וואס איז טייטש? - סליחות, פיוטים ויוצרות
די אחראים: יאנאש , אור המקיף , אחראי , געלעגער
געהערט נעכטן פון א חשוב'ען איד איבער דעם פיוט וואס מיר האבן געזאגט נעכטן שלש עשרה מדות און אי"ה מארגן אינעם הייליגן טאג ביי נעילה, א זאך וואס איז וווארשיינליך פשוט פשט, אבער מחמת חוסר ידיעה איז עס נישט באקאנט, און ווערט נישט אזוי פארטייטשט דורך די אלגעמיינע מפרשי פיוטים וסליחות, ממילא בין איך עס דא מעתיק לתועלת הרבים, מיט א דאנק פאר דעם איד וואס האט עס מיר אויפגעמערקט.
מען זאגט אינעם פיוט "תמכתי יתודתי בשלש עשרה תבות" נארמאלערהייט לערנט מען אז מען רעדט פון די י"ג מדות של רחמים, ווערט שווער וואס עפעס שלש עשרה תבות?
דערציילט יענער:
לפני כמה שנים הייתי בברית ביום שלש עשרה מדות, והאדמו"ר מ'.. אמר תורה, והזכיר קושיא זו, ואמר שראה בערוגת הבשם הקדמון, (הפי' על הפיוט) שמוסב על י"ג בריתות שנכרתו על המילה, וזה כבר י"ג תיבות, י"ג פעמים שנאמר ברית. והאדמו"ר הוסיף מדיליה ההמשך על שערי דמעות שסובב על דמעות הילד הרך הנימול וכו'
ואמרתי את זה לחבר אחד, והלה כאשר פגש את האדמו"ר שלו, שאל אותו, למה שלש עשרה תיבות, והשיב לו מיניה ובי', מן אלקים הראשון לאלקים השני.
החבר שלי לא ידע מה קאמר, ושאל אותי, וחיפשתי בקאמפיוטער, ומצאתי שכוונתו לדברי הזוה"ק: רבי חזקיה [1] פתח, כתיב (שיר השירים, ב) כשושנה בין החוחים, מאן שושנה, דא כנסת ישראל, (בגין דאית שושנה ואית שושנה), מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי, מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא, אוף אלהים דהכא משעתא דאדכר, אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ע"כ
והיינו שהזהר בהקדמה מתחיל ששושנה יש לה י"ג עלים והוא נגד י"ג מכילין דרחמים, ומן פעם הראשון שנאמר בתורה אלקים עד השני יש י"ג תיבין, לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה.
ונראה שזו פשוט מאד והעולם אינם יודעים מזה.
גמח"ט לנא ולכל ישראל, בזכות י"ג תיבות ינטור לנו קוב"ה ויסחור אותנא בצלא דמהימנותא ובמכילין דרחמים אמן.
מען זאגט אינעם פיוט "תמכתי יתודתי בשלש עשרה תבות" נארמאלערהייט לערנט מען אז מען רעדט פון די י"ג מדות של רחמים, ווערט שווער וואס עפעס שלש עשרה תבות?
דערציילט יענער:
לפני כמה שנים הייתי בברית ביום שלש עשרה מדות, והאדמו"ר מ'.. אמר תורה, והזכיר קושיא זו, ואמר שראה בערוגת הבשם הקדמון, (הפי' על הפיוט) שמוסב על י"ג בריתות שנכרתו על המילה, וזה כבר י"ג תיבות, י"ג פעמים שנאמר ברית. והאדמו"ר הוסיף מדיליה ההמשך על שערי דמעות שסובב על דמעות הילד הרך הנימול וכו'
ואמרתי את זה לחבר אחד, והלה כאשר פגש את האדמו"ר שלו, שאל אותו, למה שלש עשרה תיבות, והשיב לו מיניה ובי', מן אלקים הראשון לאלקים השני.
