רבנים פון שטאט קרעמעניץ
פאלגענד איז א טיילווייזע רשימה פון רבנים און דיינים פון שטאט קרעמעניץ (פלך וואהלין)
של"ג
רבי יצחק ב"ר דוד כ"ץ שפירא
נולד בשנת ר"ע בערך. (בשנת שכ"ה כתבו עליו "כבר הורה זקן" אמנם לא מסתבר להקדים משנת ר"ע, כי חתנו מהר"מ מלובלין נולד בשנת שי"ח).
כיהן אב"ד ור"מ קרעמניץ (כמובא בספר "צמח דוד" לשנת של"ג). בשנת של"ג אחר פטירת הרמ"א נתקבל לאב"ד קראקא.
תשובתו בענין היתר עגונה בשנת שכ"ה בערך נדפס בספר שו"ת הב"ח החדשות סי' ע"ג וחותם "יצחק כהן שפירא ב"ר דוד זלה"ה".
נפטר ביום י"ז אלול ש"מ. על מצבתו כתוב: ויצא יצחק לשוח ביום טו"ב ליצירה, הוא הגאון ר"מ נ"י ע"ה המעוטר בשלשה כתרים, כתר של תורה וביראת ה' טהורה, ובכתר של כהונה ידו ולבו לאמונה, בכתר של מלכות ממשלתו להיות ולזכות, הלא שלשה הן ובכולן זכה, מוה' יצחק הכהן בהמנוח מוהר"ר דוד שפירא זצ"ל, ושמו הטוב עולה על גביהן, כי נפטר בשם ברוך הבא בשם, ונשמתו עלה לשם יום א' י"ז אלול תנצב"ה אמן, פנה זיוה והדרה, משיב מלחמתה של תורה, משיב לכל בחכמתו המפוארה, במשנה בתלמוד בקבלה ובמקרא, גאון ונשיא כהנא רבא, נגוע בעון דרא, עוקר הרים ומשבר סלעים בסברא, שפתי כהן ישמרו דעת ומפיהו יבקשו תורה, ויש'ב יצחק עם' באר לחי רואי לפ"ק.
* * *
ש"מ – שמ"ז
רבי מרדכי יפה בעל הלבוש
נולד בפראג בשנת ר"צ.
קיבל תורה מרבותינו המהרש"ל והרמ"א זי"ע. הקים ישיבה בעיר מולדתו פראג והרביץ תורה עד לגירוש היהודים בשנת שכ"א שאז עבר לעיר וויניציא. בשנת של"ב נתקבל לאב"ד הוראדנא בליטא. בשנת ש"מ בערך נתקבל לאב"ד קרעמניץ שבוואהלין עד לשנת שמ"ז. בשנת שמ"ח נתקבל לעמוד בראשות הישיבה בלובלין. בחודש אייר שנת שנ"ב נתקבל לאב"ד פראג, ובשנת שנ"ו נתקבל להיות אב"ד פוזנא.
בספר "צמח דוד" כתוב עליו: "שרבי מרדכי יפה... כבר נעשה ראש ישיבה ורב זה ימים רבים כמו עשרים שנה בק"ק הוראדנא ובק"ק לובלין ובק"ק קרעמניץ".
נפטר ג' אדר שני שע"ב.
הסכים על ספר "אם הילד" (פראג שנ"ז) ביום כ"ו אב שנ"ו וחתם: "פה קרית מלך רב ק"ק פוזנא העירה המהוללה והמעטירה, מרדכי נקרא יפה בן א"א אברהם זלה"ה".
הסכים על ספר "מזבח הזהב" (באזל שס"ב) ביום כ"ט אדר שס"ב וחתם: "דברי מרדכי נקרא יפה בן א"א כמ"ר אברהם זלה"ה בערב ר"ח ניסן שס"ב".
הסכים על ספר "תקוני זבח" (פראג שס"ד) ביום ב' ניסן שס"ב וחתם: "דברי מרדכי נקרא יפה בן א"א כר' אברהם זלה"ה ב' ניסן שס"ב".
הסכים על ספר "מקור חכמה" (פראג שע"א) ביום ה' סיון שס"ג וחתם: "מרדכי נקרא יפה". לפני ההסכמה כתוב: "הגאון מהר"ר מרדכי יפה".
הסכים על ספר "מתנות כהונה" (קראקא שמ"ז) וחתם: "מהר"ר מרדכי בן לא"א אברהם זצלה"ה הנקרא ר' מרדכי יפה".
* * *
שע"א
רבי יהודא ליב
הסכים על ספר "מקור חכמה" (פראג שע"א) וחתם: "יודא בן לא"א נתן הלוי זלה"ה". לפני ההסכמה כתוב: "הגאון מוהר"ר ליב יצ"ו סג"ל מק"ק קרעמניץ".
* * *
שצ"ט – ת"ט
רבי חיים איש צבי
נולד בין השנים שכ"ה – ש"פ (כי חתנו רבי שמעלקא ז"ק נולד בין השנים ש"ע – שצ"ה)
בשנת שצ"ט כבר כיהן כאב"ד קרעמניץ.
נפטר בשנת ת"ט. בספר "איתן האזרחי" (אוסטראה תקנ"ו) בקונטרס אחרון לפרשת יתרו "דרשתי על ההספד הגאון מחו' מו' חיים שהי' ר"מ ואב"ד בק' קרעמניץ יצ"ו שנת ת"ט לפ"ק".
הסכים על ספר "אהבת ציון" (לובלין שצ"ט) וחתם "ונאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל ז"ל איש צבי".
הסכים על ספר "עבודת הלוי" (קראקא שצ"ט) וחתם: "נאם חיים בלא"א מהר"ר שמואל ז"ל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מהר"ר חיים ר"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על "ספר זכרון" (לובלין ת"ג) וחתם: "דברי הצעיר חיים בלא"א מוהר"ר שמואל ז"ל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "עטרת צבי" (קראקא ת"ו) ביום ו' אדר ת"ג וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל איש צבי".
הסכים על ספר "דמשק אליעזר" (לובלין ת"ו) ביום ב' אלול ת"ג וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהר"ר שמואל אשכנזי".
הסכים על ספר "מגיד מישרים" (לובלין ת"ו) ביום ד' אייר ת"ה וחתם: "פה ק"ק קרעמניץ, נאום חיים בלא"א מהר"ר שמואל זצ"ל איש לוי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מהור"ר חיים אב"ד דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "שפתי כהן" (קראקא ת"ו) ביום ו' תשרי ת"ו וחתם: "נאם חיים בן לא"א מוה"ר שמואל איש צבי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "נחלת יעקב" (אמשטרדם תי"ב) וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל ז"ל ה"ה איש צבי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמות החכם המופלג הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על הדפסת הש"ך בשנת ת"ה וחתם "נאום חיים בלא"א מו"ה שמואל איש צבי"
הסכים על ספר אחיו "דמשק אליעזר" בקרעמניץ ביום ב' שופטים שנת ת"ג וחתם "נאם חיים בן לא"א מהר"ר שמואל אשכנזי".
* * *
תל"א
רבי מאיר ב"ר יצחק
הסכים על ספר "האשל" (לובלין תל"ח) בוועד יערסלב כ"ב אלול תל"א וחתם: "מאיר בהר"ר יצחק החונה לע"ע בק"ק קרעמניץ".
* * *
תמ"ט
רבי יהושע העשיל ב"ר צבי הירש
הסכים על ספר "צנצנת מנחם" (ברלין ת"פ) בוועד קודש ביום ג' תשרי תמ"ט וחתם "ונאום יהושע העשיל חונה ד"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "צפנת פענח חדש" (פפד"א תנ"ד) ביום ב' אב תמ"ט וחותם "ונאם יהושיע העשיל בא"א הרב הגדול מהור"ר צבי הירש זצ"ל החונה בק"ק קרעמניץ".
