ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

די תוכן פון חובות הלבבות - הקדמה - שיעור כ"ג
וכאשר עלו בידי מדרך הסברא, חקרתי עליהם מן הכתוב אצלנו והמקובל בידינו ומצאתים בהם במקומות רבים, ואני עתיד לבאר כל דבר מהם בשער המיוחד לו בעזרו, יתברך. וקראתי לספרי זה שם מענין כוונתי בו, והוא "ספר תורת חובות הלבבות". וכוונתי בו להתחכם, ולהעיר הפתאים והמקצרים מאנשי תורתנו ונוחלי חוקי דתנו במה שיספיק להם מן הראיות, אשר יעיד השכל בברורן ואמיתתן, ולא יכחש בהן, כי אם אנשי החונף והשקר, מפני שהאמת כבדה עליהם, ושהם מבקשים להקל על עצמם. ולא אטרח להשיב עליהם, מפני שלא היתה כוונתי בזה הספר להשיב על החולקים על עיקר תורתנו, אך כוונתי לגלות מה שהוא תקוע בשכל הצלול משרשי דתנו וטמון בנפשותינו מקטבי תורתנו, וכאשר נעורר מחשבותינו לחשוב בהם, תתברר אמיתתם במצפונינו וייראו מאוריהם על אברינו

וזה דומה לאחד מחכמי החוזים, שנכנס בחצר אחד מאוהביו, והרגיש שיש בה מטמון, חקר עליו וימצאהו כסף שחור, נשתנית צורתו מן החלודה שעלתה עליו, לקח ממנו מעט, ומרקו במלח ובחומץ, וישטפהו, וייפהו, עד ששב הכסף אל צורתו הנאה ואל הדרו וזיוו, ואחר כך ציוה בעל הבית לעשות בשאר המטמון כן. ואני כוונתי לעשות כן במטמוני הלבבות, לגלות אותם ולהראות פני זוהר מעלותם, כדי שיעשה כן מי שרוצה להתקרב אל האלהים ולהידבק בו

וכאשר תקרא, אחי, את ספרי זה ותעמוד על ענינו, קחהו אליך לזכרון, ודון על נפשך דין אמת, והפוך בו וילדהו, והדבק אותו אל לבך ומצפונך. ואם תראה בו שום טעות - תקנהו, או חסרון - השלימהו, וכוון בו כוונת המעשה במה שיורה עליו וינהיג אליו, ואל תכוון לקנות השם ולהתפאר בחכמתו. ודונני לזכות במה שתשקיף עליו מטעות או משגיאה ובמה שייראה מקוצר ידי בעניניו ובמליו, מפני שמהרתי לחברו ולא התמהמהתי, כי יראתי שימהרני המות וימנעני ממה שקויתי בו. ותדע, כי הכח הבשרי קצר מהשיג והטבע האנושי חסר מהשלים, כמו שאמר הכתוב (תהלים סב י): אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד. וכבר הקדמתי להתוודות על קוצר כחי במה שיש בו כופר לטעות ולשגיאה שתהיינה בו
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

בשורה טובה - צו די אלע וואס האבן נישט געהאט עקססעס צו לינקס פון די שיעורים, האבן מיר אלע שיעורים ארויפגעלייגט אויף קול הלשון, מסודר דבר דבר על אופניו, און מיר וועלן בעז"ה ארויפלייגען די לינק פון קול הלשון אויכעט מהיום והלאה.
https://www.kolhalashon.com/New/Ravs.as ... FID=352916

שמעו ותחי נפשכם
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

ספר חובות הלבבות - הקדמה 
 וראוי שתדע, כי כל חובות הלבבות ומוסרי הנפשות נכנסים תחת אלה העשרה שרשים אשר חיברתי בספר הזה, צווייהם ולאויהם, כהכנסת הרבה מן המצות תחת ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח) ותחת דברי הכתוב (תהלים טו ג) לא עשה לרעהו רעה, ותחת מה שנאמר (תהלים לד טו): סור מרע ועשה טוב. הדבק אותם אל מחשבתך, והשיבם אל רעיונך תמיד, וייראו לך תולדותיהם בעזרת השם, כשייראה מלבך שאתה חפץ בהם ונוטה אליהם, כמו שכתוב (תהלים כה יב): מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר, נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם

וראיתי לחתום פתיחת הספר הזה במשל נאה, יזרז אותך לעמוד על עניניו, ויעירך לדעת מעלת המין הזה מן המצוות משאריתן, ומעלת שאר החכמות הטבעיות והמוסריות והדבריות מחכמת התורה, והבינהו בקראך אותו, והשיבהו ברעיוניך, תמצא מה שאתה חפץ בעזרת השם. והוא שאחד מן המלכים חלק אל עבדיו לוזי המשי לבחון בהם את דעתם, הזריז מהם והנלבב שבהם בחר מחלקו הטוב שהיה בו, ומן השאר גם כן בחר הטוב שבו, ועשה מחלקו שלשה מינים: טוב ובינוני ופחות, ועשה מכל מין לבדו הטוב במה שראוי לעשות ממנו, ועשה ממנו אצל האומנים הבקיאים (השונים לסוגיהם) בגדי חופש (משי) מענינים (מגוונים) שונים זה מזה, וצבעונים שאינם דומים זה לזה, וילבשם לפני המלך בכל זמן ובכל מקום כראוי לו מהם. והכסיל מעבדי המלך עשה מכל חלקו מן המשי מה שעשה הזריז מהמין הפחות שבו, ומכרו במה שנזדמן לו מן הדמים, וימהר ליהנות בו במאכל טוב ובמשתה טוב וכדומה לו, וכשהגיע הדבר אל המלך, רצה את מעשה הזריז הנלבב, והקריבו אליו, והעלהו אל מעלת אנשי סגולתו, וירע בעיניו מעשה הכסיל, ויגרשהו, והרחיקו אל שוממות ארצותיו, והשכינו עם אנשי קצפו

