ווען מען האט געוואלט דאווענען ערב שבת אביסל פריער (נאך איידער די ערלי שבת עפאכע) פלעגט מען אהינגיין. דער רב פלעגט דאווענען אויפן וויזניצער נוסח, אך און וויי אויב האט מען געשמועסט ביים דאווענען (אויך איידער די "נישט רעדן ביים דאווענן באוועגונג"...) די טאוולעך אויפ'ן וואנט פון כגוונא, מודים דרבנן, וכו' מיינסטנס נדבת ע"י אחים שלעזינגער אדער ר' יונה רובין, פויגעל אלס מקוה יוד איז א רעדע פאר זיך, און ווען דער רב האט געכאפט איינעם גיין אין מקוה אהן באצאלן איז נישט געווען וואס מקנא צו זיין... געקענט פאסירן ווען פעוטים בחורים פון בנין עסטרייכער האבן זיך אהינגעכאפט פאר א מקוה, (אפשר אויך איידער טוירןסטייל, באצאלן פאר די מקוה עפאכע...).
יעדן טאג א באשיידענעם מנין מנחה\מעריב געדענק מיר ווען מיר זענען אהינגעגאנגען קויפן ביי ר' שמואל אהרן דייטש זז"ג (בן ר' סענדר ז"ל) זיינע 2 בענדער המאורות הגדולים ( אגב, לייען איך דאס נאך היינט, אבער מיינע קינדער וועלן ענדערש לויפן צו בילדער און קאמיקס, אויך א באזונדערע שמועס).
דער רב'ס זוהן אן איידעלער מענטש געווען נעבעך אינג אוועק, און זיינע 2 זוהן האב איך שוין נישט געזעהן זייט בעטלאהן האט זיך פארמאכט.
געדענק איך טאקע איינמאל 5.30 צופרי האב איך נעבעך נישט געהאט מיין געלע רעסיט אז איך האב באצאלט פאר די מקוה. אוי בין איך געפלויגן, מער האב שוין נישט פארגעסן..
אויב איינער האט בילדער. פון די טרעפ אראפ צו די מקוה, די גרויסע פארצימער פון די מקוה, די זייטיגע שטיבעל, די לאנדרי רום, ועל כולם די צוויי פיצעלע טינקעלע שויערס מיט די צעטיל אויפן וואנט (עפעס אזא לשון) ''ביטע נישט אראפ ווארפען די זייף אויפן פלאר נאר לייגן און די האלטער, כדי מ'זאל עס קענען איבערניצען''. און בכלל די גאנצע אויסשטעל פון די בית מדרש. ישר כח
הגה"צ אב"ד באטלאן זצ"ל היה מחשובי רבני חסידי ויזניץ באמריקה, רבות בשנים הרביץ תורה וחינוך לצאן קדשים, הן בניהול ת"ת ויזניץ בוויליאמסבורג, והן אח"כ בהקמת מוסדות חינוך לבנים ולבנות שע"י ק"ק בעטלאהן. נולד בשנת תרפ"א לאביו הגה"צ רבי חיים יעקב זצ"ל אב"ד יועד, שנלב"ע בצעירותו בשנת תרצ"ה בגרויסוורדיין, בן הגה"צ רבי יהודה זצ"ל אב"ד בעטלאן, בן הגה"צ רבי יעקב קאפיל זצ"ל אב"ד בעטלאן וראדאוויץ. הרב היה מגזע היחס, כ"ו דורות ישבו אבותיו על כס ההוראה, והוא המשיך את דרכם לתפארה. מילדותו בגרויסוורדיין הסתופף בצל מרן הסב"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע, ואח"כ בצל רביה"ק ה'אמרי חיים' אליו נקשר בכל נר"נ. כילד וכבחור יתום קרבוהו רבוה"ק מאוד, ועד אחרית ימיו היה דבוק ומקושר בלב ונפש ברבוה"ק זי"ע. דרכם בקודש היתה תמיד למאור עיניו. לאחר שעבר את מוראות השואה הקים בשנת תש"ו את ביתו עם הרבנית ע"ה, אח"כ עברו לאמריקה והתיישבו בוומסב"ג. לימים הקים שם את בית מדרשו, בו התפללו רבים מאנ"ש. תפילתו היתה בלהט קודש, ורבים מתושבי האזור נהנו להתפלל בבית מדרשו ולהתחמם בנוסח ויזניץ. כשרביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שבת בוומסב"ג, הלך לפעמים לטבול במקוה שבבית מדרשו. גם כמה מכינוסי אנ"ש בוומסב"ג, וכן כינוסי בחורי 'צעירי ויזניץ' בראשות רבנו זי"ע, התקיימו בביהמ"ד בעטלאהן. רבות בשנים עמד לימין מרן ה'תורת מרדכי' זי"ע בניהול ת"ת ויזניץ בוומסב"ג, כשהוא עמל לגדל את התלמידים בדרכי התורה והחסידות לתפארת. לימים הקים ת"ת ובית חינוך לבנות בבנין ביהמ"ד בעטלאהן, ורבים ראו זכות לעצמם לחנך את ילדיהם במוסדות חינוך אלה. לימינו עמד בנו יחידו הגה"ח רבי חיים יעקב ליכטשנטיין זצ"ל, אשר היה קשור בלו"נ לכ"ק רבנו ה'ישועות משה' זי"ע והיה ממקורבי