Amazingהאט געשריבן:↑דאנערשטאג סעפטעמבער 14, 2023 8:32 am
אויב מעג איך פרעגן וואס האט די ר''י געטון בשעת ענק זענען "הולך לאכול פיצה לשבוע כמו שצריך להיות ואין להאריך"
ווי אויך בשעת ענק האבן רוקד געווען בהתלהבות בקולי קולות אין די בית החיים ..
איך זעה למעשה עס איז פארהאן נאך ראשי ישיבות חוץ ר' יואל ראטה וואס פארשטייען צו די בחורים...
דו פרעגסט גוט...
אין בית החיים האב איך נישט אויפגעמערקט וואס ער האט געטון ווייל איך בין געווען פארנומען אויפוועקן די מתים...
אין די פיצה געשעפט געדענק איך איז ער נישט אריינגעקומען, און ער האט זיכער נישט געגעסן קיין פיצה, איך טראכט יעצט אז איך האף אז ער איז נישט געבליבן הונגעריג נאך אזא לאנגע שווערע טאג...
תרמבהאט געשריבן:↑דאנערשטאג סעפטעמבער 14, 2023 2:12 am
משם עלינו המדרגות לציונו הקדוש של רביה"ק, הנשר הגדול, הרמב''ם, התפללנו שם, וגם אצל ציונו של אביו, רבינו מימון. ישבנו שם לנוח על הספסלים, שנבנו ע''י רשת להגנת המקומות הקדושים בישראל, שבנו על קברו של הרמב''ם אוהל גדול, נבנה בסטיל מודרני, עם מצבה יפה ומחיצות יפים, וגם הוקצו חלק מהמתחם לבית מדרש. אומרים שהם רוצים לעשות גם כן במירון, אצל ציון הרשב''י, והקנאים מוחים על זה, משום שטוענים שהם רוצים להפוך את מירון למקום אטרקצי, צריך לדין מה עדיף מקום של אטרקציה אבל באים להתפלל במקום יפה בהרחבת הדעת, או מקום מוזנח שמסריח, ונכתם גרפיטי בכל מקום שהעיניים מגיעים, בסלנגים כמו נ נח וכדומה.
בהתחלה גם חשבתי כמוך, עד שביקרתי בעצמי את המקום בטבריה, כל השביל היפה שמוביל להציון הסברתי לחברים שלי שזאת פשוט פרקטי ואנושי. כשהגענו להציון עצמו נכנסנו.. ונשארנו בהלם.. הציון היה מלא נשים חילוניות פרוצות בצד של הגברים עם מרצה שמסתם דיבר על היסטוריה של הרמבם, מישהו ביקש מהם בבקשה לעבור לצד הנשים אבל עם חוצפה גדולה הם נשארו על המקום, עד שהיגיע המשגיח שהסביר להם בשפה קצת יותר 'ישראלית' הם עזבו, הם אף פעם לא יגיע למקום מסריח כמו שאתה קורא לזה כמו מירון.. אז בבקשה תשארו לנו את הגרפיטי ותניח המקום בלי פריצות...
קאמיקאזיהאט געשריבן:↑דינסטאג פעברואר 13, 2024 1:42 am
תרמבהאט געשריבן:↑דאנערשטאג סעפטעמבער 14, 2023 2:12 am
משם עלינו המדרגות לציונו הקדוש של רביה"ק, הנשר הגדול, הרמב''ם, התפללנו שם, וגם אצל ציונו של אביו, רבינו מימון. ישבנו שם לנוח על הספסלים, שנבנו ע''י רשת להגנת המקומות הקדושים בישראל, שבנו על קברו של הרמב''ם אוהל גדול, נבנה בסטיל מודרני, עם מצבה יפה ומחיצות יפים, וגם הוקצו חלק מהמתחם לבית מדרש. אומרים שהם רוצים לעשות גם כן במירון, אצל ציון הרשב''י, והקנאים מוחים על זה, משום שטוענים שהם רוצים להפוך את מירון למקום אטרקצי, צריך לדין מה עדיף מקום של אטרקציה אבל באים להתפלל במקום יפה בהרחבת הדעת, או מקום מוזנח שמסריח, ונכתם גרפיטי בכל מקום שהעיניים מגיעים, בסלנגים כמו נ נח וכדומה.
