עובר ושב
האט געשריבן: ↑
דאנערשטאג סעפטעמבער 07, 2023 10:36 am
עובר ושב
האט געשריבן: ↑
מיטוואך אוגוסט 30, 2023 9:57 am
בבא מציעא נ״ט א
אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב (ויקרא כה, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה
ביאור שטיינזלץ
א ועוד בהלכות אונאה, אמר רב חננא בריה [בנו] של רב אידי: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה, יז) לשון זו, "עמיתו", משמעה עם שאתו, עם שאתך בתורה ובמצוות, אל תוניהו אדם השומר תורה ומצוותיה אל תצער אותו. אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו ואל תצער אותה, שמתוך שדמעתה מצויה והיא בוכה מיד, אונאתה (עונש על אונאתה) קרובה.
רש"י
באונאת אשתו - באונאת דברים לצערה:
אונאתה קרובה - לבא פורענות אונאתה ממהר לבא:
שיטה מקובצת
עם שאתך בתורה ובמצות. כלומר או במצות אף על פי שאינו חכם אל תונהו כיון דמבני ישראל הוא. רבינו יהונתן ז"ל. והריטב"א פירש עם שאתך אל תונה פירוש אשתך. עד כאן.
כתובות ס״ב ב
כִּי הָא דְּרַב רְחוּמִי הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּמָחוֹזָא, הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ כֹּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי. יוֹמָא חַד מְשַׁכְתֵּיהּ שְׁמַעְתָּא. הֲוָה מְסַכְּיָא דְּבֵיתְהוּ: הַשְׁתָּא אָתֵי, הַשְׁתָּא אָתֵי. לָא אֲתָא. חֲלַשׁ דַּעְתַּהּ, אַחִית דִּמְעֲתָא מֵעֵינַהּ. הֲוָה יָתֵיב בְּאִיגָּרָא, אִפְּחִית אִיגָּרָא מִתּוּתֵיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ.
כי הא [כמו מעשה זה] שרב רחומי הוה שכיח קמיה [היה מצוי לפני] רבא בעיר מחוזא, הוה [היה] רגיל דהוה אתי לביתיה [שהיה בא לביתו] כל מעלי יומא דכיפורי [ערב יום כיפור]. יומא חד משכתיה שמעתא [יום אחד משכה אותו הסוגיה] ונשאר במקום, ולא בא. הוה מסכיא דביתהו [היתה מצפה אשתו] באותו יום ואמרה בלבה: השתא אתי, השתא אתי [עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא], ולבסוף לא אתא [בא], שהרי נמשך בלימודו ונשאר בבית המדרש. חלש [חלשה] דעתה, הצטערה, אחית דמעתא [והורידה דמעה] מעינה. באותה שעה הוה יתיב באיגרא [היה יושב רב רחומי על גג], אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה [נפחת הגג מתחתיו ונחה נפשו, נפטר]. ללמד כמה צריך אדם להיזהר שלא לצער את אשתו ואפילו שלא בכוונה.
כתובות ס״ב ב
יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב בְּבֵי רַב, וְכׇל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ, וְכִי הֲוָה אָתֵי, הֲוָה קָא חָזֵי קַמֵּיהּ עַמּוּדָא דְנוּרָא. יוֹמָא חַד מְשַׁכְתֵּיהּ שְׁמַעְתָּא. כֵּיוָן דְּלָא חָזֵי הָהוּא סִימָנָא, אֲמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי: כְּפוּ מִטָּתוֹ, שֶׁאִילְמָלֵי יְהוּדָה קַיָּים לֹא בִּיטֵּל עוֹנָתוֹ. הֲוַאי כִּ״שְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט״, וְנָח נַפְשֵׁיהּ.
כי הא [כמו מעשה זה] שרב רחומי הוה שכיח קמיה [היה מצוי לפני] רבא בעיר מחוזא, הוה [היה] רגיל דהוה אתי לביתיה [שהיה בא לביתו] כל מעלי יומא דכיפורי [ערב יום כיפור]. יומא חד משכתיה שמעתא [יום אחד משכה אותו הסוגיה] ונשאר במקום, ולא בא. הוה מסכיא דביתהו [היתה מצפה אשתו] באותו יום ואמרה בלבה: השתא אתי, השתא אתי [עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא], ולבסוף לא אתא [בא], שהרי נמשך בלימודו ונשאר בבית המדרש. חלש [חלשה] דעתה, הצטערה, אחית דמעתא [והורידה דמעה] מעינה. באותה שעה הוה יתיב באיגרא [היה יושב רב רחומי על גג], אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה [נפחת הגג מתחתיו ונחה נפשו, נפטר]. ללמד כמה צריך אדם להיזהר שלא לצער את אשתו ואפילו שלא בכוונה. Rabbi Avigdor Miller
The Dangerous Tear
I’ll tell you a little story of a tzadik who didn’t vex his wife with any words – but even without opening his mouth he hurt his wife unintentionally. That’s also a form of ona’ah. Yehuda, the son of Rabbi Chiya, he was a great man. Yehuda and Chizkiya are the two famous sons of Rabbi Chiya. Now, Chizkiya lived much longer and he was the rebbe of Rabbi Yochanan and he’s frequently in the Gemara. But Yehuda is found rarely in the Gemara. Now, why is he so rarely found? Because he died when he was young.
The Gemara tells what happened. All week he sat in the Yeshiva and learned. He didn’t come home at night. Erev Shabbos, that’s when he came home. And so, every Friday his wife would wait by the window, looking down the road, “Maybe he’s coming now, ” “Maybe now.” She’s so happy – her husband is coming home for Shabbos. Without a father what kind of Shabbos is it?
