לכאורה האט געשריבן:
איך בין אקעגנגעקומען א הארבן שטיקל מלבי"ם (לענ"ד) אין סוף פרשת נח, וז"ל:
(ל) ותהי שרי עקרה. גם מלכה לא ילדה עד שהיה יצחק בן ל"ז, כמ"ש ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא, רק שלא היתה עקרה כי ילדה בנות והפילה נפלים, אבל שרי אין לה ולד כלל, ונודע שהיא עקרה:
איך הייב נישט אן צו פארשטיין פשט אין דעם שטיקל, ווייל רבקה איז טאקע געבוירן געווארן צו בתואל ווען יצחק איז געווען ל"ז שנה, אבער מלכה האט דאך געהאט א שטוב מיט 8 קינדער ובתוכם בתואל, הייבט זיך דאך נישט אן דעם קוועטש פון גם מלכה לא ילדה וכו'.
היי יאר האב איך מיך ווידער אנגעשטויסן אין די שווערע רייד פונעם מלבי"ם, ומצוה ליישב.
זיס האט געשריבן:
ווי אזוי האט נח אריינגענומען באשעפענישן וואס לעבן בלויז זעקס חדשים צו ווייניגער, בלויז שנים שנים, בשעת די מבול איז געווען יב חודש?
בפשטות קען מען זאגען אז די ברית וואס ה' האט געמאכט מיט נח בעפאר די מבול איז געווען אז ער מיט אלע בעלי חיים וועלן איבערלעבן דאס מבול [עי' רמב"ן].
ועוד יש לומר אז די יאר פונעם מבול ווערט בכלל נישט גערעכנט אלס יאר, וויבאלד די מזלות האבן נישט געהעריג משמש געווען.
והא ראיה אז למנין שנות נח ווערט נישט גערעכנט דאס יאר פונעם מבול, ווי דער חזקוני שרייבט אין קאפיטל ט' פסוק כ"ט.
יא, סיז דא וואס ווילן מיט דעם מסביר'ן די ווערטער פונם קליר אין יוצר לפרשת החודש, אז שנת ב' אלפים תמ"ח שיצאו בה ממצרים, איז געפאלן די תקופה אין מולד אין די זעלבע צייט, (א קידוש החמה יאר), וואס קען נישט שטימען לויטן חשבון העיבור, וויל מען עפעס פארקוועטשן, אז די שנת המבול איז נישט אין חשבון, עפעס אזא סארט חשבון...
זיס האט געשריבן:
ווי אזוי האט נח אריינגענומען באשעפענישן וואס לעבן בלויז זעקס חדשים צו ווייניגער, בלויז שנים שנים, בשעת די מבול איז געווען יב חודש?
בפשטות קען מען זאגען אז די ברית וואס ה' האט געמאכט מיט נח בעפאר די מבול איז געווען אז ער מיט אלע בעלי חיים וועלן איבערלעבן דאס מבול [עי' רמב"ן].
ועוד יש לומר אז די יאר פונעם מבול ווערט בכלל נישט גערעכנט אלס יאר, וויבאלד די מזלות האבן נישט געהעריג משמש געווען.
והא ראיה אז למנין שנות נח ווערט נישט גערעכנט דאס יאר פונעם מבול, ווי דער חזקוני שרייבט אין קאפיטל ט' פסוק כ"ט.
בנין דוד אות ל"ט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה וכו' ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליךוהי' לך ולהם לאכלה,
ונ"ל ההמשך עפי"ד התפארת יהונתן ז"ל דכל בשר הורה לנו כי צוה ד' לנח להכניס עמו מבעלי חיים שאין בו עצם רק בשר לבד והקשה הא מבואר בחולין (נח) דכל שאין בו עצם אינו מתקיים י"ב חודש ע"ש א"כ למה יכנוס בע"ח שאין בו עצם לקיום המין הא המבול יהי' י"ב חודש ולא ישארו חיים ע"ש,
ונ"ל עפימש"כ המפורשים דאם הי' נח צריך להכין מזון על כל השנה אפילו מאה תיבות ג"כ ל"ה די דיש חיות גדולות פילים וראמים אך השי"ת שלח ברכה בהמזון ואינו חל רק אם יש מעט כמש"כ הזוה"ק הובא בטו"ז סי' תר"ע ע"ש
וזה שאמר הקב"ה לנח ואתה קח לך מכל מאכל רק הצורך לך ואני אשלח הברכה והי' לך ולהם לאכלה עכ"ד, א"כ י"ל כיון דהמאכל יהי' ע"י ברכת השי"ת יש בכח המאכל הזה לתת חיות גם לבע"ח שאין בהם עצם להחיות יותר מי"ב חודש לכן אמר השי"ת להביא גם מבע"ח שאין בו עצם,
ולפי"ז מובן ההמשך ומכל החי מכל בשר וכו' תביא אל התבה היינו אפילו מבע"ח שאין בו עצם לקיום המין כי יחי' יותר מי"ב חודש, וה"ט ואתה קח לך מכל מאכל רק עבורך והי' לך ולהם לאכלה ע"י הברכה ע"כ אפילו בע"ח שאין בו עצם יחיו יותר מיב"ח. והבן.
