די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
אודאי ליל ט"ו
ס'איז מפורש אין גמ' ביי די לימוד ככל חוקת הפסח יעשו אותובמצוה שבגופוהכתוב מדבר אז פסח ראשון ושני שוים.
כוואלט געקענט פארשטיין א לומדישער וויכוח צו סאיז יא גופו צו נישט. כמיין אז יא דו האלסט אז נישט, פיין.סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג מאי 23, 2024 12:19 pmמצוה שבגופו קומט נישט אריין דא, עס באציט זיך צו מצות שנעשית בגוף הקרבן. זמן אכילת הפסח איז נישט קיין מצוה שבגופו.
ביי השיר יהיה לכם זאגט די גמרא לילה שאינו מקדש לחג אין טעון הלל, הרי לך אז די אכילה איז ביינאכט נאר עס דארף נישט קיין הלל (זה היה כוונתי, נישט די נושא פון הלל בעשיה או באכילה)
זיין שאלה איז אויב ס'איז שוין נאכל תיכף נאך די שחיטה וצליה ביום י"ד אדער דארף מען ווארטן אויף ביינאכט. פון די פסוק לא ישאירו זעהט מען עס נישט
רמב"ן:סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג מאי 23, 2024 3:43 pmשוין לאמיר זיך טענה'ן
איינער האט געבעטן פאר א אפענע מקור, נישט קיין פלפולים. די גמרא פון השיר יהיה לכם איז טריקן מפורש אז פסח שני איז לילו זמן אכילתו. נישטא נאך אזא אפענע מקור, די משנה איז נישט מפורש, לו יהא אז פסח שני זמן אכילתן ביום י"ד, וואלט די משנה פינקט אזוי געקענט שטיין הפסח אינו נאכל אלא בלילה ותוקמיה אפסח ראשון. און אויב שוין משנה גיי שוין צים פסוק ככל חוקות הפסח יעשו אותו און זאג ס'איז מפורש דארט...יעצט קוקנדיג זעה איך נאך מער מפורש בדברי רש"י דארט "כגון ליל אכילת פסח שני שאינו י"ט"
וכמו שכבר ציינתי למו"ר ר' אורי, דער בנין ציון איז בכלל נישט אפן אז ס'א מצוה שבגופו.
עכ"פ דאס איז אלעס גוט לחידודי, למעשה א טריקענע אפענע מקור איז נישטא אין די משנה, נאר בצירוף מיט אור שמח'ס וכדו'
(אגב אז דו האסט נישט אליינס געטראכט פון די גמרא פון ליל התקדש החג ווערט עס א פלפול? ס'איז אפענע ווערטער און מקור מפורש. פארוואס רופסטו עס א פלפול?)
וקצר הכתוב לאמר בין הערבים תעשו אותו ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו לרבות דיני האכילה שאינם באותו היום הנזכר בכתוב, כי בלילה שאחריו יאכל, שכבר פירש שם "ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו'. וכן "בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלוהו" ולהלן טעמו יאכלוהו בעת האכילה הנזכרת שם בצואה של פסח ראשון.
שו"ר אין התעוררות תשובה (מהדו"ח) סי' רכ"ח וואס איז אויך מצדד אז סאיז נכלל אין מצוות שבגופו. אזוי אז סאיז גארנישט אפגערפעגט.סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג מאי 23, 2024 3:43 pmשוין לאמיר זיך טענה'ן
איינער האט געבעטן פאר א אפענע מקור, נישט קיין פלפולים. די גמרא פון השיר יהיה לכם איז טריקן מפורש אז פסח שני איז לילו זמן אכילתו. נישטא נאך אזא אפענע מקור, די משנה איז נישט מפורש, לו יהא אז פסח שני זמן אכילתן ביום י"ד, וואלט די משנה פינקט אזוי געקענט שטיין הפסח אינו נאכל אלא בלילה ותוקמיה אפסח ראשון. און אויב שוין משנה גיי שוין צים פסוק ככל חוקות הפסח יעשו אותו און זאג ס'איז מפורש דארט... יעצט קוקנדיג זעה איך נאך מער מפורש בדברי רש"י דארט "כגון ליל אכילת פסח שני שאינו י"ט"
וכמו שכבר ציינתי למו"ר ר' אורי, דער בנין ציון איז בכלל נישט אפן אז ס'א מצוה שבגופו.
עכ"פ דאס איז אלעס גוט לחידודי, למעשה א טריקענע אפענע מקור איז נישטא אין די משנה, נאר בצירוף מיט אור שמח'ס וכדו'
די רמב"ן זאגט אז מ'דארף עסן די קרבן פסח ליל ט"ו, אבער ביי פסח ראשון איז דא 2 דינים, איינס, אז מדארף עסן א כזית ליל ט"ו אזוי ווי ס'שטייט ואכלו את הבשר בלילה הזה, צוויי, אז מ'מעג נישט עסן פון די קרבן פסח יום י"ד (אפילו ס'בלייבט איבער גענוג פאר ליל ט"ו) כמבואר במס' פסחים מא: אכל כזית צלי מבעוד יום לוקה ווייל מ'לערנט ארויס בלילה ולא ביום, איז די שאלה אויב ביי פסח שני איז אויך דא ביידע דינים, אדער די עיקר איז צו עסן ליל ט"ו און ס'איז נישט דא א איסור צו עסן יום י"ד.קונטרס האט געשריבן: ↑ פרייטאג מאי 24, 2024 9:12 amרמב"ן:
וקצר הכתוב לאמר בין הערבים תעשו אותו ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו לרבות דיני האכילה שאינם באותו היום הנזכר בכתוב, כי בלילה שאחריו יאכל, שכבר פירש שם "ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו'. וכן "בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלוהו" ולהלן טעמו יאכלוהו בעת האכילה הנזכרת שם בצואה של פסח ראשון.
מ"מ ביטע.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג יולי 08, 2024 5:44 pmיש דעות במפ' הרמב"ם אז אויך ביים ריכטיגן פסח מעג מען עס עסן עד הבוקר צו אפילו ביום המחרת בתורת שאר קדשים, און נאר מצות הפסח איז עד חצות
זע דא בשם דער אור שמח ועוד https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A ... %A2%D7%98/להודות האט געשריבן: ↑ מאנטאג יולי 08, 2024 5:54 pmמ"מ ביטע.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג יולי 08, 2024 5:44 pmיש דעות במפ' הרמב"ם אז אויך ביים ריכטיגן פסח מעג מען עס עסן עד הבוקר צו אפילו ביום המחרת בתורת שאר קדשים, און נאר מצות הפסח איז עד חצות
אין חומש שטייט עס איז נותר.
לערן יא דער גאנצער אור שמח... (חמץ ומצה ו א) https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8491&rid=2258להודות האט געשריבן: ↑ מאנטאג יולי 08, 2024 6:36 pm@קנאפער ידען
די משנה סוף פסחים זאגט עס ווערט נותר בחצות און דאס גייט לויט ראב"ע (גמרא).
וואס איז די תשובה אויף די נקודה?
איך האב נישט געליינט די גאנצע אריכות.
אגב איז א מחלוקת צי ס'דא א מצוה באכילת קדשים קלים
https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A ... %A2%D7%95/