יבלחט"א מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א. הגרח"י נלב"ע בדמי ימיו בשנת תשנ"ט. הרב מבעטלאהן היה מנאמני רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בארה"ב, היה מאנשי סודו, והוא ביצע עבור רבנו ה'אמרי חיים' שליחויות עלומות בענייני צדקה. כן סמך עליו רבנו בענייני כשרות המאכלים. כשהגיע לארה"ק למועדי תשרי תשכ"ט, לאחר קיץ תשכ"ח בו נחלש רבנו מאוד, מרוב התרגשות בירך הרב 'שהחיינו' בשם ומלכות, ותוך כדי דיבור המשיך שיזכה גם לשנה הבעל"ט לבקר בהיכלו של רבנו. ענהו רבנו א-מ-ן. לאחר שהגיע לחגי תשרי תש"ל, אמר רבנו: 'איך האב געהאלטען ווארט!' [שמרתי על אמרתי!]. בהיותו פעם ביוהכ"פ בצל רבנו ה'אמרי חיים', בשעת אמירת הזוה"ק לפני 'כל נדרי', התרומם רבנו והצביע לעבר הרב שישב בקרבת מקום, ואמר את הכתוב שם: 'אית דפרע בממונא'. הרב נבהל מאוד, ולאחר הרהור קל חשב בלבו: אדרבה, שכל הצרות העלולות לבוא עליו, יומרו וייפדו בהפסד ממון. באותו יוכ"פ פרצו לכמה חדרים במלון בו התאכסן, וגנבו ממנו את כספו. במוצאי יוהכ"פ הוזמן הרב אל רבנו לסעודה, אגב כך שאלו מרן כמה כסף נגנב ממנו, ורצה לפצותו ולהשיב לו את נזקו, אך הרב סרב לקבל. מרן רבנו שליט"א מספר, שכשהיה רבנו ה'אמרי חיים' בארה"ב, טייל עם הרב מבעטלאן על הגשר בברוקלין, בתוך הדברים שוחח רבנו אודות ענין שעבר עליו והיה לו עגמ"נ ממנו, וסיים רבנו את דבריו: 'ברוך ה' שיש לי שני יהלומים' - ה"ה שני בניו הק' רבנו ה'ישועות משה' זי"ע וה'תורת מרדכי' זי"ע. מפעם לפעם היה עולה לארה"ק להסתופף בצל רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע, אשר חיבבו וקירבו מאוד. נלב"ע בשם טוב בשנת הפ"א לחייו, ביום כ' באדר תשס"ב, ונטמן בבית החיים ויזניץ במאנסי.
תלמידי ישיבת אור ישראל האבן געהאט א (עטרת) בחורים ביהמ"ד
וועלכע יאר ?
תשס"ג בערך
דאס איז נישט געווען אינעם בעטלאנע ביהמ"ד זעלבסט נאר אינעם זעלבן בנין, דארט וואו עס איז היינט דמשק אליעזר. אין די צייטן פון אור ישראל האט דמשק געדאווענט אין בעטלאן, און באבוב אין די לאנטש-רום פון נייטרא חדר. ווען אור ישראל איז ארויס איז דמשק אהין. שפעטער איז באבוב געגאנגען דאווענען אין בעטלאן.
די נאסטאלאגישע אנטיק מקוה איז נאך אין באנוץ?
באבוב האט נאר ביינאכט געדאווענט אין נייטרא לאנטש רום , שבת האבן זיי געדאווענט אין בעטלאנע ביהמ"ד האקט!!
תלמידי ישיבת אור ישראל האבן געהאט א (עטרת) בחורים ביהמ"ד
וועלכע יאר ?
תשס"ג בערך
דאס איז נישט געווען אינעם בעטלאנע ביהמ"ד זעלבסט נאר אינעם זעלבן בנין, דארט וואו עס איז היינט דמשק אליעזר. אין די צייטן פון אור ישראל האט דמשק געדאווענט אין בעטלאן, און באבוב אין די לאנטש-רום פון נייטרא חדר. ווען אור ישראל איז ארויס איז דמשק אהין. שפעטער איז באבוב געגאנגען דאווענען אין בעטלאן.
אויב איינער האט בילדער. פון די טרעפ אראפ צו די מקוה, די גרויסע פארצימער פון די מקוה, די זייטיגע שטיבעל, די לאנדרי רום, ועל כולם די צוויי פיצעלע טינקעלע שויערס מיט די צעטיל אויפן וואנט (עפעס אזא לשון) ''ביטע נישט אראפ ווארפען די זייף אויפן פלאר נאר לייגן און די האלטער, כדי מ'זאל עס קענען איבערניצען''. און בכלל די גאנצע אויסשטעל פון די בית מדרש. ישר כח
אויב איינער האט בילדער. פון די טרעפ אראפ צו די מקוה, די גרויסע פארצימער פון די מקוה, די זייטיגע שטיבעל, די לאנדרי רום, ועל כולם די צוויי פיצעלע טינקעלע שויערס מיט די צעטיל אויפן וואנט (עפעס אזא לשון) ''ביטע נישט אראפ ווארפען די זייף אויפן פלאר נאר לייגן און די האלטער, כדי מ'זאל עס קענען איבערניצען''. און בכלל די גאנצע אויסשטעל פון די בית מדרש. ישר כח