ווארד2007 האט געשריבן:
ווי אויך זון איך א מקור געהערט לעצטענס א טייטש אויף די פסוק
לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו אז ס'איז דא א מליצה וואס א מענטש זינדיגט ווייל ער קומט פון די ערד און די ערד האט משנה געווען פון ציווי ה' כמבואר באוהב ישראל זאגט דער אייבערשטער אז באמת איז די ערד נישט שולדיג ווייל יצר לב האדם רע מנעוריו, און פארדעם לא אוסיף לקלל האדמה
אפשר קען מיר איינער העלפן בעסער פארשטיין דעם יש דורשין לשבח און יש דורשין לגנאי.
ווי איך פארשטיי האלטן זיי ביידע אז נח איז געווען אויף א געוויסע מדריגה, דאס טייטש קיינער קריגט זיך נישט ווי אזוי נח איז פאקטיש געווען, מען קריגט זיך נאר ווי אזוי ער "וואלט" געווען אין די צייטן פון אנדערע צדיקים ווי אברהם, ווי אזוי ער וואלט דעמאלטס אויסגעקוקט.
דער וואס האלט לשבח, איז דאך אויך מודה, אז אין דעם דור איז ער געווען א קליינער צדיק, נאר א אנדערן דור, וואלט ער געווען א גרעסערער צדיק. ווייטער דער וואס האלט לגנאי, איז אויך מודה, אז נח איז למעשה געווען א צדיק, נאר ער איז נישט געווען קיין מורא'דיגער צדיק, און אין אנדערע דורות וואלט עס בכלל נישט געהייסן קיין צדיק. למעשה, זענען ביידע לכאורה מודה אז יעצט אויף די רגע, בדורותיו, איז ער געווען א צדיק. שטימט?
יעצט וואס איז די מחלוקה? ווי אזוי "וואלט" ער געווען אין די צייטן פון אנדערע צדיקים, ווי אברהם וכו'. וויל איך בעסער פארשטיין דעם דורש לגנאי, האלט ער דען אז אין די צייטן פון צדיקים, ווען די צדיקים האבן פארשפרייט אמונה אויף דער וועלט, וואלט נח, נישט געווען פון די חסידים און מיטגאגאנעגען מיט זיי?
אויסער דעם איז אינטערעסאנט, אז נח האט פאקטיש געלעבט בדורו של אברהם! אברהם איז דאך געווען כידוע נ"ח שנים ווען נח איז אוועק. נו, איז ער דאך יא געווען בדורו של אברהם און דאך זאגט אויף אים די תורה אז ער איז געווען איש צדיק תמים.