One Friday afternoon, it was getting late and somebody asked Yehuda a Talmudic question in which he was interested and he became involved in a discussion that dragged out and it became later and later. And his wife was sitting at the window waiting; she saw it was getting late and there was no sign of him. And so her heart fell within her and she thought, “Maybe he’s not coming for this Shabbos.” And a tear dripped out of her eye, down her cheek. And Hakadosh Baruch Hu, at that time, took Yehuda’s life. “Be careful of ona’ah against your wife! If she sheds a tear, your punishment will be swift!” That’s what the Gemara (Bava Metzia 59a) says.
Dangerous Words
Now, Yehuda was an innocent man who loved the Torah with all his heart and he certainly intended to come home, but because of a certain disregard for the feelings of his loyal wife who was waiting for him, he was punished so severely.
Now that’s a story that should cause us to tremble. וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ – You should be afraid of Hashem! We begin to understand what it means, ona’as devarim, to vex people with words. If a tear caused unintentionally has such severe repercussions, how much more so when a husband pierces his wife with the sword of a sharpened tongue?
And therefore, it becomes necessary for people to think, “What did I say during the day? Maybe I should train my tongue to be restrained. Maybe I am too careless with my words.” Husbands and wives, boys and girls, old sages and business people, everyone must spend some time thinking about how they speak.
Marriage Counseling
You should know that I consider ona’as devarim the most serious michshol in marriage. For many years I’ve dealt with people coming to me. Sometimes I succeeded, sometimes I didn’t succeed, but I can tell you that most of the time the troubles began with ona’as devarim, words that hurt.
That’s why, when a chosson or kallah come and ask for advice, this is one of the first things they should know. It’s a very serious chet. Unfortunately, some people spend all their lives saying unpleasant words to each other—fifty years of bickering and constant quarrelling; each time hurting each other’s feelings. These people who are spending their lives in careless words and recrimination, they have to know what a very great burden there’s going to be on them! A very great guilt!
Now, of course if you’re a wise person you’ll say, “What do words mean? I’ll forget about the words!” That’s right! That’s what you should do – make believe you never heard it. But not always are both wise – sometimes one is not so wise. And what you said to her, or what she said to you, who knows how long it will rankle? And it becomes a poison, like the venom of a snake! And then, on that great day of judgement, the snake will point at you: “That’s the truly wicked one,” he’ll say.
Eleven Blessings
Now, as much as a tongue can be a most dangerous weapon in the hands of a careless person, the opportunities for doing good with your tongue, to heal instead of destroy, are just as readily available. The Gemara (Bava Basra 9b) says, הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי – if you give a penny to a poor man, you have six mitzvos, six brachos and he quotes six glorious pesukim from Yeshaya. You read the pesukim, it’s such an enormous benefit for you if you give something to a poor man!
The Gemara adds, וְהַמְּפַיְּיסוֹ– but if at the same time, you say some friendly words to the poor man, you give him a bracha, you encourage him, you get five brachos. Let’s say you give a poor man a dollar, you’re finished? No, you’re not finished. And so you wish him he should be at the wedding of his great grandchildren. Say that, you’ll get five wonderful brachos.
Now the question is, what does it mean five brachos? Tosfos explains, הַמְּפַיְּיסוֹ – even if you don’t have any money to give, you just speak kind words, it’s five brachos more than the money. It’s eleven brachos, Tosfos says! That’s how important it is, to speak kind words to a poor man.
Now if the Gemara makes that statement, it’s a promise. Just think how easy it is to do that. You pass by a poor person, let’s say a frum person and you give him a dollar, and you go on coldly, unemotionally you walk by. No. A wasted opportunity. You lost an opportunity. הַמְּפַיְּיסוֹ – say kind words to that person and you’re going to gain a tremendous amount.
The Poor Millionaire
Now, if your wife serves you at the table and you’re sitting with gusto and enjoying the meal that she prepared to you, what about a few kind words, “it tastes very good”. Why shouldn’t you say that? You can be sure it’s gratifying to her to hear that. She’s waiting. But it’s nothing. He eats. He’s destroying the food. How will you make up for the food you’re eating up? Say at least, “You’re an excellent cook”? Ah! “Excellent wife,” you want to say? Even better. You must say something. You must be mefayes people.
Let’s say, you went to a barber. Let’s say you went to a shoimer Shabbos barber and of course you’re paying him. When you’re finished, don’t get up and give him the money and walk out. Add, “You did a good job.” He looks at you with surprise. It’s the first time he ever heard that! You don’t realize what a big zechus you have. You’re filling in what’s necessary. It’s lacking in the world! Lacking encouragement!
Even if a millionaire is talking to you, you say some words. Of course not to flatter him, you think you might get some money out of him. No. You can praise him. “You know, the yeshiva that you’re supporting is a tremendous thing. You’re doing a great zechus,” tell him, “when you supported that yeshiva,” or whatever institution they’re supporting.
And therefore, this is an opportunity, to say words of encouragement to people. Make it a principle to think about that. And it’s so easy. And the easier something is, the bigger the obligation is. גָּדוֹל עוֹנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן יוֹתֵר מֵעוֹנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת (Menachos 43b). The white threads in tzitzis were cheaper than the techeiles threads in the olden days. If a person neglected lovon it’s a bigger sin than neglecting techeiles. What’s easier is more obligatory. And so since it’s so easy to do these things, the obligation is much greater.