בהתחלה גם חשבתי כמוך, עד שביקרתי בעצמי את המקום בטבריה, כל השביל היפה שמוביל להציון הסברתי לחברים שלי שזאת פשוט פרקטי ואנושי. כשהגענו להציון עצמו נכנסנו.. ונשארנו בהלם.. הציון היה מלא נשים חילוניות פרוצות בצד של הגברים עם מרצה שמסתם דיבר על היסטוריה של הרמבם, מישהו ביקש מהם בבקשה לעבור לצד הנשים אבל עם חוצפה גדולה הם נשארו על המקום, עד שהיגיע המשגיח שהסביר להם בשפה קצת יותר 'ישראלית' הם עזבו, הם אף פעם לא יגיע למקום מסריח כמו שאתה קורא לזה כמו מירון.. אז בבקשה תשארו לנו את הגרפיטי ותניח המקום בלי פריצות...
גא"מ, לפי מה שראיתי במו עיני החילוק בין טבריא למירון
לכאורה האט געשריבן: פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
שבת שעברה היה תחת הראש ישיבה ר' חיים אלעזר רבינוביץ, בן כ''ק אדמו''ר שליט''א מדינוב, בבית מדרש צאנז השייך למנחם ווייס, (מקום של הכולל בלילה). המאכלים נתבשלו על ידי יהודה העניך קאהן, סיני בלוי, שמעי' דן גאלד, ויוסף נחמיה טויב, ונקנו על ידי אריאל שרייבער משער התורה, והכול היה תחת פיקוחו של יואל לעווי גבאי נאמן אצל רבינו שליט''א ומשפחתו.
הגיעו לשבת הרבה יותר תלמידים מהמשוער ב''ה. אכתוב בקיצור השמות חוץ ממה שכבר הוזכרתי עד עתה, .... ...., ... ....., ו.... ...... ז........ מ'מיר, ו..... ...... ממשב''ח, ..... ..... ו...... מ'באיאן, י..... ..... עם ...... ...... מ'רחמיסטריווקא, ו..... עם ..... ..... מ'שערי תורה, ו..... ..... מ'שער המלך, ..... ....., ..... ....., ..... .... ו..... .... מ'מיר. עכ''פ אפשר שכחתי כמה שמות, הגיע קרוב לשלושים בחורים קע''ה.
הסעודות היה בהתרוממות, ובשמחה עצומה. המאכלים היה נעימים מאוד ב''ה, והר''י אמר דברי תורה, וסיפר הרבה סיפורי צדיקים, בעיקר מזקינו הרה"ק בעל מנח"א זי"ע, אשר יומדה''ק שלו חל בשבוע זו, ב' סיון, יום המיוחס. הר''י ירד לפני התיבה למנחה ערשב''ק, ויהודה העניך קאהן התפלל קב"ש לפני התיבה, שלמה פרל שחרית, ואני מוסף, הר''י בירך ראש חודש בענטשן.
אצל הסעודה בלילה אמר שמעי' דן כמה דיבורים לכבוד הנאספים. בסוף הסעודה הגיע ר' שמעון מרגליות אבד''ק מונקאטש ירושלים ובניו, וגם הגיע חיים שטיין גבאי נאמן להאדמו''ר מ'מונקאטש שליט''א, וחבירו נכד למשפחת ענגל המונקאטשאי.
מנחה התפללו באושפיצין, ביחד עם הבחורים חברי הכולל (של בחורי סטמר). ואח''כ נתפרדו, באושפיצין אכלו חברי הכולל, (בין הצהריים למדנו ביחד). ובצאנז אכלו הדינוב'ע בחורים זמרו המונקאטשע זמירות וגם ניגוני התעוררות, הר''י אמר של''ס תורה ארוך, (לאחר שאמר שלא יאריך..). סיימו יותר משעה אחר הזמן, הר''י עשה הבדלה אחר מעריב, ונפרד מן הציבור. נסע הביתה ביום א' אחר צהריים.