החבר שלי לא ידע מה קאמר, ושאל אותי, וחיפשתי בקאמפיוטער, ומצאתי שכוונתו לדברי הזוה"ק: רבי חזקיה [1] פתח, כתיב (שיר השירים, ב) כשושנה בין החוחים, מאן שושנה, דא כנסת ישראל, (בגין דאית שושנה ואית שושנה), מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי, מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא, אוף אלהים דהכא משעתא דאדכר, אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ע"כ
והיינו שהזהר בהקדמה מתחיל ששושנה יש לה י"ג עלים והוא נגד י"ג מכילין דרחמים, ומן פעם הראשון שנאמר בתורה אלקים עד השני יש י"ג תיבין, לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה.
ונראה שזו פשוט מאד והעולם אינם יודעים מזה.
גמח"ט לנא ולכל ישראל, בזכות י"ג תיבות ינטור לנו קוב"ה ויסחור אותנא בצלא דמהימנותא ובמכילין דרחמים אמן.
אין זה הפירוש הפשוט, ויותר דחוק להעמיד העניין בבריתות שאינו המשך תיבות מהפירוש הפשוט שמדובר מהי"ג מדות שהם תיבות סמוכות במקרא.
(ואם בדרך הערוגת הבושם נלך, יש לפרש שמוסב על קרבנות שגם עליה נכרתו יג בריתות)
גם, אתה מביא ב' בחינות בלי שייכות, יג בריתות על מילה, ופי' הזהר יג תיבות מאלקים שהוא דין לסחרא ברחמים, היינו שהיג מדות של רחמים הם כנגד היג תיבות ואם כן הזוהר מתאים יותר לפירוש הפשוט של יג תיבות ודוק.
צריך להעתיק יותר דברי הזוהר שאינו מובן להקוראים פה.
ואולי יש לומר בדרך דרש, יג תיבות של בת שבע המובא ברש"י סנהדרין כב, והוא תמיכה בהשארת מלכות בית דוד ומלך המשיח במהרה בימינו אמן.
(ואם בדרך הערוגת הבושם נלך, יש לפרש שמוסב על קרבנות שגם עליה נכרתו יג בריתות)
גם, אתה מביא ב' בחינות בלי שייכות, יג בריתות על מילה, ופי' הזהר יג תיבות מאלקים שהוא דין לסחרא ברחמים, היינו שהיג מדות של רחמים הם כנגד היג תיבות ואם כן הזוהר מתאים יותר לפירוש הפשוט של יג תיבות ודוק.
צריך להעתיק יותר דברי הזוהר שאינו מובן להקוראים פה.
ואולי יש לומר בדרך דרש, יג תיבות של בת שבע המובא ברש"י סנהדרין כב, והוא תמיכה בהשארת מלכות בית דוד ומלך המשיח במהרה בימינו אמן.
גלאזער האט געשריבן: אין זה הפירוש הפשוט, ויותר דחוק להעמיד העניין בבריתות שאינו המשך תיבות מהפירוש הפשוט שמדובר מהי"ג מדות שהם תיבות סמוכות במקרא.
(ואם בדרך הערוגת הבושם נלך, יש לפרש שמוסב על קרבנות שגם עליה נכרתו יג בריתות)
גם, אתה מביא ב' בחינות בלי שייכות, יג בריתות על מילה, ופי' הזהר יג תיבות מאלקים שהוא דין לסחרא ברחמים, היינו שהיג מדות של רחמים הם כנגד היג תיבות ואם כן הזוהר מתאים יותר לפירוש הפשוט של יג תיבות ודוק.
צריך להעתיק יותר דברי הזוהר שאינו מובן להקוראים פה.
ואולי יש לומר בדרך דרש, יג תיבות של בת שבע המובא ברש"י סנהדרין כב, והוא תמיכה בהשארת מלכות בית דוד ומלך המשיח במהרה בימינו אמן.
דברי ערוגת הבושם הקדמון אינו צריך לא לדידי ולא לדידך, אם כי אין זה הפי' הפשוט אבל הבאתיה בשמו עם הוספת האדמו"ר שליט"א בעיקר לעורר את התמיה על מה ולמה כינו הי"ג "מדות" בשם "תיבות" אחרי שכמעט כל מדה ומדה מבוסס על יותר מתיבה אחת בהפסוק.
הבחינה הב' שהבאתי אין לא שייכות לבחינה הא' רק שזה היתה תגובת האדמו"ר הב' על דברי האדמו"ר הא', ולדעתי דבריו קולעים אל השערה וקרוב מאד להיות פשטן של הדברים וכוונת הפייטן, אם כי לא מצאתי שהמפרשים המצוים יביאו את זה.