* * *
תנ"ג
רבי יעקב ב"ר יצחק
הסכים על ספר "עיר בנימין" (פפד"א תנ"ח) ביום ז' תשרי תנ"ג וחתם: "נא' יעקב בלאמ"ו ה"ה החסיד מוהר"ר יצחק ז"ל ה"ה החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "קרניים" (זאלקווא תס"ט) וחתם "הקטון יעקב בלא"א הגאון המפורסם מוהר"ר יצחק חו' ק"ק קרעמניץ והגליל".
* * *
ת"פ – תפ"א
רבי שמואל ב"ר אפרים פישל
נולד בין השנים תכ"ה – ת"ס
בנו של רבי אפרים פישל פרנס דד"א (בן רבי ארי' ליב אב"ד קראקא).
שמו חתום בהחלטת הרבנים בוועד קודש קאזין ביום כ"ו טבת ת"פ (נדפס בספר עטרת צבי על חו"מ בבחלק התשובות לסי' ר"ה) וחתם: "הק' שמואל מלאדמר החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "קרן עור" (זאלקווא תפ"א) וחתם: "נאום שמואל הוא הקטן מלאדמיר החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו.
הסכים על ספר "תורת חיים" (זאלקווא תפ"ד) ביום כ"ח שבט תפ"א וחתם: "נא' ש"ב הק' שמואל חו' ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
* * *
תקי"א – תקל"ו
רבי ארי' ליב ב"ר שמואל
נולד בין השנים ת"נ – ת"צ. לאביו רבי שמואל אב"ד קרעמעניץ.
חתן רבי ישעי' אב"ד קאוולי.
הסכים על הדפסת הש"ס (אמשטרדם תקי"ב) ביחד עם רבני וואהלין ביום י' שבט תקי"א וחתם: "הק' ארי' ליב בהרב המאור הגדול מוהר"ר שמואל זצ"ל החונה בק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרבנים המאורות הגדולים הגאונים המפורסמים דגליל וואלין יע"א".
הסכים על הדפסת הש"ס (אמשטרדם תקי"ב) בוועד קאנסטאנטין ביום כ"ו אב תקי"א, וחתם: "הקטן ארי' ליב בהרב המאה"ג המפורסם מהור"ר שמואל זצ"ל חונה בק"ק קרעמניץ והגליל ונאב"י דד"א יצ"ו".
הסכים על ספר "בית אברהם" (ברלין תקי"ג) בוועד קאנסטאנטין ביום ט"ו אב תקי"ב, וחתם: "הק' ארי' ליב בהרב המאור הגדול מוהר"ר שמואל החו' בק"ק קרעמניץ והגליל נאב"י דד"א יצ"ו".
הסכים על ספר "עטרת צבי" (זאלקווא תקכ"ג) וחתם: "הק' רי' ליב בהרב מ' שמואל זלה"ה חו' ק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת רבנים המאורות הגדולים המפורסים מופתי הדור כבוד מוהר"ר ארי' ליב אב"ד דקרעמניץ וגליל יצ"ו ושאר רבנים המאורות הגדולים".
הסכים על ספר "הלכה פסוקה" (טורקא תקכ"ה) ביום י' חשון תקכ"ה וחתם: "הק' ארי' ליב החונה פה ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאור הגדול החריף המפורסם בדורו אב"ד ר"מ דק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "ברכת דוד" (זאלקווא תקכ"ו) ביום כ"א אייר תקכ"ה וחתם: "... ארי' ליב החו' בק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגליל". (בתוך ההסכמה הוא מזכיר שהמחבר רבי דוד אב"ד יאגאלניץ הוא מחותנו)
הסכים על ספר "אהל יוסף" (אלעקסניץ תקכ"ז) וחתם: "נאם הק' ארי' ליב בהרב המאה"ג המפורסם מ' שמואל ז"ל חונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת ש"ב נד"ז הרב הגאון מפורסם המופלג מ' ארי' ליב נר"ו אב"ד ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו.
הסכים על ספר "שבט מישראל" (זאלקווא תקל"ב) ביום כ"ז ניסן תקל"א וחתם: "הקטון אריה ליב בהמנוח הרב המאור הגדול מהור"ר שמואל זללה"ה חונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם מהור"ר אריה ליב אב"ד דק"ק קרעמניץ והגליל.
הסכים על ספר "מנחה חדשה" (אלעקסניץ תקל"ד) ביום ט' אדר תקל"ד וחתם "הק' ארי' ליב חונ' בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת ארי' דבי עילאה גבר בכולא ה"ה הגאון המפורסם הישיש מ' ארי' ליב נרו אב"ד דק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו יזיי"א".
הסכים על ספר "עיני ישראל" (אלעקסניץ תקל"ה) ביום ט"ו שבט תקל"ה וחתם "הק' אריה ליב החו' בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאור הגאון הגדול המפורסם מופת הדור אב"ד דק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "זהב טהור" (זאלקווא תקל"ה) ביום א' תמוז תקל"ה וחתם: "הק' יהודא ארי' ליב החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאה"ג הגדול המפורסם מוהר"ר יהודא ליב זצ"ל אב"ד דק"ק קרעמניץ".
* * *
רבי יקותיאל ברודא
אביו רבי יוסף היה אב"ד זלאטשוב נכד הרבי ר' העשיל מקראקא.
זוגתו בת רבי ארי' ליב אב"ד קרעמניץ.
היה אב"ד קרעמניץ ואח"כ אב"ד קאריץ
* * *
תקמ"ב
רבי ארי' ליב ב"ר ישראל
הסכים על ספר "אגודת אזוב" (זאלקווא תקמ"ב) וחתם: "הק' אריה ליב בהרב הפרנס המנוח המפורס' מו' ישראל זלה"ה פו"מ דק"ק פינטשוב חו' פה ק"ק קרעמניץ והגליל יע"א".
* * *
רבי שמואל
מוזכר ברשימת הפרענומעראנטן על ספר "יראים" (זאלקווא תקס"ג) בין תושבי בראד "הרב ר' שמואל אב"ד דק"ק קרעמניץ".
* * *
רבי מרדכי היילפרין
בן רבי ישראל חריף אב"ד זסלב.
היה אב"ד זסלב ואח"כ אב"ד קרעמניץ.
הסכים על ספר "שפת אמת" (לבוב תקמ"ח) "נאו' הק' מרדכי היילפרין האב"ד מזאסלב וקרעמניץ". (חתום אחר רבי חיים לנדא מפודקאמין מרבני בראד שחתם ביום כ"ה סיון תקמ"ו).
* * *
תקס"ב
רבי דוד צבי אויערבאך
נולד בשנת תק"ג בערך. לאביו רבי ארי' ליביש אב"ד סטאניסלאוו.
בשנת תקמ"ט כיהן כאב"ד שאריגראד. בתחילת שנת תקנ"א כיהן כאב"ד מאניסטרישץ. בשנת תקנ"א נתקבל לאב"ד קרעמניץ. בשנת תקס"ז כיהן כאב"ד מאהלוב.
נפטר י"ט אייר תקס"ח בעיר מאהלוב. הספד עליו בספר "לקוטי שושנים" (פאריצק תקע"ח) דף י"ג ע"א "ועל שפים קנה נשאתי על האי שופרא דבלה בארעא הדרת כבוד מורינו רבינו חסיד ועניו הרב הגאון מוהר"ר דוד צבי האב"ד ק"ק קרעמניץ ולבסוף היה האב"ד ק"ק מאהליב".
תשובה אליו בשו"ת רבינו משולם איגרא חיו"ד סי' כ"ג מיום י"א חשון תקנ"א "לאהובי מחותני ידידי הרב המאור הגדול המופלג נ"י ע"ה פ"ה ש"ת מוהר"ר דוד צבי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מאניסטרישץ יצ"ו".