די ראש ישיבה ביי הבדלה ארומגענומען מיט די תלמידים.jpeg (235.31 KiB) געזען 1442 מאל
יום ג' פר' נשא
ימי השבועות עברו בהתרוממות ב''ה. אכתוב כל מה שעברה עליי בשבוע שעברה.
ביום ה' שעברה נסעתי עם יואלי גערמאן וזונדל רוטנער לדרום ארה''ק, למצדה, שהוא מקום שבנה הורדוס המלך לשעת חירום, והיה פעסטונג לימי הזעם של אחר חורבן בית שני, שהוחבאו שם אלף אנשים נשים וטף. עד שבאו הרומיים, נטלו גורל והרגו זה את זה, כשבאו הרומיים מצאו אותם בלא רוח חיים. כן תיאר ההיסטוריון יוסיפוס פלאוויס, בספרו יוסיפין.
מקום זה מקום היסטורי מאוד, יש לו ערך גדול אצל ההיסטריונים, עד כדי כך, שנתנוהו על הרשימה של הווארלד העריטעזש. עלינו למעלה על השפיץ בארג בעזרת רכב''ל (קעיבל קאר), הנסיעה היה חוויה נעימה, לראות הנוף של ההר. טיילנו לכמה שעות בין המבנים ההיסטוריים שנבנו כמעט אלפיים שנים מתקופתינו. חזרה גם נסענו עם הרכבל הנסיעה הוכתרה בהצלחה ב''ה.
אור אלטע היסטארישע איבערבלייבענישן פון די צייטן פון הורדוס.jpg (270.77 KiB) געזען 1442 מאל
שבת שעברה היה תחת הראש ישיבה ר' חיים אלעזר רבינוביץ, בן כ''ק אדמו''ר שליט''א מדינוב, בבית מדרש צאנז השייך למנחם ווייס, (מקום של הכולל בלילה). המאכלים נתבשלו על ידי יהודה העניך קאהן, סיני בלוי, שמעי' דן גאלד, ויוסף נחמיה טויב, ונקנו על ידי אריאל שרייבער משער התורה, והכול היה תחת פיקוחו של יואל לעווי גבאי נאמן אצל רבינו שליט''א ומשפחתו.
הגיעו לשבת הרבה יותר תלמידים מהמשוער ב''ה. אכתוב בקיצור השמות חוץ ממה שכבר הוזכרתי עד עתה, .... ...., ... ....., ו.... ...... ז........ מ'מיר, ו..... ...... ממשב''ח, ..... ..... ו...... מ'באיאן, י..... ..... עם ...... ...... מ'רחמיסטריווקא, ו..... עם ..... ..... מ'שערי תורה, ו..... ..... מ'שער המלך, ..... ....., ..... ....., ..... .... ו..... .... מ'מיר. עכ''פ אפשר שכחתי כמה שמות, הגיע קרוב לשלושים בחורים קע''ה.
הסעודות היה בהתרוממות, ובשמחה עצומה. המאכלים היה נעימים מאוד ב''ה, והר''י אמר דברי תורה, וסיפר הרבה סיפורי צדיקים, בעיקר מזקינו הרה"ק בעל מנח"א זי"ע, אשר יומדה''ק שלו חל בשבוע זו, ב' סיון, יום המיוחס. הר''י ירד לפני התיבה למנחה ערשב''ק, ויהודה העניך קאהן התפלל קב"ש לפני התיבה, שלמה פרל שחרית, ואני מוסף, הר''י בירך ראש חודש בענטשן.
אצל הסעודה בלילה אמר שמעי' דן כמה דיבורים לכבוד הנאספים. בסוף הסעודה הגיע ר' שמעון מרגליות אבד''ק מונקאטש ירושלים ובניו, וגם הגיע חיים שטיין גבאי נאמן להאדמו''ר מ'מונקאטש שליט''א, וחבירו נכד למשפחת ענגל המונקאטשאי.