 וכן האלהים יתברך נתן ספר תורתו האמת לעבדיו לבחון אותם, והמשכיל הפיקח, כשהוא קורא אותו ויבינהו הבנה ברורה, יחלקהו לשלשה חלקים: האחד מהם - לדעת הענינים הדקים הרוחניים, אשר הם מחכמת המצפון, כחובות הלבבות ומוסרי הנפשות, ויחייב את נפשו לעשותם תדיר, ואחרי כן יברור ממנו חלק שני - והיא חכמת חובות האברים בזמנן ובמקומן, ואחרי כן ישמש בחלק השלישי בעניני דברי הימים לדעת כתות בני אדם ותולדותם על סדר הדורות שעברו, ומה שאירע מן הדברים והחידות בימים קדמונים, וישמש בכל ענין ממנו בזמנו ובמקומו וכראוי לו כפי הצורך אליו, וייעזר על השתמשו בכל אחד מהם בחכמת השימוש ובחכמת המופת, אשר בחכמת (ובחכמת) הדיבור, שמהן תהיינה ההקדמות לחכמה האלהית. כי מי שאינו בקי בהן, אינו מכיר סימני חכמת הבורא בבריאותיו, ולא ידע עניני גופו, כל שכן זולתו, כאשר זימן העבד הזריז כלי בעלי המלאכות להשלים מה שכוון לעשותן מן המשי של המלך. והפתי הנמהר, בעמדו על ספר האלהים, הוא משמש בו לדעת חידות הראשונים ודברי [ימי] הקדמונים, וימהר ליהנות בו בעניני העולם, ויביא ראיה ממנו לרדוף אחרי התאוה, ולהניח דרך הפרישות, ולעשות כרצון איש ואיש, וללכת אחרי רצון כל מין ומין מבני האדם כדעתם וכחפצם, והוא כמו שאמר הכתוב (משלי ה כג) הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה

בחון, אחי, המשל הזה, והשיבהו אל מחשבתך, והתבונן מספר תורת אלהיך מה שהעירותיך עליו, והיעזר להשיג אותו בקריאת ספרי הגאון רבינו סעדיה, זכרונו לברכה, שהמה מאירים השכל, ומחדדים הבינה, ומורים הפתי, ומזרזים העצל


 והאלהים יורנו דרך עבודתו, כאשר שאל ממנו משיחו (תהלים טז יא): תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח:‏
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פר' יתרו - כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - מהר"ל
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/29809518
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