הסכים על ספר "משנת חכמים" (אוסטראה תקנ"ו) ביום כ"ו ניסן תקנ"א וחתם: "יום א' כ"ו ניסן תקנ"א לפ"ק פה ק"ק קרעמניץ יצ"ו, נאום הק' דוד צבי אויערבאך בהרב הגאון מוהר"ר ארי' ליב ז"ל החונה פה ק"ק קרעמיניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם אב"ד דק"ק קרעמניץ".
הסכים על הדפסת השולחן ערוך (ווינא תקנ"ז) ביום א' כסלו תקנ"ז וחתם: "הק' דוד צבי באמ"ו הרב הגאון המנוח מה"ו ארי' ליב זלה"ה אב"ד דק"ק הנ"ל והגלילות". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגלילות במדינת רוסלאנד".
הסכים על ספר "משנה תורה" (ברדיטשוב תקס"ח) וחתם: "הק' דוד צבי בהגאון המפורסם מו' אריה ליבוש ז"ל אווערבך החונה בק"ק קרעמניץ והקרייז". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם בוצינא דנהורא מוהר"ר דוד צבי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגליל". [שאר ההסכמות הם משנת תקס"ב].
הסכים על ספר "שערי דורא" (זסלב תקס"ז) וחתם: "דוד צבי אויערבך חונה פה ק"ק קרעמניץ והקרייז ומצ"פ לק"ק מאהלוב". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון הגדול המפורסם איש אלקים מוהר"ר דוד צבי אב"ד דק"ק קרעמניץ והקרייז ומצ"פ לק"ק מאהלוב".
הסכים על ספר "מתנות כהונה" על מדרש רבה (מאהלוב תק"ע) ביום י"ט כסלו תקס"ח וחתם: "פה"ק מאהלוב יצ"ו, דוד צבי אווערבך חפ"ק מאהלוב ומצודתו פרוסה בק"ק קרעמניץ והקרייז". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמות הרב המאה"ג הגאון הגדול המפורסם חסיד ועניו בוצינא קדישא קדוש יאמר לו מו"ה דוד צבי אווערבאך זללה"ה שהיה אב"ד דקהלתינו ודק' קרעמניץ והקרייז".
* * *
תקע"ו – תק"פ
רבי שלום צבי הירש רוקח
בן רבי נפתלי הירץ רוקח נכד בעל מעשה רוקח
נפטר בשנת תק"פ.
הסכים על ספר "מעשה רוקח" (דפוס תקע"ו) שנדפס ע"י בנו הג"ר יהודא ליביש רוקח ביום ט"ו אייר תקע"ו, וחתם "הק' שלום צבי הירש בהרב המנוח מוהר"ר נפתלי הירץ זצללה"ה רוקח מבראד החו' פה קרעמניץ". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם החריף ובקי חסידא ופרישא בנן של קדושים פאר הזמן מוהר"ר שלום צבי הירש רוקח אב"ד דק"ק קרעמניץ נכד הגאון החסיד המחבר".
הסכים על ספר "לקוטי שושנים" (פאריצק תקע"ח) ביום י"ח אייר תקע"ח וחתם: "הקטן שלום צבי הירש רוקח חפק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון הגדול החריף המפורסם נ"י ע"ה פ"ה מוהר"ר שלום צבי הירש אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ נכד הגאון בעה"מ שו"ת ח"צ ונכד הגאון מוהר"ר אלעזר זצללה"ה אב"ד באמשטרדם".
* * *
תק"פ
רבי מנחם מענדל אויערבאך
בנו של רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב
נתקבל לאב"ד קרעמעניץ בשלהי שנת תק"פ. (עפ"י נוסח הכתב רבנות שנדפס בקובץ נחלת צבי גליון ג' עמ' קא)
* * *
תק"פ
רבי חיים צבי
זוגתו שרה בת רבי דוד צבי אווערבוך אב"ד קרעמעניץ.
נתקבל למו"ץ בקרעמעניץ בשלהי שנת תק"פ.
מוזכר בכתב הרבנות שנתנו טובי העיר קרעמעניץ לגיסו רבי מנחם מענדל בשלהי שנת תק"פ "ולהיות שמאז ומקדם הוקבע פה תמיד א' מיוחד להוראה בכדי להקל על הרב, ונבחר פה כבוד ידידנו הרב המופלג המפורסי' מו' חיים צבי נר"ו גיסו של הרב הגאון מוה"ר מ' הנ"ל".
* * *
רבי חיים אויערבאך
בן או נכד רבי מנחם מענדל אויערבאך אב"ד קרעמניץ
נפטר לפני שנת תרכ"ב.
בנו רבי דוד צבי אווערבוך אב"ד דובנא בעמח"ס מלבושי טהרה (ווארשא תרכ"ב). על שער הספר: "חברתי אנא זעירא דמן חבריא קטן מקטני התלמידים, דוד צבי אווערבאך, בן לא"א היקר המנוח מוה' חיים ז"ל אב"ד ומו"ץ בק"ק קרעמניץ, נין ונכד להרב הגאון החסיד מוה' מנחם מענדל זצ"ל, בן לאותו צדיק הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ ק"ש מו' דוד צבי זצ"ל אב"ד ומו"ץ בק"ק מאהלוב ובק"ק קרעמניץ, בן הרב הגאון המפורסם בדורו ק"ש מוה' ארי' ליבש זצ"ל אבדק"ק סטאניסלאב, בן הרב הגאון הגדול מוה' מרדכי מרדוש ז"ל אבדק"ק באמבערג... הרובץ תחת משאו עבודת הקדש אב"ד ומ"צ בקהלה קדושה ומפוארה דובנא רבתי יצ"ו".
זוגתו שפרה בריינדל "בת הרב הגאון החסיד מוהר"מ ז"ל" (הקדמת ספר מלבושי טהרה).
* * *
תרל"ח
רבי אברהם עוזר שבתי
בספר היזכור של קרמניץ כתוב עליו: "אבותינו סיפרו כי בימיהם שימש בכתר הרבנות ר' אברהם עוזר שבתאי, ואמרו עליו שלא קם כמוהו. הוא היה מקודם רב בפוטשייב, ועמל רב עמלו אנשי קרמניץ עד שהשיגו הסכמתו לקבל את משרת הרבנות בעירנו, כי היה בורח מן הכבוד. זמן רב אחר מותו היו מזכירים אותו לשבח".
נפטר ז' שבט תרל"ח. על מצבתו כתוב: "פ"נ הרב ר' אברהם עוזר שבתי ב"ר ישראל זאב אב"ד דפוטשאיוב מורה הוראות בקרעמניץ נכד הרב הקדוש ר' זאב קיציס ז"ל נפט' עש"ק זיין שבט שנת תרל"ח תנצב"ה".
* * *
תרל"ח – תרצ"ז
רבי נפתלי הירץ בערינשטיין
נולד בשנת תר"י. לאביו רבי חיים צבי בערינשטיין אב"ד קאטירבורג. היה נכד רבי דוד צבי אויערבאך רב בק"ק מאהלוב.
בשנת תרל"ח נתקבל לרב בק"ק קרעמעניץ.
נפטר בקרעמעניץ כ"א טבת תרצ"ז. על מצבתו כתוב: "אשרי מי שבא ... ותלמודו בידו, פ"נ איש צדיק תמים ירא ד' הרב הגאון מורינו ורבינו נפתלי הירץ ב"ר צבי ששימש פה בכתר הרבנות יותר מחמשים שנה ... נ' כ"א טבת שנת תרצ"ז תנצב"ה".
חיבר: צנתרות הזהב (זיטאמיר תרס"ה). הר ציון (ווארשא תרמ"ו).
