והרא"ש, והנימוקי יוסף, והספר השלמה, והתוס' רי"ד, והמאירי, והרשב"א משאנץ , והסמ"ג, ורבינו פרץ, והרוקח, והבעל העיטור, ורבינו ירוחם, והספר התרומה, והארחות חיים, ועוד, הבית יוסף, והדרכי משה, והמג"א, והשו"ע הרב, ועוד, אז נאך שקיעה ראשונה איז נאך יום גמור ביז די שקיעה שניה.

2. שיטות הראשונים אז מ'פסקענט ווי ר' יוסי אז ביז נאך בין השמשות דר' יהודה איז נאך יום גמור.

3. שיטות האשונים אז מ'פסקענט ווי רב יוסף אז משתשקע החמה איז נאך יום גמור ביז הכסיף התחתון.

4. שיטת הסידור הרב אז שקיעת החמה איז עטליכע מינוט נאך שקיעה הנראית.
◄ ווייז ספוילער
ר"ת (בתוספות בכמה מקומות, ובספר הישר), הרמב"ן (בתורת האדם ענין אבילות ישנה), והרשב"א (שבת לד: ד"ה ואזדו לטעמייהו), והר"ן (בפירש הרי"ף, ובחידושים המיוחס לריטב"א שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והשיטה להר"ן (שם לה. ד"ה איכא בינייהו), והריטב"א חדשים (שם לה. ד"ה והקשה ר"ת), והרא"ש (בתוספותיו שבת לה. ד"ה תרי תלתי מילא, ובפסקים תענית פ"ק סימן י"ב), והנימוקי יוסף (שם לד: ד"ה רבה וכו' ורב יוסף וכו'), והספר השלמה (שם לד: ד"ה קיימא לן כרבה, אבל אינו מביאו בשם ר"ת. ויש לציין מה שכתב החיד"א בשם הגדולים, שקראו ספר השלמה שהוא משלים דברי הרי"ף), והתוס' רי"ד (שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והמאירי (שם לד: ד"ה בין השמשות), והרשב"א משאנץ (פסחים צ"ד.), והסמ"ג (עשה ל"ב), ורבינו פרץ (מצוה צ"ו אות מ"א) והרוקח (סימן נ"א), והבעל העיטור (שער שלישי חלק שלישי), ורבינו ירוחם (נתיב י"ב ח"א), והספר התרומה (הלכות תפלין), והארחות חיים (הלכות יו"כ אות ג'). הבית יוסף (סימן רס"א), והדרכי משה (שם), והמג"א (סימן של"א), והשו"ע הרב (סימן רס"א וסימן של"א).
דאס האב איך געשריבען אין די הלכות שבת אשכול, אבער לגבי תשעה באב וואס איז נישט קיין דאורייתא, וואלט מען סתם אזוי געקענט מקיל זיין נאך די שקיעה, איז אינטערעסאנט פארוואס די מנהג העולם איז צו מחמיר זיין אויף די אלע עינוים שוין פון די שקיעה.
עס איז א גמרא אז ספק תשעה באב צריכין להחמיר כדין דאורייתא כיון דהוה מדברי קבלה
עס איז א פסוק צום הרביעי וצום העשירי ......
די גמרא אין ר"ה זאגט א"ר אשי גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו.
די גמרא אין פסחים זאגט אז אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל (לגבי גשמים כמו א"י) אלא תשעה באב בלבד איז רש"י מסביר אין חומר תענית ציבור נוהג בו לאכול מבעוד יום וליאסר במלאכה ושאר חומרי האמורים שם
למימרא דסבר שמואל ט' באב בין השמשות שלו אסור (פירש רש"י באכילה ובמלאכה דמחמירין על ספיקו כדאמרינן בתענית ציבור ושמואל קא משוי ט' באב כתענית ציבור:)
והאמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר, וכי תימא קסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר והאנן תנן אוכלין ושותין מבעוד יום למעוטי מאי לאו למעוטי בין השמשות לא למעוטי משחשיכה (פירש רש"י ודאי אבל על ספיקו לא מחמרינן:),
נימא מסייע ליה אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות לא כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא הכא נמי לקביעא דירחא
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסורר וכן אמרו משמיה דר' יוחנן ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

