חכם לב - דרושים על הגש"פ
בס"ד
כבר הועלתי זה מכבר בתור השערה, וכעת באתי לבררו בוודאות.
הרקע:
בגנזי מכון ירושלים מונח פנקס כת"י ובתוכו דרושים על הגש"פ.
בראש הפנקס וכן בסוף נדבק שם פתק קטן שכתוב שם: כת"י על תורה והגדה של פסח מהגאון רבי נח חיים צבי ברלין מגאוני ופוסקי של אשכנז בזמנו...
בתחלת הכת"י: דרושים ופשטים נחמדים מן הגאון הגדול אב"ד מהור"ר נח חיים צבי אב"ד דק"ק מגענצא. אני הכותב הקטן יאקב בן כהר"ר מער לוי שליט"א מהענא.
[ועי' במוריה (פה שנה ח, א עמ' יז) שהעתיקו שם פלפול מפנקס זה על סוגי' דמכשירי קרבן דוחין את השבת. ובמוריה (תכד-תכו, עמ' נג) על הסוגי' דקידושין בחמץ בשעות דרבנן].
*
אמנם באמצע הפנקס (לב, ע"ב): פירש על ההגדה כולה מן הגאון הגדול המופלא בתורה וגדולה בחסידות רבן של כל בני הגולה המרא דארעא קדישא מהור"ר דוד אפנהיים זצ"ל, בשנת תקצ"ו [או תקנ"ו] לפ"ק.
ובאתי בזה לברר שהדרושים אלו אינם מהגרד"א אלא מחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנההים אב"ד פרידבורג, בעל חכם לב.
וראשית אציין שבקובץ מוריה של מכון ירושלים כבר פרסמו שני דרושים מפנקס זה.
הראשון; במוריה (קפט-קצ, ניסן תשמ"ט עמ' מז).
והשנית; במוריה (שמז-שמח, ניסן תשס"ט עמ' לב).
אך דא עקא שבתשמ"ט הדפיסו אותו בשם הגרד"א, אבל בתשס"ט הדפיסו אותו בשם הג"ר נח חיים צבי ברלין. וכנראה שהמעתיק השני לא ראה את הפתיחה לדרושים אלו, אלא ראה את הפתק בתחלת ובסוף הפנקס, ולכן חשב שדרושים אלו המה ממנו.
ועוד יותר מזה, הפסקא האחרונה שהדפיסו בתשמ"ט המתחלת: כדי ליישב מה שהקשה הרשב"א למה אין מברכין ברכה על מצוה זו של סיפור יציאת מצרים... אותה הפסקא ממש הוא ההתחלה של הנדפס בתשס"ט. ולא הרגישו שהעתיקו פסקא זו בכפילא ובשם שני גדולים נפרדים.
ולדעתי שניהם אינם נכונים, כי פשוט שאינו מהגאון רנחצ"ב ברלין, כנכתב להדי' בהכת"י, וגם אינו מהגרד"א.
*
ואבאר שיחתי;
כבר הועלתי זה מכבר בתור השערה, וכעת באתי לבררו בוודאות.
הרקע:
בגנזי מכון ירושלים מונח פנקס כת"י ובתוכו דרושים על הגש"פ.
בראש הפנקס וכן בסוף נדבק שם פתק קטן שכתוב שם: כת"י על תורה והגדה של פסח מהגאון רבי נח חיים צבי ברלין מגאוני ופוסקי של אשכנז בזמנו...
בתחלת הכת"י: דרושים ופשטים נחמדים מן הגאון הגדול אב"ד מהור"ר נח חיים צבי אב"ד דק"ק מגענצא. אני הכותב הקטן יאקב בן כהר"ר מער לוי שליט"א מהענא.
[ועי' במוריה (פה שנה ח, א עמ' יז) שהעתיקו שם פלפול מפנקס זה על סוגי' דמכשירי קרבן דוחין את השבת. ובמוריה (תכד-תכו, עמ' נג) על הסוגי' דקידושין בחמץ בשעות דרבנן].
*
אמנם באמצע הפנקס (לב, ע"ב): פירש על ההגדה כולה מן הגאון הגדול המופלא בתורה וגדולה בחסידות רבן של כל בני הגולה המרא דארעא קדישא מהור"ר דוד אפנהיים זצ"ל, בשנת תקצ"ו [או תקנ"ו] לפ"ק.
ובאתי בזה לברר שהדרושים אלו אינם מהגרד"א אלא מחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנההים אב"ד פרידבורג, בעל חכם לב.
וראשית אציין שבקובץ מוריה של מכון ירושלים כבר פרסמו שני דרושים מפנקס זה.
הראשון; במוריה (קפט-קצ, ניסן תשמ"ט עמ' מז).
והשנית; במוריה (שמז-שמח, ניסן תשס"ט עמ' לב).
אך דא עקא שבתשמ"ט הדפיסו אותו בשם הגרד"א, אבל בתשס"ט הדפיסו אותו בשם הג"ר נח חיים צבי ברלין. וכנראה שהמעתיק השני לא ראה את הפתיחה לדרושים אלו, אלא ראה את הפתק בתחלת ובסוף הפנקס, ולכן חשב שדרושים אלו המה ממנו.
ועוד יותר מזה, הפסקא האחרונה שהדפיסו בתשמ"ט המתחלת: כדי ליישב מה שהקשה הרשב"א למה אין מברכין ברכה על מצוה זו של סיפור יציאת מצרים... אותה הפסקא ממש הוא ההתחלה של הנדפס בתשס"ט. ולא הרגישו שהעתיקו פסקא זו בכפילא ובשם שני גדולים נפרדים.
ולדעתי שניהם אינם נכונים, כי פשוט שאינו מהגאון רנחצ"ב ברלין, כנכתב להדי' בהכת"י, וגם אינו מהגרד"א.
*
ואבאר שיחתי;