על שער הספר הר ציון כתוב: "כל אלה עשתה יד הרב המאוה"ג כו' מו"ה נפתלי הירץ נ"י בערינשטיין היושב על כסא הוראה בעיר קרעמיניץ מחוז וואלין במדינת רוסיא, בהרב המופלג הישיש מו"ה חיים צבי נ"י, נין ונכד להגאון מופת הדור המנוח מו"ה דוד צבי אבד"ק קרעמיניץ ומאהליב, בהגאון האמיתי מו"ה ליבוש אוורבך אבד"ק סטאניסלאב".
על שער הספר צנתרות הזהב כתוב: "מאתי הדל והצעיר הק' נפתלי הירץ מו"צ דק' קרעמיניץ מחוז ואלין יע"א, בהרב המופלג והמפורסם ר' חיים צבי אבד"ק קאטירבארג [בהרבני החסיד המופלג הנעלה למאד ר' מרדכי יחיאל מיכל ז"ל], נין ונכד להגאון הצדיק ר' דוד צבי ז"ל אבד"ק קרעמיניץ והגליל ודק' מאהליב והגליל, בהגאון הצדיק מופה"ד המפורסם בדורו הר' ארי' ליבש אורבאך אבד"ק סטאניסלאב".
מכתבו אל הגרמ"נ ירושלימסקי מיום י"ב סיון תרמ"ג נדפס בכליל תפארת בסו"ס מנחת משה ח"א עמ' שנד וחותם "הצעיר נפתלי הירץ בלא"א מ' ח"צ ראב"ד פה קרעמיניץ".
תשובה אליו בשו"ת ברכת משה סי' לה "תשובה לכבוד הרב המאור הגדול חריף ובקי אור הברקי שלשלת היוחסין כש"ת מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י בערינשטיין ראבד"ק קרעמיניץ מחוז וואהלין יע"א". ובכליל תפארת עמ' תמח נדפס השאלה שכתב ביום ג' סיון תרמ"ד. בשו"ת באר משה סי' י' "לכבוד ידיד נפשי הרב החריף ובקי אור הברקי וכו' מו"ה נפתלי הירץ בערינשטיין ראבד"ק קרעמיניץ מחוז וואלין". ובכליל תפארת עמ' רנח נדפס מכתב נוסף שכתב בענין זה אל הגרמ"נ ירושלימסקי ביום כ"ח טבת תרמ"ח וחותם "נפתלי הירץ בערנשטיין רבד"ק קרעמינעץ".
* * *
תרמ"א – תרס"ו
רבי בנימין זאב משנה
נולד בשנת תקצ"ב בערך לרבי יעקב יוסף בן רבי מיכל מווישנאוויץ בן הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ.
נתקבל לרב בק"ק קרעמניץ בשנת תרמ"א (בערך) וישב על כסא הרבנות כ"ה שנה.
תשובה אליו בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' נ"ב מיום י"ז למב"י תר"מ "כבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו קב ונקי המופלג בתורה ויראה כש"ת מוה' בנימין זאב נ"י האבד"ק קרעמניץ יע"א". ובשו"ת מהרש"ם חלק ג' סי' רע"ח "להרב הה"ג מו"ה בנימין זאב משנה ז"ל אבד"ק קרעמיניץ ברוסיא", ובשו"ת מהרש"ם ח"ד ס' פ"ג מיום א' נשא תרמ"ד "המאה"ג מוה' בנימין זאב מנשה נ"י אבד"ק קרעמניץ מדינת רוסיא".
נפטר בקרעמיניץ כ"ו תשרי תרס"ו. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגאון הגדול שלשלת היוחסין מוה"ר בנימין זאב אב"ד דפה בן הרב ר' יעקב יוסף ז"ל נכד הרב הצדיק הקדוש מוה"ר ר"מ משנה זללה"ה נפטר ך"ו תשרי תרס"ו ת'נ'צ'ב'ה'".
בעיתון הצפירה מיום ט"ז אייר תרס"א נדפס מכתבו אודות עגונה מעירו וחתם עצמו: נאום בנימין זאב בהרב מו"ה יעקב יוסף ז"ל אב"ד דפה קרעמניץ.
* * *
תרס”ז – תרפ"ז
רבי יעקב חיים סענדעראוויץ
נולד בשנת תרל"ה. נשא את בת רבי יהודא אלי' פיאלקאוו בן רבי אהרן רב בק"ק פאהאסט.
נתקבל לרב בשנת תרס"ז.
נפטר ט"ו סיון תרפ"ז. על מצבתו כתוב: "אשרי מי שבא ... ותלמידו בידו, פ"נ הרב המופלג חריף ובקי בש"ס ופוסקים אשר שימש בכתר הרבנות בפה קרעמיניץ עשרים שנים ומדוכה בישורים ר' יעקב חיים ב"ר ישראל נפ' ט"ו סיון תרפ"ז תנצב"ה".
בספר הזכרון של קרעמניץ (עמ' 179) כתוב אודותיו: "כשנפטר ר' וולוולי לא קל היה למצוא לו יורש, ואז בפעם הראשונה בתולדות קרמניץ, נתחלקה העיר לשני צדדים, הבעלי בתים ובראשם אחד מחשובי העיר ר' הירש מנדל רוכל מינו את הרב ר' יצחק הלר מקורילוביץ, והוא למדן גדול וחיבר כמה ספרים "ויעתר יצחק" "מנחת יצחק" ועוד. לצד הרב מקורילוביץ היה רוב מנין. והצד השני הוא הצד החסידי מינו את הרב ר' יעקב חיים סנדרוביץ הידוע בשם "העילוי מפיוטרקוב". איש צעיר בשנים אבל זקן בתורה ובחכמה והוא זכה בעירנו לרוב בנין. וכך שימשו שני הרבנים בכתר אחד בערך עשר שנים עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופת הפולנים הוקמה בעיר קהלה יהודית מאורגנת, והרב סנדרוביץ שימש כרב הקהלה. והנה חלה במחלה אשר מת בה בשנת החמישים ושתיים לחייו. לדאבון לב אנשי העיר אשר העריצוהו מאוד. וימי כהונתו בתור רב בקרמניץ היו עשרים שנה משנת תרס"ז עד שנת תרפ"ז".
* * *
תרס"ז – תרע"ד
רבי יצחק העללער
נולד בשנת תרכ"ד. מצד אביו הוא נכד בן אחר בן מהרה"ק ר' בנציון קאמינקער תלמיד הבעש"ט הק'. ונכד רבי חיים יעקב רב בק"ק פולנאה (חותנו של הרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטיווקא).
בשנת תרמ"ז נתקבל לרב בק"ק מעכילפאלי, אח"כ נתקבל לרב בק"ק קריליוויץ, בשנת תרס"ז נתקבל לרב בק"ק קרעמעניץ עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז עבר לעיר אדעס. אח"כ עבר לפוילן והתיישב בעיר טשעכאטשניק.
חיבר: שו"ת ויעתר יצחק (ווארשא תרס"ב). מכתם לדוד – הספד על הרה"ק מטשארטקוב (ברדיטשוב תרס"ד). שו"ת מנחת יצחק (הוסיאטין תרס"ו). הישראלית - לחיזוק הדת (ברדיטשוב תרס"ט).
* * *
תרפ"ז – תרצ"א
רבי יחיאל יצחק ראפפארט
נתקבל לרב בשנת תרפ"ז.
בשנת תרצ"א חלה במחלת לב ונפטר בהיותו בן ל"ה שנה.
* * *
תש"א
רבי מרדכי מנדיוק
נתקבל לרב אחרי נישואיו על מקום חותנו רבי יחיאל יצחק רפפורט.
נהרג בשואה.