מהר"ל חדושי אגדות על קידושין דף לא/א
מה עשה גוי א' באשקלון וכו'. והביא ראיה מן גוי באשקלון ולא מן ישראל, ומזה תדע כי הגוי מוכן ביותר לכבוד אב ואם מן ישראל, ודבר זה קשיא ואי אפשר בלא טעם. לכן יש לפרש, כי דבר זה מה שהביאו ראייה מן הגוי שהיה מכבד את אביו ואמו מאוד, וכן אמר במדרש על עשו [שהיה] מכבד את אביו ביותר ממה שמכבד הישראל את אביו. דבר זה הטעם, כי הש"י ציוה שיכבד אדם את אביו מפני שהביא אותו אל עולם הזה, וכך אמרו במסכת בבא מציע' (ל"ג א') אבידת אביו ואבידת רבו אבידת רבו קודמת מפני שהוא הביא אותו אל עה"ז ואלו רבו הביאו לחיי עולם הבא, מוכח כי לכך אמרה תורה שיכבד את אביו ואמו מפני שהביאו אותו לחיי עולם הזה, ומפני כי מיוחד האב שמביאו לחיי עולם הזה, ודבר זה מיוחד בו הגוים שאליהם נתנה העולם הזה, ובפרט כי עולם הזה הוא מיוחד לעשו כמו שאמרו ז"ל במדרש (אבכיר) ויתרוצצו הבנים שהיו מריבין בנחלת שני עולמים ואמרו כי יעקב היה לחלקו עולם הבא ולעשו עולם הזה, לכך היה עשו מכבד את אביו ביותר מפני כי עולם הזה הוא לחלקו והאב מביא אותו לעולם הזה שהוא לחלקו, לכך כל האומות אשר חלקם הוא עולם הזה ואביו בשר ודם הוא שמביא אותו לעולם הזה לכך אצלו נמצא הכבוד לאביו בשר ודם. אבל ישראל שיש לו עולם הבא ולא עה"ז, לא נמצא בהם כ"כ הזריזות למצוה זאת כמו שנמצא באומות שיש בהם הזריזות למצוה זאת ביותר מאוד
אמנם יש לך לדעת, כי אין מצוה לפי הדעת והשכל כמו שהיא מצות כבוד אב ואם, שהדעת מחייב מצוה זאת, ולכך פרש"י ז"ל כמו שהביא רש"י בפרשת בשלח (שמות ט"ו) שם שם לו חוק ומשפט שנקרא כבוד אב ואם משפט, ודבר זה מפני כי המשפט נותנת מצוה זאת והשכל מחייב מצוה זאת. ואלמלא (לא) נתנה תורה מפי הש"י, השכל מחייב אותה, והדבר שהוא נותן שכל האדם, מוכנים לזה הגוים בפרט שאין להם השכל העליון היא שכל התורה שהיא שכל עליון אלקי, ולפיכך הגוים בפרט דביקים במצוה זאת. לכך אמרו ז"ל ג"כ הגוים מדקדקים על פחות משוה פרוטה ובן נח נהרג על פחות משוה פרוטה (סנהדרין נ"ז א'), כי הגזל יוצא מן המשפט, ואין נחשב זה לאומות מעלה, כי אין להם לאומות דבר זה מצד מעלתם, רק מצד פחיתות שאינם רוצים לוותר כי מדת הוותור הוא מעלה עליונה לאדם כאשר התבאר בכמה מקומות, ולפיכך האומות שהם דביקים במדה זאת, אין זה מצד מעלתם רק שאין להם מדת הוותור וכבוד אב ואם אשר מחייב הדעת והשכל במדת המשפט ויוצא (מזה) מוותר המשפט, לכך האומות הם זריזין במצוה זאת מפני שאין בהם מידת הוויתור כמו שאין מוותרין על הגזל בפחות משוה פרוטה
ועוד תדע להבין ענין זה, כי האב ואם הם סבה חמריית לבן שנותנים את הזרע וכמו שמבואר בפרק המפלת (נדה ל"א א') ומן אב ואם נוצר הגוף והנשמה נותן הש"י, ומפני שהגוי עיקר שלו הגוף, וסבתו הוא האב ואם לכך מכבד אב ואם ביותר, ואין עיקר של הגוי הנשמה ואין מכבדין את אביהם שבשמים, אבל ישראל עיקר שלו הוא הנשמה והש"י נותן הנשמה לא אב ואם, וישראל נקראים בנים למקום מה שאין זה באומות, לכך הגוי יותר דבק בכבוד אב ואם במה שהם חמריים יותר מן ישראל, ופי' זה קרוב לפירוש שנזכר לפני זה
ויש עוד בזה דבר עמוק, מה שהאומות זריזים במצוה זאת, וראיה לזה כי עשו שהיה ראש האומות היה זריז במצוה זאת יותר מכל אדם, וזה שאמר הכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו כי היה מכבד את אביו בצידו, ובמדרש (ב"ר פס"ה) אמר רשב"ג כל ימי הייתי משמש את אבי ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו הרשע את אביו אני ששמשתי את אבי הייתי משמש לו בבגדים מלוכלכים וכשיצאתי לשוק הייתי יוצא בבגדי' נקיים, עשו הרשע כשהיה משמש את אביו היה משמש אותו בבגדי מלכות עד כאן. ודע כי לא היה דבר זה מה שהיה משמש עשו את אביו במקרה, כי אין דברים כאלו במקרה, מכל שכן שהיה רשע גמור והיה זריז במצוה כמו זאת. אבל דבר זה תבין לכל הפרושים אשר אמרנו
ותדע עוד דבר עמוק כי התולדות מתחייבים מן האבות, וכל דבר המתחייב מאחר מתחייב בכח דין, ולכך אמרה תורה (ויקרא י"ט) איש אמו ואביו תיראו, ויש לשאול אחר שהוקש כבודם לכבוד המקום, ולכך הזהיר באב ואם על המורא כמו שנאמר אצל הקב"ה את ה' תירא (דברים כ') ואלו על האהבה לא הזהיר לאהוב אביו ואמו כמו שהזהיר על הקב"ה ואהבת את ה' אלקיך (שם ו'). אבל הדבר הזה, כי התולדות מתחייבין מן האבות בכח דין, ולכך שייך בזה מדת היראה שהוא דין, ולכך אמר איש אמו ואביו תיראו, כמי שמכבד אדם גדול ממנו מחמת היראה, ומאחר שהתולדות מתחייבים בכח דין מיוחדים בזה האומות ביותר וכל זה כמו שאמרנו כי אין בהם מדת הוויתר ומה שנותן ומחייב השכל (אלו) [אינן] מוותרין, ולכך האומות שהם דביקים בכח דין נמצא באומות היראה יותר ולכך מכבדין את האב
וכ"ה בתפארת ישראל למהר"ל פרק מ"ב
ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ד
ואם יהיה הבוטח באלהים בעל אשה וקרובים ואוהבים ואויבים, יבטח באלהים בהצלתו מהם, וישתדל לפרוע מה שחייב להם, ולעשות חפציהם, ולהיות לבו שלם עמהם, וירף ידו מהזקתם, ויסבב על מה שיהיה טוב להם, ויהיה נאמן בכל עניניהם, ויורם אופני תועלותם בעניני התורה והעולם לעבודת הבורא, כמו שכתוב (ויקרא יט יח): ואהבת לרעך כמוך, ואמר (ויקרא יט יז): לא תשנא את אחיך בלבבך, לא לייחל הגמול מהם ולא לקדם אצלם, ולא מאהבתו בכבודם ושבחם, ולא להשתרר עליהם, אך לקיים מצוות הבורא ולשמור בריתו ופקודיו עליהם. כי מי שתהיה דעתו בעשותו חפציהם על אחד מהדברים שזכרנו תחילה, לא ישיג רצונו מהם בעולם הזה, וייגע לריק, ויפסיד שכרו לעולם הבא. ואם הוא נוהג בזה לעבודת האלהים בלבד, יעזרם האלהים לגמול אותו בעולם הזה, וישים בפיהם שבחו, ויגדל ענינו בעיניהם, ויגיע אל הגמול הגדול בעולם הבא, כמו שאמר האלהים לשלמה (מלכים א ג יג): וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד.
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - הקדמה
בבאור אופני הבחינה בברואים ורב טוב האלקים עליהם
ויחלק לפתיחה וששה פרקים
אמר המחבר: מפני שהקדמנו בשער הראשון אופני ייחוד האלקים בלב שלם, והיתה הבחינה בחכמה הנראית בבריאות הבורא יתעלה הדרך הקרובה אל ברור מציאותו, והנתיב הסלול לדעת אמיתתו, התחייבנו להדביקו אליו, כדי לסמוך כל שער אל מה שהוא דומה לו מן השערים, ולהביא אחר כל ענין מה שיאות לו מן הענינים, אשר בהם נתחייב בעבודת האל יתעלה, אשר בראנו לה, כמו שאמר החכם (קהלת ג יד): והאלקים עשה שייראו מלפניו. ונאמר תחילה, כי טובות האל יתעלה על ברואיו, ואם הן כוללות את כולם, כמו שאמר הכתוב (תהלים קמה ט): טוב ה' לכל, רובם כעיורים מהכירן ומהבין גודל מעלותן, ואינם משכילים ענינן מפני שלשה דברים
אחד מהם - רוב התעסקם בענין העולם ותענוגיו (והרבותם נכסים) והתאוותם מה שלא יגיעו [אליו] ממנו והתעלמם מהביט אל טובת הבורא עליהם, מפני שלבם תלוי בעוצם מה שהם מקוים ממלאות תאוותם והשלמת משאלותם, כי כל אשר יגיעו ממנו אל מעלה, מבקשים מה שהוא למעלה ממנו ודורשים מה שאחריה, ותמעטנה בעיניהם הטובות הרבות, ותקטננה אצלם המתנות הגדולות, עד שהם חושבים כל טובה שיש לזולתם כאילו נשללה מהם, ומה שהגיע אליהם ממנה - רעות מוצאות אותם, ולא יבינו אל פעולות ה' המטיב בהן אליהם, כמו שאמר הכתוב (תהלים י ד): רשע כגבה אפו בל ידרוש אין אלקים כל מזמותיו

ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה
והששי כי הבוטח באלקים הוא אהוב לכל כיתות בני אדם, ודעתם נוחה עליו, מפני שהם בטוחים מהזקתו, ולבם שלם מחמתו, ולא יפחדו ממנו על נשיהם ועל ממונם. והוא גם כן בטוח מהם, מפני שיודע, שתועלתו ונזקו אינם ביד נברא ולא ביכלתו, ועל כן איננו מפחד מהזקתם, כאשר איננו מקוה הנאתם. וכשהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו, יאהבם ויאהבוהו, כמו שכתוב (תהלים לב י): והבוטח בה' חסד יסובבנו. ומי שאיננו בוטח באלהים, אין לו אוהב , מפני שהוא בכל עת חומד אותם ומקנא בם, וחושב כל טובה שהגיעה אליהם - סרה ממנו, ושטרפיהם לקוחים מטרפו, וכל מה שנמנע ממנו מתאוותיו הוא בעבורם ובידם להגיעו אל תאוותיו. ואם תבואהו רעה או פגע בממונו ובניו, יחשוב כי הוא מאתם, ושבידם להעביר הנזק ולדחות הרעה מעליו. וכיון שקדמו אלה ההקדמות בנפשו, יבוא בעבור זה למאוס אותם, ולדבר בהם, ולקללם ולשנוא אותם, והוא הנמאס בשני העולמים והמגונה בשני המעונים, כמו שאמר הכתוב (משלי יז כ): עקש לב לא ימצא טוב:‏
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פר' משפטים - מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק - מהר"ל, ספר נתיבות עולם למהר"ל
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/29869258
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

ספר נתיבות עולם א - נתיב האמת - פרק א
ועוד אמרו בפ"ב דכתובות (י"ז, ב') תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא בית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמר להם בית שמאי לבית הלל הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה והרי התורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, כי אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן
פי' כי אין נקרא זה דבר שקר, אע"ג שהכלה בעצמה אינה נאה וחסודה מכל מקום כלפי הבעל שבחר בה היא חסודה בעיניו, ואנו אין באין לשבח אותה מצד עצמה רק מצד שנמצא דבר בכלה זאת שהיא חסודה שהרי החתן נשאה והיא מצאה חן בעיניו. וזה שאמר מי שלקח מקח מן השוק ישבחנו או יגננו בעיניו, כלו' שאין ראוי שיגננו אחר שלקח המקח הרי הי' נאה בעיניו, וכן גבי כלה אין אנו רוצים לשבח הכלה מצד עצמה רק כאשר הוא מצד החתן אע"ג שהאמת היא שהכלה אינה נאה מכל מקום מצד החתן היא נאה
אבל במערבא היו אומרים לא כחל ולא שרק ויעלת חן, דבר זה יותר ראוי לאומרו שהרי באמת היא מעלת חן בעיני החתן ואין כאן מדבר שקר תרחק כי החן הוא אצל החתן שנשאה. וזה שאמר הכתוב מדבר שקר תרחק כי יש להרחיק השקר בכל מה שאפשר, כי אין לומר דבר שהוא שקר גמור רק כמו זה כלה נאה וחסודה שהיא נושאת חן בעיני הרואה או בלא כחל ובלא שרק ויעלת חן והחן הוא אל הרואה, כדכתיב (אסתר ב') ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה אע"ג שאינו ודאי כך אל הכל, סוף סוף הרי הכלה מצאה חן בעיני הרואה הוא החתן לכך אין זה שקר, וזה מבואר
וכ"ה בחידושי אגדות על הגמרא הנ"ל

ספר חובות הלבבות - השער השמיני - שער חשבון הנפש - פרק ג
והתשעה ועשרים - שיתבונן יתרון נפשו על גופו, ויכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם, עד שאדם אחד שקול כנגד אלף בני אדם, וידע, כי יתרונו אינו מכחות גופו, אך מצד מעלות נפשו, כמו שנאמר לדוד (שמואל ב יח ג): כי עתה כמונו עשרה אלפים. אף [כי] הנשים, שיש להן יתרון ביפין, כאשר תחסרנה מעלות הנפשות אין יפין נאה ונויין מתגנה, כמו שאמר החכם (משלי יא כב): נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם, ואמר (משלי לא ל): שקר החן והבל היופי. וכפי הכרתך ביתרון נפשך על גופך, ראוי לך להשתדל בתיקוניה וכו'... על כן פקוד עניניה תמיד יותר מפקדך ענין גופך, ודע, כי גופך יותר קרוב להירפא מן הקשה שבחלאים כשיפול בו, מרפואת נפשך ממדוה היצר, כשהוא גובר עליה, כמו שאמר החכם (משלי יח יד): רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה, ואמר (משלי ד כג): מכל משמר נצור לבך:
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

חובות הלבבות - שער הבחינה - פתיחה - שיעור כ"ו
https://www2.kolhalashon.com/#//regular ... r/37371311
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/29963848

חובות הלבבות - שער הבחינה - פתיחה - שיעור כ"ו

והשני - צאתם אל העולם הזה, והם נמשלים כבהמות סכלות וכעיר, כמו שאמר הכתוב (איוב יא יב): ועיר פרא אדם יולד, והתגדלם בטובות האלהים העודפות, והתגלגלם בהן, עד ששבו אצלם רגילות וידועות, כאילו הן עצמיות להם בלתי סרות מאתם ולא נפרדות מהם כל ימיהם.
וכאשר ישכילו ותתחזק הכרתם, יסכלו טובות הבורא עליהם, ואינם משימים על לבם חיוב ההודאה עליה (עליהן), מפני שאינם יודעים מעלת הטובה והמטיב בה אליהם. ומשלם בזה לתינוק, שמצאו איש אחד מאנשי החסד במדבר, וחמל עליו, ויאספהו אל ביתו, ויגדלהו, ויאכילהו, וילבישהו, ויתנדב עליו בכל הטוב לו, עד שהשכיל והבין אופני דרכי טובתו.
ואחר כן שמע האיש ההוא על אסיר שנפל ביד שונאו, והגיעהו אל תכלית הצער, והרעב, והעירום ימים רבים, ונכמרו רחמיו על צערו, ופייס לשונאו, עד שהתירו ומחל לו את דמיו, ויאספהו האיש אל ביתו, והיטיב לו במקצת הטוב אשר היטיב בו לתינוק, והיה האסיר מכיר בטובת האיש עליו, ומודה עליה יותר מן התינוק שגדל [וחונך] בה, מפני שיצא מענין העוני והצער אל ענין הטובה והשלוה בעת שהכרתו בה גמורה, על כן הכיר טובת האיש החסיד וחסדו מאד.
והתינוק לא הבין מעלת הטובה עליו, אף על פי שהתחזקה הכרתו והתיישב בדעתו, מפני שהיה רגיל בה מימי נערותו. ואין איש מאנשי השכל מסתפק, שחסדו וטובו על התינוק כוללים ונראים יותר, ושהוא חייב בהתמדת ההודאה והשבח עליהם יותר. וזה דומה למה שאמר הכתוב (הושע יא ג): ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים.
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פרשת תרומה - וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ - מהר"ל - גור אריה

https://five.libsyn.com/show/episodes/view/29981153
https://www2.kolhalashon.com/#//regular ... r/37372513
תוכן השיעור
ספר שמות פרק כה
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי

גור אריה ‏על רש"י על שמות פרק כה פסוק ב

אמנם יש בזה עוד דבר מופלג בחכמה, דאלו שלש תרומות שייכים זה לזה אין האחת בלא האחרת, וכולם הם כאחת. והענין הוא, כי כאשר היה מלאכת המשכן כפרה על מעשה העגל, כמו שהוא מבואר בדברי חכמים, וחטאו ישראל בשלשה דברים שהם שייכים לאדם; אם בחלק הנפשיי שהוא המחשבה, שהיו מחשבים בעגל שיש בו ממש, ובעבודה זרה אמרו חז"ל (קידושין מ.) "למען תפוס ישראל בלבם" (ר' יחזקאל יד, ה), במחשבה בלבד הוא נענש. ואם במעשה, שהיו זובחים לו (להלן לב, ו).....
וחטאו בממונם, כמו שנתבאר בפרשת כי תשא (רש"י להלן לב, לא) שאמר משה "עשו להם אלהי זהב", כלומר 'אתה גרמת להם שהשפעת להם זהב הרבה וכו'', כמו שנתבאר לשם. וכו'

ואם תאמר, לפעמים יהיה לאדם הרבה ממון ויתן נדבה מעט, ומי שהוא עני יתן הרבה, ולא יהיה זה שוה לפי ערך הממון, והיה ראוי שיתן אותו שיש לו ממון רב - הרבה, ואותו שיש לו מעט - מעט.
כי אין הענין כן,
כי אותן שיש להם הרבה, והם רע עין ועיניהם צרה ליתן, אינם עשירים בממון. אבל העשיר הוא שיש לו עין טוב ולב טוב, כי הרע עין הוא חסר, אבל מי שיש לו לב טוב ונותן בעין יפה, זהו עשיר, שהרי יש לו הרבה שנותן ומשפיע לאחרים, וזהו מפני הרבוי שנמצא אצלו, וכמו שאמרו (אבות פ"ד מ"א) איזה עשיר השמח בחלקו. ולפיכך אמרה תורה שיתנו התרומה לפי נדבת הלב, כי כאשר צריך ליתן תרומה לפי הממון ולפי העושר, זהו לפי הנדבה, כי לאותו שיש לו נדבת לב ונתן לפי נדבת לבו - נותן לפי העושר. ואם הוא עשיר, ויש לו חסרון עין, אין זה עשיר, והרי כשנותן מעט - נותן לפי מיעוט עשירותו, והכל נכון. והנה מפני שכל אלו שלשה תרומות צריכין לשלשתן כפרה על האדם, ואין האחת בלא השנית, נכתבו כלם יחד
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י/א
כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי עשינהו שקל מינייהו לצדקה פוש גבייהו שיבסר דינרי כי מטא מעלי יומא דכיפורי שדור דבי קיסר נקטינהו אמר להו רבן יוחנן בן זכאי לא תדחלון שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו מינייכו אמרי ליה מנא ידעת אמר להו חלמא חזאי לכו א"ל ואמאי לא אמרת לן [דניתבינהו] אמר להו אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה....
אור החיים על שמות פרק כה פסוק ב
עוד ירצה לומר שאינה חשובה ליקראות תרומתי, אלא המובא מנדבת לב האדם, והוא אומרו מאת אשר וגו' תקחו את תרומתי, אבל המעושה לא קראה תרומתי, אלא תרומה, דכתיב ויקחו לי תרומה
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פרשת כי תשא - וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ - מהר"ל - גור אריה
https://www2.kolhalashon.com/#/regularS ... -1/0/false
https://five.libsyn.com/show/stats/episode/30157578

הראהו קשר של תפילין (רש"י). דע כי חז"ל דקדקו מאוד בדברי התורה, והם שהבינו דברי תורה, ולא זולתם. ופירוש ענין קשר תפילין, דע כי משה אמר "הראיני נא את כבודך" (פסוק יח), הכבוד הזה הוא מדריגתו ומעלתו יתברך, וכבר ידעת כי שם התפילין הם פאר וכבוד ויקר, שכך נקרא בפסוק (יחזקאל כד, יז) "פארך חבוש עליך", וכן נקראו "יקר", כמו שדרשו ז"ל במסכת מגילה (טז ע"ב) "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז) זה תפילין, ואין חילוק בין כבוד ויקר, שהכל אחד, ואין חילוק ביניהם. ולכם כאשר אמר לו "הראיני נא את כבודך" השיב לו הקב"ה "לא תוכל לראות את פני", פירוש "פנים" הוא הכרת אמיתת כבודו יתברך, שבו נבדל מזולתו, והוא עצם כבודו. אבל אחורים הוא נקרא 'קשר תפילין', פירוש כבודו יתברך, אבל אין זה אמיתת הכבוד, כמו שהאחור אין בו הכרה אמיתית, רק ההכרה האמיתית הוא בפנים, והכבוד שאין אמיתת הכבוד נקרא 'קשר תפילין', לפי שהקשר הוא אחורי הפנים (מנחות לה ע"ב), והתפילין עצמם הם כנוי לאמיתת הכבוד, לפי שהם בפנים, שהפנים יש בו הכרה אמיתית:
וכאשר תעמיק עוד בדברי חכמים (ברכות ז.) שנקרא הכבוד הזה - שאינה אמיתת הכבוד - בשם (זה ונקרא) 'קשר תפילין', לפי שהכבוד - כל שהוא יתואר שהוא קשור בבעל הכבוד, אין הכבוד כל כך כמו שהכבוד יתואר שאינה קשורה בו, לפי גודל הכבוד מתפשט כבודו בזולתו, כמו שאמר (ישעיה ו, ג) "מלא כל הארץ כבודו", שרוצה לומר התפשטות הכבוד בזולתו בכל הנמצאים. ולפיכך קשר תפילין הוא כבודו יתברך, אבל אין זה אמיתת כבודו. ולפיכך הוא מקושר בו, שהכבוד המקושר אינה אמיתת הכבוד, שכבר אמרנו כי זהו אמיתת הכבוד - התפשטות הכבוד בזולתו. ולפיכך קשר של תפילין הוא אחורי האדם. וזהו שאמרו שהראה למשה קשר תפילין, שרוצה לומר כבודו יתברך הראה לו, אבל אינו אמיתת הכבוד, רק שיתואר בו הוא יתברך, ואין זה התפשטות הכבוד שלו, רק התפילין עצמם הם אמיתת כבודו יתברך, ודברים אלו עמוקים מאד, ומה שאפשר להבין נרמז לך פה.
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

חובות הלבבות - שער הבחינה – פרק א' - שיעור כ"ט
https://www2.kolhalashon.com/#/regularS ... -1/0/false
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/30162243

אמר המחבר:
אך מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין, כי החכמה, ואם סימניה נחלקים בברואים, היא ביסודה ועיקרה אחת, כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה, ומתחלקים מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבנה והשחורה והאדומה והירוקה ומשתנה אורה כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקין מהם הפרדס, שפרחיו שונים זה מזה במראה שהם נראים עליהם במראיהם.
על כן התבונן בבריאות הבורא מקטנן ועד גדולן, והתיישב בנעלם ממך מהם, תמצאם כאשר סיפרתי לך בעזרת השם. ומפני שהם מתחלקים בברואים, התחייבנו להתבונן ולחשוב בהם, עד שיתיישב ענינה בנפשותינו וינוח ברעיונינו. ואילו היו סימניה על דרך אחת בברואים כולם, לא היה ענינה מסתפק על אחד מהם, והיה המשכיל והכסיל שוה בהכרתם.
והעילה בזה, שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר, מורה שמעשהו אינו לרצונו, אך הוא עושה בטבעו שהוטבע עליו בלבד, ויש לו מכריח שמכריחו על המעשה ההוא, ואין לו יכולת לשנות ממנו, כאש אשר כחה השרפה בלבד, וכמים אשר הם מקררים בטבעם בלבד. ואשר הוא עושה כחפצו, יראו ממנו מעשים משתנים.
ומפני שהבורא יתברך חפץ במעשהו, ואיננו מוכרח, ולא צריך, ולא מוטבע, עשה הדברים משתנים זה מזה, כפי שמחייבת חכמתו [בכל עת], כדי שתורה השתנותם על אחדותו ועל חפצו בפעלו, כמו שאמר (תהלים קלה ו): כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, והאלקים יודע, אם בעבורה לא היו כל הבריות בדמות אחת ותמונה אחת. והדין נותן בעבור זה השתנות סימני החכמה בברואים, וחכמתו יתברך נעלמה מהשיג, אך זכרנו אחד מהרבה פנים שלא הגענו אליהם, ולו יתעלה החכמה המגעת ואין אלוקי מבלעדיו:‏
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

חובות הלבבות - שער הבחינה – פרק ב' - שיעור ל
https://sites.libsyn.com/471471/site/7403dec5ezd8
https://drive.google.com/file/d/1aOpaZl ... drive_link

אך אם אנו חייבין לבחון בברואים אם לא, נאמר, כי הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא יתברך, אנו חייבין בה מן המושכל, ומן הכתוב, ומן הקבלה. מן המושכל, כי השכל מעיד שיתרון המדבר על שאינו מדבר הוא [רק] בעבור יתרון הכרתו והבנתו וקיבולו דעת סודי החכמה המקויימים בכל העולם, כמו שאמר הכתוב (איוב לה יא): מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו, וכשהאדם חושב ומתבונן ביסודי (בסודי) החכמה ובוחן סימניה, יהיה יתרונו על הבהמה כפי הבנתו, ואם יתעלם מהם, לא יהיה דומה לבהמה, אך יותר גרוע ממנה, כמו שאמר הכתוב (ישעיה א ג): ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן.

ומן הכתוב,מה שאמר (ישעיה מ כו): שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, ואמר (תהלים ח ד): כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה, ואמר הכתוב (ישעיה מ כא): הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הוגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ, ואמר (ישעיה מב יח): החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, ואמר (קהלת ז ב): טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו, ואמר (קהלת ב יד): החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך, ואמר (משלי ד יח): ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו.

ומן המקובל, מה שאמרו זכרונם לברכה (שבת עה א): כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר (ישעיה ה יב): והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו, ואמרו (שבת עה א): מניין שחייב אדם לחשב בתקופות ומזלות. שנאמר (דברים ד ו): ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה, איזו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים ? הוי אומר - זה חשבון תקופות ומזלות, ואמרו (אבות פ"ב מ"א): הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה; ואמרו (עירובין ק ב): אלמלא נתנה תורה לישראל, למדנו צניעות מחתול, ועריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול, וגזל מנמלה. וכבר התבאר חיוב הבחינה בברואים והבאת הראיות מסימני החכמה. ואתה דע לך.
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

https://drive.google.com/file/d/1aVUc6N ... drive_link
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/30360938
חובות הלבבות - שער הבחינה – פרק ב' - שיעור לא
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

ספר חובות הלבבות 31.pdf
שיעור ל"א
(90.37 KiB) געווארן דאונלאודעד 10 מאל
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

https://drive.google.com/file/d/1xaPV1C ... sp=sharing
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/30411873
אם החרש תחרישו "בעת הזאת" - מהר"ל - אור חדש - פורים תשפ"ד
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