ידידינו ר' מנחם שלו' הי"ו האט מיר געשריבען בתוך הדברים the holy reb pinchos'l koretzer says that they all had their own language well before the haflogo But the also had a common language which was loshon hakoidesh The only thing that happened was that they forgot loshon hakoidesh בין איך אראף אין בה"ם אין געטראפין אין ליקוטי אמרי פנחס
דא איז דער לשון הירושלמי כתיב: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". ר' לעזר ור' יוחנן, חד אמר - שהיו מדברים בשבעים לשון, וחורנה אמר - שהיו מדברין בלשון יחידו של עולם, בלשון הקודש. דא איז א שטיקעל פון דרשות רבינו יהושע שועיב וואס איז מרחיב דעם רעיון
פון רבינו יוסף בכור שור און מושב זקנים
אז אלע האבען געקענט ע' לשון און ביי דער הפלגה האבען זיי פארגעסען און געבליבען יעדער ביי זיין לשון און חזקוני
אשר לא ישמעו איש שפת רעהו שכל אחד ואחד ישכח כל הלשונות ויזכור אלא אחד ומה שידע זה לא ידע זה אבל כולם ביחד ירעו שבעים לשון ואין לפרש שבאותו הזמן נבראו שבעים לשונות ש הרי אין כל חדש
אנדערש ווי רש"י אז שפה אחת איז לה"ק און דער תרגום יונתן וַהֲוָה כָּל אַרְעָא לִישַׁן חָד וּמַמְלַל חָד וְעִיטָא חֲדָא בְּלִישָׁן קוּדְשָׁא הֲווֹ מְמַלְלִין דְאִתְבָּרַיָא בֵּיה עַלְמָא מִן שֵׁרוּיָא:
רש"י זאגט כל מקום שאת מוצא זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים. ווער זענען געווען די טובים דא, נח הצדיק ובניו זענען דאך נישט געשטארבן? ווידער די אנדערע מענטשן האבן נישט געוואלט תשובה טון און געבליבן רעים?
איך האב נישט יעצט דורכגעליינט די אשכול ביז אהער, אולי איז עס שוין געפרעגט געווארן.
שוועמל האט געשריבן:
רש"י זאגט כל מקום שאת מוצא זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים. ווער זענען געווען די טובים דא, נח הצדיק ובניו זענען דאך נישט געשטארבן? ווידער די אנדערע מענטשן האבן נישט געוואלט תשובה טון און געבליבן רעים? איך האב נישט יעצט דורכגעליינט די אשכול ביז אהער, אולי איז עס שוין געפרעגט געווארן.
ווען נישט עס איז הורגת רעים וטובים וואלט נח נישט געדארפט אזויפיל שוץ היות די אנדרלמוסיא איז נישט מבחין האט נח געדארפט אסאך כח אריינלייגן זיך און זיינע ארומיגע און די בעלי חיים אפצוהיטן פינעם מבול
איך מיין די בית אהרן זאגט, פארוואס האט אים דער אייבערשטער נישט געשיקט קיין ארץ ישראל אדער אנדערע הצלות, ווייל ער האט אויך געדארפט האבן די תיקון המבול אזוי ווי די דור
גלאזער האט געשריבן:
איך מיין די בית אהרן זאגט, פארוואס האט אים דער אייבערשטער נישט געשיקט קיין ארץ ישראל אדער אנדערע הצלות, ווייל ער האט אויך געדארפט האבן די תיקון המבול אזוי ווי די דור
שוועמל האט געשריבן:
רש"י זאגט כל מקום שאת מוצא זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים. ווער זענען געווען די טובים דא, נח הצדיק ובניו זענען דאך נישט געשטארבן? ווידער די אנדערע מענטשן האבן נישט געוואלט תשובה טון און געבליבן רעים?
איך האב נישט יעצט דורכגעליינט די אשכול ביז אהער, אולי איז עס שוין געפרעגט געווארן.
קען זיין ס'געוועהן מענטשען וואס האבן נישט חוטא געוועהן מיט זנות,ממילא לגבי די חטא פון זנות זענען זיי געוועהן טובים, איי פארוואס זענען זיי געגאנגען? וועגן חמס.
פייגנבוים האט געשריבן:
אינטערסאנט איז אז סיחון ועוג זענען יא געראטעוועט געווארן שטייט ערגצווי א טעם וואס עס איז געווען זייער זכות און כח ניצול צו ווערן
נאר עוג נישט סיחון כי "רק עוג" נמלך הבשן נשאר מיתר הרפאים [סיחון נולד בהתיבה מאישתו של חם] עיין במהרש"א נדה דף? [ בערך ס' ווען איך וועל האבן אפאר מינוט וועל איך געבן א קוק עקזעט בלאט]
פייגנבוים האט געשריבן:
אינטערסאנט איז אז סיחון ועוג זענען יא געראטעוועט געווארן שטייט ערגצווי א טעם וואס עס איז געווען זייער זכות און כח ניצול צו ווערן
נאר עוג נישט סיחון כי "רק עוג" נמלך הבשן נשאר מיתר הרפאים [סיחון נולד בהתיבה מאישתו של חם] עיין במהרש"א נדה דף? [ בערך ס' ווען איך וועל האבן אפאר מינוט וועל איך געבן א קוק עקזעט בלאט]
בגמ' נידה ס"א ע"א: - "סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו". רש"י ד"ה בני אחיה: "שבא משמחזאי ועזאל שני מלאכים שירדו בדור אנוש."