איינע פון די אחרונים זענען מסביר פארוואס באמת לגבי בין השמשות איז מען מחמיר מספק כדין דאורייתא און לגבי ספיקו דיומא גייט מען לקולא כדין דרבנן זאגט ער ווייל און פסוק שטייט צום הרביעי וצום החמישי אז מען דארף פאסטן חודש אב, אבער עס שטייט נישט וועלכע טאג פון חודש אב,

קומט אויס דאס אז עס דארף זיין ט' לחודש אב איז שוין באמת נאר א דרבנן אבער דאס אז איין טאג אין חודש אב זאל מען פאסטן איז א דאורייתא.
זמנים
שר מאה
תגובות: 162
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יוני 14, 2023 9:21 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זמנים »

יוסף בנימין האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 11:06 pm
זמנים האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 6:18 pm
זמנים האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 10:46 pm
לך על זה האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 1:17 am
אויב האט מען פארגעסן צי צינדן ליכט ביז נאך די שקיעה,מעג מען צינדן נאכן שקיעה?
ס'איז דא פיר צירופים אז מ'זאל מעגן טון מלאכות נאך די שקיעה:

1. שיטות ר"ת, והרמב"ן, והרשב"א, והר"ן, והשיטה להר"ן, והריטב"א חדשים, והרא"ש, והנימוקי יוסף, והספר השלמה, והתוס' רי"ד, והמאירי, והרשב"א משאנץ , והסמ"ג, ורבינו פרץ, והרוקח, והבעל העיטור, ורבינו ירוחם, והספר התרומה, והארחות חיים, ועוד, הבית יוסף, והדרכי משה, והמג"א, והשו"ע הרב, ועוד, אז נאך שקיעה ראשונה איז נאך יום גמור ביז די שקיעה שניה.

2. שיטות הראשונים אז מ'פסקענט ווי ר' יוסי אז ביז נאך בין השמשות דר' יהודה איז נאך יום גמור.

3. שיטות האשונים אז מ'פסקענט ווי רב יוסף אז משתשקע החמה איז נאך יום גמור ביז הכסיף התחתון.