אם החרש תחרישו בעת הזאת - מהרל - אור חדש - פורים תשפד.pdf
אם החרש תחרישו "בעת הזאת" - מהר"ל - אור חדש - פורים תשפ"ד
(100.49 KiB) געווארן דאונלאודעד 11 מאל
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי
ספר אור חדש (אסתר פרק ב) - מהר"ל - פורים פ"ד
https://drive.google.com/file/d/1eIjtzx ... drive_link
https://five.libsyn.com/show/episodes/view/30500953
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי
ספר אור חדש (אסתר פרק ב) - מהר"ל - פורים פ"ד
ולא יהא קל עליך דבר זה שבשביל כך תזכה לגאולה בפרט לגאולה זאת וזה כי ראוי לדבר זה האומר דבר בשם אומרו וזה כי גאולה זאת בפרט היתה משונה מכל הגאולות כי היתה גאולה זאת כאשר היו ישראל בהסתרת פנים בגלות לא כמו שאר גאולה שבא השם יתברך לגאול אותם מתוך צרה וכאן אף על גב שעשה השם יתברך גאולה זאת מכל מקום נשארו ישראל בגלותם כי פורעניות המן יותר קשה כאשר היה צרה תוך צרות הגלות כמו שאמרנו למעלה שלכך אמרו בסוף מסכת חולין (קלט, ב) אסתר מן התורה מניין שנאמר (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר וגומר ומה ענין אסתר לזה יותר משאר גליות אבל רצה לומר כי דבר זה הוא הסתרת פנים לגמרי אשר היה מעשה המן בגלותם...
ומפני כך לא תמצא בגאולה הזאת מה שתמצא בשאר הגאולות כי אף נס חנוכה היה נגלה בנרות חנוכה ואלו גאולה זאת לא היה בה נס נגלה אבל דבר זה כי כל הגאולה הזאת היה בהסתר פנים לגמרי ועם כל זה נגאלו לאפוקי חנוכה היה ישראל על אדמתם והמקדש על מכונו ולכך היה להם נס נגלה
ומזה הטעם לא תמצא שמו יתברך במגילה הזאת ודבר זה שאלה גדולה כי היה הגאולה גדולה ביותר ולא תמצא שמו יתברך אף כנוי השם לא נזכר במגילה אלא שכל זה היה מפני שהיו בהסתרת פנים מן השם יתברך אף שהיה גואל אותו היו בהסתרת פנים ולכך לא נזכר השם במגילה ואל תאמר כי בשביל זה הגאולה הזאת היא יותר קטנה כי אדרבא כי דבר זה מורה שהוא יותר גדולה מאוד לגאול אותם אף כאשר היה בהסתרת פנים.
וכל הגאולה שהביא השם יתברך על ישראל שיהיו יודעים הטובה שהש"י עושה עם ישראל ולפיכך גאולת מצרים תמיד מזכיר הכתוב דבר זה ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים (שמות י, א) וכן בכל מקום וכל זה מפני שהיו ניסים גלויים ומפורסמים וידעו הכל כי מן הש"י היתה זאת אבל הגאולה הזאת מי מוכיח שיהיה הכל מן הש"י ואם היתה אסתר אומרת ראו הטובה שעשיתי עמכם כי הצלתי אתכם מן הפורענות א"כ לא היה נודע חסדי ה' וא"כ בחנם הביא הגאולה ולא הי' הש"י מביא הגאולה כי כל גאולה בשביל שידעו כי הוא יתברך גאל אותם וגאולה זאת מי מודיע.
אבל כאשר היה אסתר מוכנת לתלות הדבר במי שעשה שהרי אמרה הדבר למלך בשם מרדכי אף מה שעשה אדם ולא אמרה לאחשורוש כי אני עשיתי הטובה הזאת לך כדי שיחזיק המלך טובה אליה אלא תלה במרדכי א"כ כ"ש שתהיה תולה הגאולה ממי שבא הגאולה ממנו באמת שהיא ידעה והכירה בדבר זה כי היה חכמה גדולה מכרת הניסים שנעשו לה ולכך אמרה כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם כלומר האומר דבר בשם אמרו ראוי שתבא ע"י הגאולה כי אם אומר דבר בשם אומרו לתלות הדבר במי שבא ממנו כ"ש שיתלה הגאולה במי שבא ולא יתלה לומר כי עשיתי זאת וכוחי ועוצם ידי עשה.
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פרשת צו והשלמה לפורים - והרים ממנו בקומצו - ביאור בגמ' אתא מלוי קומצא דידכו וכו' מהר"ל
https://drive.google.com/file/d/1NsnoZd ... drive_link

מראי מקומות פרשת צו והשלמה לפורים

ספר ויקרא פרק ו
(ח) וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַה'

דרשות המהר"ל - דרוש לשבת הגדול
...ולפיכך והרים ממנו בקמצו וגו', וכתיב ממנו לשון זכר, כי מורה זה על הרמת מי שהוא שפל, והרמה זאת הרמת זכר, כי הרמת זכר הוא יותר מן הרמת נקבה, כי הרמת נקבה אינה הרמה גמורה, לפיכך כתיב בלשון זכר.
וסמך אחריו פרשת אהרן, כי אהרן בודאי היה עובד את בוראו ומיוחד לזה מכל אדם על פני האדמה שהרי נצטוה ומן המקדש לא יצא, ולכך היה קרבן שלו מנחה דוקא, כי המנחה באה מצד כי האדם הוא עובד את בוראו ומכניע עצמו לפני הש"י, והוא כמו מנחה, ולכך כתיב זה קרבן אהרן, ר"ל כי זה מיוחד לאהרן שיהיה קרבן שלו מנחה דוקא.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז/א
אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה מירתת אמר להו לרבנן האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי אמר ליה רשע עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי...
ספר אסתר פרק ג
(יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ
(יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ
(יג) פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה
פרק ד
(ז) וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִיים לְאַבְּדָם
פרק ט
(כג) וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם:
(כד) כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם:
(כה) וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

חובות הלבבות - שער הבחינה - שיעור ל"ג
https://drive.google.com/file/d/1uC2Ny1 ... drive_link

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ג
והחכם המביןיברור לו מן העולם דעת רוחניתו ודקותו, וישימן כסולם להבאת הראיות על
בורא הכל יתברך, וידבק בעבודתו כפי גדלו ורוממותו בלבו, וכפי הכרתו סימני טובותיו
וחנותו על כל מעשיו, ואת אשר חננו רוב הטובות, ואת אשר נשאו מבלי מעשה שקדם לו, ולא
מידה יתירה התחיל בה, התחייב לו בעבורם הגמול הטוב מאת האלהים. ואחר כך יברור לו
מגשמי העולם מה שיש בו הנאת גופו ותיקון ענינו בעולם, כפי הצורך והסיפוק בלבד, ויעזוב
שאר מותרי העולם ומשכיותיו, המטרידים את הלבבות מן האלהים, וישתדל לעשות לאחריתו
ולאשר הוא הולך אליו לאחר מותו, ויחשוב העולם וקנינו צדה מגעת ליום מועדו ולאחריתו,
ויקח ממנו מה שילך עמו בנסיעתו בלבד.