רבינו בחיי במדבר כ"א ל"ד ד"ה: "על תירא אותו". "וראיתי במדרש, סיחון ועוג בני שמחזאל היו שהיה מבני האלוהים, ושמחזאל בא על אשתו של חם סמוך לכניסתה לתיבה, וסיחון נולד בתיבה, ולכך שמש חם בתיבה כדי לחפות על אשתו."
גלאזער האט געשריבן:
איך מיין די בית אהרן זאגט, פארוואס האט אים דער אייבערשטער נישט געשיקט קייןארץ ישראלאדער אנדערע הצלות, ווייל ער האט אויך געדארפט האבן די תיקון המבול אזוי ווי די דור
ארץ ישראלוואלט נישט געווען קיין הצלה אן ניסים זבחים קי"ב: ..מכל אשר בחרבה מתו בשלמא לדידי דאמינא ירד מבול לא"י משום הכי מתו אלא לדידך אמאי מתו משום הבלא כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו וברותחין נידונו.. ועייןמהרש"אאז דער רבש"ע האט דאך געוואלטשיראוהו דור המבול עסוק ק״כ שנה
פייגנבוים האט געשריבן:
אינטערסאנט איז אז סיחון ועוג זענען יא געראטעוועט געווארן שטייט ערגצווי א טעם וואס עס איז געווען זייער זכות און כח ניצול צו ווערן
נאר עוג נישט סיחון כי "רק עוג" נמלך הבשן נשאר מיתר הרפאים [סיחון נולד בהתיבה מאישתו של חם] עיין במהרש"א נדה דף? [ בערך ס' ווען איך וועל האבן אפאר מינוט וועל איך געבן א קוק עקזעט בלאט]
א מלקט שאיני יודע טיבו האט געשריבן:
עוג ניצל מהמבול ע”י שישב על עץ מתחת לגג התיבה וקיבל מזון מנוח
פרקי דרבי אליעזר (היגר) – “חורב” פרק כג חוץ מנח ואשר אתו בתיבה שנ’ וישאר אך נח, וחוץ מעוג מלך הבשן שישב על עץ אחד תחת סילונית של תיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם, מה עשה נח נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום, ונשאר גם הוא, שנ’ רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים,
עוג הציל אמו מהמבול
פירוש הרא”ש פרשת נוח כג. וי”ל כי הניצולים מן המבול ניצלו זוגות זוגות, ועוג היה ניצול והציל אמו עמו והיתה מעוברת מסיחון.
עוג גיבור היה והיה בו כוח לסבול המים.
ריב”א בראשית פרק ח והקש’ ר”ת מאורליינאס למאן דאמ’ דבני ארץ ישראל מתו בהבלא היאך נמלט עוג. ושמעתי כי עוג לפי גדלו היה רב כחו והיה בו כח לסבול המים. ועוד כי היה מזרע המלאכים אשר ירדו למטה ונעשו ענקים בפר’ בראשית והיו מתולדה חזקה כתולדת המלאכים:
בעלי תוס'האט געשריבן:......ומיהו תימה למ"ד דעוג נקרא פליט על שנפלט מן המבול דבמס' נדה מסיק דעוג וסיחון אחי הוו וא"כ [היכן מצינו] שסיחון פלט מן המבול דבשלמא עוג מצינו סמך ורמז כדפרשתי בפ' נח בשם ר"י החסיד וישאר אך נח שעולה בגי' עוג אבל לסיחון לא מצינו רמז. ואו' הרב רב יחיאל בר יוסף שעוג נולד קודם המבול ואמו היתה מעוברת מסיחון בשנת המבול והלכה ונשאת לאחד מבני נח וכבר היתה מעוברת מאותן בני האלהים אשר לקחו מבנות האדם ונולד סיחון בתיבה:
....ומיהו תימה למ"ד דעוג נקרא פליט על שנפלט מן המבול דבמס' נדה מסיק דעוג וסיחון אחי הוו וא"כ [היכן מצינו] שסיחון פלט מן המבול דבשלמא עוג מצינו סמך ורמז כדפרשתי בפ' נח בשם ר"י החסיד וישאר אך נח שעולה בגי' עוג אבל לסיחון לא מצינו רמז. ואו' הרב רב יחיאל בר יוסף שעוג נולד קודם המבול ואמו היתה מעוברת מסיחון בשנת המבול והלכה ונשאת לאחד מבני נח וכבר היתה מעוברת מאותן בני האלהים אשר לקחו מבנות האדם ונולד סיחון בתיבה:
מחותן האט געשריבן:
איינער האט מיר היינט נאכגעזאגט א גאר שטארק קשיא אויף די סדרה פון די וואך.