4. שיטת הסידור הרב אז שקיעת החמה איז עטליכע מינוט נאך שקיעה הנראית.
◄ ווייז ספוילער
ר"ת (בתוספות בכמה מקומות, ובספר הישר), הרמב"ן (בתורת האדם ענין אבילות ישנה), והרשב"א (שבת לד: ד"ה ואזדו לטעמייהו), והר"ן (בפירש הרי"ף, ובחידושים המיוחס לריטב"א שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והשיטה להר"ן (שם לה. ד"ה איכא בינייהו), והריטב"א חדשים (שם לה. ד"ה והקשה ר"ת), והרא"ש (בתוספותיו שבת לה. ד"ה תרי תלתי מילא, ובפסקים תענית פ"ק סימן י"ב), והנימוקי יוסף (שם לד: ד"ה רבה וכו' ורב יוסף וכו'), והספר השלמה (שם לד: ד"ה קיימא לן כרבה, אבל אינו מביאו בשם ר"ת. ויש לציין מה שכתב החיד"א בשם הגדולים, שקראו ספר השלמה שהוא משלים דברי הרי"ף), והתוס' רי"ד (שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והמאירי (שם לד: ד"ה בין השמשות), והרשב"א משאנץ (פסחים צ"ד.), והסמ"ג (עשה ל"ב), ורבינו פרץ (מצוה צ"ו אות מ"א) והרוקח (סימן נ"א), והבעל העיטור (שער שלישי חלק שלישי), ורבינו ירוחם (נתיב י"ב ח"א), והספר התרומה (הלכות תפלין), והארחות חיים (הלכות יו"כ אות ג'). הבית יוסף (סימן רס"א), והדרכי משה (שם), והמג"א (סימן של"א), והשו"ע הרב (סימן רס"א וסימן של"א).
דאס האב איך געשריבען אין די הלכות שבת אשכול, אבער לגבי תשעה באב וואס איז נישט קיין דאורייתא, וואלט מען סתם אזוי געקענט מקיל זיין נאך די שקיעה, איז אינטערעסאנט פארוואס די מנהג העולם איז צו מחמיר זיין אויף די אלע עינוים שוין פון די שקיעה.
עס איז א גמרא אז ספק תשעה באב צריכין להחמיר כדין דאורייתא כיון דהוה מדברי קבלה
עס איז א פסוק צום הרביעי וצום העשירי ......
די גמרא אין ר"ה זאגט א"ר אשי גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו.
די גמרא אין פסחים זאגט אז אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל (לגבי גשמים כמו א"י) אלא תשעה באב בלבד איז רש"י מסביר אין חומר תענית ציבור נוהג בו לאכול מבעוד יום וליאסר במלאכה ושאר חומרי האמורים שם
למימרא דסבר שמואל ט' באב בין השמשות שלו אסור (פירש רש"י באכילה ובמלאכה דמחמירין על ספיקו כדאמרינן בתענית ציבור ושמואל קא משוי ט' באב כתענית ציבור:)
והאמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר, וכי תימא קסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר והאנן תנן אוכלין ושותין מבעוד יום למעוטי מאי לאו למעוטי בין השמשות לא למעוטי משחשיכה (פירש רש"י ודאי אבל על ספיקו לא מחמרינן:),
נימא מסייע ליה אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות לא כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא הכא נמי לקביעא דירחא
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסורר וכן אמרו משמיה דר' יוחנן ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה
אין ב"ח סימן תק"נ איז מבואר אז בזמן הזה איז תשעה באב נאר מדרבנן און נישט מדברי קבלה. (הגם איך האב מדייק געווען צו שרייבען אז עס איז נישט קיין דאורייתא, איז עס מדברי קבלה אויך נישט).
און די אלע גמרות וואס עס איז מבואר אז תשעה באב האט די חומר פון א תענית ציבור ויוה"כ ליאסר בין השמשות אדער אז עוברות ומניקות מתענות וכו' איז אויך נאר מדרבנן, ממילא פאר די אלע וואס פירען זיך אז בדרבנן האלט מען נישט די שקיעה, וואלטען תשעה באב אויך נישט געדארפט האלטען די שקיעה.
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

די כף החיים האלט לגבי שבת פינקט ווי אונז ער שרייבט לגבי שבת
ספק חשיכה והיא ביה"ש וכו'. בשיעור ביה"ש נתחבטו בו קמאי ובתראי ..... והמנהג עכשיו בינינו כס' הגאונים דוקא להחמיר דהיינו בהכנסת שבת ויוה"כ וכדומה על הארץ חושבין אותו לביה"ש ואחר ג' רבעי מיל לזמן זה חושבין אותו ללילה אבל לעניין מו"ש ויוה"כ ואכילת מצה בליל פסח וכדומה לכל דבר שצריך לילה ודאי אין חושבין אותו ללילה ודאי אלא עד אחר צאת ג' כוכבים בינונים והיינו כל מקום לפי מקומו ובמקומות הללו כמו א"י וסוריא וארץ שנער זמנו הוא כמו שני שלישי שעה אחר שאין השמש נראית עוד על הארץ. ועיין עוד לקמן סי' רצ"ג או' ה' וסי' של"א או':

און לגבי תשעה באב אויפן מחבר אויף די ווערטער ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים.
שרייבט ער ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל סימן רס"א אות א' יעו"ש:
זמנים
שר מאה
תגובות: 162
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יוני 14, 2023 9:21 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זמנים »