והסכל בדרכי העולםובסימני החכמה בו, יחשבהו בית עולמים ומכון שבתו, ומשתדל בו בכל
יכלתו, וישים כל לבבו אליו וכל עמלו, והוא סובר כי הוא רץ לתקנת נפשו, ואיננו שוער כי
עמלו ומותר קיבוצו יהיה לזולתו בחייו ואחרי מותו, והתעלם מענין אחריתו

ומה נדמו בזה לשני אחים,
ירשו מאביהם אדמה שצריכה לעבדה, וחילקו אותה לשנים, ולא
היה להם דבר זולתה, והיה האחד מהם דעתן וזרין, והשני - הפכו. הדעתן ראה , כי עסקו
באדמתו בלבד ימנע אותו מעסוק בפרנסתו ומהגיע אל טרפו, והשתכר לעבוד באדמת אחרים,
כדי שיחיה משכר עמלו יום יום, וכשהיה נפטר מן העבודה לערב, היה עושה באדמתו שעה
אחת בהשתדלות וחריצות, וכשהיה נותר לו משכירות ימים כדי מזון יום אחד ]על מזונותיו[ או
יותר, היה מניח לעשות בשל אחרים בעת ההיא ועושה בשלו בתכלית השתדלותו וחריצותו,
ולא סר לעשות כן עד שנגמרה עבודת אדמתו כהוגן, ובהגיע עת פירותיה וזמן תבואתה, קבצם
ואספם, והתפרנס מהם בשנה השנית, והיה עובד אדמתו כרצונו, והולך ומוסיף בה אילנות עד
שהיתה תבואתה מספקת לפרנסתו והותירה לו מה שהוסיף בו אדמה על אדמתו.

ו האח הכסיל,כיון שידע שעבודתו באדמתו תמנעהו מהתעסק בענין מזונותיו, עזבה לגמרי,
והיה משתכר לבני אדם בעבודת האדמה, ולוקח שכרו, ומתפרנס ממנו, ולא היה מותיר כלום,
וכשהיה נשאר בידו מזון יום אחד, היה משים אותו יום מנוחה ובטלה ושעשוע, ולא היה חושב
בענין אדמתו, והעתות, אשר היה נפטר מן העבודה בימי עבודתו, היה הולך בהן אל המרחץ,
ונשארה אדמתו שממה, לא הצמיחה דבר, ותעל כולה קמשונים, ונהרס גדרה, ונשא השטפון
את אילניה, כמו שאמר החכם )משלי כד ל(: על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב,
והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה.

והמשכיל, כאשר יעיין במשל הזה, יתבונן ממנו עניני אחריתו, אשר היא ביתו באמת, ויעשה
לה בכל יכלתו. וכשהוא עושה לעולמו, יעשה לו כמו שעושה בשל אחרים, כדי הצורך
והסיפוק בלבד. והכסיל עושה בשני הדברים בהפך: משתדל בעניני עולמו ומתעלם
מעניני אחריתו, כמו שאמר החכם בבחינתו בכסיל )משלי כד לב(: ואחזה אנכי אשית לבי
ראיתי לקחתי מוסר
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
אור בהיר
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 09, 2023 6:45 pm

Re: ספרי מחשבה - פארגעלערנט דורך הרב משה דוד הכהן כ"ץ שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור בהיר »

https://www2.kolhalashon.com/#//regular ... r/38126424

מראי מקומות ספר גבורות השם - פרק סא

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו,
פי' שכל אדם חייב שיראה עצמו כאלו יצא ממצרים ויש לו לשבח לפאר ולרומם להקדוש ברוך הוא על זה כמו שמסיים ולפיכך אנחנו חייבים להודות להלל וגו', ואין זה דומה למה שאמר אח"כ לא את אבותינו גאל אלא אף אותנו, דכאן ר"ל כל דור ודור חייב לראות את עצמו כאלו הם היו היוצאים, ולא יביט הדור ההוא לדור שיצאו גם כן רק יראה הדור שהוא היוצא מבלי שיביט שאחרים יצאו גם כן, כי כל דור ודור בפני עצמו הוא ולכך יראה כאלו הוא היוצא ולא יביט אל זולתו ולכך מייתי קרא בעבור זה עשה לי ולא כתיב לנו כאלו הוא היה היוצא.
אבל לקמן אמר לא את אבותינו בלבד גאל
וכו' ר"ל כי השם יתברך הוא שהוציא האבות והבנים יחד ולפיכך אמר לא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו ורצה לומר בודאי מצד המקבל שהוא הדור יראה כאלו הוא היה היוצא מבלי שיביט אל אחרים אבל מצד הקדוש ברוך הוא שהוא פועל הגאולה הוציא הכל ביחד ופירוש דבר זה שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל בכללות שלהם, כי כאשר גאל הקדוש ברוך הוא את ישראל היתה הגאולה לשם כלל ישראל שלא יהיו ישראל ברשות מצרים, ולפיכך היתה הגאולה לבנים כמו לאבות, שאלו היה רוצה הקדוש ברוך הוא שיהיו נגאלים הדור שיצאו ממצרים ואליהם בלבד הביט אז היתה הגאולה אל אותו הדור בלבד, אבל הקדוש ברוך הוא היה רוצה לגאול את ישראל בכלל ושם ישראל בשוה על כל ישראל ולפיכך אף אותנו גאל עמהם, ולפיכך יראה כל אדם עצמו כאלו הוא יצא ממצרים.
-----
יש מקשים מה הועיל לנו היציאה הרי אנו משועבדים בשאר מלכיות דמאי שנא מלכות מצרים משאר מלכיות
ודברי הבאי הם כי כאשר יצאו ישראל ממצרים קבלו הטוב בעצם עד שהיו ראוים בעצמם להיות בני חורין מצד מעלתם, וזאת המעלה עצמית לישראל שהם ראוים להיות בני חורין מצד עצם מעלתם, ודבר מקרי לא יבטל דבר עצמי כלל כי עדיין על ישראל המעלה הזאת ודבר מקרי לא יבטל דבר עצמי כלל כי עדיין על ישראל המעלה הזאת שהם בני חורין בעצם עם השעבוד במקרה, כי אחר שהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים ונתן אותם בני חורין
ולא עוד אלא אף מלכים
שנאמר (שמות י"ט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, זה השם הוא לישראל בעצם והמעלה והחשיבות שיש בזה לא נתבטל בגלותם שהוא במקרה, ולפיכך אומרים חכמי ישראל (שבת קי"א ע"א) כל ישראל בני מלכים הם אף בגלותם, וזה מצד המעלה והחשיבות שקנו ישראל בעצם לא נתבטל במקרה כלל, ואין ספק שכמה דברים הם נמשכים אל ישראל מן המעלה והחשיבות, אחר שהם בני חורין בעצם ולא יגרע כחם מה שהם עבדים במקרה, ודבר פשוט הוא זה ואין להאריך בדבר שהוא מבואר למי שהבין דבר זה
פאר אלע שיעורים
https://sites.libsyn.com/471471/site
דאונלאוד די עפפ "אור" דורך דרוקן דאָ
Apple
https://apps.apple.com/us/app/ohr/id6449374491
Android
https://play.google.com/store/apps/deta ... n_US&gl=US
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”