די פסוק זאגט: וישלח את הינוה מאתו לראות הקלו המים מעל פני אדמה, דערנאך טרעפן מיר נאך א פסוק אז די יונה איז צורקגעקימען: והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי כלו המים מעל פני אדמה, רש״י הקדוש אויפן פלאטץ ברענגט א מדרש ; אמרה, יהיו מזונותי מרורין כזית ביד הקדוש ברוך הוא ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם,
איר פארשטייט אזא מאמר? נאכען זיין איינגעשפארט און א תיבה אינאיינעם מיט נח באלד א יאר, באקימענדיג צו עסן און טרינקען פון נח עס שטייט און די מדרשים ווי שווער נח און זיינע קינדער האבן געארבייט ארום די זייגער צו געבן צו עסן פאר אלע חיות וכו׳ וכו׳. און וואס איז די ייש״כ? יהיו מזונותי מרורין כזית ביד הקדוש ברוך הוא ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם! אזוי זאגט מען ייש״כ פאר איינעם וואס האט זיך צוריסען פאר דיר א יאר צייט?
עס איז זיכער אז די בעלי דרשנים רעדן ארום פון די קשיא. די קשיא איז - לדעתי - זייער א שטארקע קשיא, ווייל אויבן אויף האט די יונה געוויזען א שטארקע גרונגשעצונג היפוך פון הכרת הטוב,
איך האב עס אבער יעצט געהערט די ערשטע מאל און איך האב נישט געהערט קיין גיטע תירוץ דערויף, איך קען באשטיין צו הערן א שיינע חידוש דערויף,
שטייט פון איינע פון די ראשונים [איך געדענק שוין נישט ווער] אז די יונה האט געוואלט זאגן פאר נח מיין נישט אז איך קום צירוק דא, ווייל דא האב איך באקומען גרינג עסן אן גארנישט דארפען טוען ערב ובוקר וצהרים האסטו מיר געברענקט עסן, אבער באמת איז דא און גאס אויך נאר מען דארף עס זיכען, האט ער געוואלט ווייזען אז מען קען ווען האבן עסן וויל איך ענדערש פון אייבערשטען, נאר איך האב פשוט נישט געטראפן עפעס אנדערש ווי די עלה זית
די גמרא אין זבחים קי"ג ברענגט א מחלוקת צווישן ר' יוחנן און ריש לקיש צו ס'איז געווען מבול אין ארץ ישראל, ביידע לערנען ארויס פונעם זעלבן פסוק וואס שטייט אין יחזקאל כ"ב כ"ד בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם, רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא, ד.ה. אז עס איז נישט געווען קיין מבול באר"י, וריש לקיש סבר כפשטיה, דהיינו שירד המבול גם באר"י, ע"ש.
די גמרא פרעגט דארט כמה קשיות אויף ר' יוחנן, איינס פון די קושיות איז: פון דעם וואס שטייט אין פבוק מכל אשר בחרבה מתו, ומשמע שמתו בכל מקום וגם בארץ ישראל, ותירץ ר' יוחנן דמתו מהבלא, ד.ה. אז כאטש עס איז נישט געגאנגען קיין רעגן באר"י, אבער די הבל פונעם מבול איז אנגעקומען אויך קיין אר"י, און פון דעם איז מען דארט אויך געשטארבן, קומט אויס אז אויך לויט ר' יוחנן איז יעדער געשטארבן ביים מבול, די מחלוקת איז נאר אויב איז בפועל געגאנגען רעגן דארט אדער נישט.