הזוהר הקדוש סובבל על הפסוק בשה"ש שכנסת ישראל נמשלה לשושנה בין החוחים (שושן עמק איומה - אמרנו זה אתמול) והזוה"ק מסביר שיש בזה שני כוונת: א' ששונה יש בן לבן ואדום וכן כנסת ישראל יש להקב"ה עמה דין ורחמים, וכמו שההשושנה כלולה מי"ג עלין, אף כנסת ישראל מסובבת בי"ג מדות של רחמים, וזה נרמז בזה שאחר שנכתבה בתורה אלקים בפעם הראשון שהוא מדת הדין, כתוב בתורה י"ג תבות לפני האלקים השני בתורה, להראות שמדת הדין על כנסת ישראל מוקף בי"ג מדות של רחמים.
ולפי דברי הזוה"ק יש שלש עשרה תבות בתורה שמרמזים על הי"ג מדות של רחמים, ואין זה התבות של הי"ג מדות בעצמם, ואם כן מדויק שבפיוט על הי"ג מדות מוסיף הפייטן שאנחנו תומכים את יתדותינו על הי"ג תבותשמרמזים על מדת הרחמים שיתגלגלעלינו וכו'
-
אחר שכתבתי כ"ז לעיל העירנו ידידי הי"ו שדבר זה כבר נדפס בספר ברך משה על המועדים להאדמו"ר מרן מהר"ם ט"ב מסאטמאר זצ"ל, ואולי האדמו"ר שליט"א שאמר זה לידידי הפנה לדברי הבר"מ והשומע לא שמע כהוגן.
שאלתי אם פי' זה נמצא בספר קדום יותר
- שקר_הדייעט
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 370
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג יולי 15, 2007 7:21 pm
- לאקאציע:ביים פרידזשידער
שקר_הדייעט האט געשריבן:גלאזער האט געשריבן: הפירוש הפשוט שמדובר מהי"ג מדות שהם תיבות סמוכות במקרא.
נחזור לפשוטו של מקרא. ברור שצודק הרב גלאזער שמדובר מ"תיבות סמוכות במקרא", ואעפ"י שהם יותר מי"ג תיבות, ויותר הי' ראוי לקרותם י"ג "מדות", כמו שאנו קוראים, אעפי"כ הפייטן קראם בלשון תיבות מפני החרוזים, תיבות, נשלבות, לבות, אבות.
מרגלא בפומיה של מו"ר שליט"א: חס ושלום צו זאגן אויף א פיוט אז מ'האט משנה געווען כדי עס זאל גראמען
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 36587
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
מיללער האט געשריבן:שקר_הדייעט האט געשריבן:גלאזער האט געשריבן: הפירוש הפשוט שמדובר מהי"ג מדות שהם תיבות סמוכות במקרא.
נחזור לפשוטו של מקרא. ברור שצודק הרב גלאזער שמדובר מ"תיבות סמוכות במקרא", ואעפ"י שהם יותר מי"ג תיבות, ויותר הי' ראוי לקרותם י"ג "מדות", כמו שאנו קוראים, אעפי"כ הפייטן קראם בלשון תיבות מפני החרוזים, תיבות, נשלבות, לבות, אבות.