* * *
של"ג
רבי יצחק ב"ר דוד כ"ץ שפירא
נולד בשנת ר"ע בערך. (בשנת שכ"ה כתבו עליו "כבר הורה זקן" אמנם לא מסתבר להקדים משנת ר"ע, כי חתנו מהר"מ מלובלין נולד בשנת שי"ח).
כיהן אב"ד ור"מ קרעמניץ (כמובא בספר "צמח דוד" לשנת של"ג). בשנת של"ג אחר פטירת הרמ"א נתקבל לאב"ד קראקא.
תשובתו בענין היתר עגונה בשנת שכ"ה בערך נדפס בספר שו"ת הב"ח החדשות סי' ע"ג וחותם "יצחק כהן שפירא ב"ר דוד זלה"ה".
נפטר ביום י"ז אלול ש"מ. על מצבתו כתוב: ויצא יצחק לשוח ביום טו"ב ליצירה, הוא הגאון ר"מ נ"י ע"ה המעוטר בשלשה כתרים, כתר של תורה וביראת ה' טהורה, ובכתר של כהונה ידו ולבו לאמונה, בכתר של מלכות ממשלתו להיות ולזכות, הלא שלשה הן ובכולן זכה, מוה' יצחק הכהן בהמנוח מוהר"ר דוד שפירא זצ"ל, ושמו הטוב עולה על גביהן, כי נפטר בשם ברוך הבא בשם, ונשמתו עלה לשם יום א' י"ז אלול תנצב"ה אמן, פנה זיוה והדרה, משיב מלחמתה של תורה, משיב לכל בחכמתו המפוארה, במשנה בתלמוד בקבלה ובמקרא, גאון ונשיא כהנא רבא, נגוע בעון דרא, עוקר הרים ומשבר סלעים בסברא, שפתי כהן ישמרו דעת ומפיהו יבקשו תורה, ויש'ב יצחק עם' באר לחי רואי לפ"ק.
* * *
ש"מ – שמ"ז
רבי מרדכי יפה בעל הלבוש
נולד בפראג בשנת ר"צ.
קיבל תורה מרבותינו המהרש"ל והרמ"א זי"ע. הקים ישיבה בעיר מולדתו פראג והרביץ תורה עד לגירוש היהודים בשנת שכ"א שאז עבר לעיר וויניציא. בשנת של"ב נתקבל לאב"ד הוראדנא בליטא. בשנת ש"מ בערך נתקבל לאב"ד קרעמניץ שבוואהלין עד לשנת שמ"ז. בשנת שמ"ח נתקבל לעמוד בראשות הישיבה בלובלין. בחודש אייר שנת שנ"ב נתקבל לאב"ד פראג, ובשנת שנ"ו נתקבל להיות אב"ד פוזנא.
בספר "צמח דוד" כתוב עליו: "שרבי מרדכי יפה... כבר נעשה ראש ישיבה ורב זה ימים רבים כמו עשרים שנה בק"ק הוראדנא ובק"ק לובלין ובק"ק קרעמניץ".
נפטר ג' אדר שני שע"ב.
הסכים על ספר "אם הילד" (פראג שנ"ז) ביום כ"ו אב שנ"ו וחתם: "פה קרית מלך רב ק"ק פוזנא העירה המהוללה והמעטירה, מרדכי נקרא יפה בן א"א אברהם זלה"ה".
הסכים על ספר "מזבח הזהב" (באזל שס"ב) ביום כ"ט אדר שס"ב וחתם: "דברי מרדכי נקרא יפה בן א"א כמ"ר אברהם זלה"ה בערב ר"ח ניסן שס"ב".
הסכים על ספר "תקוני זבח" (פראג שס"ד) ביום ב' ניסן שס"ב וחתם: "דברי מרדכי נקרא יפה בן א"א כר' אברהם זלה"ה ב' ניסן שס"ב".
הסכים על ספר "מקור חכמה" (פראג שע"א) ביום ה' סיון שס"ג וחתם: "מרדכי נקרא יפה". לפני ההסכמה כתוב: "הגאון מהר"ר מרדכי יפה".
הסכים על ספר "מתנות כהונה" (קראקא שמ"ז) וחתם: "מהר"ר מרדכי בן לא"א אברהם זצלה"ה הנקרא ר' מרדכי יפה".
* * *
שע"א
רבי יהודא ליב
הסכים על ספר "מקור חכמה" (פראג שע"א) וחתם: "יודא בן לא"א נתן הלוי זלה"ה". לפני ההסכמה כתוב: "הגאון מוהר"ר ליב יצ"ו סג"ל מק"ק קרעמניץ".
* * *
שצ"ט – ת"ט
רבי חיים איש צבי
נולד בין השנים שכ"ה – ש"פ (כי חתנו רבי שמעלקא ז"ק נולד בין השנים ש"ע – שצ"ה)
בשנת שצ"ט כבר כיהן כאב"ד קרעמניץ.
נפטר בשנת ת"ט. בספר "איתן האזרחי" (אוסטראה תקנ"ו) בקונטרס אחרון לפרשת יתרו "דרשתי על ההספד הגאון מחו' מו' חיים שהי' ר"מ ואב"ד בק' קרעמניץ יצ"ו שנת ת"ט לפ"ק".
הסכים על ספר "אהבת ציון" (לובלין שצ"ט) וחתם "ונאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל ז"ל איש צבי".
הסכים על ספר "עבודת הלוי" (קראקא שצ"ט) וחתם: "נאם חיים בלא"א מהר"ר שמואל ז"ל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מהר"ר חיים ר"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על "ספר זכרון" (לובלין ת"ג) וחתם: "דברי הצעיר חיים בלא"א מוהר"ר שמואל ז"ל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "עטרת צבי" (קראקא ת"ו) ביום ו' אדר ת"ג וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל איש צבי".
הסכים על ספר "דמשק אליעזר" (לובלין ת"ו) ביום ב' אלול ת"ג וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהר"ר שמואל אשכנזי".
הסכים על ספר "מגיד מישרים" (לובלין ת"ו) ביום ד' אייר ת"ה וחתם: "פה ק"ק קרעמניץ, נאום חיים בלא"א מהר"ר שמואל זצ"ל איש לוי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מהור"ר חיים אב"ד דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "שפתי כהן" (קראקא ת"ו) ביום ו' תשרי ת"ו וחתם: "נאם חיים בן לא"א מוה"ר שמואל איש צבי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הגאון מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "נחלת יעקב" (אמשטרדם תי"ב) וחתם: "נאם חיים בן לא"א מהור"ר שמואל ז"ל ה"ה איש צבי". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמות החכם המופלג הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ".
הסכים על הדפסת הש"ך בשנת ת"ה וחתם "נאום חיים בלא"א מו"ה שמואל איש צבי"
הסכים על ספר אחיו "דמשק אליעזר" בקרעמניץ ביום ב' שופטים שנת ת"ג וחתם "נאם חיים בן לא"א מהר"ר שמואל אשכנזי".
* * *
תל"א
רבי מאיר ב"ר יצחק
הסכים על ספר "האשל" (לובלין תל"ח) בוועד יערסלב כ"ב אלול תל"א וחתם: "מאיר בהר"ר יצחק החונה לע"ע בק"ק קרעמניץ".
* * *
תמ"ט
רבי יהושע העשיל ב"ר צבי הירש
הסכים על ספר "צנצנת מנחם" (ברלין ת"פ) בוועד קודש ביום ג' תשרי תמ"ט וחתם "ונאום יהושע העשיל חונה ד"ק קרעמניץ".
הסכים על ספר "צפנת פענח חדש" (פפד"א תנ"ד) ביום ב' אב תמ"ט וחותם "ונאם יהושיע העשיל בא"א הרב הגדול מהור"ר צבי הירש זצ"ל החונה בק"ק קרעמניץ".
