דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע
ברוכים הבאים!
- אם התיבה בשרשה היא של ב' אותיות, צריכים לדעת את הכוונה שבאות הראשון ושל האות השני. ואזי כשיודעים את הכוונה של שתי האותיות, אז נוכל להבין מפי צירוף האותיות, את פירוש המילה של התיבה, באופן שהאות השניה מסבירה ומשלימה את הראשונה.
ביאור הדבר, שהשתי האותיות של תיבת השורש משמשות כמו החכמה והבינה של התיבה. בראשון באה הכוונה של האות הראשונה המשמשת בתיבה בדרך הארה כמו ספירת החכמה, ואחר כך באה הכוונה של האות השניה, המשמשת בדרך ספירת הבינה, שהיא גילויה והסברה של התיבה. וכשנתאר לעצמינו דבר שתחילה והארתה היא בבחינתה של האות הראשון, וסופה והחלטתה היא בבחינתה של האחרון, אז נבוא בעצמינו לאמיתתה של כוונת התיבה.
- אם התיבה בשרשה היא של ג' אותיות, אז הכוונה של האות הראשון והאחרון הוא כנ"ל. אמנם האות האמצעית באה לפשר ולתווך בין השתי האותיות הנ"ל, וזה פועל לשנות את המשמעות העצמי של התיבה.
- אם התיבה בשרשה היא של ד' אותיות, אז כוונת התיבה נבנית ע"פ שתי נפרדות שכל אחת היא בת שתי אותיות.