מרגלא בפומיה של מו"ר שליט"א: חס ושלום צו זאגן אויף א פיוט אז מ'האט משנה געווען כדי עס זאל גראמען
איך טוה אסאך אין יוצרות ופיוטים (כ'ארבעט אויף א פראיעקט אין דעם נושא), איך מוז אייך זאגן אז איך האב מיך שוין הרבה פעמים אנגעשטויסן אין שוועריגקייטן אין די פיוטים, וואס דער תירוץ איז אז דער פייטן האט משנה געווען למען החרוז
אלזא לא זכיתי להבין דברי קדשו של המו"ר שלך
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 36587
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
יהיה כן האט געשריבן:מיללער האט געשריבן: מרגלא בפומיה של מו"ר שליט"א: חס ושלום צו זאגן אויף א פיוט אז מ'האט משנה געווען כדי עס זאל גראמען
איך טוה אסאך אין יוצרות ופיוטים (כ'ארבעט אויף א פראיעקט אין דעם נושא), איך מוז אייך זאגן אז איך האב מיך שוין הרבה פעמים אנגעשטויסן אין שוועריגקייטן אין די פיוטים, וואס דער תירוץ איז אז דער פייטן האט משנה געווען למען החרוז
אלזא לא זכיתי להבין דברי קדשו של המו"ר שלך
צו זאגן אז דער פייטן האט משנה געווען למען החרוז איז א דוחק נישט ווייניגער ווי משנה זיין א גירסא אין די גמרא וכדו, מ'רעדט דא פון דבריהם של ראשונים וגדולי הפייטנים שכל דבריהם גחלי אש, עמוק עמוק כידוע, און דאס איז דער צוגאנג וויאזוי מ'דארף דאס לערנען, נישט חלילה ווי ווערק פון פאעטיקער און דוכטער להבדיל א"א הבדלות.
אז מ'פארשטייט נישט, בלייבט מען ענדערש ביי א צ"ע ווי זאגן אז ער האט בעיקר געמיינט דעם גראם, כך קבלנו מרבותינו הק' נ"ע
- גערעכטער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4299
- זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
- לאקאציע:דא!
עיין אברבנאל פרשת בשלח ווי ער זאגט אז די 'שירת הים' אין די תורה שטימט נישט אזוי ע''פ דקדוק, כדי עס זאל שטימען פאעטיש ("להשוות המשקל והניגון"), עיי''ש.
אין תפילת גשם ביי אברהם שטייט "זכור אב נמשך אחריך כמים וכו' גננתו הצלתו מאש וממים" זאגט איינע פון די מפרשים (דענק איך נישט ווער) אז 'וממים' איז נאר כדי ס'זאל שטימען מיטן פיוט.
וכן יש הרבה.
אין תפילת גשם ביי אברהם שטייט "זכור אב נמשך אחריך כמים וכו' גננתו הצלתו מאש וממים" זאגט איינע פון די מפרשים (דענק איך נישט ווער) אז 'וממים' איז נאר כדי ס'זאל שטימען מיטן פיוט.
וכן יש הרבה.
הק' איש ימיני
מיללער האט געשריבן:יהיה כן האט געשריבן:מיללער האט געשריבן: מרגלא בפומיה של מו"ר שליט"א: חס ושלום צו זאגן אויף א פיוט אז מ'האט משנה געווען כדי עס זאל גראמען
איך טוה אסאך אין יוצרות ופיוטים (כ'ארבעט אויף א פראיעקט אין דעם נושא), איך מוז אייך זאגן אז איך האב מיך שוין הרבה פעמים אנגעשטויסן אין שוועריגקייטן אין די פיוטים, וואס דער תירוץ איז אז דער פייטן האט משנה געווען למען החרוז
אלזא לא זכיתי להבין דברי קדשו של המו"ר שלך
צו זאגן אז דער פייטן האט משנה געווען למען החרוז איז א דוחק נישט ווייניגער ווי משנה זיין א גירסא אין די גמרא וכדו, מ'רעדט דא פון דבריהם של ראשונים וגדולי הפייטנים שכל דבריהם גחלי אש, עמוק עמוק כידוע, און דאס איז דער צוגאנג וויאזוי מ'דארף דאס לערנען, נישט חלילה ווי ווערק פון פאעטיקער און דוכטער להבדיל א"א הבדלות.
אז מ'פארשטייט נישט, בלייבט מען ענדערש ביי א צ"ע ווי זאגן אז ער האט בעיקר געמיינט דעם גראם, כך קבלנו מרבותינו הק' נ"ע
סי'ז נישט איך וואס זאגט עס, עס זאגן אזוי די גדולי המפרשים אויף פילע פלעצער, צב"ש דער יעב"ץ (הגם די פירוש הפיוטים הנדפס בסידור יעב"ץ איז נישט פונם יעב"ץ אבער עס איז א מקובל'דיגער פירוש), אדער אפילו די ראשונים צב"ש פירוש רבינו שמעיה תלמיד רש"י, ועוד הרבה
עמיר האבן צייט עימיר ציצייכענען
גערעכטער האט געשריבן: עיין אברבנאל פרשת בשלח ווי ער זאגט אז די 'שירת הים' אין די תורה שטימט נישט אזוי ע''פ דקדוק, כדי עס זאל שטימען פאעטיש ("להשוות המשקל והניגון"), עיי''ש.
