איתא בחז"ל על התנא רבי עקיבא (אדר"נ ו ב) 'מה היה תחילתו של רבי עקיבא, אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום, פעם אחת היה עומד על פי הבאר ואמר, מי חקק אבן זו [היינו שהבחין שם באבן חלולה ולא הבין מי עשה את החור והחלל בתוך האבן]. אמרו לו , הלא המים שנופלים תדיר עליה בכל יום... אי אתה קורא אבנים שחקו מים...
מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו, מה רך [המים שהם רכים ואין בהם ממש ] פסל את הקשה [עשו חור באבן שהיא קשה] דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לב ישהוא בשר ודם, מיד חזר ללמוד תורה', ואכן, לבסוף נעשה רבן ומאורן של ישראלן 'ממנו יצאה תורה לישראל 'בהעמידו כ"ד אלפי תלמידים ותורה שם בישראל .
ביארו בה (כעי"ז איתא מהגה"ק רבי ישראל סלנטער זצוק"ל, או ר ישראל דף מ"ז), כי בראשית ימיו היה רבי עקיבא עם הארץ גמור כשאינו מכיר אפילו בצורת אות, ולאחר שהתחיל ללמוד מבראשית, ולא הבין את הנלמד, אמר לעצמו, הנה לריק כל יגיעתי ואם כן מה לי עוד להוסיף וללמוד, וכבר חשב לנטוש אהלי תורה,
באותה שעה עמד על פי הבאר ונזכר בטיפות המים שחוררו את האבן, ועשה חשבון לעצמו, כיצד נעשה החור בסלע, והרי מן הנראה אין כח בטיפת מים להתגבר על האבן וסלע איתן, ואם כן, כיצד נעשה החור, הרי אם הטיפה הראשונה לא הועילה במאומה, אף הטיפה השניה לא תועיל שכן היא נחשבת כטיפה ראשונה וכבר אמרנו שאין בטיפה ראשונה כל כח, ואם השניה אינה כלום גם השלישית איננה כלום שהרי היא כראשונה וכו', ואם טיפה אחת אינה פועלת מאומה כלל, אף כולם יחדיו בצירוף אינם פועלים מאומה,
אלא וודאי, שאף הטיפה הראשונה כבר פעלה איזה תועלת לחורר האבן (אעפ"י שאין רואים זאת).
כיו"ב בלימוד התורה,אף שנראה לי שאיני מבין מאומה, מכל מקום אם אתייגע ואלמד שוב ושוב, אזכה לחזות בנועם ה' ולהתעלות בתורת ה' חפצי, שכן כל 'טיפת' יגיעה מוסיפהלהבנת והתעלות הלומד.
וביתר עומק י"ל, שהרי ברור לכל שאף אם נאמר ש 'מיליון' טיפות יחוררו את הסלע , מ"מ אם תמלא דלי מים בשני מיליון טיפות מים ותשפכנו בבת אחת על האבן לא יחול שום שינוי באבן, האבן תישאר כמות שהיתה, לא חור ולא חצי חור...מעתה תתמה, כיצד באמת שחקו המים את האבן, אלא כי דווקא ' המים שנופלים תדיר עליה בכל יום' (כלשון חז"ל לעיל) הם בכוחם לחקוק באבן, וזהו כוחה של פעולה הנעשית בתמידות ללא הרף, ש'משהו' קטן שבקטנים מצטרף לעוד משהו כמותו עד שלסוף מתחולל השינוי וניכר לעין כל בשר. אבל אם ישפכו כל מימו ת שבעולם בבת אחת בשטף קצף לא ישנו מצורת האבן כלום.
ללמדנו אימתי התורה הקשה כברזל יכולה לחקוק בלב כשהיא נלמדת אפילו מעט אבל ברציפות, שכסדר האדם מתחזק בפעולה קטנה, אבל לימוד כמה שעות ב'רוח סערה' לא יועיל לשנות את מציאות האדם