יוסף בנימין האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 11:33 pm
די כף החיים האלט לגבי שבת פינקט ווי אונז ער שרייבט לגבי שבת
ספק חשיכה והיא ביה"ש וכו'. בשיעור ביה"ש נתחבטו בו קמאי ובתראי ..... והמנהג עכשיו בינינו כס' הגאונים דוקא להחמיר דהיינו בהכנסת שבת ויוה"כ וכדומה על הארץ חושבין אותו לביה"ש ואחר ג' רבעי מיל לזמן זה חושבין אותו ללילה אבל לעניין מו"ש ויוה"כ ואכילת מצה בליל פסח וכדומה לכל דבר שצריך לילה ודאי אין חושבין אותו ללילה ודאי אלא עד אחר צאת ג' כוכבים בינונים והיינו כל מקום לפי מקומו ובמקומות הללו כמו א"י וסוריא וארץ שנער זמנו הוא כמו שני שלישי שעה אחר שאין השמש נראית עוד על הארץ. ועיין עוד לקמן סי' רצ"ג או' ה' וסי' של"א או':

און לגבי תשעה באב אויפן מחבר אויף די ווערטער ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים.
שרייבט ער ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל סימן רס"א אות א' יעו"ש:
דאס וויל איך טאקע פארשטיין.
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

זמנים האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 9:24 am
יוסף בנימין האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 11:33 pm
די כף החיים האלט לגבי שבת פינקט ווי אונז ער שרייבט לגבי שבת
ספק חשיכה והיא ביה"ש וכו'. בשיעור ביה"ש נתחבטו בו קמאי ובתראי ..... והמנהג עכשיו בינינו כס' הגאונים דוקא להחמיר דהיינו בהכנסת שבת ויוה"כ וכדומה על הארץ חושבין אותו לביה"ש ואחר ג' רבעי מיל לזמן זה חושבין אותו ללילה אבל לעניין מו"ש ויוה"כ ואכילת מצה בליל פסח וכדומה לכל דבר שצריך לילה ודאי אין חושבין אותו ללילה ודאי אלא עד אחר צאת ג' כוכבים בינונים והיינו כל מקום לפי מקומו ובמקומות הללו כמו א"י וסוריא וארץ שנער זמנו הוא כמו שני שלישי שעה אחר שאין השמש נראית עוד על הארץ. ועיין עוד לקמן סי' רצ"ג או' ה' וסי' של"א או':

און לגבי תשעה באב אויפן מחבר אויף די ווערטער ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים.
שרייבט ער ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל סימן רס"א אות א' יעו"ש:
דאס וויל איך טאקע פארשטיין.
ווייל עס איז מדברי קבלה שההלכה כדאורייתא כמוזכר בפירש בגמרא
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 36789
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

יוסף בנימין האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:47 am
ווייל עס איז מדברי קבלה שההלכה כדאורייתא כמוזכר בפירש בגמרא
עיין לעיל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
loyodea
שר האלפיים
תגובות: 2305
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 20, 2020 8:00 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך loyodea »

זמנים האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 11, 2024 6:18 pm
זמנים האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 10:46 pm
לך על זה האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 05, 2024 1:17 am
אויב האט מען פארגעסן צי צינדן ליכט ביז נאך די שקיעה,מעג מען צינדן נאכן שקיעה?
ס'איז דא פיר צירופים אז מ'זאל מעגן טון מלאכות נאך די שקיעה:

1. שיטות ר"ת, והרמב"ן, והרשב"א, והר"ן, והשיטה להר"ן, והריטב"א חדשים, והרא"ש, והנימוקי יוסף, והספר השלמה, והתוס' רי"ד, והמאירי, והרשב"א משאנץ , והסמ"ג, ורבינו פרץ, והרוקח, והבעל העיטור, ורבינו ירוחם, והספר התרומה, והארחות חיים, ועוד, הבית יוסף, והדרכי משה, והמג"א, והשו"ע הרב, ועוד, אז נאך שקיעה ראשונה איז נאך יום גמור ביז די שקיעה שניה.

2. שיטות הראשונים אז מ'פסקענט ווי ר' יוסי אז ביז נאך בין השמשות דר' יהודה איז נאך יום גמור.