אין תפילת גשם ביי אברהם שטייט "זכור אב נמשך אחריך כמים וכו' גננתו הצלתו מאש וממים" זאגט איינע פון די מפרשים (דענק איך נישט ווער) אז 'וממים' איז נאר כדי ס'זאל שטימען מיטן פיוט.
וכן יש הרבה.
הרבה יש בתנ"ך, שכתבו הראשונים רש"י רד"ק אבן עזרא, שיש דגשים מיותרים, או תוספות ה"א או ן' ויו"ד לתפארת הלשון ולמליצת השיר.
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15939
- זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע:אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
באקומען אויף בליץ פאסט פון ר' מנחם שלו' הי"ו
אין ברוך ___ עליון
איז אינמיטען די שורה אויך א גראם
למשל
בָּרוּךְ ___ עֶלְיוןאֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיום מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרושׁ לְצִיּוןעִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּ וּגְיוןנֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
אויזער און דעם חרוז
זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו
קַרְנו כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל ראשׁו.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפשׁו
עונֶג וְגַם שִׁמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
ער האט געשריבען א רעיון אבער
אבער ווען עס קומט צו לה"ק ובפרט פיוטים בין איך א פעוט שבפעוטים
און אים איז שווער טייפען מיט אידישע אותיות אויף זיין טעלעפאן
און מיר איז שווער איבערשרייבען אין דעם נושא
ווער עס האט א חוש צי די זאכען קען עס בעטען
אין ברוך ___ עליון
איז אינמיטען די שורה אויך א גראם
למשל
בָּרוּךְ ___ עֶלְיוןאֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיום מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרושׁ לְצִיּוןעִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּ וּגְיוןנֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
אויזער און דעם חרוז
זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו
קַרְנו כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל ראשׁו.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפשׁו
עונֶג וְגַם שִׁמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
ער האט געשריבען א רעיון אבער
אבער ווען עס קומט צו לה"ק ובפרט פיוטים בין איך א פעוט שבפעוטים
און אים איז שווער טייפען מיט אידישע אותיות אויף זיין טעלעפאן
און מיר איז שווער איבערשרייבען אין דעם נושא
ווער עס האט א חוש צי די זאכען קען עס בעטען
קיקיון האט געשריבן: באקומען אויף בליץ פאסט פון ר' מנחם שלו' הי"ו
אין ברוך ___ עליון
איז אינמיטען די שורה אויך א גראם
למשל
בָּרוּךְ ___ עֶלְיוןאֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיום מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרושׁ לְצִיּוןעִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּ וּגְיוןנֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
אויזער און דעם חרוז
זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו
קַרְנו כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל ראשׁו.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפשׁו
עונֶג וְגַם שִׁמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
ער האט געשריבען א רעיון אבער
אבער ווען עס קומט צו לה"ק ובפרט פיוטים בין איך א פעוט שבפעוטים
און אים איז שווער טייפען מיט אידישע אותיות אויף זיין טעלעפאן
און מיר איז שווער איבערשרייבען אין דעם נושא
ווער עס האט א חוש צי די זאכען קען עס בעטען
א שיינע הערה,
לייגט עס ארויס בלשונו, אפשר וועט עמיצער פרובירן עס פארשטיין צו געבן אויף אידיש
- יאנקעלע קליגער
- שר האלפיים
- תגובות: 2831
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm
והוא פלאי האט געשריבן: אזוי ויי עס גייט אויף משקל, איז דער זכור אזוי געטיילט
זכור את יום ה - שבת לקדשו
קרנו כי גבהה - נזר על ראשו
על כן יתן ה - אדם לנפשו
דער פערטע בית, איז סייווי באזונדער אויסער און דער ערשטע ודו"ק
כן גם שמעתי מר' מרדכי שווארץ ז"ל , אביו של ר' פנחס דוד ע"ה ולהבחל"ח ר' אלימלך, ולאשאנצער רב, ועוד.