מנחה התפללו באושפיצין, ביחד עם הבחורים חברי הכולל (של בחורי סטמר). ואח''כ נתפרדו, באושפיצין אכלו חברי הכולל, (בין הצהריים למדנו ביחד). ובצאנז אכלו הדינוב'ע בחורים זמרו המונקאטשע זמירות וגם ניגוני התעוררות, הר''י אמר של''ס תורה ארוך, (לאחר שאמר שלא יאריך..). סיימו יותר משעה אחר הזמן, הר''י עשה הבדלה אחר מעריב, ונפרד מן הציבור. נסע הביתה ביום א' אחר צהריים.
די ראש ישיבה ביי הבדלה ארומגענומען מיט די תלמידים.jpeg
יום ג' פר' נשא
ימי השבועות עברו בהתרוממות ב''ה. אכתוב כל מה שעברה עליי בשבוע שעברה.
ביום ה' שעברה נסעתי עם יואלי גערמאן וזונדל רוטנער לדרום ארה''ק, למצדה, שהוא מקום שבנה הורדוס המלך לשעת חירום, והיה פעסטונג לימי הזעם של אחר חורבן בית שני, שהוחבאו שם אלף אנשים נשים וטף. עד שבאו הרומיים, נטלו גורל והרגו זה את זה, כשבאו הרומיים מצאו אותם בלא רוח חיים. כן תיאר ההיסטוריון יוסיפוס פלאוויס, בספרו יוסיפין.
מקום זה מקום היסטורי מאוד, יש לו ערך גדול אצל ההיסטריונים, עד כדי כך, שנתנוהו על הרשימה של הווארלד העריטעזש. עלינו למעלה על השפיץ בארג בעזרת רכב''ל (קעיבל קאר), הנסיעה היה חוויה נעימה, לראות הנוף של ההר. טיילנו לכמה שעות בין המבנים ההיסטוריים שנבנו כמעט אלפיים שנים מתקופתינו. חזרה גם נסענו עם הרכבל הנסיעה הוכתרה בהצלחה ב''ה.
אור אלטע היסטארישע איבערבלייבענישן פון די צייטן פון הורדוס.jpg
היום טוב התחיל בשב"ק פרשת במדבר, הסעודה בלילה אכלתי אצל הרב משה ברנסדורפר שליט"א גאב"ד היכל הוראה בן הה"צ ר' מאיר זצ"ל בעמח"ס קנה בושם חבר הבד"ץ דעדה"ח. המאכלים היו טעימים, אבל היה חם מאוד במקום, הסעודה נתארכה מאוד, אבל היה מה לראות, קודם היה מוזר אצלי שהרב חילק המאכלים ביחד עם בניו, בבחינת משה עומד ומשמש.
הרב ציווה לבחורים לזמר ניגונים סולו, ואני ביניהם. באמצע הסעודה הלך לחלק יין או יי"ש (לא יודע מהו היה משקה פלאי), לכל מי שנתן, שאל את שמו ושם אמו, וחילק ברכות, אמרתי לו שאני כבר חתן, שאל אותי איזה ישועה אני צריך, ושאל א דירה? אמרתי לו שאני רוצה "צוויי דירות" שאל אותי למה שתים? פארוואס נישט, עניתי, אמר לי קודם איינס! זיי דיר קובע עתים לתורה 2 שעה א טאג! מי שלא רוצה לשתות משקהו לתוך פיו בכפיה. אחר הסעודה הולכים בדלת הקדימה, והוא עמד אצל הדלת ואמרו לו גוט שבת, כדי שכולם יראו את החדר הוראה שלו ששם ישב אביו ופסק שאלות.
בבוקר אכלתי הסעודה בדירתי, שבישל על ידי זלמן ברוך טענענבוים כרגיל. באמצע הסעודה הלכנו לבית ישראל שטיבלאך להתפלל מנחה, כדי לחלק הסעודה כנהוג בשבת ערב יום טוב.
בלילה הלכתי עם אבי כהן להאדמו"ר מטמשוואר ירושלים, ר' יעקב מנחם לייפער, שסיפר לפעם השלישי את הסיפור של זקני שנפל מן המטוס על עץ.
אחר הסעודה הלכתי לדירתו של אשי לפרק זמן, עיינתי בהעתונים קצת. אח"כ הלכנו כולם, אני, אבי, משה לעמל , יואלי אויערבאך, בערל אקער, ויענקל שטיינפעלדער, ל'אלט שטאט ירושלים, הלכנו להפארטש כנגד הכותל, היות שאנו אינם הולכים להכותל משום רעליגיעזע פרינציפן. אמרנו שם תיקן ליל שבועות, אמרתי קצת תהילים בבית המדרש החורבה ברובע היהודי בעיר העתיקה לפני המקווה.
משם הלכתי עם יואלי אויערבאך להמי שילוח, שהוא מעיין שנשמות הצדיקים טובלים שם, כפי כמה מקורות מסומכים. הגם שהוא באמצע שכונת ערביים לא היה בעיה לילך שם, משום שהיה הרבה חיילים ומשטרה, לאחר המקווה שהוא הגדול של כל השנה הלכנו חזרה לדירתינו, לקבל קצת כוחות לכבוד קבלת התורה.
הלכנו בדרך שער שכם (גם בדרך לשם הלכנו בדרך זה), היה אינטערסאנט מאוד לראות אלפי אלפים יהודים מכל חוגים וזרמים, נוהרים באשמורת הבוקר לעבר הכותל, שריד בית מקדשינו, להתפלל שחרית סמוך ונראה למקום שהיה השראת השכינה בזמן בית המקדש, ואפשר גם עתה יש שם קדושה גדולה.
כל הרחובות בדרך שער שכם היה מלא מפה לאוזן, היה לנו לדחוק בין הציבור כדי לילך בדרך חזרה בדרך הפוך משלהם (ראונג וועי), היה שיירות של תלמידי ישיבה שזמרו בהתלהבות. בדרך באמצע המקום היה אפשר ליקח קצת מים כדי לסעוד את הלב, אצל השער ראינו קבוצה רוקדים לכבוד היום ואחד באמצע אוחז ספר תורה בידו הצטרפנו להריקוד לכמה דקות.
אטעטשמענטס
די איינציגסטע בילד וואס איך האב געטראפן פון שבועות.jpg (322.59 KiB) געזען 1124 מאל
הייסט עס ווייסטו שוין ווער עס האט געהארגעט די עלטערן זיידע און די עלטער באבע... למעשה קומט עם א שטיקל הכרת הטוב אז ער האט רחמנות געהאט אויף די זיידע און עם געלאזט לעבן... וואס איז געווען די שאלה פון כלה וחמותה? די באבע האט געטראגן די נאמען פון די שוויגער?
מנחם נחוםהאט געשריבן:↑מיטוואך מארטש 20, 2024 2:47 am
הייסט עס ווייסטו שוין ווער עס האט געהארגעט די עלטערן זיידע און די עלטער באבע... למעשה קומט עם א שטיקל הכרת הטוב אז ער האט רחמנות געהאט אויף די זיידע און עם געלאזט לעבן... וואס איז געווען די שאלה פון כלה וחמותה? די באבע האט געטראגן די נאמען פון די שוויגער?
מנחם נחוםהאט געשריבן:↑מיטוואך מארטש 20, 2024 2:47 am
הייסט עס ווייסטו שוין ווער עס האט געהארגעט די עלטערן זיידע און די עלטער באבע... למעשה קומט עם א שטיקל הכרת הטוב אז ער האט רחמנות געהאט אויף די זיידע און עם געלאזט לעבן... וואס איז געווען די שאלה פון כלה וחמותה? די באבע האט געטראגן די נאמען פון די שוויגער?
מיין באבע האט געהאט צוויי נעמען, איינס פון די צוויי איז געווען אזוי ווי איר שוויגער, סאיז מסתבר אז פאר די שידוך איז עס געווען א שאלה, אבער סאיז נישט מסתבר אז מיין זיידע האט געפרעגט זיין זיידע.
