צ.ק. אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה
זע דא וואס דער בעל התניא שרייבט אין תניא 1)אז דער התגלות דאן וואס זיין ולא יכנף עוד מוריך אז דער גילוי וועט זיין אהן א לבוש. 2) און אז ביי מתן תורה איז נאר געווען "מעין" זה. https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=95
zugurnishהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 2:47 pm
זע דא וואס דער בעל התניא שרייבט אין תניא 1)אז דער התגלות דאן וואס זיין ולא יכנף עוד מוריך אז דער גילוי וועט זיין אהן א לבוש. 2) און אז ביי מתן תורה איז נאר געווען "מעין" זה. https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=95
ישר כח איז דאס די ערשטע ארגינעלי מקור ? איז דא א פריעדיגע פאר עם וואס ברענגט עס אויך
zugurnishהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 2:47 pm
זע דא וואס דער בעל התניא שרייבט אין תניא 1)אז דער התגלות דאן וואס זיין ולא יכנף עוד מוריך אז דער גילוי וועט זיין אהן א לבוש. 2) און אז ביי מתן תורה איז נאר געווען "מעין" זה. https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=95
ישר כח איז דאס די ערשטע ארגינעלי מקור ? איז דא א פריעדיגע פאר עם וואס ברענגט עס אויך
העל איך עס נאכקוקען און די נייע דרוק פאר הקדושים פון ספר התניא אפשר ביי די מראה מקומות קען מען נאשן מער
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
פשוט פשט פון איסרו חג
רמ"א סימן תכ"ט סעיף ב' ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג (גמרא ורש"י פרק לולב)
גמרא סוכה דף מ"ה ע"ב א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח
רש"י איסור לחג - אגודה לחג: באכילה ושתיה - שקורא לחג עונג במאכל ומשתהויש אומרים יום שלאחר החג. בעבותים בהמות עבות ושמנות:
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
פשוט פשט פון איסרו חג
רמ"א סימן תכ"ט סעיף ב' ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג (גמרא ורש"י פרק לולב)
גמרא סוכה דף מ"ה ע"ב א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח
רש"י איסור לחג - אגודה לחג: באכילה ושתיה - שקורא לחג עונג במאכל ומשתהויש אומרים יום שלאחר החג. בעבותים בהמות עבות ושמנות:
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
וואס איז פשוט פשט פון איסרו חג ?
סוכה מה ע"ב, שבועות איז דא נאך א סיבה אלץ יום טבוח
אפשר שמועסטו אויס וואס הייסט יום טבוח
לשון שולחן ערוך הרב במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביו"ט עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום טוב בשבילם כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה ואע"פ שזה הוא לדברי בית שמאי אבל לדברי בית הלל מותר להקריבן אף ביו"ט עצמו מכל מקום כיון שבדבר זה עשו ב"ה כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יו"ט ונעשה להם יום זה שהוא מוצאי יו"ט כמו יו"ט עצמו להאסר בו בהספד ותענית א"כ אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום.
אז מען האט געבראכט דער קרבן ראיה דוקא דער טאג נאך יום טוב לשיטת בית שמאי און דער בעל התניא איז מחדש אז בית הלל האט אויך געטאהן אזוי.
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
וואס איז פשוט פשט פון איסרו חג ?
סוכה מה ע"ב, שבועות איז דא נאך א סיבה אלץ יום טבוח
אפשר שמועסטו אויס וואס הייסט יום טבוח
לשון שולחן ערוך הרב במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביו"ט עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום טוב בשבילם כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה ואע"פ שזה הוא לדברי בית שמאי אבל לדברי בית הלל מותר להקריבן אף ביו"ט עצמו מכל מקום כיון שבדבר זה עשו ב"ה כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יו"ט ונעשה להם יום זה שהוא מוצאי יו"ט כמו יו"ט עצמו להאסר בו בהספד ותענית א"כ אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום.
אז מען האט געבראכט דער קרבן ראיה דוקא דער טאג נאך יום טוב לשיטת בית שמאי און דער בעל התניא איז מחדש אז בית הלל האט אויך געטאהן אזוי.
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
פשוט פשט פון איסרו חג
רמ"א סימן תכ"ט סעיף ב' ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג (גמרא ורש"י פרק לולב)
גמרא סוכה דף מ"ה ע"ב א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח
רש"י איסור לחג - אגודה לחג: באכילה ושתיה - שקורא לחג עונג במאכל ומשתהויש אומרים יום שלאחר החג. בעבותים בהמות עבות ושמנות:
וואס איז פשט נישט מקור?
לשון שולחן ערוך הרב
כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
וואס איז פשוט פשט פון איסרו חג ?
סוכה מה ע"ב, שבועות איז דא נאך א סיבה אלץ יום טבוח
אפשר שמועסטו אויס וואס הייסט יום טבוח
לשון שולחן ערוך הרב במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביו"ט עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום טוב בשבילם כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה ואע"פ שזה הוא לדברי בית שמאי אבל לדברי בית הלל מותר להקריבן אף ביו"ט עצמו מכל מקום כיון שבדבר זה עשו ב"ה כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יו"ט ונעשה להם יום זה שהוא מוצאי יו"ט כמו יו"ט עצמו להאסר בו בהספד ותענית א"כ אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום.
אז מען האט געבראכט דער קרבן ראיה דוקא דער טאג נאך יום טוב לשיטת בית שמאי און דער בעל התניא איז מחדש אז בית הלל האט אויך געטאהן אזוי.
notificationהאט געשריבן:↑פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm
פשוט פשט פון איסרו חג
לשון שולחן ערוך הרב
כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות