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.
א פלא, פונקט דעם שבת האב איך עס באמערקט, און יעצט האבעך דא אריינגעוואנדערט. ראי' לדבריו, צייל די תנועות, וועט זיין פער פינף (א שווא רעכנט זיך נישט אלץ) כדרך הרבה פיוטים, און ענדיגט זיך ביי די ה'.
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)
דער קאמפיין איז נאך אקטועל https://go.thechesedfund.com/netzachvhoid/standalone
די רמח"ל האט געשריבן א גאנצער חיבור (לשון לימודים)אויף די נושא, ער זאגט אויך אז אסאך ווערטער אין נ"ך (בעיקר ישעי',איוב, תהלים)זענען נאר לשיפור הלשון עיי"ש ותמצא נחת.גלאזער האט געשריבן:גערעכטער האט געשריבן: עיין אברבנאל פרשת בשלח ווי ער זאגט אז די 'שירת הים' אין די תורה שטימט נישט אזוי ע''פ דקדוק, כדי עס זאל שטימען פאעטיש ("להשוות המשקל והניגון"), עיי''ש.
אין תפילת גשם ביי אברהם שטייט "זכור אב נמשך אחריך כמים וכו' גננתו הצלתו מאש וממים" זאגט איינע פון די מפרשים (דענק איך נישט ווער) אז 'וממים' איז נאר כדי ס'זאל שטימען מיטן פיוט.
וכן יש הרבה.
הרבה יש בתנ"ך, שכתבו הראשונים רש"י רד"ק אבן עזרא, שיש דגשים מיותרים, או תוספות ה"א או ן' ויו"ד לתפארת הלשון ולמליצת השיר.
סתם א שרייבער
ובשמו שמעתי:יאנקעלע קליגער האט געשריבן:והוא פלאי האט געשריבן: אזוי ויי עס גייט אויף משקל, איז דער זכור אזוי געטיילט
זכור את יום ה - שבת לקדשו
קרנו כי גבהה - נזר על ראשו
על כן יתן ה - אדם לנפשו
דער פערטע בית, איז סייווי באזונדער אויסער און דער ערשטע ודו"ק
כן גם שמעתי מר' מרדכי שווארץ ז"ל , אביו של ר' פנחס דוד ע"ה ולהבחל"ח ר' אלימלך, ולאשאנצער רב, ועוד.
קדש ורחץ,
כרפס יחץ,
מגיד רחץ,
"ה"מוציא מצה.
מרור כורך,
שולחן עורך,
צפון ברך,
הלל נרצה.
סתם א שרייבער
זאגענדיג דעם שמיני עצרת ביי תפילת גשם די פיוט פון "זכור אב נמשך אחריך כמים" האט מיר געווינדערט פארוואס דער פייטן רעכנט אויס אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, און לאזט אויס יוסף און דוד?
יוסף קען מען זאגן איז אין כלל פון "זכור שנים עשר שבטים" אבער פארוואס לאזט ער אויס דוד?
מיין שכן אין ביהמ"ד גראדע א איד א תלמיד חכם האט געוואלט זאגן א סברה אז עס איז גאנץ מעגליך אז ארגינעל איז די פיוט געוועהן לענגער, און מען זעהט אסאך מאל אז דרוקערס האבן ארויס געשניטן שטיקלעך פון פיוטים.
למעשה אויב איינער האט א גוטן תירוץ וואלט איך זייער הנאה געהאט צו הערן.
יוסף קען מען זאגן איז אין כלל פון "זכור שנים עשר שבטים" אבער פארוואס לאזט ער אויס דוד?
מיין שכן אין ביהמ"ד גראדע א איד א תלמיד חכם האט געוואלט זאגן א סברה אז עס איז גאנץ מעגליך אז ארגינעל איז די פיוט געוועהן לענגער, און מען זעהט אסאך מאל אז דרוקערס האבן ארויס געשניטן שטיקלעך פון פיוטים.
למעשה אויב איינער האט א גוטן תירוץ וואלט איך זייער הנאה געהאט צו הערן.