וועלכע ספר??

משה יצחקי · מאנטאג אפריל 10, 2023 12:44 pm

איך האב א חברותא, און איך זוך אנצופאנגן א גוטע ספר מחשבה/חסידות אויב האט איר סיי וועלכע עקספיריענס ביטע שעם דיך נישט!

שכח פון פאראויס!

איך הייק · פרייטאג מארטש 08, 2024 12:16 am

יסוד ושורש העבודה

אדמדם · דינסטאג מאי 16, 2023 11:56 am

יסוד העבודה

משה יצחקי · מאנטאג אפריל 10, 2023 12:44 pm

איך הייק האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:16 am

יסוד ושורש העבודה

וועלכע חלק?

משה יצחקי · מאנטאג אפריל 10, 2023 12:44 pm

אדמדם האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:17 am

יסוד העבודה

סלאנים?

אדמדם · דינסטאג מאי 16, 2023 11:56 am

משה יצחקי האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:18 am

אדמדם האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:17 am

יסוד העבודה

סלאנים?

יא

איך הייק · פרייטאג מארטש 08, 2024 12:57 am

משה יצחקי האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:18 am

איך הייק האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 12:16 am

יסוד ושורש העבודה

וועלכע חלק?

סתם אזוי אויפן סדר און פאר א יו''ט אויף יו''ט.
זייער זייער א ווארעמע ספר!

blue moon · פרייטאג מארטש 08, 2024 1:41 am

וואס אימער די קלויב׳סט צום סוף, מאך זיכער צו לערנן בעיון. כאטשיג אזוי ווי מען לערנט משניות און כיתה ה׳.
אז די פארשטייסט זיין נאך אביסעלע עיון, פאר ווייטער, וועסט עס פארשטיין בהמשך הספר אדער ביים צווייטען/דריטען מאל.
זיך נישט קיין ווארימע שטיקלעך. לערן בלאט נאך בלאט בקביעות. דאס איז נישט קיין אינספיירעישענעל נאוועל.
—-
כ׳וואלט רעקאמענדירט בני יששכר ושאר ספרי מהרצ״א. בלאט נאך בלאט מיט א פשטות. א גאנץ קיילעכיגן יאר.

גראדע און אגרא דכלה די לעצטע פאר וואכן משפטים, תרומה, תצוה, קנאקט ער שטיקער אקעגן די וואס האלטן אז מיט עוסק זיין אין העכערע מושגים קען מען עפעס אנקומען. ער שרייט פונקט פארקערט. ״נאר פשטות התורה וועט דיך ערגעץ טראגן.

עוד יזכור לנו · פרייטאג מארטש 08, 2024 10:00 am

חובת התלמידים

בילל · פרייטאג מארטש 08, 2024 10:10 am

שיחות הר"ן

משה יצחקי · מאנטאג אפריל 10, 2023 12:44 pm

עוד יזכור לנו האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 10:00 am

חובת התלמידים

שוין געלערנט

אליהו ליכטענשטיין · מיטוואך יוני 01, 2022 10:02 pm

מי השילוח

הייליגע טאטע · מיטוואך יוני 03, 2020 12:59 pm

גבורות ד' למהר"ל

מסתמא · פרייטאג מארטש 08, 2024 11:19 am

אליהו ליכטענשטיין האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 10:35 am

מי השילוח

וויאזוי דיעלט איר מיט די שטיקלעך וועלכע שפיעלן ארום מיט די נושא פון ידיעה און בחירה? איך ציטער פון דעם אימת מוות, טאמער חס וחלילה כוועל פאר איין רגע באקומען א מחשבת כפירה כאילו אז כהאב נישט קיין בחירה. פון די תוצאות דערפון רעד איך אפילו נישט, כרעד פון דאס עצם זיין א כופר אפילו פאר רגע מיינענדיג אז כבאגרייף דא ווער ווייסט וואס. איי כוועל בלייבן א פלאכע באטשי? נו, תיתי לי..