* * *
תנ"ג
רבי יעקב ב"ר יצחק
הסכים על ספר "עיר בנימין" (פפד"א תנ"ח) ביום ז' תשרי תנ"ג וחתם: "נא' יעקב בלאמ"ו ה"ה החסיד מוהר"ר יצחק ז"ל ה"ה החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "קרניים" (זאלקווא תס"ט) וחתם "הקטון יעקב בלא"א הגאון המפורסם מוהר"ר יצחק חו' ק"ק קרעמניץ והגליל".
* * *
ת"פ – תפ"א
רבי שמואל ב"ר אפרים פישל
נולד בין השנים תכ"ה – ת"ס
בנו של רבי אפרים פישל פרנס דד"א (בן רבי ארי' ליב אב"ד קראקא).
שמו חתום בהחלטת הרבנים בוועד קודש קאזין ביום כ"ו טבת ת"פ (נדפס בספר עטרת צבי על חו"מ בבחלק התשובות לסי' ר"ה) וחתם: "הק' שמואל מלאדמר החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "קרן עור" (זאלקווא תפ"א) וחתם: "נאום שמואל הוא הקטן מלאדמיר החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו.
הסכים על ספר "תורת חיים" (זאלקווא תפ"ד) ביום כ"ח שבט תפ"א וחתם: "נא' ש"ב הק' שמואל חו' ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
* * *
תקי"א – תקל"ו
רבי ארי' ליב ב"ר שמואל
נולד בין השנים ת"נ – ת"צ. לאביו רבי שמואל אב"ד קרעמעניץ.
חתן רבי ישעי' אב"ד קאוולי.
הסכים על הדפסת הש"ס (אמשטרדם תקי"ב) ביחד עם רבני וואהלין ביום י' שבט תקי"א וחתם: "הק' ארי' ליב בהרב המאור הגדול מוהר"ר שמואל זצ"ל החונה בק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרבנים המאורות הגדולים הגאונים המפורסמים דגליל וואלין יע"א".
הסכים על הדפסת הש"ס (אמשטרדם תקי"ב) בוועד קאנסטאנטין ביום כ"ו אב תקי"א, וחתם: "הקטן ארי' ליב בהרב המאה"ג המפורסם מהור"ר שמואל זצ"ל חונה בק"ק קרעמניץ והגליל ונאב"י דד"א יצ"ו".
הסכים על ספר "בית אברהם" (ברלין תקי"ג) בוועד קאנסטאנטין ביום ט"ו אב תקי"ב, וחתם: "הק' ארי' ליב בהרב המאור הגדול מוהר"ר שמואל החו' בק"ק קרעמניץ והגליל נאב"י דד"א יצ"ו".
הסכים על ספר "עטרת צבי" (זאלקווא תקכ"ג) וחתם: "הק' רי' ליב בהרב מ' שמואל זלה"ה חו' ק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת רבנים המאורות הגדולים המפורסים מופתי הדור כבוד מוהר"ר ארי' ליב אב"ד דקרעמניץ וגליל יצ"ו ושאר רבנים המאורות הגדולים".
הסכים על ספר "הלכה פסוקה" (טורקא תקכ"ה) ביום י' חשון תקכ"ה וחתם: "הק' ארי' ליב החונה פה ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאור הגדול החריף המפורסם בדורו אב"ד ר"מ דק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "ברכת דוד" (זאלקווא תקכ"ו) ביום כ"א אייר תקכ"ה וחתם: "... ארי' ליב החו' בק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגליל". (בתוך ההסכמה הוא מזכיר שהמחבר רבי דוד אב"ד יאגאלניץ הוא מחותנו)
הסכים על ספר "אהל יוסף" (אלעקסניץ תקכ"ז) וחתם: "נאם הק' ארי' ליב בהרב המאה"ג המפורסם מ' שמואל ז"ל חונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת ש"ב נד"ז הרב הגאון מפורסם המופלג מ' ארי' ליב נר"ו אב"ד ק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו.
הסכים על ספר "שבט מישראל" (זאלקווא תקל"ב) ביום כ"ז ניסן תקל"א וחתם: "הקטון אריה ליב בהמנוח הרב המאור הגדול מהור"ר שמואל זללה"ה חונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם מהור"ר אריה ליב אב"ד דק"ק קרעמניץ והגליל.
הסכים על ספר "מנחה חדשה" (אלעקסניץ תקל"ד) ביום ט' אדר תקל"ד וחתם "הק' ארי' ליב חונ' בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת ארי' דבי עילאה גבר בכולא ה"ה הגאון המפורסם הישיש מ' ארי' ליב נרו אב"ד דק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו יזיי"א".
הסכים על ספר "עיני ישראל" (אלעקסניץ תקל"ה) ביום ט"ו שבט תקל"ה וחתם "הק' אריה ליב החו' בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאור הגאון הגדול המפורסם מופת הדור אב"ד דק"ק קרעמניץ וגליל יצ"ו".
הסכים על ספר "זהב טהור" (זאלקווא תקל"ה) ביום א' תמוז תקל"ה וחתם: "הק' יהודא ארי' ליב החונה בק"ק קרעמניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב המאה"ג הגדול המפורסם מוהר"ר יהודא ליב זצ"ל אב"ד דק"ק קרעמניץ".
* * *
רבי יקותיאל ברודא
אביו רבי יוסף היה אב"ד זלאטשוב נכד הרבי ר' העשיל מקראקא.
זוגתו בת רבי ארי' ליב אב"ד קרעמניץ.
היה אב"ד קרעמניץ ואח"כ אב"ד קאריץ
* * *
תקמ"ב
רבי ארי' ליב ב"ר ישראל
הסכים על ספר "אגודת אזוב" (זאלקווא תקמ"ב) וחתם: "הק' אריה ליב בהרב הפרנס המנוח המפורס' מו' ישראל זלה"ה פו"מ דק"ק פינטשוב חו' פה ק"ק קרעמניץ והגליל יע"א".
* * *
רבי שמואל
מוזכר ברשימת הפרענומעראנטן על ספר "יראים" (זאלקווא תקס"ג) בין תושבי בראד "הרב ר' שמואל אב"ד דק"ק קרעמניץ".
* * *
רבי מרדכי היילפרין
בן רבי ישראל חריף אב"ד זסלב.
היה אב"ד זסלב ואח"כ אב"ד קרעמניץ.
הסכים על ספר "שפת אמת" (לבוב תקמ"ח) "נאו' הק' מרדכי היילפרין האב"ד מזאסלב וקרעמניץ". (חתום אחר רבי חיים לנדא מפודקאמין מרבני בראד שחתם ביום כ"ה סיון תקמ"ו).
* * *
תקס"ב
רבי דוד צבי אויערבאך
נולד בשנת תק"ג בערך. לאביו רבי ארי' ליביש אב"ד סטאניסלאוו.
בשנת תקמ"ט כיהן כאב"ד שאריגראד. בתחילת שנת תקנ"א כיהן כאב"ד מאניסטרישץ. בשנת תקנ"א נתקבל לאב"ד קרעמניץ. בשנת תקס"ז כיהן כאב"ד מאהלוב.
נפטר י"ט אייר תקס"ח בעיר מאהלוב. הספד עליו בספר "לקוטי שושנים" (פאריצק תקע"ח) דף י"ג ע"א "ועל שפים קנה נשאתי על האי שופרא דבלה בארעא הדרת כבוד מורינו רבינו חסיד ועניו הרב הגאון מוהר"ר דוד צבי האב"ד ק"ק קרעמניץ ולבסוף היה האב"ד ק"ק מאהליב".
תשובה אליו בשו"ת רבינו משולם איגרא חיו"ד סי' כ"ג מיום י"א חשון תקנ"א "לאהובי מחותני ידידי הרב המאור הגדול המופלג נ"י ע"ה פ"ה ש"ת מוהר"ר דוד צבי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מאניסטרישץ יצ"ו".