3. שיטות האשונים אז מ'פסקענט ווי רב יוסף אז משתשקע החמה איז נאך יום גמור ביז הכסיף התחתון.

4. שיטת הסידור הרב אז שקיעת החמה איז עטליכע מינוט נאך שקיעה הנראית.
◄ ווייז ספוילער
ר"ת (בתוספות בכמה מקומות, ובספר הישר), הרמב"ן (בתורת האדם ענין אבילות ישנה), והרשב"א (שבת לד: ד"ה ואזדו לטעמייהו), והר"ן (בפירש הרי"ף, ובחידושים המיוחס לריטב"א שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והשיטה להר"ן (שם לה. ד"ה איכא בינייהו), והריטב"א חדשים (שם לה. ד"ה והקשה ר"ת), והרא"ש (בתוספותיו שבת לה. ד"ה תרי תלתי מילא, ובפסקים תענית פ"ק סימן י"ב), והנימוקי יוסף (שם לד: ד"ה רבה וכו' ורב יוסף וכו'), והספר השלמה (שם לד: ד"ה קיימא לן כרבה, אבל אינו מביאו בשם ר"ת. ויש לציין מה שכתב החיד"א בשם הגדולים, שקראו ספר השלמה שהוא משלים דברי הרי"ף), והתוס' רי"ד (שם לד: ד"ה איזהו בין השמשות), והמאירי (שם לד: ד"ה בין השמשות), והרשב"א משאנץ (פסחים צ"ד.), והסמ"ג (עשה ל"ב), ורבינו פרץ (מצוה צ"ו אות מ"א) והרוקח (סימן נ"א), והבעל העיטור (שער שלישי חלק שלישי), ורבינו ירוחם (נתיב י"ב ח"א), והספר התרומה (הלכות תפלין), והארחות חיים (הלכות יו"כ אות ג'). הבית יוסף (סימן רס"א), והדרכי משה (שם), והמג"א (סימן של"א), והשו"ע הרב (סימן רס"א וסימן של"א).
דאס האב איך געשריבען אין די הלכות שבת אשכול, אבער לגבי תשעה באב וואס איז נישט קיין דאורייתא, וואלט מען סתם אזוי געקענט מקיל זיין נאך די שקיעה, איז אינטערעסאנט פארוואס די מנהג העולם איז צו מחמיר זיין אויף די אלע עינוים שוין פון די שקיעה.
איך האב טאקע געוואלט וויסן, די וואס האבן געזאגט אז אין באבוב און קלויזנבורג טוט מען ערב שבת געהעריג מלאכות נאך די שקיעה, וואס טוען זיי תשעה באב ?
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

farshlufen האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:49 am
יוסף בנימין האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:47 am
ווייל עס איז מדברי קבלה שההלכה כדאורייתא כמוזכר בפירש בגמרא
עיין לעיל
ער רעדט לגבי די חמשת עיניום און די אנדערע 3 תעניתים
די תענית אלײַנס איז א פסוק ואי אפשר לבטלו עיין בתוס מגילה על ביקש רבי לעקור תשעה באב
אויך נישט איך
שר העשר
תגובות: 40
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג סעפטעמבער 08, 2022 5:23 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אויך נישט איך »

מ’ארבעט היינט נאך חצות?
ויברך דוד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 350
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג סעפטעמבער 18, 2022 5:54 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ויברך דוד »

אויך נישט איך האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 12:11 pm
מ’ארבעט היינט נאך חצות?
איינער ווייסט די הלכה ?
ישיש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 17, 2023 6:18 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישיש »

אויך נישט איך האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 12:11 pm
מ’ארבעט היינט נאך חצות?
פארוואס נישט, א חוץ אויב סמאכט דיר עפעס זייער פריילעך...
כווייס נישט אלעס
שר האלף
תגובות: 1900
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יולי 29, 2015 1:02 am
לאקאציע:BETWEEN

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כווייס נישט אלעס »

מען מעג זאגן תהילים היינט נאכמיטאג?
chalat
שר חמישים
תגובות: 76
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג אפריל 25, 2022 10:37 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך chalat »

