Re: וואו איז דער מקור?....
דער טאג נאך יום טוב.
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
די אריה''ק שרייבט אז ס'איז א ממוצע צווישן די הויכע יום טוב טעג און די נידעריגע וואכן טעג.
איך געדענק אזא טעם, אבער נישט די מקור דערצו.
עפ"י הגמרא ברכות דף יב: שלעת"ל יהי' יצי"מ טפל לשעבוד מלכיות. עיין זרע קודש ריש פרשת מצורעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pmצ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה
כהערסטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 8:12 pmעפ"י הגמרא ברכות דף יב: שלעת"ל יהי' יצי"מ טפל לשעבוד מלכיות. עיין זרע קודש ריש פרשת מצורעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pmצ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה
ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pmאז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן
א פארפלייצונג פון תגובות אלערט
לשון התוס'הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pmווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pmאז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן
א פארפלייצונג פון תגובות אלערט
עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...
◄ ווייז ספוילעריש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:
ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:
פון דיינע מקורות איז מפורש אז די נישט לייגן תפילין איז געקומען - ליידער - פון התרשלות, נישט ח''ו אז מ'מוז נישט אנטון תפילין יעדן איינציגן טאג.הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pmווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pmאז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן
א פארפלייצונג פון תגובות אלערט
עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...
◄ ווייז ספוילעריש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:
ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:
ווי לאנג עס שטייט און חז''ל מעגן מיר רעדן דא דערפוןשאול ידידיה האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:21 pmפון דיינע מקורות איז מפורש אז די נישט לייגן תפילין איז געקומען - ליידער - פון התרשלות, נישט ח''ו אז מ'מוז נישט אנטון תפילין יעדן איינציגן טאג.הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pmווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישעפארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pmאז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן
א פארפלייצונג פון תגובות אלערט
עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...
◄ ווייז ספוילעריש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:
ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:
פארוואס שרייב איך דאס? אויב וועט איינער אריינפאלן דא און זען עפעס א תמימות'דיגער שאלה אז ערליכע אידן שומרי תורה ומצוות לייגן נישט קיין תפילין יעדן טאג, און א צווייטער האט נאך מקורות פון ראשונים, זאל ער קלאר וויסן אז ס'איז א חיוב גמור מדאורייתא צו לייגן תפילין יעדן איינציגן טאג
דו ברענגסט דא האקעלע ענינים און דא רעדסט אזוי בערכ'דיג.סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:55 pmבריסקער רב האט געהאלטן להלכה אז די זמן הנחת תפילין איז נישט צו לייגן יעדן טאג דוקא נאר ס'איז א זמן קבוע פאר די יאר (אדער עפעס אזוי) ובכן איז תפילין חול המועד ניתן להשלמה אויב גייט מען מיט תפילין אין די טעג נאך חוה"מ לענגער ווי געווענליך. (כ'דענק עס נישט פינקטליך אבער כ'דענק ס'האט ראיות פון ראשונים)
אויכט איז דא א שיטת המאירי אז ס'נישטא קיין חיוב צו לייגן יעדן טאג
א דאנק.סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:05 pmבריסקער רב טוט אויף אז מ'קען מקיים זיין דעם זוהר פון נישט לייגן תפילין חוה"מ און דאך נישט זיין א קרקפתא דלא מנח תפילין להלכה אז חוה"מ איז מען יא מחיוב בתפילין.
דער אויפטוה איז אז תפילין איז ניתן להשלמה, אויב גייט מען תפילין יעדן טאג פאר איין שעה קענסטו מארגן לייגן תפילין צוויי שעה און אזוי משלים זיין די שעה וואס האסט פארפעלט היינט.