אליהו ליכטענשטיין · מיטוואך יוני 01, 2022 10:02 pm

מסתמא האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 11:19 am

אליהו ליכטענשטיין האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 10:35 am

מי השילוח

וויאזוי דיעלט איר מיט די שטיקלעך וועלכע שפיעלן ארום מיט די נושא פון ידיעה און בחירה? איך ציטער פון דעם אימת מוות, טאמער חס וחלילה כוועל פאר איין רגע באקומען א מחשבת כפירה כאילו אז כהאב נישט קיין בחירה. פון די תוצאות דערפון רעד איך אפילו נישט, כרעד פון דאס עצם זיין א כופר אפילו פאר רגע מיינענדיג אז כבאגרייף דא ווער ווייסט וואס. איי כוועל בלייבן א פלאכע באטשי? נו, תיתי לי..

אויב מיינסטו דאס אמת'דיג דאן כל הכבוד.

blue moon · פרייטאג מארטש 08, 2024 2:48 pm

מסתמא האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 11:19 am

אליהו ליכטענשטיין האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 10:35 am

מי השילוח

וויאזוי דיעלט איר מיט די שטיקלעך וועלכע שפיעלן ארום מיט די נושא פון ידיעה און בחירה? איך ציטער פון דעם אימת מוות, טאמער חס וחלילה כוועל פאר איין רגע באקומען א מחשבת כפירה כאילו אז כהאב נישט קיין בחירה. פון די תוצאות דערפון רעד איך אפילו נישט, כרעד פון דאס עצם זיין א כופר אפילו פאר רגע מיינענדיג אז כבאגרייף דא ווער ווייסט וואס. איי כוועל בלייבן א פלאכע באטשי? נו, תיתי לי..

נו, כנ״ל! נעם אפיר די בני יששכר איבער דעים ענין. ער לייגט עס אראפ אויף קליין געלט וואס יעדער אין אונזער דור קען פארשטיין. (און נישט פארשטיין און די זעלבע צייט). עיי״ש ותמצא נחת.

עס בלייבט אז דאס וואס די פארשטייסט נישט איז די גרעסטע טובה.