מען מעג יעץ נאכמיטאג קויפן א שטיקעל האלץ וכדומה ,אויף צי ניצן נאך ט באב?
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

כווייס נישט אלעס האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 12:57 pm
מען מעג זאגן תהילים היינט נאכמיטאג?
יא מען מעג זאגן תהלים ביזן זמן
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

ויברך דוד האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 12:28 pm
אויך נישט איך האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 12:11 pm
מ’ארבעט היינט נאך חצות?
איינער ווייסט די הלכה ?
מען מעג עס איז נאך נישט תשעה באב,
די איינציגסטע זאכן וואס איז הארבער ווי די ניין טעג
איז שפאצירן און לימוד התורה ווייל מען בלייבט בשמחה שפעטער אויך.
הלכות אבילות ווי רחיצה, כיבוס פלייש און וויין איז נישט ממנהגא נאר מדינא, דעריבער מאכט מען נישט קיין סיומום אדער אנדערע סעודת מצוה לכתחילה.
און הלכות סעודת המפסקת וואס איז א סוגיא פאר זיך.
אור ישר
שר מאה
תגובות: 110
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך דעצעמבער 09, 2015 2:37 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור ישר »

איז דא א חיוב זיך צו וואשן אויף ברויט פאר סעודת המפסקת?
סעלער
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מארטש 03, 2016 5:58 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סעלער »

אויב דאווענט מען מנחה פריער אינמיטן טאג, קען מען נאך געהעריג עסן נאך מנחה וואס מ'וויל, אדער ס'הייסט שוין די סעודות המפסקת וויבאלד ס'איז נאך מנחה?
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

אור ישר האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:38 pm
איז דא א חיוב זיך צו וואשן אויף ברויט פאר סעודת המפסקת?
יא די ערטשע סעודה איז נישט ממש א חיוב נאר א מנהג זיך צו וואשן די צווייטע סעודה איז זיכער א חיוב
סעלער
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מארטש 03, 2016 5:58 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סעלער »

איינער קען צוברענגן אויב ס'איז דא דא ערגעץ הלכות סעודות המפסקת אין קורצן?
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

סעלער האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:44 pm
אויב דאווענט מען מנחה פריער אינמיטן טאג, קען מען נאך געהעריג עסן נאך מנחה וואס מ'וויל, אדער ס'הייסט שוין די סעודות המפסקת וויבאלד ס'איז נאך מנחה?
עס האט נישט מיט מנחה קיין שייכות,
די לעצטע סעודה פאר תשעה באב איז די סעודת המפסקת, היות היינט איז די מנהג אז מען עסט נאר א סעודת עראי פארן זמן, און די ערשטע סעודה איז א סעודת קבע, איז דא וואס האלטן אז היות די עיקר סעודה איז די ערשטע סעודה זאל ע שוין האבן אן הלכה וי סעודת המפסקת,
דעריבער אויב איינער עסט די ערשטע סעודה גענוג פריע 4:00 /:500 נאכמיטאג און ביים סעודת המפסקת איז מען שוין אביסל הונגעריג אין מען עסט נישט געקאכטע זאכן חוץ די ברויט און אייער איז זיכער נישט קיין שאלה אז די ערשטע סעודה הייסט נישט די סעודת המפסקת.

משא"כ אויב שטיפט מען נאר אריין די צוויטע סעודה אן אכילת גסה און עס הייסט נישט קיין געהעריגע סעודה איז די ערשטע סעודה די סעודת המפסקת,

די מנחה איז פשוט אלץ הפסק, אוזי ווי שבת ווען מען צוטיילט די סעודת, אזוי ווי מען עהט ביי לישב בסוכה אז א תפילה הייסט אן הפסק, און די בענטשן זאל נישט זיין קיין ברכה לבטלה
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 36789
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