הרב ציווה לבחורים לזמר ניגונים סולו, ואני ביניהם. באמצע הסעודה הלך לחלק יין או יי"ש (לא יודע מהו היה משקה פלאי), לכל מי שנתן, שאל את שמו ושם אמו, וחילק ברכות, אמרתי לו שאני כבר חתן, שאל אותי איזה ישועה אני צריך,ושאל א דירה? אמרתי לו שאני רוצה "צוויי דירות" שאל אותי למה שתים? פארוואס נישט, עניתי, אמר לי קודם איינס!זיי דיר קובע עתים לתורה 2 שעה א טאג! מי שלא רוצה לשתות משקהו לתוך פיו בכפיה. אחר הסעודה הולכים בדלת הקדימה, והוא עמד אצל הדלת ואמרו לו גוט שבת, כדי שכולם יראו את החדר הוראה שלו ששם ישב אביו ופסק שאלות.
בלילה הלכתי עם אבי כהן להאדמו"ר מטמשוואר ירושלים, ר' יעקב מנחם לייפער, שסיפר לפעם השלישי את הסיפור של זקני שנפל מן המטוס על עץ, לכבוד ההקפדה של זקנו מ'טמשוואר בשאלה של כלה וחמותה, (שאבי שליט"א אינו מאמין כל כך בהסיפור שלו).
משם הלכתי עם יואלי אויערבאך להמי שילוח, שהוא מעיין שנשמות הצדיקים טובלים שם, כפי כמה מקורות מסומכים. הגם שהוא באמצע שכונת ערביים לא היה בעיה לילך שם, משום שהיה הרבה חיילים ומשטרה, לאחר המקווה שהוא הגדול של כל השנה הלכנו חזרה לדירתינו, לקבל קצת כוחות לכבוד קבלת התורה.
עיין בתגובת@הארזים
---
יישר כח
זייער זאפטיג!
לכאורה האט געשריבן: פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
סמוך לדירתי ראיתי את הרב יעקב מאיר שכטר, הולך להתפלל ותיקין, כדרכם של חסידי ברסלב, ראיתי איך שמיישבים אותו ברעדער בענקל. והלכתי לישן לכמה שעות לאחר קריאת שמע של שחרית.
בבוקר קמתי והלכתי למקווה ביואל, והלכתי להתפלל בבית מדרש עונג שבת ויו''ט, השייך לאפרים שטרן, הוא בעצמו אינו מתפלל שם, מניין הוא לבחורי חו''ל. לאחר התפילה היה קידוש גדול עם מאכלי חלב כנהוג בכל תפוצות ישראל. משם הלכתי לביתו של ש''ב שלום חנניה טענענבוים בן דו''ז ר ..., אכלתי שם עוד הפעם סעודה חלבית. היה שם עשרה בחורים ביניהם אני, ונכדי ר' ..., וגם קרוביו של ר' שלום חנניה מצד אשתו. אח''כ אכלנו סעודה בשרית לכבוד היום.
אחר הסעודה התחלתי לילך הביתה, בדרך על רחוב בר אילן, ראיתי שמאות חסידי גור עם הספודיקעס נוהרים לעבר בית מדרשם, הלכתי עמהם, הגעתי לשם, נכנסתי, ראיתי האדמו''ר על האויבן אן, בגור יש מנהג להאדמו''ר בשבועות למזוג יין לכל החסידים, אבל היות שיש שם ציבור ענק, אי אפשר למזוג כל כך יין, מוזגין אלא כמה מאות כוסות, ומחלקין אותו להציבור. ראיתי על שלחן האדמו''ר כמאה או יותר בקבוקים יין, וראיתי האדמו''ר מוזג הכוסות, עוד כוס, ועוד כוס, לזמן ארוך ולא הגיע לחצי מהיין שהיה לפניו, לא היה לי כל כך נערוון להישאר שם.