הסכים על ספר "משנת חכמים" (אוסטראה תקנ"ו) ביום כ"ו ניסן תקנ"א וחתם: "יום א' כ"ו ניסן תקנ"א לפ"ק פה ק"ק קרעמניץ יצ"ו, נאום הק' דוד צבי אויערבאך בהרב הגאון מוהר"ר ארי' ליב ז"ל החונה פה ק"ק קרעמיניץ והגליל יצ"ו". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם אב"ד דק"ק קרעמניץ".
הסכים על הדפסת השולחן ערוך (ווינא תקנ"ז) ביום א' כסלו תקנ"ז וחתם: "הק' דוד צבי באמ"ו הרב הגאון המנוח מה"ו ארי' ליב זלה"ה אב"ד דק"ק הנ"ל והגלילות". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגלילות במדינת רוסלאנד".
הסכים על ספר "משנה תורה" (ברדיטשוב תקס"ח) וחתם: "הק' דוד צבי בהגאון המפורסם מו' אריה ליבוש ז"ל אווערבך החונה בק"ק קרעמניץ והקרייז". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון המפורסם בוצינא דנהורא מוהר"ר דוד צבי נ"י אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ והגליל". [שאר ההסכמות הם משנת תקס"ב].
הסכים על ספר "שערי דורא" (זסלב תקס"ז) וחתם: "דוד צבי אויערבך חונה פה ק"ק קרעמניץ והקרייז ומצ"פ לק"ק מאהלוב". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון הגדול המפורסם איש אלקים מוהר"ר דוד צבי אב"ד דק"ק קרעמניץ והקרייז ומצ"פ לק"ק מאהלוב".
הסכים על ספר "מתנות כהונה" על מדרש רבה (מאהלוב תק"ע) ביום י"ט כסלו תקס"ח וחתם: "פה"ק מאהלוב יצ"ו, דוד צבי אווערבך חפ"ק מאהלוב ומצודתו פרוסה בק"ק קרעמניץ והקרייז". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמות הרב המאה"ג הגאון הגדול המפורסם חסיד ועניו בוצינא קדישא קדוש יאמר לו מו"ה דוד צבי אווערבאך זללה"ה שהיה אב"ד דקהלתינו ודק' קרעמניץ והקרייז".
* * *
תקע"ו – תק"פ
רבי שלום צבי הירש רוקח
בן רבי נפתלי הירץ רוקח נכד בעל מעשה רוקח
נפטר בשנת תק"פ.
הסכים על ספר "מעשה רוקח" (דפוס תקע"ו) שנדפס ע"י בנו הג"ר יהודא ליביש רוקח ביום ט"ו אייר תקע"ו, וחתם "הק' שלום צבי הירש בהרב המנוח מוהר"ר נפתלי הירץ זצללה"ה רוקח מבראד החו' פה קרעמניץ". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם החריף ובקי חסידא ופרישא בנן של קדושים פאר הזמן מוהר"ר שלום צבי הירש רוקח אב"ד דק"ק קרעמניץ נכד הגאון החסיד המחבר".
הסכים על ספר "לקוטי שושנים" (פאריצק תקע"ח) ביום י"ח אייר תקע"ח וחתם: "הקטן שלום צבי הירש רוקח חפק"ק קרעמניץ והגליל". לפני ההסכמה כתוב: "הסכמת הרב הגאון הגדול החריף המפורסם נ"י ע"ה פ"ה מוהר"ר שלום צבי הירש אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ נכד הגאון בעה"מ שו"ת ח"צ ונכד הגאון מוהר"ר אלעזר זצללה"ה אב"ד באמשטרדם".
* * *
תק"פ
רבי מנחם מענדל אויערבאך
בנו של רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב
נתקבל לאב"ד קרעמעניץ בשלהי שנת תק"פ. (עפ"י נוסח הכתב רבנות שנדפס בקובץ נחלת צבי גליון ג' עמ' קא)
* * *
תק"פ
רבי חיים צבי
זוגתו שרה בת רבי דוד צבי אווערבוך אב"ד קרעמעניץ.
נתקבל למו"ץ בקרעמעניץ בשלהי שנת תק"פ.
מוזכר בכתב הרבנות שנתנו טובי העיר קרעמעניץ לגיסו רבי מנחם מענדל בשלהי שנת תק"פ "ולהיות שמאז ומקדם הוקבע פה תמיד א' מיוחד להוראה בכדי להקל על הרב, ונבחר פה כבוד ידידנו הרב המופלג המפורסי' מו' חיים צבי נר"ו גיסו של הרב הגאון מוה"ר מ' הנ"ל".
* * *
רבי חיים אויערבאך
בן או נכד רבי מנחם מענדל אויערבאך אב"ד קרעמניץ
נפטר לפני שנת תרכ"ב.
בנו רבי דוד צבי אווערבוך אב"ד דובנא בעמח"ס מלבושי טהרה (ווארשא תרכ"ב). על שער הספר: "חברתי אנא זעירא דמן חבריא קטן מקטני התלמידים, דוד צבי אווערבאך, בן לא"א היקר המנוח מוה' חיים ז"ל אב"ד ומו"ץ בק"ק קרעמניץ, נין ונכד להרב הגאון החסיד מוה' מנחם מענדל זצ"ל, בן לאותו צדיק הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ ק"ש מו' דוד צבי זצ"ל אב"ד ומו"ץ בק"ק מאהלוב ובק"ק קרעמניץ, בן הרב הגאון המפורסם בדורו ק"ש מוה' ארי' ליבש זצ"ל אבדק"ק סטאניסלאב, בן הרב הגאון הגדול מוה' מרדכי מרדוש ז"ל אבדק"ק באמבערג... הרובץ תחת משאו עבודת הקדש אב"ד ומ"צ בקהלה קדושה ומפוארה דובנא רבתי יצ"ו".
זוגתו שפרה בריינדל "בת הרב הגאון החסיד מוהר"מ ז"ל" (הקדמת ספר מלבושי טהרה).
* * *
תרל"ח
רבי אברהם עוזר שבתי
בספר היזכור של קרמניץ כתוב עליו: "אבותינו סיפרו כי בימיהם שימש בכתר הרבנות ר' אברהם עוזר שבתאי, ואמרו עליו שלא קם כמוהו. הוא היה מקודם רב בפוטשייב, ועמל רב עמלו אנשי קרמניץ עד שהשיגו הסכמתו לקבל את משרת הרבנות בעירנו, כי היה בורח מן הכבוד. זמן רב אחר מותו היו מזכירים אותו לשבח".
נפטר ז' שבט תרל"ח. על מצבתו כתוב: "פ"נ הרב ר' אברהם עוזר שבתי ב"ר ישראל זאב אב"ד דפוטשאיוב מורה הוראות בקרעמניץ נכד הרב הקדוש ר' זאב קיציס ז"ל נפט' עש"ק זיין שבט שנת תרל"ח תנצב"ה".
* * *
תרל"ח – תרצ"ז
רבי נפתלי הירץ בערינשטיין
נולד בשנת תר"י. לאביו רבי חיים צבי בערינשטיין אב"ד קאטירבורג. היה נכד רבי דוד צבי אויערבאך רב בק"ק מאהלוב.
בשנת תרל"ח נתקבל לרב בק"ק קרעמעניץ.
נפטר בקרעמעניץ כ"א טבת תרצ"ז. על מצבתו כתוב: "אשרי מי שבא ... ותלמודו בידו, פ"נ איש צדיק תמים ירא ד' הרב הגאון מורינו ורבינו נפתלי הירץ ב"ר צבי ששימש פה בכתר הרבנות יותר מחמשים שנה ... נ' כ"א טבת שנת תרצ"ז תנצב"ה".
