סילוף. איך האב עס געהערט בשם דער בית-שמש-ספינקע'ר רבי אנדערש. אז ווי נאר ר' יודעל'ע האט פארציילט פאר רא"מ אויף די שאלה פון דער חזון איש. האט איהם רא"מ אריינגעהאקט מיט א שארפקייט בזה"ל: און דו ווייסט יא?! פארוואס שרייבט מען מעשיות פאלטש? ווייל ס'איז נישט פאליטיקל קארעקט?!
בייגעלייגט א שטיקל פון ספר "מדרכי אהרן" על נישואין וואס וועט געשריבן על פי בנו כ"ק אדמו"ר מספינקא בית שמש שליט"א דא ווערט די מעשה פארציילט מיט די פילע שארפקייט.
אטעטשמענטס
צילום מסך 2024-05-05 193240.png (79.81 KiB) געזען 1187 מאל
מען האט געווארט ככלות י"ב חודש, ווייל אין בעלזא האט מען נישט געלייגט קיין מציבה קיין איין טאג פאר כלות י"ב חודש און י"ב חודש איז געווען פרייטאג ער"ח, לייגט מען נישט א מציבה וכן יום א' ראש חודש האט מען געלייגט דעם ערשטן טאג וואס מען קען, היום יום ב' ב' תמוז
ייחוס זוכערהאט געשריבן:↑מאנטאג יולי 15, 2024 10:22 am
ביים רב זכרונו לברכה אליין, איז די הקמת מציבה געווען כ' אב תשי"ח, א טאג פאר די ערשטע יאהרצייט, אזויווי כ'אב שוין געשריבן כנ"ל.
אולי יש הבדל בין 'ככלות השנה' לבין 'י"ב חודש'?
עכ"פ זאת וודאי, שמורינו זצ"ל הורה כן לאחרים, וע"כ אצלו נהגו כפי הוראתו (אשר קיבל מרבו מבעלזא זיע"א) ומה שעשו על ציון הרה"ק זיע"א אינו ראיה, כי כבר לא היה בין החיים, וגם אחיו מבולגעריי לא היה בחיים, ויש לברר מי הכריע לעשות כן.
רוצה לדעתהאט געשריבן:↑מיטוואך יולי 17, 2024 6:24 pm
ייחוס זוכערהאט געשריבן:↑מאנטאג יולי 15, 2024 10:22 am
ביים רב זכרונו לברכה אליין, איז די הקמת מציבה געווען כ' אב תשי"ח, א טאג פאר די ערשטע יאהרצייט, אזויווי כ'אב שוין געשריבן כנ"ל.
אולי יש הבדל בין 'ככלות השנה' לבין 'י"ב חודש'?
עכ"פ זאת וודאי, שמורינו זצ"ל הורה כן לאחרים, וע"כ אצלו נהגו כפי הוראתו (אשר קיבל מרבו מבעלזא זיע"א) ומה שעשו על ציון הרה"ק זיע"א אינו ראיה, כי כבר לא היה בין החיים, וגם אחיו מבולגעריי לא היה בחיים, ויש לברר מי הכריע לעשות כן.
נ.ב. יש בבעלזא הרבה חולקים על הכרעת מורינו זצ"ל.
אינטרעסאנט צו מ'ווייסט ווען ס'איז טאקע געווען די הקמת מצבה ביים בילגורייער רב זצ"ל. (די ערשטע יארצייט איז געווען אויף א זונטאג).
אוראייניקלהאט געשריבן:↑דאנערשטאג יולי 18, 2024 2:14 pm
רוצה לדעתהאט געשריבן:↑מיטוואך יולי 17, 2024 6:24 pm
ייחוס זוכערהאט געשריבן:↑מאנטאג יולי 15, 2024 10:22 am
ביים רב זכרונו לברכה אליין, איז די הקמת מציבה געווען כ' אב תשי"ח, א טאג פאר די ערשטע יאהרצייט, אזויווי כ'אב שוין געשריבן כנ"ל.
אולי יש הבדל בין 'ככלות השנה' לבין 'י"ב חודש'?
עכ"פ זאת וודאי, שמורינו זצ"ל הורה כן לאחרים, וע"כ אצלו נהגו כפי הוראתו (אשר קיבל מרבו מבעלזא זיע"א) ומה שעשו על ציון הרה"ק זיע"א אינו ראיה, כי כבר לא היה בין החיים, וגם אחיו מבולגעריי לא היה בחיים, ויש לברר מי הכריע לעשות כן.
נ.ב. יש בבעלזא הרבה חולקים על הכרעת מורינו זצ"ל.
