א ווארימע שבת אין א פארפרוירענע בלומינגראוו
אתאר כמה קווים אודות השבת, ותיאור קצר על העיר.
ההכנות לשבת התחילו כבר באמצע השבוע, כשגיסי התחיל לחפש אחר רכבים בזול, הוא כבר מיומן בזה, הוא מצליח למצוא רכבים יקרים בעד שיבוש קטן.
אשתי ואחותי בשלו ואפוי, טשולנט, קוגל, דגים, כבד, מאפיות, וסלטים הרבה, כמו טאמעיטא דיפ, אניאן דיפ, ואשתי הכינה שום צלוי, הרעסעפי שמעתי מאחד ממשפחת ר' דוד דוב מייזליש בעמ"ח ספר אוצר השבת, בעת שלמדתי בישראל, זה עושה ריח קשה בבית בעת שצלויים אותו אבל זה שווה, ממש עונג שבת, ועוד הרבה מאכלים.
בליל שישי הלכתי למכולת לקנות הרבה שתיות וממתקים, ועוד כמה חפצים הנדרשים בעד שבת המרומם, גיסי הודיע לי שהצליח למצוא עס יו ווי בזול, דאגתי מאוד שיהיה די מקום לכולם, ובפרט לארגזים ומזוודות הרבות.
עש"ק בבוקר לאחר שחרית התיישבנו במונית בדרך לבית אבי, בחוסר נשימה, כי נגררתי החפצים הכבדים לתוך המונית, שתי ארגזים של מאכלים, ארגז קטן עם הקראק פאט החמה של הטשולנט, בנוסף לשטריימל באקס, גארמענט בעג, טלית ותפילין, ועוד ועוד, חצי הבית היה בידינו.
באמצע הדרך שאל אשתי השאלה הרגילה שנוהגת לשאול בדרך, מה שכחנו הפעם? עם כל כך הרבה מזוודות אי אפשר ששכחנו דבר מה אמרתי בביטחון, אבל לאחר דקה נפל לי האסימון שכחתי מכנסיים החצאים של שבת…!