יוסף בנימין האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:48 pm
אור ישר האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:38 pm
איז דא א חיוב זיך צו וואשן אויף ברויט פאר סעודת המפסקת?
יא די ערטשע סעודה איז נישט ממש א חיוב נאר א מנהג זיך צו וואשן די צווייטע סעודה איז זיכער א חיוב
איר קענט ביטע צוברענגען א מקור?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
loyodea
שר האלפיים
תגובות: 2305
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 20, 2020 8:00 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך loyodea »

סעלער האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:44 pm
אויב דאווענט מען מנחה פריער אינמיטן טאג, קען מען נאך געהעריג עסן נאך מנחה וואס מ'וויל, אדער ס'הייסט שוין די סעודות המפסקת וויבאלד ס'איז נאך מנחה?
מפסקת איז די לעצטע קביעות'דיגע סעודה
מנחה איז אלס הפסק, פאר א ברכה שאינה צריכה
יוסף בנימין
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג אוגוסט 25, 2023 2:43 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף בנימין »

סעלער האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 1:52 pm
איינער קען צוברענגן אויב ס'איז דא דא ערגעץ הלכות סעודות המפסקת אין קורצן?
און קורצן.
מען וואשט זיך,
מען מעג נישט עסן נאך א געקאכטע זאך חוץ די אייער,ווצב.ש א זופ, קאמפאט וכדו',
רויע זאכן ווי וועטשבעטעלס וכדו' מעג מען עסן.
קאווע, מעג מען טרינקן, לכתחילה זאל די בונדליך זיין אין א כלי שני עס זאל נישט הייסן ממש געקאכט.
יוגערט נעמען מיר אן הייסט נישט געקאכט.

מען עסט נישט קיין פיש, מען טרינקט נישט קיין ברוינפען,
מען נעמט א קאלטע אייער אין מען טינקט עס איין אין אש, אזוי אויך די ברויט טינקט מען אן אין אש, די אייער דארף זיין גאנץ נישט צוקוועשט (אבילות איז א דבר עגול, משא"כ בשבת צוקוועשט מען דוקא די אייער עס זאל נישט זיין עגול באבילות)
מען זיצט אויף א נידריגע בענקל מען דארף נישט אויסטוען די שיך.
מען עסט נישט 3 מענער אינאיינעם כדי נישט צו בענטשן מזומן, אפילו אויב מען האט יא געגעסן בענשט מען נישט מזומן.

נאך די סעודת המפסקת מעג מען נאך עסן ביזן שקיעה, אזוי אויך די אנדערע חמשה עניום הייבט זיך אן פונעם שקיעה
אויב מען טרינקט פלעינע וואסער נישט צו זיין דארשטעריג תשעה באב מאכט מען נישט קיין שהכל.
מען מעג צוריק זיך זעצן אויף א גרויסע בענקל, און וואשן די הענט געהעריג ביזן זמן רבינו תם.
זמנים
שר מאה
תגובות: 162
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יוני 14, 2023 9:21 pm

Re: דיני ומנהגי בין המצרים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זמנים »

יוסף בנימין האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:53 am
farshlufen האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:49 am
יוסף בנימין האט געשריבן: מאנטאג אוגוסט 12, 2024 10:47 am
ווייל עס איז מדברי קבלה שההלכה כדאורייתא כמוזכר בפירש בגמרא
עיין לעיל
ער רעדט לגבי די אנדערע(כצ"ל לפי דבריך)עיניום און די אנדערע 3 תעניתים
די תענית אלײַנס איז א פסוק ואי אפשר לבטלו עיין בתוס מגילה על ביקש רבי לעקור תשעה באב
די ב"ח רעדט יא פון אלע חמשה עיניום, און לגבי די פסוק, איז ער מסביר אז בזמן דליכא שלום וליכא שמד איז אלע פיר ברצו תליא מילתא, און פונקט אזוי ווי די אנדערע דריי איז נישט מדברי קבלה איז ת"ב אויך נישט, נאר מדרבנן איז דא א חיוב אויף ת"ב מיט אלע הלכות אזוי ווי ווען עס איז געווען מדברי קבלה.
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכה למעשה”