אינטרעסאנט צו מ'ווייסט ווען ס'איז טאקע געווען די הקמת מצבה ביים בילגורייער רב זצ"ל. (די ערשטע יארצייט איז געווען אויף א זונטאג).
כך שמעתי מבנו הצעיר כ"ק אדמו"ר מספינקא בי"ש שליט"א, שאביו מורינו זצ"ל אמר לו כמה פעמים
ייחוס זוכערהאט געשריבן:↑דאנערשטאג יולי 18, 2024 10:23 am
לדעתי נישט גוט ארויסגעברענגט אויפן מציבה זיין עבודת ה', יר"ש, חסידישקייט מיט מסירת נפש, זייענדיג די לעצטע שריד פון די פריערדיגע דור. און בכלל אביסל בטלניש די גאנצע אויסשטעל.
גראדע בין איך איינשטימיג מיט דיר
נאר זעהט אויס אז פון גרויס פחד נישט צו מגזים זיין, האט מען איינגעהאלטן, און שטארק מקצר געווען.
אכתוב בזה מעבודת הכנת הדגים לשב"ק בצילו של הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל(נכתבה שנה שעברה - תשפ"ג)
בבואני לכתוב על עבודת הכנת הדגים בצילו של הגה"צ רא"מ זצ"ל, אקדים אשר יכול להיות שאי אלו פרטים נשתנו מזמן לזמן, או שטעיתי בזכרוני.
ביום חמישי בשעה 11 לפני הצהריים הגעתי לבית הגה"צ רא"מ זצ"ל יחד עם חבירי, מיד בהגיעני ראיתי את רא"מ עומד דרוך ומוכן וממתין לבוא הדגים, מיד שאלני רא"מ מה אני רוצה, וכשעניתי שברצוני לראות את עבודת הכנת הדגים, לא מצאה הרעיון חן בעיניו, ונענה וואס איז דא צו זעין, אמנם אחר דין ודברים הסכים שנעמוד בצד, ושלא נפריע לו.
רא"מ עמד תפוס ברעיוניו, כשעל השיש כבר עמדו מוכן כלי הדגים, שבו הי' מכין את הדגים לכבוד שבת קודש, הכלים כללו בקבוק זכוכית כדי לחבוט בדג ולהרגו, וכן ברזל עם חודים כדי להוריד את הקשקשים מהדג, וסכין, וכיו"ב. ועל השלחן עמד מוכן צלחת ומגש עליו הניח אח"כ את הדגים, ובצד הי' כלי עתיק בו הי' מונח מלח גס כדי למלוח את הדג, כדאיתא בגמ' רבה מלח שיבוטא, כמובן שלא הדליק את האור במטבח, שהרי עוד היום גדול ונכנס אור מהחלונות.
אחר כמה דקות הגיע ר' אלימלך צוויבל שהתמסר אליו ביותר בהרבה דברים וביניהם הביא מדי שבוע דגים חיים מהבריכות, [מעת החוק שאסור למכור דגים חיים בחנויות פרטיים, דאגו להביא לו מהבריכה דגים חיים], הדגים היו דגי קרפיון, ומיד הכניסם ר' אלימלך לכיור במטבח, כאשר דגים עדיין מקפצים בשארית חייהם כשנשמתם באפם, ורא"מ שאלו כמה שאלות והודה לו.
[שמעתי מידידי שהלך איתו בשנים עברו לשוק מחנה יהודה ביום שישי בבוקר לחנות לקנות דגים, ולרא"מ הי' חנות קבועה שם הי' קונה את הדגים החיים, המוכר מכר לו כמה דגים, ורא"מ למי שיודע אמר לו כמה דברי צחות, {כידוע שלאנשים שאין להם זיקה גדולה לתורה ויר"ש, הי' רא"מ מדבר עימם ברוגע ובדרך צחות...}, המוכר ארז לו את הדגים ורא"מ יצא מהחנות עם הדגים ביד, על הדרך קיפצו הדגים בתוך השקית, כי כמובן הם היו דגים חיים, ובאמצע רחוב יפו נקרעה אחת השקיות ודג קיפץ החוצה על המדרכה, ורא"מ תפס מיד את הדג בשתי ידיו, ורץ אל עבר החנות, ואמר לו בתרעומת מדוע נתן לו שקית חלשה ולא ארזו לו טוב...].