חיבר: צנתרות הזהב (זיטאמיר תרס"ה). הר ציון (ווארשא תרמ"ו).
על שער הספר הר ציון כתוב: "כל אלה עשתה יד הרב המאוה"ג כו' מו"ה נפתלי הירץ נ"י בערינשטיין היושב על כסא הוראה בעיר קרעמיניץ מחוז וואלין במדינת רוסיא, בהרב המופלג הישיש מו"ה חיים צבי נ"י, נין ונכד להגאון מופת הדור המנוח מו"ה דוד צבי אבד"ק קרעמיניץ ומאהליב, בהגאון האמיתי מו"ה ליבוש אוורבך אבד"ק סטאניסלאב".
על שער הספר צנתרות הזהב כתוב: "מאתי הדל והצעיר הק' נפתלי הירץ מו"צ דק' קרעמיניץ מחוז ואלין יע"א, בהרב המופלג והמפורסם ר' חיים צבי אבד"ק קאטירבארג [בהרבני החסיד המופלג הנעלה למאד ר' מרדכי יחיאל מיכל ז"ל], נין ונכד להגאון הצדיק ר' דוד צבי ז"ל אבד"ק קרעמיניץ והגליל ודק' מאהליב והגליל, בהגאון הצדיק מופה"ד המפורסם בדורו הר' ארי' ליבש אורבאך אבד"ק סטאניסלאב".
מכתבו אל הגרמ"נ ירושלימסקי מיום י"ב סיון תרמ"ג נדפס בכליל תפארת בסו"ס מנחת משה ח"א עמ' שנד וחותם "הצעיר נפתלי הירץ בלא"א מ' ח"צ ראב"ד פה קרעמיניץ".
תשובה אליו בשו"ת ברכת משה סי' לה "תשובה לכבוד הרב המאור הגדול חריף ובקי אור הברקי שלשלת היוחסין כש"ת מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י בערינשטיין ראבד"ק קרעמיניץ מחוז וואהלין יע"א". ובכליל תפארת עמ' תמח נדפס השאלה שכתב ביום ג' סיון תרמ"ד. בשו"ת באר משה סי' י' "לכבוד ידיד נפשי הרב החריף ובקי אור הברקי וכו' מו"ה נפתלי הירץ בערינשטיין ראבד"ק קרעמיניץ מחוז וואלין". ובכליל תפארת עמ' רנח נדפס מכתב נוסף שכתב בענין זה אל הגרמ"נ ירושלימסקי ביום כ"ח טבת תרמ"ח וחותם "נפתלי הירץ בערנשטיין רבד"ק קרעמינעץ".
* * *
תרמ"א – תרס"ו
רבי בנימין זאב משנה
נולד בשנת תקצ"ב בערך לרבי יעקב יוסף בן רבי מיכל מווישנאוויץ בן הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ.
נתקבל לרב בק"ק קרעמניץ בשנת תרמ"א (בערך) וישב על כסא הרבנות כ"ה שנה.
תשובה אליו בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' נ"ב מיום י"ז למב"י תר"מ "כבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו קב ונקי המופלג בתורה ויראה כש"ת מוה' בנימין זאב נ"י האבד"ק קרעמניץ יע"א". ובשו"ת מהרש"ם חלק ג' סי' רע"ח "להרב הה"ג מו"ה בנימין זאב משנה ז"ל אבד"ק קרעמיניץ ברוסיא", ובשו"ת מהרש"ם ח"ד ס' פ"ג מיום א' נשא תרמ"ד "המאה"ג מוה' בנימין זאב מנשה נ"י אבד"ק קרעמניץ מדינת רוסיא".
נפטר בקרעמיניץ כ"ו תשרי תרס"ו. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגאון הגדול שלשלת היוחסין מוה"ר בנימין זאב אב"ד דפה בן הרב ר' יעקב יוסף ז"ל נכד הרב הצדיק הקדוש מוה"ר ר"מ משנה זללה"ה נפטר ך"ו תשרי תרס"ו ת'נ'צ'ב'ה'".
בעיתון הצפירה מיום ט"ז אייר תרס"א נדפס מכתבו אודות עגונה מעירו וחתם עצמו: נאום בנימין זאב בהרב מו"ה יעקב יוסף ז"ל אב"ד דפה קרעמניץ.
* * *
תרס”ז – תרפ"ז
רבי יעקב חיים סענדעראוויץ
נולד בשנת תרל"ה. נשא את בת רבי יהודא אלי' פיאלקאוו בן רבי אהרן רב בק"ק פאהאסט.
נתקבל לרב בשנת תרס"ז.
נפטר ט"ו סיון תרפ"ז. על מצבתו כתוב: "אשרי מי שבא ... ותלמידו בידו, פ"נ הרב המופלג חריף ובקי בש"ס ופוסקים אשר שימש בכתר הרבנות בפה קרעמיניץ עשרים שנים ומדוכה בישורים ר' יעקב חיים ב"ר ישראל נפ' ט"ו סיון תרפ"ז תנצב"ה".
בספר הזכרון של קרעמניץ (עמ' 179) כתוב אודותיו: "כשנפטר ר' וולוולי לא קל היה למצוא לו יורש, ואז בפעם הראשונה בתולדות קרמניץ, נתחלקה העיר לשני צדדים, הבעלי בתים ובראשם אחד מחשובי העיר ר' הירש מנדל רוכל מינו את הרב ר' יצחק הלר מקורילוביץ, והוא למדן גדול וחיבר כמה ספרים "ויעתר יצחק" "מנחת יצחק" ועוד. לצד הרב מקורילוביץ היה רוב מנין. והצד השני הוא הצד החסידי מינו את הרב ר' יעקב חיים סנדרוביץ הידוע בשם "העילוי מפיוטרקוב". איש צעיר בשנים אבל זקן בתורה ובחכמה והוא זכה בעירנו לרוב בנין. וכך שימשו שני הרבנים בכתר אחד בערך עשר שנים עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופת הפולנים הוקמה בעיר קהלה יהודית מאורגנת, והרב סנדרוביץ שימש כרב הקהלה. והנה חלה במחלה אשר מת בה בשנת החמישים ושתיים לחייו. לדאבון לב אנשי העיר אשר העריצוהו מאוד. וימי כהונתו בתור רב בקרמניץ היו עשרים שנה משנת תרס"ז עד שנת תרפ"ז".
* * *
תרס"ז – תרע"ד
רבי יצחק העללער
נולד בשנת תרכ"ד. מצד אביו הוא נכד בן אחר בן מהרה"ק ר' בנציון קאמינקער תלמיד הבעש"ט הק'. ונכד רבי חיים יעקב רב בק"ק פולנאה (חותנו של הרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטיווקא).
בשנת תרמ"ז נתקבל לרב בק"ק מעכילפאלי, אח"כ נתקבל לרב בק"ק קריליוויץ, בשנת תרס"ז נתקבל לרב בק"ק קרעמעניץ עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז עבר לעיר אדעס. אח"כ עבר לפוילן והתיישב בעיר טשעכאטשניק.
חיבר: שו"ת ויעתר יצחק (ווארשא תרס"ב). מכתם לדוד – הספד על הרה"ק מטשארטקוב (ברדיטשוב תרס"ד). שו"ת מנחת יצחק (הוסיאטין תרס"ו). הישראלית - לחיזוק הדת (ברדיטשוב תרס"ט).
* * *
תרפ"ז – תרצ"א
רבי יחיאל יצחק ראפפארט
נתקבל לרב בשנת תרפ"ז.
בשנת תרצ"א חלה במחלת לב ונפטר בהיותו בן ל"ה שנה.
* * *
תש"א
רבי מרדכי מנדיוק
נתקבל לרב אחרי נישואיו על מקום חותנו רבי יחיאל יצחק רפפורט.
נהרג בשואה.
* * *