נאכדעם זאגט די גמרא א פארקערטע קשיא אז לכאורה לויט ר' יוחנן איז פארשטענדליך ווי אזוי דער ראם איז געראטעוועט געווארן, כאטש ער האט נישט געקענט אריין אין תיבה צוליב זיין גרויסקייט, דאך האט ער זיך געקענט ראטעווען אין אר"י, אבער לויט ריש לקיש ווי אזוי האט ער זיך געראטעוועט? ענטפערט די גמרא כמה תירוצים.
פרעגט תוס' לכאורה גם לר' יוחנן קשה דהלא אמרי' דגם לר' יוחנן כולם מתו מפני ההבל, והאיך היה יכול הראם להציל את נפשו באר"י, ותי' שהראם היה גדול וגבור ולא הזיק לו ההבל.
נאך פרעגט דארט תוס' שהרי נאמר ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת השמים, ע"ש מה שתירצו.
נמצא מהגמרא דלפי ר' יוחנן לא היה מים כלל באר"י רק הבל, וכן משמע מזוה"ק ויקהל. אבער אין פרקי דרבי אליעזר איז דא אן אנדערע מהלך ווי אין תלמוד בבלי, דהיינו אז גם לר' יוחנן דס"ל שלא היה מבול באר"י, מ"מ נתגלגלו המים מכל הארצות ונכנסו לה, ולפי"ז לא קשה כלום על ר' יוחנן האיך מתו שם, וגם קושית התוס' לא קשה דבאמת נתכסו ההרים, אבל לא מהגשמים שירדו בארץ, רק מהמים שנתגלגלו שם משאר הארצות. וכן כתב הרמב"ן בפרשתינו.
[אין מדרש שטייט אויפ'ן פסוק ויאמר ד' אמחה את האדם וגו' ר' יהודה בר סימון בשם ר' יוחנן אמר, אפילו עפרו של אדם הראשון נמחה. כד דרשה ר' יהודה בציפורי בציבורא לא קבלו מיניה. וכתב בעץ יוסף דהיינו טעמא לא קבלו מיניה שהרי ר' יוחנן בעצמו ס"ל דלא היה מבול באר"י ששם היה עפרו של אדה"ר. אבל לפי הפרקי דר"א לאו סתירה הוי והבן.]
אנדערע זאגן אז כאטש לויט ר' יוחנן לא ירדו גשמים בארץ כלל, אבל התהומות נפתחו גם בארץ ישראל, און ווי עס שטייט אין פסוק אז דער רעגן איז געגאנגען נאר פערציג טאג, אבער די וואסער האט זיך געשטארקט 150 טאג פון די תהומות, וזה היה גם בארץ ישראל. כן משמע מהחזקוני, שמקשה אהא דכתב רש"י דנשתיירו מהן לצורך העולם כמו חמי טבריה, וא"ת למ"ד לא ירד מבול לאר"י מהיכן באו חמי טבריה לשם והלא מאר"י היא? ותי' דהתהומות נבקעו בכל העולם וגם באר"י ע"ש. און אזוי שטייט אויך אין ר"ע מברטנורה. (און ס'איז אינטרעסאנט וואס ער זאגט אז לכאורה לפי"ז האיך ניצל עוג מהמבול, ותי' לפי דברי התוס' לגבי הראם שהיה גבור ולא הזיק לו המבול, כמו"כ היה לגבי עוג שהיה כחו עצום והי בו כח וטבע חזק לסבול חמימות המים ורתיחתן). לפי דבריהם ג"כ לא קשה קושיות הגמרא על ר' יוחנן, וקצת תימה שלא הרגישו דבגמרא לא משמע כדבריהם.
והנה באמת זה שכתב רש"י דנשתיירו חמי טבריה הם דברי ר' יוחנן בעצמו בסנהדרין ק"ח, ולכאורה קשה עליו ממה שאמר בזבחים, וכבר הרגישו האחרונים בזה, ובתורה תמימה פרשת בא כתב דבר נפלא בזה: דהנה איתא בגמרא פסחים מ"א פסח שבשלו בחמי טבריה חייב שעבר משום צלי אש, ובמראה כהן הנדפס בסוף הגמרא הביא קושיא בשם חכם אחד מירושלים, האיך משכחת לה בכלל דין בשול הפסח בחמי טבריה, דהא הפסח אינו נאכל רק בירושלים, ואם הביאוהו לטבריה כבר נפסל משום יוצא. וכתב שהחכם הנזכר לא תירץ כלום, והגאון בעל מראה כהן תירץ וכו' והדוחק מבואר וכו'.