רא"מ לבש את הבעקיטשע המיוחד להכנת הדגים, שהיה תלוי מעבר לדלת הכניסה לבית, וניגש לכיור והוציא דג אחד וניגש לחלון לבדוק שאכן יש בו סימני טהרה סנפיר וקשקשת, והדג עדיין מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות, אך רא"מ המנוסה בכגון דא, לא נתן לו לחמוק מידיו.
אחר כך הניח את הדג על השיש ונטל את בקבוק הזכוכית וחבט מעל המח של הדג, וכאשר הבחין שהדג מפסיק לפרפר, נטלו בידיו, וביד שמאלו תפסו צמוד לגופו, כאשר מכניס את האגודל לאוזן הדג כדי שלא ישמט, וכל הדג הי' מונח על זרועו צמוד לגופו, ונטל בידו הימנית את הברזל להורדת הקשקשים והתחיל לקרצף את עור הדג, ומהר מאוד סיים, [לדגי קרפיון אין הרבה קשקשים, והקשקשים גדולים, כך שזה ירד בקלות], ובדק לאור החלון עם ירדו כל הקשקשים.
והניח את הדג על השיש, ובתחלה חתך את הסנפירים, אחר התחיל לחתוך מהראש וחתך את הראש, והוציא את קרבי הדג, ואת הביצים והחלב הניח בצד ושאר הקרביים זרק לאשפה, ופרס כמה פרוסות מהדג, ואת הזנב השאיר שלם [ממנו היה מכין את הגעפילטע פיש].
תחלה הניח על הצלחת את הדגים שרא"מ היה אוכל, והניח את הראש בראש הצלחת, ותחתיו שני פרוסות מהדג, ואת השאר הניח על המגש, לאח"מ בזק מלח על הדגים, ופנה להכין את שאר הדגים, וכמעשהו בראשונה כך מעשהו בשני' ובשלישית, באחד הדגים בשעה שקירצף את הדג הדג עדיין פרפר עוד נשמתו באפו, אך רא"מ לא התפעל מזה והמשיך, והי' נראה כאילו רא"מ תמה על העזתו של הדג לפרפר בידו, ואין מניחו להכינו לכבוד שבת קודש. [אוסיף שלפי ידיעתי (?!) פירפור הדג אינה מחיותו, רק מהנערווין {-עצבים בלע"ז} כך שאין בזה צער בעלי חיים].
במשך כל עת הכנת הדגים היה רא"מ מרוכז ביותר בהכנת הדגים, כאשר מחשבתו ורעיוניו לא איתנו כלל...
אחר שסיים להכין את הדגים, הכניסם למקרר, כאשר את הגעפילטע פיש היה הכין למחרתו ביום שישי, הכנת הדגים ערכה כמעט שעתיים, ובסיומו שאלתי אם אוכל לחזור למחרתו לחזות בעבודת הכנת הגעפילטע פיש, אך רא"מ לא הירשה לי.
ועל פי השמועה שמעתי שרא"מ היה מפשיט את העור מהזנבות, וחותך בסכין את בשר הדג מהעצמות, וטחן את הבשר יחד עם עוד כמה מצרכים הנצרכים לזה, ואת הדג הטחון היה מכניס לתוך העור שהפשיט מהזנב, וזה הי' גליל דג עטוף בעור, ואחר הבישול חתך מזה פרוסות.
בעלזא חסידהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 3:48 am
לרגל היארצייט אתמול - ערב ראש חודש אב:
אכתוב בזה מעבודת הכנת הדגים לשב"ק בצילו של הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל(נכתבה שנה שעברה - תשפ"ג)
בבואני לכתוב על עבודת הכנת הדגים בצילו של הגה"צ רא"מ זצ"ל, אקדים אשר יכול להיות שאי אלו פרטים נשתנו מזמן לזמן, או שטעיתי בזכרוני.
ביום חמישי בשעה 11 לפני הצהריים הגעתי לבית הגה"צ רא"מ זצ"ל יחד עם חבירי, מיד בהגיעני ראיתי את רא"מ עומד דרוך ומוכן וממתין לבוא הדגים, מיד שאלני רא"מ מה אני רוצה, וכשעניתי שברצוני לראות את עבודת הכנת הדגים, לא מצאה הרעיון חן בעיניו, ונענה וואס איז דא צו זעין, אמנם אחר דין ודברים הסכים שנעמוד בצד, ושלא נפריע לו.
