דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

די אחראים: יאנאש , אור המקיף , אחראי , געלעגער

retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

ברוכים הבאים!
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

כתב בספר פרי הארץ (פר' תצוה במאמר המתחיל "עוד מפרשה זו"), שהמשמעות של כל תיבה בלשון הקודש, היא שם העצם של הדבר, ולא בדרך כינוי כמו בשאר הלשונות שאינו אלא הסכמת בני אדם. והוא מבאר שם את הסבר הדבר, שהמשמעות נבנית מפי הרכבת האותיות שבשורש התיבה (עיי"ש שאותיות השימושיים והבאים לשם הבטאת הנקודות אינם מתחשבים) כפי הכללים דלהלן.
  • אם התיבה בשרשה היא של ב' אותיות, צריכים לדעת את הכוונה שבאות הראשון ושל האות השני. ואזי כשיודעים את הכוונה של שתי האותיות, אז נוכל להבין מפי צירוף האותיות, את פירוש המילה של התיבה, באופן שהאות השניה מסבירה ומשלימה את הראשונה.

    ביאור הדבר, שהשתי האותיות של תיבת השורש משמשות כמו החכמה והבינה של התיבה. בראשון באה הכוונה של האות הראשונה המשמשת בתיבה בדרך הארה כמו ספירת החכמה, ואחר כך באה הכוונה של האות השניה, המשמשת בדרך ספירת הבינה, שהיא גילויה והסברה של התיבה. וכשנתאר לעצמינו דבר שתחילה והארתה היא בבחינתה של האות הראשון, וסופה והחלטתה היא בבחינתה של האחרון, אז נבוא בעצמינו לאמיתתה של כוונת התיבה.
  • אם התיבה בשרשה היא של ג' אותיות, אז הכוונה של האות הראשון והאחרון הוא כנ"ל. אמנם האות האמצעית באה לפשר ולתווך בין השתי האותיות הנ"ל, וזה פועל לשנות את המשמעות העצמי של התיבה.
  • אם התיבה בשרשה היא של ד' אותיות, אז כוונת התיבה נבנית ע"פ שתי נפרדות שכל אחת היא בת שתי אותיות.
כל זה כתבתי לפי היוצא לענ"ד מביאור דבריו אחרי העיון והדקדוק, ובצירוף דברי שאר תלמידי הבשטה"ק זי"ע שנעתיק בהמשך בעזהשי"ת. ונראה שיש בזה תורה שלימה, והבנה מפליאה ומרתקת.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

יש לי מקום עיון, שלפעמים משמע בדבריהם זצ"ל שצריכים להפוך את צירוף האותיות, כדי להבין את כוונת התיבה. אבל לפעמים משתנה משמעות התיבה על פי שינוי הסדר והצירוף.

כדוגמה זו מצינו הרבה תיבות שאין משמעותם משתנה על פי היפוך סדר האותיות, כמו כבש-כשב וכו', אבל ידוע הרבה פעמים שהמשמעות נשתנה לגמרי, ואפילו מהיפוך להיפוך, כגון המשל הידוע, מ"נגע" ל"ענג" או מ"צרה" ל"רצה".

קושיתי היא, שאם יש סדר למשנה, אזי מובן למה משתנית המשמעות בהיפוך האתוון. אבל אם כן קשה למה יש מקומות שדורשים המשמעות של התיבה, דווקא על פי היפוך האתוון.

אבל אפשר להשאיר את הקושיא בצד, ונביא בעזהשי"ת הרבה דוגמאות מספרי חסידות שדרשו את התיבות על פי הכללים הנ"ל, ובעזרת ה' יתרחב שמעתתא גם להבין את גוף הכללים עצמם על פי הדוגמאות.

ומובן ג"כ שצריכים להקדמות הרבה כדי להבין את הרמזים של גוף האותיות עצמן, ובעזהשי"ת נדבר מזה מתוך הדוגמאות, וגם נביא השלמות משאר ספרים וליקוטים.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

מה שכתבתי מעיקרא, שהאותיות המהווים את הניקוד אינם חלק מהבעת השורש, עברתי עוד הפעם על דברי הספר הקדוש הנ"ל, ונוכחתי לדעת שאין זה נכון. אלא זאת נראה נכון, שבתיבה הנכתבת לפעמים חסר, דהיינו בלי האות המהוה את הניקוד, אזי השורש נשאר שורש, אף בלי האות המהוה את הניקוד.

אמנם נראה לי דבר אחר יוצא מדבריהם, ואולי יהיה אפשר לתרץ בזה גם מה שהיה קשה לי בתגובה הקודמת (למה פעמים מסרסים את סדר האותיות כדי לדרשם, ולפעמים מקפידים על הסדר ואומרים שהיפוך הסדר משחית את הכוונה), שאם יש האותיות י' ה' או ו' ה' בתיבה ארוכה (בת ד' ויותר), אז רגילים לסרס את הסדר כדי לדורשה כדלהלן (והם דוגמאות נפוצות בספרי תלמידי הבעשטה"ק זי"ע): תורה=תר'וה, מצוה=מצ'וה, בינה=בן'י-ה.

הנה הארכנו הרבה בכללים והקדמות, בשגם שרבו ספיקותי בגוף הגדרתם של ההקדמות. אך רצוני בזה כדי להבין את תוכן דברי ההעתקות שאביא בס"ד, ולא יתבלבלו מהסתירות המבצבות באופני הדרשות, היות שכבר עמדנו על עיקר הדברים ויהיה אפשר לעקוף את הקושיות לזמן. ואי"ה בהמשך הזמן נחזור אל הכללים, ונראה אם אפשר להבינם לאנשים כערכנו ולערכם כראוי, או שהוא מן הדברים הנשגבים שאין לנו עסק בהם.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בספר בעל שם טוב על התורה (בראשית, אות א) כתב וז"ל:
כשיבוא משיח במהרה בימינו, ידרוש כל התורה מרישא לסיפא על כל הצירופים שבכל תיבה ותיבה, ואחר כך יעשה מכל התורה תיבה אחת, ויעלו הצירופים לאין מספר, וידרוש על כל הצירופים.
הנה בוודאי מדברים כאן מדברים ששגבו מהשגותינו, עד שאמרו הצדיקים נ"ע שזאת לא יהיה על ידי אחר מאשר המלך המשיח בעצמו, אבל בכל זה הבאתי זאת בשביל הבעת החשיבות שבענין ה'צירופים'.

ופירוש המילה 'צירופים' היינו - להבדיל - כמו שאומרים באנגלית sequence. אבל הצדיקים ידעו לדרוש מזה ענינים נשגבים.

ונחזור לנידון דידן.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בספר בעל שם טוב על התורה (בראשית אות ד) איתא בזה"ל:
ותוכן הדברים כי כשהקב"ה וב"ש (-כשהקדוש ברוך הוא וברוך שמו) ברא עולמו, לא היה העולם יכול להיות קיים, כי הכל חזר לשרשו לאין [-סוף?] ב"ה (-ברוך הוא), עד שברא ישראלונתקיים העולם. והשם ישראלמורה על זה, כי ה רהוא החכמה, וה להבינה, וה אהדעת. וה יששב ישראלאותיות הנשארים, הוא הישות של קיום העולם, ונעשה ישמ אין.

וזהו שם ישראל, וזהו קיום העולמות שנעשה יש מאין, ולכן כו'.
מבואר כאן דרך לדרוש האותיות ר' א' ל', דהיינו ר' הוא חכמה (כן כתב גם בפרשת יתרו אות מח, ועל פי הכתוב 'ראשית' חכמה), ל' היא בינה, וא' היא דעת, וכפי שהזכרנו מדברי הפרי הארץ, שהאות הראשון נדרש בסוד החכמה שבתיבה, והאחרון בסוד הבינה שבה, והאמצעי בסוד הדעת. והטעם לפרש דבריו הקדושים באופן זה (ולא באופן אחר שנכתוב להלן בדרך דחייה), הוא מכיוון שאינו מבאר למה הר' הוא חכמה וכו', וגם למה הוצרכה בתיבה זו הזכרת החכמה והבינה והדעת. ועל כן מסתבר לפרשו לפי הנ"ל מספר פרי הארץ, שאין בדרך כלל לומר שנרמזו כאן החכמה והבינה והדעת, אלא לומר שהר' הוא החכמה של המכוון בבחינת ישראל (אע"פ שגם זה עדיין צריך ביאור).

אמנם יש לדחות, שהכוונה בפשטות שבא לרמז כאן כללות הענין של חכמה בינה ודעת, אע"פ שאינו מבואר למה הוצרכו בכאן לפי ביאור הדברים, ואפשר לפרש בהרבה אופנים (ועיין במקור מים חיים מה שנתקשה עוד בזה). ואולי לפי המשך הדברים יתבאר גם קטע זה.

ובכל אופן, מה שהרווחנו בהעתקת הקטע, הוא, שבעזהשי"ת יצטרף עם שאר החומר, אם יזכנו ה' למצוא ביאר נרחב בזה. וגם, שיסוד הדבר הנ"ל מבואר כאן, שהיה דרכם לתרגם כוונת המילה לפי צירופי האותיות.

ומה שאינו כותב כאן למה צירוף האותיות "יש" מהוה התיבה והכוונה של ישות, פשוט דהיינו לפי שזה אינו צריך לפי ביאורו הנדרש כעת.

וה' הטוב יכפר.
לעצט פארראכטן דורך retiredprofessor אום זונטאג יוני 02, 2024 6:42 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בספר בעל שם טוב על התורה (בראשית אות כב) איתא וז"ל:
שמעתי ממורי כי אות אהוא סוד אלופו של עולם טמיר וגניז בגווייה, ואות בהוא ב' אלפי"ן, וכן גהוא ג' אלפין וכו' עד תד' מאות אלפי"ן.

אם כן שורש אותיות התורה, שקרוב יותר אל החיות הרוחניי אור אין סוף הוא אות א', ואח"כ יורד והולך ומתלבש זה בזה, ונתרחק מן החיות, עד אות תשהוא מלכות שבמלכות, ששם מתלבש בתוך מחשבות רעות וזרות.

וצדיקים שלוחי דמטרוניתא אינון, לקשר את עצמן אל האותיות, ולהעלותן במחשבה עד מחשבה עליונה, ואז מעלה מתהום עד רום רקיע, את ניצוצי השכינה שהיו בלבושים הנ"ל, שנקרא זה (-הכוונה ענין העלאת החיות שבתוך האותיות, ממדריגה למדריגה) לימוד לשמה וכו'.
מבואר כאן כלל גדול הנוגע לכל ענין דרוש הצירופי אותיות, שכל אות הקרובה ביותר לאות א' הוא מבחינה רוחנית יותר, וכל אות הקרובה לסוף סדר האותיות, כגון לאות ת', הוא מבחינה גשמית יותר.

עוד מבואר כאן שענין הבנת צירופי האותיות הוא דבר נשגב.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

עוד מגוף הענין שצירופי האותיות של שם הדבר, הוא בעצם ישומו של הדבר. והוא מאמר המפורסם קצת (בעל שם טוב פר' בראשית אות מח):
כתיב (תהלים קיט) לעולם ה' דברך ניצב בשמים. ופירש הבעל שם טוב זצוקללה"ה כי "דברך" שאמר "יהי רקיע בתוך המים וגו'", תיבות ואותיות אלו, הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים, ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם, להחיותם.

כדכתיב (ישעיה מ) ודבר אלקינו יקום לעולם, ודבריו חיים וקיימים לעד וכו', כי אילו היו ה אותיותמסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן, היה כל השמים כאין ואפס ממש, והיה כלא היה כלל, וכמו קודם מאמר "יהי רקיע" ממש. וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים.

ואפילו הארץ הלזו הגשמיית - בחינת דומם - ממש, אילו היו מסתלקים ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית, היתה חוזרת לאין ואפס ממש, כמו לפני ששת ימי בראשית ממש.

וזהו שכתב האר"י זצוקללה"ה שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר, יש בחינת נפש וחיות רוחנייות, דהיינו בחינת התלבשות אותיות הדיבור מעשרה מאמרות, המחיות ומהוות את הדומם להיות יש, מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית. ואף שלא הוזכר שם "אבן" בעשרה מאמרות שבתורה, אף על פי כן נמשך חיות לאבן, על ידי צירופים וחילופי אותיות המגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור כמו שכתוב בספר יצירה (פ"ב מ"ד) עד שמשתלשל מעשרה מאמרות, ונמשך מהם צירוף שם אבןוהוא חיותו של האבן.

וכן בכל הנבראים שבעולם, השמות שהם נקראים בהם בלשון הקודש, הן הן אותיות הדיבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה, על ידי...

וזה שמו אשר יקראו לו בלשון קודש, הוא כלי להחיות המצומצם באותיות שם זה, שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה, שיש בהם כח וחיות לברוא יש מאין ולהחיות לעולם, דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד.
המאמר הנ"ל נרשם מקורו מספר התניא, ועוד הביאו שם מספרים קדושים אחרים בלשונות שונות, אבל באותו התוכן - פחות ויותר - בשם הבעשטה"ק זי"ע, ונראה שזה היה דבר מוסכם ויסודי בין תלמידי הבעשטה"ק.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בספר בעל שם טוב על התורה (בראשית אות פד):
ענין שבת, הוא צירוף ששמצטרף עם בת, להעלות את המלכות שנקרא בתעל ידי ג' קוין שנקרא שג' אבהן, חסד גבורה תפארת וכו'.
הנה כאן נודענו גילוי חשוב, שהאות ש' הוא ענין ג' אבהן חסד גבורה ותפארת (שהם כנגד אברהם יצחק ויעקב). אך התיבה "בת" לא נתבארה בפרוטרוט למה היא בבחינת מלכות. ואע"פ שדבר זה מפורסם בספרי תלמידי הבעשטה"ק, מ"מ לא נתבאר באופן הנ"ל של צירופי האותיות. אך זה נתבאר לעיל שהת' שהיא סיומה של תיבת "בת", מרמזת על מלכות שבמלכות דעשיה. ומובן שיש עליה להמלכות על ידי האות הראשון, שהוא הש'.

למעשה פרט זה מתיישב היטב עם הכלל שבדברי הפרי הארץ, שהאות הראשון הוא בבחינת הרעיון המקדש, והאות האחרון הוא בבחינה חלק ההגשמה שצריך עלייה.

באות פח יש לכאורה עוד דברים מהענין, אבל לא זכיתי להבין אפילו המקצת, עד כדי שאוכל לכתבו. ויש עוד דבר נשגב באות קלד.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

שם (באות קמט):
מבואר בש"ס דסוכה (דף נב ע"א) שלעתיד שוחט הקדוש ברוך הוא למלאך המות וכו' יעו"ש. אמנם ששמעתי ממורי זלה"ה ענין שחיטת יצר הרע לעתיד לבוא, שמוציא ממנו הרע שהוא אות מ' ונשאר סא"ל והוא שמו יתברך.
מובן שעדיין צריך ביאור למה דווקא האות מ' מהפכתו לרע, וכאשר מסלקים אותו אזי הוא נהפך לטוב.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

שם (באות קפ):
שמעתי ממורי "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה", רצה לומר לקשר המעשה שהוא מלכות דעשייה מצד שמאל, אל המחשבה "חכמה" כח מה(-נוטריקון בסירוס של חכ'מה), קו ימין, שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה (לכאורה הפירוש, שהמלכות היא בבחינת השכינה, והחכמה מבחינת קוב"ה, והוא רחום יכפר). ועל ידי זה מבטל גזרות רעות, לקשר מלכות הנקרא אני, אל המחשבה הנקרא איןוכו' ודפח"ח.
יש כאן צירופים מפורסמים, חכמה=כח מה. אני\אין.
עוד שם (אות קפב):
ובזה מקשר מעשה הגשמיי של עולם התחתון (-לעשות\עשה) על ידי המחשבה שהוא "בכחך" (-כח מה), אל רוחניי עולם העליון.
ובזה מקיים (משלי ג) בכל דרכיך דעהו, בכל דרכיך הגשמיי "דעהו" דעלייחד העם ו, קודשא בריך הוא ושכינתיה.
לעצט פארראכטן דורך retiredprofessor אום זונטאג יוני 02, 2024 3:19 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

עוד שם (פרשת נח, עמוד התפלה, אות טז):
בתפלה צריך לשום כל כחו בהדיבורים, וילך כך מ אותל אותעד שישכח מגופניות. ויחשוב שהאותיות מצטרפים ומתחברים זה עם זה, וזהו תענוג גדול, דמה אם בגשמיות הוא תענוג, מכל שכן ברוחניות.
לכאורה הכוונה להענין הלז, שבהבנת שורש הדבר וחיותו על פי צירוף האותיות, יש תענוג גשמי גדול וכל שכן רוחני.
לעצט פארראכטן דורך retiredprofessor אום זונטאג יוני 02, 2024 3:23 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
שכולו טוב
שר האלפיים
תגובות: 2406
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג יולי 12, 2022 6:10 pm
לאקאציע:@שמעון משה'ס חבר

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שכולו טוב »

@retiredprofessor
אפילו בשאול תחתיות יכולים להיות סמוכים אליו יתברך.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

שם (אות מו):
החכם עיניו בראשו להבין ולהשכיל אם הזמן גורם שיוכל לכוון בסוד הפנימי (של דבקות גדול) ולהתענג כנ"ל, מוטב. ואם רואה שהוא בסוד הקטנות ואינו יכול לכוון, שמתגברין עליו מחשבות זרות, אזי יתפלל כתינוק בן יומו מתוך הכתב. כאשר העיד מורי על עצמו שהיה בארץ אחרת זמן מה בבחינה זו (אולי בזמן נסיעתו לאה"ק כידוע?), שנסתלק ממנו הנ"ל (היינו הדבקות כנ"ל), והיה מדבק עצמו אל האותיות וכו'.
ואמר כאשר מתפלל מתוך הכתב ומדבר עצמו אל האותיות, אזי מעלה בחינת עשייה. כי תיבת "כתב" הוא ר"ת כ'תר, של מלכות שהוא ת' על ידי ב'ינה. וכך ציוה לאיש פרטי שיעשה כך, עד שחזר למדרגתו העליונה.
אך צ"ע לפי הכלל הנ"ל דכאן מקדים הת' להב', והוא כותב שעליית הת' הוא על ידי הב'. וכפי המבואר למעלה, היה צריך בכי האי גוונא, להקדים את הב' להת'.
אוועטאר
אנגעשאשקעטער
שר חמש מאות
תגובות: 598
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך אוגוסט 23, 2023 1:19 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנגעשאשקעטער »

retiredprofessor האט געשריבן: זונטאג יוני 02, 2024 3:10 pm
שם (באות קמט):
מבואר בש"ס דסוכה (דף נב ע"א) שלעתיד שוחט הקדוש ברוך הוא למלאך המות וכו' יעו"ש. אמנם ששמעתי ממורי זלה"ה ענין שחיטת יצר הרע לעתיד לבוא, שמוציא ממנו הרע שהוא אות מ' ונשאר סא"ל והוא שמו יתברך.
מובן שעדיין צריך ביאור למה דווקא האות מ' מהפכתו לרע, וכאשר מסלקים אותו אזי הוא נהפך לטוב.
סא”ל עולה צ”א שילוב הוי”ה אדנ”י כידוע
בעסער זיין צעשאשקעט ווי צעפראסקעט
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בפרשת לך (אות כו).
אין מזל לישראל... ואמר הבעל שם טוב ז"ל אין, ר"ל דבר שהוא אין, שהוא הרצון הנקרא אין, לרוב ההעלם שאין משיגים, זהו מזל לישראל... ורצון הוא א שהוא ראשית הכל, והוא למעלה מזכות, כי מה שמגיע בזכות אינו חסד של אמת, שהרי מגיע לו התשלום. והחסד של אמת הוא ברצון בלי זכות.
וזה: במזל א(הא דאמרו ז"ל לאו בזכותא תליא מילתא אלא "במזלא") תלוי הדבר, והוא חסדשל אמת. והנקרא חס ד, שחס על מדריגת הדלים לקרבו.
מבאר בחינת אות א' שהיא הרצון הנעלם שהיא ראשית הכל ואינה מושגת בשכל כל כך. עוד מבאר בחינת אות ד' שהיא מענין מדריגת ה"דלים".
ובתיבת חסד, אינו מבאר הצירוף המוליד את המושג של "חס" היות שהוא ענין ידוע, ואינו צריך לבארו כאן לצורך הענין. אך בחינה אות ד' הגשם הנפעל שהיא בסוף התיבה, כמו בדברי הפרי הארץ.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

אנגעשאשקעטער האט געשריבן: זונטאג יוני 02, 2024 3:43 pm
retiredprofessor האט געשריבן: זונטאג יוני 02, 2024 3:10 pm
שם (באות קמט):
מבואר בש"ס דסוכה (דף נב ע"א) שלעתיד שוחט הקדוש ברוך הוא למלאך המות וכו' יעו"ש. אמנם ששמעתי ממורי זלה"ה ענין שחיטת יצר הרע לעתיד לבוא, שמוציא ממנו הרע שהוא אות מ' ונשאר סא"ל והוא שמו יתברך.
מובן שעדיין צריך ביאור למה דווקא האות מ' מהפכתו לרע, וכאשר מסלקים אותו אזי הוא נהפך לטוב.
סא”ל עולה צ”א שילוב הוי”ה אדנ”י כידוע
תודה רבה, שגם ידיעה זו מועלת ונדרשת להקוראים. אבל בכל זה זקוקים לבאר מה שהקשיתי, למה המ' מהפכו לרע וכו'.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בפרשת לך (אות לא).
כי המאמין בהשגחה פרטיית של השם יתברך, ויודע בו כי כל מאורעות של האדם הוא ממנו יתברך שמו, הן דבר קטן או גדול, הכל הוא בדין אדנ"י, דינא דמלכות שמיא, והוא לסיבת חטאו, ומיד מתחרט ומלא חרדה ופחד ה', מיד מוחלין לו. מאחר שהוא מאמין שזהו לסיבת חטאו ומתחרט, נחשב לכפרת עון.
ובחינה זו נקרא דוד, כי אין סוף שנקרא אין הוא בחינת ד', ומזה נמשך ההשפעה שהוא ו' אל ד' השנית שהוא תכלית השפלות, הכל בהשגחה פרטיית ממנו יתברך.
למדים כאן עוד ענין צירוף האותיות משמו של "דוד" המלך ע"ה, כידוע שגם שמות האדם הוא אמיתות ענין נשמתם, והם נדרשים באותו האופן של שמות העצם שאנו מדברים בהם עתה. וראינו כמו כן כאן שהחלק העליון הרעיוני הוא בתחילת התיבה, ושם הגשמי (ביותר, לפי ערך) הנפעל, הוא בסוף התיבה, והמחבר והממשיך מעליון לתחתון הוא האות שביניהם.

עוד נראה בכאן דבר שכבר נתברר למעלה שהאות ד הוא מרמז על הבחינה התחתונה של תכלית השפלות שיש במערכת הצמצום, ונמשך לה החיות של הד' העליון, על ידי הוא"ו שהוא הממשיך והמחבר. וחלק זה שהוא"ו משמשת לאחד בין הדבקים, הוא דבר ידוע גם בחכמת הדקדוק הפשוט, שיש וא"ו שימושי הנוסף בתחלת התיבה כדי לחבר ולהמשיך, וגם דבר זה ידוע ומפורסם בספרי תלמידי הבעשטה"ק לרוב.

אך החלק שכתב כאן, שאות ד' יכולה לשמש גם להזכרת ענין ה"אין סוף" הוא לכאורה חידוש שלא מצאנו לזה חבר, וראוי לעמוד על חידוש זה וטעמו.

ועוד קשה, שאם כן איך נדע מתי כוונת האות ד' הוא למידת השפלות והגשם, ומתי מרמזת לבחינת אין סוף שהוא למעלה למעלה. אך קושיא זו השניה, נוכל לתרץ על פי דברי הפרי הארץ שהתחלנו בהם, שכל אות ראשון בשורש התיבה הוא הרעיוני והמחולל של השורש, ואם כן מובן שאם נמצא אות ד' המשמשת כאות ראשון שבתיבה, הרי עכ"ח באה כאן לשמש כבחינה עליונה ומאירה.

ולפי זה אולי יש מקום ליישב גם את הקושיא הראשונה, בהיות הידוע שבחינת מלכות התחתונה שבכל עולם גבוה, הוא הכתר של העולם שלמטה ממנו. והוא רחום יכפר עוון.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בפרשת וירא (אות ב).
שמעתי כי אורחהוא אור חודפח"ח. לכן היה אברהם מכניס אורח, כי חהוא עולם הבא, כמו אורח הבא, והוא עולם הבינה.
לכן היה אברהם מידת החסד, יומא דכולא יומין, כי אור החסד הולך בכל הספירות עיין בכתבי האר"י זללה"ה בהלכות סוכה, לכן היה אברהם מכניס אור חהבינה בכל הספירות. לכן זכה אברהם לכל התורה על ידי תוספות הבשמו, כי הוא עולם הבינה שמשם יוצא התורה.
אע"פ שכאן הח' (הבינה) הוא המאיר בכל הספירות (פי' וקשה לדעת הפרי הארץ הנ"ל שהאות המאיר נמצא תמיד בתחילת התיבה), מכל מקום היה מופעל על ידי אברהם - מידת החסד, שהכניסו להאיר בכל שאר המידות. ובהיות שהיא מופעל, על כן מקומו לבסוף, שהפועל הוא תמיד בתחילה.

עוד זכינו לדעת שהח' מרמזת לבינה (וכן איתא שם להדיא באות ד' בפרשה הנ"ל, והטעם לפי שהיא מידה השמינית מתתא לעילא. אך אולי יש לה כוונות אחרות ג"כ, כמו לעיל לגבי הד').
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

פרשת וישלח (אות ב).
יעקבהוא השכינה. כי יהוא גולמי (פירוש מידת החכמה, כח מה, שאינה מוגבלת אלא אור פשוט בלי פרטים), שנתלבש בזיין ימי הבנין (-הז' מידות חג"ת נהי"ם) שהוא ע' כל אחד כלול מן י' (-לפי שכל מידה נכללת מכל העשר ספירות). ובאמת עשר ספירות כל אחת כלול מן יו"ד, הוא ק. והכל על ידי הבינה שהוא ב.
למדנו ענינים של ד' אותיות הללו: י' - חכמה, ע' - זיין מידות שכל אחת כלולה מיו"ד. ק' - עשר ספירות כלולות מי'. ב' - בינה.

אך צ"ע:
  • מתי משתמשים בע' ומתי בז'.
  • מה הצורך לכתוב ע' ושוב ק'.
  • למה הב' הוא לבסוף.
נחוץ לדעת כמו למעלה, שלכאורה אפשר לכל האותיות הנ"ל לשמש לכוונת אחרות ג"כ.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

וישלח (סוף אות יד):
ועקיצתן עקיצת עקרב, רצה לומר שמ קרבזיי"ן מדריגות אלו לשרשן. והתלמיד אינו יודע מזה, וסובר שהרב עוסק בגשמיי כפשוטו.
עוד הפעם, שאות ע' מרמז לז' מידות, מחמת שכל אחד כלול מעשר.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

וארא (אות א):
וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די.... אותיות א-ל מורה אהיינו אלופו של עולם, ו ליש לו שלשה קווין.
למדין כאן שהאות ל' מרמזת על בחינת חסד גבורה תפארת, כדרך שהבאנו למעלה ענין כוונת האות ש'. אך קשה מהו החילוק שבין הל' להש', ולמה הוצרכו שניהם.

ובביאור כוונת המאמר בכאן יש ג"כ לעיין, דאפשר לומר שכוונתו לפרש הרמז של השם א-ל, או התיבה של חול המשמשת במקום אות ל' שבתחילה התיבה, שכוונתו לדבר הנמשך ל'.

ובאמת שהביאור מתפרש היטב בתרין האנפין. והטעם, לפי ששורש התיבה הוא באמת נבנה על פי הבנת האותיות וקישורם. אך החילוק שביניהם יהיה תלוי רק בהניקוד שבין סגול לצירי?
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בא (אות ז):
מצרים ר"ל מצר ים.
עוד שם:
וכאשר האדם בסוד הקטנות ויודע מזה, מוליד נשמת גרים, כי ג' הוא ג' קוים, דרך ר' עלמא דכסיפין.
לא ידעתי לבאר כאן כלום, רק פרט נוסף שגם הג' מרמז לג' קווים, כמו הש' והל'. ונראה שקצת מן הרמז הוא על כל פנים על פי הגימטריא, שהג' הוא שלש, והל' שלשים, והש' שלש מאות. ואולי יש דבר כללי בכל הגימטריא של האותיות, המשתנה לפי המקום של הגימטריא, אם ביחידות או בעשיריות או במאות.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

בשלח (אות יח):
עירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם חסד וגבורה.
והכוונה בזה הוא על פי הגימטריא.
retiredprofessor
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 26, 2023 10:23 am

Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך retiredprofessor »

יתרו (אות כו ד"ה יאמרו):
אשר גאלם מיד צר.... גאלם בגימטריא "עד" בסוד (ישעיה כו) בטחו בה' עדי "עד". עד בגימטריא "גאלם", שהוא שם אם גל, והוא מעלה מן הקליפות שנקרא יד צר, גימטריא ש"ד, שאין בה יו"ד והבן.
לא הבנתי כאן כלום, רק שיש רמז במה שהשדים הם הקליפות, וזה ההיפוך מהשם הקודש "ש-ד-י", על ידי החילוק שבזה יש יוד לבסוף, ובקליפה חסר היו"ד. אך הסיבה והרמז בזה לא ידעתי.

עוד שם (בד"ה ארץ):
וראשי תיבות של א'רץ פ'רי ל'מלחה, אפל, תמורת אלף דקדושה.
נרמז כאן הדבר שהבאנו למעלה, שבהיפוך האתוון מתהפך הכוונה, ולא כמו לגבי כבש-כשב, והקושיא במקומה עומדת.
שרייב תגובה

צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”