אבל אני תמה שלא העירו זה שכתב רש"י כאן לפרש הלשון חמי טבריה 'מעינות רותחין', אשר לכאורה דברי אלה מיותרים, כי מי אינו יודע שם חמי טבריה, אלא ודאי מכוין לפרש שכל מעינות רותחים בכל מקום שהם, מכונים בשם חמי טבריה, ואם ימצאו כאלה בירושלים דינם כחמי טבריה, וא"כ בפשוט ניחא, דהכונה המבשל במעינות רותחים, אם ימצאו בירושלים.
וראיה מוכרחת דרגיל הגמרא לכנות כל מעינות רותחין בשם חמי טבריה, נ"ל מאגדה דחלק ק"ח ע"א, א"ר יוחנן שלשה נשתיירו ממי המבול, ואחד מהם חמי טבריה, והנה בעל המאמר הזה כמבואר ר' יוחנן, והוא בעצמו ס"ל בזבחים דלא ירד כלל מבול לאר"י, וטבריה הלא באר"י הוא, אע"כ דחמי טבריה הוי כנוי לכל מעינות רותחין שבכל העולם ואפילו בחו"ל, והוא הכונה שנשתיירו, ודו"ק, עכ"ד התורה תמימה.
וכן כתב בספר ליקוטי סופר מצוה ז' שכל מעינות רותחין מכונים בשם חמי טבריה, והביא עוד ראיה מוכרחת מהא דאמרי' בפסחים דף ח', מפני מה אין חמי טבריה בירושלים, וצ"ב אז לא היו נקראים חמי טבריה, והול"ל מפני מה אין מעינות רותחות בירושלים, אלא מעינות רותחות מכונות בשם חמי טבריה, והכונה שלא היו בירושלים מעינות כאלו המסוגלים לרפואה כמו חמי טבריה עכ"ד.
[דרך אגב ראיתי פעם בספר בשם האמרי אמת בתירץ הגמרא בפסחים דמיירי שמביא חמי טבריה לירושלים בטערמו"ס, וראי' משם דהגם דכלי שני אינו מבשל אבל טערמו"ס שפיר מבשל, ואכמ"ל].
איתא במדרש עה"פ והנה עלה זית טרף בפיה, מהיכן הביאה אותו? ר' אבא בר כהנא אמר משבשושין שבארץ ישראל הביאה אותו, ר' לוי אמר מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דישראל במבולא והוא שהקב"ה אומר ליחזקאל ארץ לא מטהרה היא ולא גשמה ביום זעם, רב ביבי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו ע"כ.
והנה מבואר מדברי ר' לוי כשיטת תלמוד בבלי בזבחים לפי ר' יוחנן דלא היה מבול כלל באר"י, וצריכין לומר דההבל לא הזיק רק להבעלי חיים ולא להעצים והפירות. ולכאורה רב ביבי ס"ל או כריש לקיש או כר' יוחנן ולשיטת הפרקי דר"א, ולכן ס"ל דלא הביאה מזה העולם שהרי הכל נמוחו, רק מגן עדן הביאה אותו, והבן. (אמנם ע"ש בעץ יוסף דלא פירש כן ויל"ע).
ובגמרא עירובין י"ח ע"ב איתא אמר רבי ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה, אמרה יונה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורין כזית, ויהיו מסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם. ובפי' הרי"ף על העין יעקב כתב דר' ירמיה ס"ל דהכל נמוחו גם בארץ ישראל, ולא ס"ל כרב ביבי דהביאה מגן עדן, לכך דרש את הפסוק בדרך דרש, שלא הביאה עלה זית בפיה, רק בפיה היינו אמרי פיה מה שאמרה להקב"ה.
בגמרא נדה ס"א ע"א איתא ויאמר ד' אל משה אל תירא, מכדי סיחון ועוג אחי הוו וכו' מאי שנא מעוג דקמסתפי ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי? א"ר יוחנן אר"ש בו יוחי מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בלבו, אמר שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ואמר ר' יוחנן זה עוג שפלט מדור המבול ע"כ. וכתב רשיז"ל שעוג ברח לארץ ישראל כדאמרינן בסנהדרין שלא היה שם מבול עכ"ד, ותמה במהרש"א שלא מצא זאת בסנהדרין רק בזבחים איתא דעוג על צידי התיבה היה עומד, ואפשר דהיינו דוקא למ"ד המבול היה גם בא"י, אבל למ"ד דלא היה המבול בא"י איכא למימר שברח לא"י, ואע"ג דלדידיה נמי מתו בא"י משום הבלא כדאיתא שם, אפשר עוג שהיה גבור וגדול לא הזיק לו ההבל כמ"ש התוס' שם גבי ראם וק"ל עכ"ל המהרש"א, ויש לציין דהמימרא כאן הוא מדברי ר' יוחנן ולכן רשיז"ל פירש ק' יוחנן לשיטתו.