רא"מ עמד תפוס ברעיוניו, כשעל השיש כבר עמדו מוכן כלי הדגים, שבו הי' מכין את הדגים לכבוד שבת קודש, הכלים כללו בקבוק זכוכית כדי לחבוט בדג ולהרגו, וכן ברזל עם חודים כדי להוריד את הקשקשים מהדג, וסכין, וכיו"ב. ועל השלחן עמד מוכן צלחת ומגש עליו הניח אח"כ את הדגים, ובצד הי' כלי עתיק בו הי' מונח מלח גס כדי למלוח את הדג, כדאיתא בגמ' רבה מלח שיבוטא, כמובן שלא הדליק את האור במטבח, שהרי עוד היום גדול ונכנס אור מהחלונות.
אחר כמה דקות הגיע ר' אלימלך צוויבל שהתמסר אליו ביותר בהרבה דברים וביניהם הביא מדי שבוע דגים חיים מהבריכות, [מעת החוק שאסור למכור דגים חיים בחנויות פרטיים, דאגו להביא לו מהבריכה דגים חיים], הדגים היו דגי קרפיון, ומיד הכניסם ר' אלימלך לכיור במטבח, כאשר דגים עדיין מקפצים בשארית חייהם כשנשמתם באפם, ורא"מ שאלו כמה שאלות והודה לו.
[שמעתי מידידי שהלך איתו בשנים עברו לשוק מחנה יהודה ביום שישי בבוקר לחנות לקנות דגים, ולרא"מ הי' חנות קבועה שם הי' קונה את הדגים החיים, המוכר מכר לו כמה דגים, ורא"מ למי שיודע אמר לו כמה דברי צחות, {כידוע שלאנשים שאין להם זיקה גדולה לתורה ויר"ש, הי' רא"מ מדבר עימם ברוגע ובדרך צחות...}, המוכר ארז לו את הדגים ורא"מ יצא מהחנות עם הדגים ביד, על הדרך קיפצו הדגים בתוך השקית, כי כמובן הם היו דגים חיים, ובאמצע רחוב יפו נקרעה אחת השקיות ודג קיפץ החוצה על המדרכה, ורא"מ תפס מיד את הדג בשתי ידיו, ורץ אל עבר החנות, ואמר לו בתרעומת מדוע נתן לו שקית חלשה ולא ארזו לו טוב...].
רא"מ לבש את הבעקיטשע המיוחד להכנת הדגים, שהיה תלוי מעבר לדלת הכניסה לבית, וניגש לכיור והוציא דג אחד וניגש לחלון לבדוק שאכן יש בו סימני טהרה סנפיר וקשקשת, והדג עדיין מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות, אך רא"מ המנוסה בכגון דא, לא נתן לו לחמוק מידיו.
אחר כך הניח את הדג על השיש ונטל את בקבוק הזכוכית וחבט מעל המח של הדג, וכאשר הבחין שהדג מפסיק לפרפר, נטלו בידיו, וביד שמאלו תפסו צמוד לגופו, כאשר מכניס את האגודל לאוזן הדג כדי שלא ישמט, וכל הדג הי' מונח על זרועו צמוד לגופו, ונטל בידו הימנית את הברזל להורדת הקשקשים והתחיל לקרצף את עור הדג, ומהר מאוד סיים, [לדגי קרפיון אין הרבה קשקשים, והקשקשים גדולים, כך שזה ירד בקלות], ובדק לאור החלון עם ירדו כל הקשקשים.
והניח את הדג על השיש, ובתחלה חתך את הסנפירים, אחר התחיל לחתוך מהראש וחתך את הראש, והוציא את קרבי הדג, ואת הביצים והחלב הניח בצד ושאר הקרביים זרק לאשפה, ופרס כמה פרוסות מהדג, ואת הזנב השאיר שלם [ממנו היה מכין את הגעפילטע פיש].
תחלה הניח על הצלחת את הדגים שרא"מ היה אוכל, והניח את הראש בראש הצלחת, ותחתיו שני פרוסות מהדג, ואת השאר הניח על המגש, לאח"מ בזק מלח על הדגים, ופנה להכין את שאר הדגים, וכמעשהו בראשונה כך מעשהו בשני' ובשלישית, באחד הדגים בשעה שקירצף את הדג הדג עדיין פרפר עוד נשמתו באפו, אך רא"מ לא התפעל מזה והמשיך, והי' נראה כאילו רא"מ תמה על העזתו של הדג לפרפר בידו, ואין מניחו להכינו לכבוד שבת קודש. [אוסיף שלפי ידיעתי (?!) פירפור הדג אינה מחיותו, רק מהנערווין {-עצבים בלע"ז} כך שאין בזה צער בעלי חיים].
במשך כל עת הכנת הדגים היה רא"מ מרוכז ביותר בהכנת הדגים, כאשר מחשבתו ורעיוניו לא איתנו כלל...