הלכתי לקומה השניה, להגלריה, לראות הציבור מלמעלה, היה מחזה הוד לראות הציבור, הכול בלי ספודיקעס וכובעים, אלפי אלפים יהודים יושבים מסודר עם סדר נפלא, נראה כמו גלים של פנימער, הלכתי הביתה לאחר כעשרים דקות, גם מצאתי שמה את שבח קין.
בלילה הלכתי לבניין בית ישעי' של ישיבת מיר, לקומה מינוס 2, היה שמה סעודה הנערכת על ידי הראש חבורה איטשע מאיר שטרנבוך, היה שם הרבה דרשות, הראש חבורה אמר וויצן. לא היה שם מאכלים טעימים, אבל לא הייתי רעב היות שזה היה כבר הסעודה החמישה של היו''ט.
בבוקר התפללתי בהיכל הכולל צאנז, סמוך לאושפיצין, היה תפילה מהירה, פחות משעתיים, יוסף פריעדמאן התפלל שחרית לפני העמוד, לא אמרו יוצר, ואני התפללתי מוסף לפני התיבה. אחר כך היה קידוש של מאכלי חלב הנאפה על ידי זלמן ברוך טענענבוים, כנהוג בחצה"ק מונקאטש ועוד מקומות לעשות סעודה חלבית גם ביום טוב שני של גליות. משם הלכתי לבית מדרש יואל לראות מה קרה שמה, ראיתי מנין גדול של כמה מאות בחורי חו''ל מתפללין.
ווערט געזעהן זלמן ברוך נאפה זיין די מאכלי חלב, מערקט די אייער צעטל אויף די פריזשידער אזוי האט מען געהאלטן חשבון וויפיל אייער מ'האט גענוצט פאר יעדע קעסטל אנגעפילט האט מען געדארפט צאלן א שקל אין די קאסע.jpg (142.96 KiB) געזען 827 מאל
משם הלכתי לביתו של ש''ב סיני ט''ב הסעודה היה מטעים מאוד, היה טעם אמריקאי באמת היה גם ערב לישב שמה, והיה שיחה נעימה, היה שם המיועדים להיות קרובים שלי .... בן ....... ו.... בן ר ......, היה שם גם מרדכי יהושע טענענבוים אחיו של סיני, ומשה לעמל אברמוביץ, ואבי כהן, ועוד הרבה, כעשרים בחורים בערך, ר' סיני היה שמח מאוד מזה.
אח''כ הלכנו כולם ביחד לבית מדרש הר צבי, להתפלל מנחה. לאחר הפסקה קטנה בדירתי, הלכתי לדירתו של אבי כהן, והלכנו ביחד לעבר עיר העתיקה ירושלים, לקברו של דוד המלך ע''ה, שהיארצייט שלו חל בשבועות, אמרתי שם כמה פרקים תהילים, (תיקון הכללי המקובל אצלנו במשפחה). ראיתי שמה האדמו''ר מ'קופישניץ (לבית רוזין ואפטה), ישבתי בתוך חדר צדדי שהיה שם קומזיץ קטן.
משם הלכתי אני, ומשה לעמל, ובערל אקער, להמרפסת של ישיבת אש התורה, לראות הכותל המערבי, שריד בית מקדשינו, ישבנו לזמן ארוך, ראינו שהרב ברלנד נמצא אצל הכותל, אותו לא ראינו, אבל ראינו הבלגן סביבו, ראינו האיך בדרך היציאה, כשנסע עם רכבו, ורכב אחד עמד בדרך, לא היססו אנשיו, ודחקוהו הצידה, כאילו נעשה מפלסטיק. שמעתי הבדלה מאחד מתלמידי אש התורה. התפללתי מעריב בהשטיבלאך בית ישראל, והלכתי הביתה שמח וטוב לב.