[אגב, איתא שם בתוס' דגם סיחון נפלט מהמבול שהרי אחיו של עוג הוי, אלא דהך הפליט קים ליה דהוא עוג ולא סיחון מהאי טעמא גופיה כיון דדחיל ליה משה וכו', ועי' במהרש"א שכתב: והוא דחיק דלא לישטמיט תלמודא במס' זבחים למימר דסיחון נמי נפלט מדור המבול צידי התיבה כדאמרינן שם בעוג וראם, ושמעתי דאיתא במדרש שזה אחיה בר שמחזאי אביו של עוג בא בזנות על אשת חם בן נח קודם המבול, והיתה הרה ממנו בבואה אל התיבה, וילדה בתיבה את סיחון, ומזה הטעם כשראה חם שאשתו כבר הרה שימש עמה בתיבה עכ"ל המהרש"א. ועי' בערוך לנר שמתמה על המהרש"א שלא מצא מדרש כזה, ולא מסתבר שאשת חם שהשחיתה את דרכה לפי זה כשאר אנשי דור המבול לזנות אשת איש שתנצל בתיבה, ומה גם שיולד ממזר בתיבה, ע"ש שמבאר באופן אחר
ובספר כנסת חיים להרב חיים יעקב סופר ציין להא דאיתא במדרש רבה דברים פי"א סי' ט' דאיתא התם שאמר משה רבינו ע"ה 'ועשיתי מלחמה עם סיחון ועם עוג שבשעת המבול לא הגיעו מים לקרסוליהן מפני גובהן', הרי מבואר כדברי התוס' שגם סיחון ניצל, וצ"ע מ"ט לא הזכירו התוס' והמהרש"א ז"ל לדברי חז"ל אלו].
אחר כל הנ"ל יש לציין דבר נפלא הפלא ופלא דאיתא באבן עזרא על אתר בפסוק וישאר אך נח וזל"ק: רק נח לבדו ואשר אתו, והנה זאת תשובה גמורה על חסירי הדעת מאחינו, שאומרים שלא היה המבול בכל הארץ עכל"ק. ותמיה גדולה ופליאה עצומה על דבריו שהרי זהו שיטת ר' יוחנן בש"ס, וכי ר' יוחנן חלילה חסר דעה היה? וכבר הרבה מוחות נשתברו לבאר דברי האבן עזרא, ולא עלו בביאור מספיק, ואדרבה מישהו שיש לו ביאור יפה בדבריו הקדושים, יבוקש להביאו כאן, ונכירו תודה על זה.
בשורות טובות כל החברים וידידים הקוראים את דברינו אלה, ונשמח לקבל הערות והארות. יישר כוחכם
שוועמל האט געשריבן:
רש"י זאגט כל מקום שאת מוצא זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים. ווער זענען געווען די טובים דא, נח הצדיק ובניו זענען דאך נישט געשטארבן? ווידער די אנדערע מענטשן האבן נישט געוואלט תשובה טון און געבליבן רעים?
איך האב נישט יעצט דורכגעליינט די אשכול ביז אהער, אולי איז עס שוין געפרעגט געווארן.
קען זיין ס'געוועהן מענטשען וואס האבן נישט חוטא געוועהן מיט זנות,ממילא לגבי די חטא פון זנות זענען זיי געוועהן טובים, איי פארוואס זענען זיי געגאנגען? וועגן חמס.
בכלל די אלע אינטער הינדערט יאר זאגט ריש"י פאריגע וואך אז מען האט נישט געשטראפט, דאך זענען אלע געשטארבן ביים מבול, חוץ נח'ס קינדער וואס זענען געראטעוועט געווארן בזכות אביהם - און טובים מיינט נישט טובים לגמרי נאר נישט גענוג אויף געשטראפט צו ווערן ונהרגו משום האנדרלמוסיא