אחר שסיים להכין את הדגים, הכניסם למקרר, כאשר את הגעפילטע פיש היה הכין למחרתו ביום שישי, הכנת הדגים ערכה כמעט שעתיים, ובסיומו שאלתי אם אוכל לחזור למחרתו לחזות בעבודת הכנת הגעפילטע פיש, אך רא"מ לא הירשה לי.
ועל פי השמועה שמעתי שרא"מ היה מפשיט את העור מהזנבות, וחותך בסכין את בשר הדג מהעצמות, וטחן את הבשר יחד עם עוד כמה מצרכים הנצרכים לזה, ואת הדג הטחון היה מכניס לתוך העור שהפשיט מהזנב, וזה הי' גליל דג עטוף בעור, ואחר הבישול חתך מזה פרוסות.
אינטרעסאנט... גם אני חזיתי איש מהיר... בעת שאני הייתי, לא הרג את הדג עם שום כלי, אלא הוציא את האימרים וכ' והדג מת מעצמו. הגעפילטע פיש הטחון היה מכניס בתווך של הפרוסות ובישלם ביחד. אכן, רבי אלימלך צוויבל זכור לטוב
רא"מ מסר בידי כמה פרטים והוראות על הכנת הדגים פעם, גם ביקש ממני שאקנה לו באמריקה ווייסע פעפער...
כמה תמונות שצילמתי מאותו מעמד מצורפים
אטעטשמענטס
די כלי מיט די דיקקע זאלץ, מיט די קרביים וכו' (לעבערליך)
חבצלת השרוןהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 4:36 am
בעלזא חסידהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 3:48 am
לרגל היארצייט אתמול - ערב ראש חודש אב:
אכתוב בזה מעבודת הכנת הדגים לשב"ק בצילו של הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל(נכתבה שנה שעברה - תשפ"ג)
אינטרעסאנט... גם אני חזיתי איש מהיר... בעת שאני הייתי, לא הרג את הדג עם שום כלי, אלא הוציא את האימרים וכ' והדג מת מעצמו. הגעפילטע פיש הטחון היה מכניס בתווך של הפרוסות ובישלם ביחד. אכן, רבי אלימלך צוויבל זכור לטוב
רא"מ מסר בידי כמה פרטים והוראות על הכנת הדגים פעם, גם ביקש ממני שאקנה לו באמריקה ווייסע פעפער...
כמה תמונות שצילמתי מאותו מעמד מצורפים
ייש"כ. כבר ציינתי בתחילת דברי ...אקדים אשר יכול להיות שאי אלו פרטיםנשתנו מזמן לזמן, או שטעיתי בזכרוני. מה שכתבתי הוא מה שאני ראיתי...[הייתי בסביבות שנת תשע"ה] חזית איש מהיר כוונתך להגה"צ ר' אהרן מרדכי זצ"ל או להבחל"ח לר' אלימלך צוויבל, אשר הכינו בשנים האחרונות כאשר כבר לא היה כחו במתניו.
בעלזא חסידהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 5:16 am
חבצלת השרוןהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 4:36 am
בעלזא חסידהאט געשריבן:↑מאנטאג אוגוסט 05, 2024 3:48 am
לרגל היארצייט אתמול - ערב ראש חודש אב:
אכתוב בזה מעבודת הכנת הדגים לשב"ק בצילו של הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל(נכתבה שנה שעברה - תשפ"ג)
אינטרעסאנט... גם אני חזיתי איש מהיר... בעת שאני הייתי, לא הרג את הדג עם שום כלי, אלא הוציא את האימרים וכ' והדג מת מעצמו. הגעפילטע פיש הטחון היה מכניס בתווך של הפרוסות ובישלם ביחד. אכן, רבי אלימלך צוויבל זכור לטוב
רא"מ מסר בידי כמה פרטים והוראות על הכנת הדגים פעם, גם ביקש ממני שאקנה לו באמריקה ווייסע פעפער...
כמה תמונות שצילמתי מאותו מעמד מצורפים
ייש"כ. כבר ציינתי בתחילת דברי ...אקדים אשר יכול להיות שאי אלו פרטיםנשתנו מזמן לזמן, או שטעיתי בזכרוני. מה שכתבתי הוא מה שאני ראיתי...[הייתי בסביבות שנת תשע"ה] חזית איש מהיר כוונתך להגה"צ ר' אהרן מרדכי זצ"ל או להבחל"ח לר' אלימלך צוויבל, אשר הכינו בשנים האחרונות כאשר כבר לא היה כחו במתניו.