blue moon · פרייטאג מארטש 08, 2024 2:59 pm

נו, כנ״ל. כאפט א בליק אין בני יששכר חודש תשרי

והנה גם זאת היא ע"פ התורה ידיעת"ו ית"ש. צופ"ה ומביט עד סוף כל הדורות כל פרטיות מעשיהם כענין שגיל' לאברהם יצחק ויעקב ענין חורבן בית המקדש עבור העונות כמו שדרשו רז"ל שאמר לאברהם כשאין ביהמ"ק קיים ילמדו פרשיות הקרבנות ומעל' אני עליהם וכו' ואני מוחל להם על כל עונותיהם וכו' וכן הראה לו שיעבו"ד מלכיות בגלל העונות כמו שדרשו רז"ל בפסוק והנה אימה וכו' וכן הראה ליצחק ויעקב כמו שדרשו רז"ל ועוד מבואר הדבר של הידיע"ה בפירוש בתורה ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' א"כ הידיע"ה מבוארת בתורה. והנה ע"פ שכל האנושי הדברים הללו נראים כסותרים כיון שיש ידיע"ה א"כ בהכרח הוא שיעשה האדם כפי מה שיש בידיעת"ו ית"ש א"כ אין כאן שכר ועונש. והנה תראה שכל התורה מליא' מענין שכר ועונש. א"כ ע"כ יש בחירה וכמבואר בתורה בפירוש. ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו' ובחר"ת בחיים וכיון שהבחירה חפשיית א"כ אין אנחנו מבינים ענין הידיע"ה הנה על כרחך צריכין לומר הגם שיש ידיע"ה. עכ"ז אין הידיע"ה מכרחת והבחירה חפשיית בידינו וכמו שפי' פ' נכון הרב הגדול מהר"מ חאגיז זלה"ה בס' אל"ה המצו"ת בפסוק הנ"ל שהבאתי ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא בי"ד חזק"ה הנה אלו התיבות ול"א בי"ד חזק"ה אין להם ביאור ופי' הוא ז"ל ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם וכו' ואעפ"כ ולא ביד חזקה אין ידי חזקה עליו שיהיה מוכרח לעשות כזאת מחמת ידיעת"י כי אין ידיעתי מכרחת והוא בבחירת"ו יכול עשות כרצונו עכ"ד הרב הגדול הנ"ל ובזה יתכן מאד אח"כ. אומרו ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים וכו' דכיון שאין הידיע"ה מכרחת והבחיר' חפשיית ע"כ יש שכר ועונש והנ' התאמתות הידיעה ובחיר"ה ב' הענינים ביחד אינם מובנים לשכל האנושי וילאה רעיון האדם להעמידם בהשכלת השכל כי שכל האנושי ישפוט אם יש ידיע"ה אין בחיר"ה ואם יש בחיר"ה אין ידיע"ה והנך רוא' התאמתות ב' הענינים ע"פ התורה האלקית וכבר חקרו ע"ז דורות הקודמים גם בזו"ח אמרו שהוא מהנסתרות לי"י אלקינו ואין מבו' לשכל האנושי להשיג זה אבל בהכרח הוא להאמין את שניהם ע"פ יסודי התורה בדרך אמונה. והנה החס"ד בעל חו"ה הוסיף ביאור בדברים האלה באמרו הלא אנחנו יודעים מדרך הטוב להטיב. ממילא בודאי אלו היה יודע הש"י שהוא לטובתינו שנשיג בשכלינו מאמיתיית ב' הענינים הנ"ל בודאי היה מודיע לנו אלא ע"כ כשלא הודיע לנו הש"י זה בהשגת שכלינו. רק באמונת התורה הוא כי הש"י יודע שאין זה לנו לטובה לידע הדברים האלה בהשגת שכלינו רק ע"פ אמונת התורה. והנה אנחנו בענייני חקרנו כמה ענינים להתוודע ולהגלות מהו הטובה לנו שנאמין הדברים הנ"ל ע"פ אמונת התורה דייקא ולא בהשגת השכל המשכיל:
ואחת מהנה נאמר דהנ' כתי' אצל שבחי התור' בהתהלכך תנחה אותך (בעוה"ז) בשכבך (בקבר) תשמור עליך והקיצות (לזמן התחי') היא תשיחך הנה הם הג' דינים שדנים את האדם בזמנים שונים בעוה"ז בר"ה ויה"כ וכיוצא ולעוה"ב כשהאדם בקבר והנשמ' בעולם העליון ויום הדין הגדול לעתיד בזמן התחי' אלה לחיי עולם וכו' ובכל הדינים המשפטים תעמוד התור' ותמליץ טוב על עוסקים שיצאו בדימוס והנ' כל העונשים כבר כתבנו לך שהיא על היותינו בעלי בחירה כי בזולת הבחיר"ה אין עונש ואין שכר והנה הבחיר"ה אינה מושגת בשכל כיון שנתאמת לנו הידיע"ה רק מוכרחים אנו להאמין בחיר"ה וידיע"ה באמונת התורה. ונאמר דע"כ העלים הש"י השגת השכל בענין זה. רק להאמין ע"פ התורה כדי כשיבואו ישראל לדין הנה הדין והמשפט הוא ע"י בחירת"ם (כי בזולת הבחיר"ה אין דין) הנה נזכר לפניו ית"ש איכות אמונתם בידיע"ה ובחיר"ה שהוא ע"פ אמונת התורה כי השכל לא ישיג זה. רק האמינו הכל ע"פ התורה. א"כ הם בני תור"ה ע"כ התורה תמליץ טוב בעדיהם במשפ' עוה"ז ועוה"ב ולעתיד ויוצאי' בדימוס כי כן הבטיחנו הש"י בהתהלכך תנחה אותך וכו' וכנ"ל א"כ מה שהעלים הש"י את השכל הזה מאתנו הוא לטוב לנו כל הימים ולהוציא לאור משפטינו בכ"ז ועידן:
ואתה הבא נבא לבאר. פי' הוידוי שהתחלנו בפתח הדרוש והוא סרנו (בבחירתנו) ממצותיך וכו'. (כי לא היינו מוכרחים בדבר כי אין ידועת"ך מוכרחת אותנו) ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית (משפט אמת) ואנחנו הרשענו (בבחיר' בלא הכרח) מה נאמר לפניך וכו' הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יוד"ע. אתה יודע רזי עולם וכו' (רצ"ל גם זאת אנו מאמינים שאתה יודע כל הנסתרות והנגלות וכל רזי עולם. וא"כ זאת היא אמונתינו ע"פ התורה אשר שני הענינים אמיתיים. הידיע"ה והבחיר"ה. הגם שהשכל אינו משיג זה) ובכן (כיון שכן הוא שאמונתינו בזה ע"פ התורה א"כ בני תורה אנחנו. ע"כ) יהר"מ שתמחול וכו' כהבטחתי' שהתורה תעמוד לנו למליץ טוב בכל המשפטים ונצא בדמוס וזה שמסיימים בוידוי בפסוק הנסתרו' לי"י אלקינו (רצ"ל דברים הנסתרי' שאינם מובנים בשכל איכות השכר ועונש המבוארים לעיל בפרשה. כי הרי אצלו ית"ש היא הידיע"ה וז"ש לעיל בפרש' והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך בתוקף לבבי כי יוד"ע אלקים ולא יהיה עלי עונש כי מוכרח אני בעשייתי. והנה באמ' דברים אינם מובנים האיך למה הוא. רק הם לי"י אלקינו הוא יודע הצדקה הדין בזה) והנגלות לנו ולבנינו ע"ע (רצ"ל שכליות הנגלים הודי"ע השי"ת לנו ולבנינו ע"ע. ולמה לא הודיע לנו גם הנסתרו' הנ"ל. הוא) לעשות את כל דברי התורה הזאת הוא כדי שתעשה דברי התורה שתמליץ טוב בעדינו בשעת הדין והמשפט הבן הענין כי לא יכולתי להאריך בכתב:
ע"פ הדברים הנ"ל תתבונן מה שייסד הפייטן בתפילות ר"ה חלילה לך מדבר בצדקה מעשות משפט בלא צדקה ובמקום משפט אין צדקה ובאין משפט יש צדקה ואת' במשפט תעשה צדק' לשפוט תבל במעשה הצדקה ומכון כסאך משפט וצדקה ע"כ. והנה לכאורה מ"ש ואת' במשפט תעשה צדקה הוא אינו נתפס בשכל דהאיך יהיו שני הפכיי' בנושא אחד. כאשר אמר הפייטן בעצמו במקום משפט אין צדקה ובאין משפט יש צדקה. ולפי האמור יתכן שפיר דהנה הש"י כחפץ להצדיק עם זו אפילו לא יזכו בעיניו בדין ומשפט רוצה לעשות עמהם צדקה והנה הוא נקרא מלך המשפט. ומלך במשפ"ט יעמיד ארץ הנה המגיד מראשית הרוצה בתקנת בניו העמוסים מני בטן פעל ועשה אשר יסודי הדת שני ההפכיים בנושא אחד ידיע"ה ובחיר"ה אינם מושגי' בשכל רק הודיע אותם לבניו בתור'. וישראל מאמינים בהם ע"פ התורה והנה כאשר מגיע זמן המשפט לשפוט על אשר עברו חוק בבחיר' אשר עי"ז ח"ו מגיע להם עונש במשפט הנה נזכר שישראל מאמינים בידיע"ה ובחיר"ה על פי התורה באמונה אם כן בני תור' הם ולבני תורה הנה הוא הבטחה בהתהלכך תנחה אותך וכו' וכנ"ל וסר מאתם הדין והעונש ומתנהג עמהם בצדקה והצדקה הוא במשפט אמת כיון שהם מאמינים שני הפכיים בנושא א' ע"פ התורה ידיע"ה ובחיר"ה והי' זה שכרם ב' הפכיים בנושא אחד משפט וצדקה ז"ש הפייטן במקום משפט אין צדקה וכו' ואת' במשפט תעשה צדקה הבן:
והנה עוד זאת אודיעך הנלע"ד הטוב' הגדול' אשר עשה הש"י לישראל ע"ק מה שלא הודיע לשכל אנושי האיך צדקו יחדיו הידיע"ה ובחיר"ה והשכל לא ישיג זה רק מחוייבים ע"פ התורה להאמין כ"ז. ואומר הנה תשכיל ותדע בזה הים גדול ורחב ידים תלמוד שלנו תמצא בו כ"פ מלתא דאתיא בק"ל וחומ"ר טרח וכתב לה קרא ולא מצינו כן בשום מדה מהי"ג מדות לומר מלתא דאתיא בג"ש או בכלל ופרט טרח וכתב לה קרא (הגם שהר"ן ז"ל כתב באיזהו מקומן. אגב דוחק איז' קושיא מלתא דאתיא בג"ש טר' וכו' לא מצינו כן בכל הש"ס) וטעמ' בעי דמהראוי להבין במדת ק"ו למה נאמר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכו' למה לן לקרא כיון דאתיא בק"ו ב' אם כך הוא המדה מאיזה טעם למה ישתנה בזה מדת ק"ו משארי המדות. ונ"ל דהנה כל המדות שהתור' נדרש' בהן המה מקובלים מסיני ולא ישפוט אותם השכל בזולת הקבלה. אבל מדת ק"ו (אפי' לא היה מקובל) הוא שכליי גם במילי דעלמא והנה בכדי שנדע שהתורה היא רצונו וחכמתו ית"ש למעל' מן השכל ע"כ מלתא דאתיא בק"ו (שהוא שכליי) טרח וכתב לה קרא מן התורה להורות שהתורה היא למעלה מן השכל. ולא יתערב חקירות שכל אנושי הבן כי דבר נחמד הוא למשכיל:
הג"ה וזה שפירשתי בפסוק כ"ל המצות אשר אנכי מצוה אתכם היום תשמרון וכו' הנ' דקדקו מאי כ"ל וגם אשר אנכי מצוה אתכם אשר צויתיך מיבע"ל. ופירשתי דהנה יש בתור' מצות שמעיות. שאין השכל מחייבם רק הם בחוק וגזירה מן השי"ת. והוא ית"ש יודע טעמיהן. ויש מצות שכליות אשר השכל מחייבם ואפי' לא ניתנה התורה מחוייבים לשמרם כגון איסור גניב' וגזל ועריות וכיוצ' הנה הזהיר' התור"ה כ"ל המצו' אפי' המצות השכליי' שהשכל מחייבם לא תשמרם מפאת מה שהשכל מחייבם. רק מפאת אשר אנכי מצוה אתכם שהתורה היא למעלה מן השכל ומעתה תבין ביותר מ"ש לך בפנים בענין מדת ק"ו דטרח וכתב לה קרא. הבן:
והנה די"ן ומשפט הוא ע"פ שכל שמתחייב האדם עונש כך וכך על שעבר עבירות כך וכך וכ"ה בכל המשפטים אבל צדק"ה וחס"ד הוא למעלה מן השכל. והנה תתבונן עוד מדת ק"ו שהוא שכליי נק' בכל הש"ס די"ן כמאמרם בכ"מ והלא די"ן הוא. וכן דיו לבא מן הדי"ן וכו' כי השכל לא ישפוט רק די"ן ומשפ"ט על כל דבר. ע"כ מילתא דאתיא בק"ו שהוא שכליי. והוא די"ן טרח וכתב לה קרא מן התור"ה והתור' היא למעל' מן השכל תור"ת חס"ד והחסד הוא למעלה מן השכל:
הג"ה הרחבתי ביאור במקום אחר בפסוק פיה פתחה בחכמ"ה. היינו מדת ק"ו שהיא חכמ' ושכל ותור"ת חס"ד על לשונה היינו דטרח וכתב לה קרא מן התור' תורת חסד למעל' מן השכל בכדי להגביר החסד על הדין הבן:
והנה תבין ג"כ לפ"ז מדת ק"ו נק' די"ן כמ"ש. הנה היא המד' הראשונ' בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. הנה נגדו בתורה שבכתב בי"ג מדות המד' הראשונ' היא א"ל. שהיא חס"ד גמור כמד"א חסד אל כל היום וזה נרמז ג"כ מלתא דאתיא בק"ו. שהוא די"ן טרח וכתב לה קרא בתור' שבכתב נכתב שהוא חס"ד כנ"ל הבן ע"כ מי שהוא בעל תורה מקויים בו בהתהלכך וכו' ובשכבך וכו' והקיצות היא תשיחך בכל הדינים בין בעוה"ז בין בעוה"ב בין דין דלעתיד הגם שהדין נותן כך וכך והוא ע"פ השכל כמ"ש הנה התור"ה שהוא תור"ת חס"ד למעלה מן השכל. וכיון שהנפש הוא מבני תורת חסד הנ' הדין נותן שיתנהגו עמו בצדק' וחס"ד וזה שיסד הפייט ואתה במשפט תעשה צדקה:
והנה ע"פ כל הדברים הנ"ל תבין ביתר שאת מש"ל הש"י ברוב רחמיו כחפץ להצדיק עם זו ולהתנהג עמהם במדת החס"ד שהוא למעלה מן השכל. שהשכל הוא משפ"ט ודין להעניש להעוברים על רצון המלך בבחירתם הנה בעסק השכר ועונש גופי' העלי' הש"י השכל הזה מן בעלי השכל איך יצדק שכר ועונש על רוע הבחיר"ה כיון שיש ידיע"ה אצלו ית"ש על כל פרטיית ענינים. מה שהי' ומה שיהי' ובני ישראל מאמינים כ"ז ע"פ התור' תורת חסד שהיא למעל' מן השכל ממילא המשפט והדין נותן למחול להם כל עונותיהם ולהושיעם בצדק' וחס"ד. ועת' תבין ג"כ. נוסח הוידוי שאנו אומרים וכמש"ל והבן:

קהילת יקנה''ז · מאנטאג מאי 25, 2020 11:36 am

ר' שמשון שווארץ ז''ל האט אמאל געפרעגט דעם רבין אויב ער מעג לערנען תורת הר''ן,
האט אים דער רבי געפרעגט וואס גייט פאר?
האט ער געזאגט אז ס'פלאמט אים אויף דאס הארץ, (איין תירוץ אויף אייער שאלה,)
האט אים דער רבי געענטפערט, נו באר מים חיים פלאמט אויך אויף דאס הארץ, (נאך א תירוץ אויף אייער שאלה,)

צו מיר פערזענליך רעדט דער הייליגער פיאסעצנער'ס ספרים, וואס כאטש אז מען קען זיכער נישט זאגן אז ער איז געווען דער איינציגסטער וואס האט פארשטאנען צום היינטיגן דור, דען אלע קדושי תלמידי הבעש''ט האבן זיכער פארשטאנען און געזען אונזער דור, דער פיאסצנער האט אבער א מעלה אז ער האט געלעבט אזוי נאנט צו אונז, און נאך א מעלה אז אין זיין דור זענען די נסיונות געווען פונקט אזוי אדער אפילו אסאך שטארקער ווי היינט, בנוסף צו דעם וואס זיין מהלך איז ריכטיג קוזניץ פרשיסחא,
ממילא אז איר זאגט אז איר האט שוין געלערנט חובת התלמידים האט איר דאך רשות פונעם הייליגן מחבר זיך צו מעמיק זיין אין זיין אנדערע ספרים, איז קענט איר פרובירן הכשרת אברכים, צו וזרוז, און אש קודש

ובלבד שיכוין לבו!
הצלחה רבה

יוד אלף · פרייטאג מארטש 08, 2024 3:23 pm

שטארק, און לייכט, ביינאזאם. גלייך צום פינטל, און קאנסיסטענט? מסלת ישרים

אויב האסטו ליב מער טיף און קאנסיסטענט, דאן לערן חובת הלבבות

גלייכסט שטארקע קלארע בייט סייז טשאנקס, רבינו יונה אויף משלי

חסידות סימפל, לערן ליקוטי אמרים תניא.

ווארעמקייט און יראת שמים בייט סייז טשאנקס, באר מים חיים

נקודות למחשבה, ספר איוב, רש"י מיט מצודות

פשוט יראת שמים, מיט א געשמאק און א סדר, ראשית חכמה (מענטשן ווייסן נישט אז דאס איז א הערליכע ספר)

טשאנקס פון יראת שמים, יערות דבש

איינער זאל דיר דרוקן מיטן אמת צום וואנט, עס איז פארהאנען א ספר יורה חכימא פון הרה" ר' אברהם אלי' מייזעס זצ"ל

עבודת המדות? אורחות צדיקים, שערי תשובה לרבינו יונה, שער הקדושה פון ר"ח וויטאל

וואט עלס? איך האב דאך ניטאמאל אנגערירט די שפיץ פון א נאדל

משה יצחקי · מאנטאג אפריל 10, 2023 12:44 pm

יוד אלף האט געשריבן: ↑ פרייטאג מארטש 08, 2024 3:23 pm

שטארק, און לייכט, ביינאזאם. גלייך צום פינטל, און קאנסיסטענט? מסלת ישרים

אויב האסטו ליב מער טיף און קאנסיסטענט, דאן לערן חובת הלבבות

גלייכסט שטארקע קלארע בייט סייז טשאנקס, רבינו יונה אויף משלי

חסידות סימפל, לערן ליקוטי אמרים תניא.