מוצאי שבועות במרפסת ישיבת אש התורה.jpeg (310.32 KiB) געזען 660 מאל
די אויסקוק פונעם פארטש.jpeg (272.01 KiB) געזען 660 מאל
דבר חשוב שכחתי לכתוב לפני יו''ט, שקבלתי מתנה חשובה מאת מחותני שליט''א ש''ס וטור שלחן ערוך (שלח סערטיפיקאט), וגם קבלתי פה באה''ק טשיז קעיק מאת המחותנים, צלצלתי למחותני ערב יו''ט לומר שכח, וגם אמרתי לו תורה, קרעפל פשעטל, ממה שראיתי בהספר טיב לבב, מהה''ק מסטמר. גם צלצלתי לר' ..... אביו של מחותני והוא שאל אותי על נכדיו הגרים פה באה''ק. משה לעמל ואבי כהן ויואלי אויערבאך באו מוצאי יו''ט לטעום מהטשיז קעיק שקבלתי ממחותני. יה''ר שההשפעות של היו''ט לא יפריח מאתנו אלא ישאר בלבנו עד ביאת הגואל אמן.
יום ג' בהעלותך
אתמול בלילה הגיע הבשורה המרנינה מעיר הבירה לונדון, שהבחור החשוב מדיירי דירתינו, בנש''ק, זונדל רוטנער, נתחתן בשעטו''מ לבת הרב ....., היה לנו שמחה רבה מזה, בפרט שהוא החתן השלישי בזמן הזה, אני הייתי הראשון, שבוע אח''כ מנחם גולדמן, ועתה זונדל. ה' יעזור שיתרבו עודו ועוד שמחות.
פייערדיגע קבלת פנים אנגעגרייט פארן חתן ווען ער איז צוריק געקומען אין דירה.jpeg (395.25 KiB) געזען 660 מאל
ביום ה' שעבר הלכתי לשמחת חתן פארטי -מנהג חדש של בחורי חו''ל הלומדים באר''י, לפני שנוסעים הביתה לשמחת החתונה שלהם- בבית מדרש בית וועד דחסידי מחנובקה בעלזא, לכבוד החתן יהואש אלימלך שטיין מלונדון, פגשתי שמה את ר' שלום ליפמאן ואחיו בני ר' יוסל ליפמאן ( גיסו של מחותני נ''י) ושוחחתי עמהם לכמה דקות ור' שלום קרא אותי לסעוד הסעודה של שבת בלילה אצלו ועניתי בחיוב.
שבת בלילה אחר התפילה (שהתפללתי לפני התיבה במא"ש שטיבלאך), הלכתי להישיבה חוסן ישועה, ישיבה השוכן בהבניין שלנו תרמב 1, וישבתי לשוחח עם זונדל רוטנער אודות השידוך שלו המתקרב ובא. והלכנו בערך שני שעות אחר הזמן של ר"ת, לביתו של ר' שלום, היות שהוא מתפלל אצל הכותל הוא אוכל כה מאוחר.
אכלנו הסעודה אצלו, ראיתי שנראה שהוא מן היושבים שבבעלזא בגליציה לפני המלחמה, זונדל אמר לי שכנראה כשהרה''ק מסטמר כתב שנשתכח דרך הבעש''ט, לא ידע שיש אברך כשלום ליפמאן..
בבוקר אכלתי אצל אפרים שטרן עם יואלי גערמאן, של''ס אכלתי בבית מדרש אושפיצין ביחד עם כל חברי הכולל ערב דחסידי סטמר בני חו''ל.
ביום ה' שעבר הלכנו כמה בחורים לטייל, אני, מרדכי יהושע טענענבוים, אבי, משה לעמל, בערל אקער, מנחם דאמב, ויואלי אויערבאך, הם לא ידעו לאן הם רוצים לילך, ישבנו על הרכבת ונסענו עד התחנה האחרונה, הגענו לשכונת פסגת זאב, קודם הלכנו לבקר אצל הבניין הנראה כמו 770, הבית חב''ד של השכונה, השליח שמח לראות את האורחים, והדליק את מראות הקודש, ושוחחנו עמו. אח''כ הלכנו לטייל בגנים, שיחקנו בכמה פארקים, היינו אצל זשים בחוץ, אח''כ הלכנו לקניון לקנות שתיה, נסענו בעסקעלעיטאר... ונסענו הביתה.
די חברה אינעם זשים....jpg (257.76 KiB) געזען 420 מאל