זיין אויפטוה איז אז דוקא בימיהם וואס מ'איז געגאנגען תפילין כל היום איז נישט געווען שייך עס צו משלים זיין אבער בימינו איז עס יא שייך. (ער איז לגבי ימיהם אויכט דן אז אויף השלמה קען מען אפשר יוצא זיין מיטן לייגן ביינאכט)
---
דער מאירי שרייבט אז ס'זענען געווען גדולים וטובים וואס האבן געלייגט תפילין נאר בימים וזמנים מיוחדים ווי למשל עשרת ימי תשובה, ער לערנט די גמרות פון אלישע בעל כנפים אז ס'געווען לכתחילה
כהאב געהערט אז דאס קומט ווייל מען האט זיך אינטערגעהויבן צו זען אויב סזענען דא צען מענטשן פאר אלוקינו
ליגט מיר אין קאפ אז סהאט מיט א מעשה פין ר' יהודה אסאד, וואס כגעדענק נישט.נזר הנבונים האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:16 pmכהאב געהערט אז דאס קומט ווייל מען האט זיך אינטערגעהויבן צו זען אויב סזענען דא צען מענטשן פאר אלוקינו
האסט צוגעטראפן צום תמיה פונעם מנחת חינוך (מצוה שפ"א) ווי אויך אסאך אנדערע! און ער בלייבט מיט א צריך עיון גדול.
... וראיתי ברש"י בחומש פ' בהעלותך קפיטיל ט' פסוק י' בד"ה או בד"ר וכו' פי' שם וז"ל פ"ש חמץ ומצה עמו בבית ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו עכ"למבואר דאסור לאכול חמץ עם הפ"ש והוא אצלי דבר חדש מאוד ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה דנראה דאין איסור כלל. ולא ראיתי בשום מקום.דנ"פ אם יצא בודאי מותר כל הפסח עם החמץ ואפילו אם נאמר דכוונת רש"י באותו זית שיוצא בו ג"כ לא ידעתי שום איסור אם אכל קודם מצה או אח"כ ואי מטעם ביטול רשות למצוה זה הוא ל"ד חמץ אפילו בשר רשות ובפרט שאני כבר פלפלתי לעיל בדיני פסח ראשון דלא שייך ביטול. אבל איסור חמץ עם הפסח לא ראיתי ואיני יודע הטעם רק דמצוה עליו לאכול כזית פסח וכזית מצה וכזית מרור ואפילו בלא מצה ומרור יצא אבל שיהי' אסור בחמץ דבר זה הוא תמוה אצלי מאד ולא ראיתי למפרשי' שירגישו בזה וצריך עיון וזה כמה שנים שכתבתי זה על הגליון בחומש שלי וצריך עיון גדול.
שמעתי פעם שכוונת רש''י ואין איסור חמץ אלא גם עמו באכילתו מותר לאכול חמץ.קנאפער ידען האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 20, 2024 11:22 pmהאסט צוגעטראפן צום תמיה פונעם מנחת חינוך (מצוה שפ"א) ווי אויך אסאך אנדערע! און ער בלייבט מיט א צריך עיון גדול.... וראיתי ברש"י בחומש פ' בהעלותך קפיטיל ט' פסוק י' בד"ה או בד"ר וכו' פי' שם וז"ל פ"ש חמץ ומצה עמו בבית ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו עכ"למבואר דאסור לאכול חמץ עם הפ"ש והוא אצלי דבר חדש מאוד ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה דנראה דאין איסור כלל. ולא ראיתי בשום מקום.דנ"פ אם יצא בודאי מותר כל הפסח עם החמץ ואפילו אם נאמר דכוונת רש"י באותו זית שיוצא בו ג"כ לא ידעתי שום איסור אם אכל קודם מצה או אח"כ ואי מטעם ביטול רשות למצוה זה הוא ל"ד חמץ אפילו בשר רשות ובפרט שאני כבר פלפלתי לעיל בדיני פסח ראשון דלא שייך ביטול. אבל איסור חמץ עם הפסח לא ראיתי ואיני יודע הטעם רק דמצוה עליו לאכול כזית פסח וכזית מצה וכזית מרור ואפילו בלא מצה ומרור יצא אבל שיהי' אסור בחמץ דבר זה הוא תמוה אצלי מאד ולא ראיתי למפרשי' שירגישו בזה וצריך עיון וזה כמה שנים שכתבתי זה על הגליון בחומש שלי וצריך עיון גדול.