ווארעמקייט און יראת שמים בייט סייז טשאנקס, באר מים חיים

נקודות למחשבה, ספר איוב, רש"י מיט מצודות

פשוט יראת שמים, מיט א געשמאק און א סדר, ראשית חכמה (מענטשן ווייסן נישט אז דאס איז א הערליכע ספר)

טשאנקס פון יראת שמים, יערות דבש

איינער זאל דיר דרוקן מיטן אמת צום וואנט, עס איז פארהאנען א ספר יורה חכימא פון הרה" ר' אברהם אלי' מייזעס זצ"ל

עבודת המדות? אורחות צדיקים, שערי תשובה לרבינו יונה, שער הקדושה פון ר"ח וויטאל

וואט עלס? איך האב דאך ניטאמאל אנגערירט די שפיץ פון א נאדל

Wow אזא קלארקייט!

שכח! גיימער זעהן וואס מען טוט למעשה!

קיסריה · פרייטאג מארטש 08, 2024 3:53 pm

ספרי רמח״ל - אויסטערליש קלאר, טיף און געשמאק

יוסי בן-ציון · מוצ"ש מארטש 09, 2024 4:29 pm

לקוטי אמרים תניא, מיט א ערנסטע חברותא.

גרייט צו העלפן · מוצ"ש מארטש 09, 2024 9:27 pm

דו האסט געשריבן " א גוטע ספר מחשבה/חסידות", און איך וואונדער מיך צי דו ווילסט טאקע מחשבה און חסידות, אדער פשוט דו זוכסט זיך צו טרעפן.

אבער אויב זוכסטו מחשבה/חסידות, איז דער ספה"ק דברי חיים האט סיי טיפע מחשבה און אויך, ברענעדיגע חסידות. אזוי וועסטו כסדר קענען לעבן דערין בעז"ה.

(מ'דארף זיך צוגעוואוינען צו זיין גאנג פון אנכאפן א זאך אויפן שפיץ גאפל, און גלייך אריינארבעטן דערין מורא'דיגע כחות פון אומערווארטעטע ריכטונגען).

אויב זוכסטו דיך צו טרעפן, דעמאלט...

משה יצחקי · זונטאג מארטש 10, 2024 1:02 am

גרייט צו העלפן האט געשריבן: ↑ מוצ"ש מארטש 09, 2024 9:27 pm

דו האסט געשריבן " א גוטע ספר מחשבה/חסידות", און איך וואונדער מיך צי דו ווילסט טאקע מחשבה און חסידות, אדער פשוט דו זוכסט זיך צו טרעפן.

אבער אויב זוכסטו מחשבה/חסידות, איז דער ספה"ק דברי חיים האט סיי טיפע מחשבה און אויך, ברענעדיגע חסידות. אזוי וועסטו כסדר קענען לעבן דערין בעז"ה.

(מ'דארף זיך צוגעוואוינען צו זיין גאנג פון אנכאפן א זאך אויפן שפיץ גאפל, און גלייך אריינארבעטן דערין מורא'דיגע כחות פון אומערווארטעטע ריכטונגען).

אויב זוכסטו דיך צו טרעפן, דעמאלט...

נו נו דעמאלטס וואס?

שלמה מולכו · זונטאג מארטש 10, 2024 4:13 am

משה יצחקי האט געשריבן: ↑ זונטאג מארטש 10, 2024 1:02 am

גרייט צו העלפן האט געשריבן: ↑ מוצ"ש מארטש 09, 2024 9:27 pm

דו האסט געשריבן " א גוטע ספר מחשבה/חסידות", און איך וואונדער מיך צי דו ווילסט טאקע מחשבה און חסידות, אדער פשוט דו זוכסט זיך צו טרעפן.

אבער אויב זוכסטו מחשבה/חסידות, איז דער ספה"ק דברי חיים האט סיי טיפע מחשבה און אויך, ברענעדיגע חסידות. אזוי וועסטו כסדר קענען לעבן דערין בעז"ה.

(מ'דארף זיך צוגעוואוינען צו זיין גאנג פון אנכאפן א זאך אויפן שפיץ גאפל, און גלייך אריינארבעטן דערין מורא'דיגע כחות פון אומערווארטעטע ריכטונגען).

אויב זוכסטו דיך צו טרעפן, דעמאלט...

נו נו דעמאלטס וואס?

לערן דעם ספר ליקוטי הלכות פון ר׳ נתן שטערנהארץ.

אידישע וועלט פארומס

וועלכע ספר??

וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??

Re: וועלכע ספר??