הגה"צ רבי חיים משה מנדל זיע"א/ ד' תמוז תשנ"ו
נולד בשנת ה'תרס"ב בעיר ביסטריץ (רומניה).
מילדותו שקד על לימוד התורה ובגיל צעיר החל ללמוד קבלה.
בשנת ה'תרצ"ז נשא לאישה את בתם של שרה ור' ישראל גולדמן מהעיר גרויסוורדיין [אוראדיה] (רומניה), התגורר בסמוך לחותנו ובסתר התעמק בלימוד תורת הנסתר. בשנת ה'תרצ"ח החל לכהן כדיין בעיר טימישוארה (רומניה). במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה עבודה ברומניה ובנותיו שהו בבית יתומים, עקב תנאי המחיה הקשים ועבודות הפרך נעשה נכה וסבל ייסורים כל ימי חייו.
בשנת ה'תש"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בצפת אך לאחר 11 חודשים עבר לבני ברק. לפרנסתו פתח קיוסק אולם כעבור זמן קצר נאלץ לסגור היות והיה שקוע בלימוד התורה ומוצרים רבים נגנבו. זוגתו עבדה לפרנסתם וחיו בדוחק כלכלי ובעוני. כל יום התעורר בשעה 1:30 לפנות בוקר לערך לעבודת ה' אך השתדל מאוד להסתיר את מעשיו וקדושתו ונמנה על הצדיקים הנסתרים, זכה לגילויי אליהו הנביא ולאחר שר' ישראל אביחצירא ["בבא סאלי"] והמקובל רבי משה יעקב רביקוב ["הסנדלר"] שלחו אליו אנשים להתברך וגם אדמו"רים הגיעו לקבל את ברכתו החל להתפרסם כפועל ישועות, בעל אהבת ישראל גדולה ורבים נהרו לקבל את עצתו וברכתו. ביום שבת נהג לומר דברי תורה במהלך סעודה שלישית ובשנת ה'תשנ"ה הקים את כולל "אמרי יוסף" לעילוי נשמת אביו [לאחר פטירתו שם הכול הוסב ל"אמרי יוסף-הרב מנדל"] והדריך את הלומדים בהנהגות מיוחדות.
בשנת ה'תשנ"ו אושפז בבית הרפואה "מעייני הישועה" בבני ברק, בליל שישי ברך את נכדיו שהגיעו לבקרו ולאחר שיצאו מחדרו ביקש מר' חיים משה פלבינסקי לקרוא לאנשי חברא קדישא. העתיר רבות על כלל ישראל ופעמים רבות חזר על הפסוקים – "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", "אך טוב וחסד ירדפוני...", "שמע ישראל...". לאחר שהמשמש (ר' חיים משה פלבינסקי) השיב לשאלתו כי השעה שלוש וחצי מלמל 'עוד חצי שעה' ודקות ספורות לפני השעה 4 לפנות בוקר השיב את נשמתו ליוצרה.
מילדותו שקד על לימוד התורה ובגיל צעיר החל ללמוד קבלה.
בשנת ה'תרצ"ז נשא לאישה את בתם של שרה ור' ישראל גולדמן מהעיר גרויסוורדיין [אוראדיה] (רומניה), התגורר בסמוך לחותנו ובסתר התעמק בלימוד תורת הנסתר. בשנת ה'תרצ"ח החל לכהן כדיין בעיר טימישוארה (רומניה). במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה עבודה ברומניה ובנותיו שהו בבית יתומים, עקב תנאי המחיה הקשים ועבודות הפרך נעשה נכה וסבל ייסורים כל ימי חייו.
בשנת ה'תש"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בצפת אך לאחר 11 חודשים עבר לבני ברק. לפרנסתו פתח קיוסק אולם כעבור זמן קצר נאלץ לסגור היות והיה שקוע בלימוד התורה ומוצרים רבים נגנבו. זוגתו עבדה לפרנסתם וחיו בדוחק כלכלי ובעוני. כל יום התעורר בשעה 1:30 לפנות בוקר לערך לעבודת ה' אך השתדל מאוד להסתיר את מעשיו וקדושתו ונמנה על הצדיקים הנסתרים, זכה לגילויי אליהו הנביא ולאחר שר' ישראל אביחצירא ["בבא סאלי"] והמקובל רבי משה יעקב רביקוב ["הסנדלר"] שלחו אליו אנשים להתברך וגם אדמו"רים הגיעו לקבל את ברכתו החל להתפרסם כפועל ישועות, בעל אהבת ישראל גדולה ורבים נהרו לקבל את עצתו וברכתו. ביום שבת נהג לומר דברי תורה במהלך סעודה שלישית ובשנת ה'תשנ"ה הקים את כולל "אמרי יוסף" לעילוי נשמת אביו [לאחר פטירתו שם הכול הוסב ל"אמרי יוסף-הרב מנדל"] והדריך את הלומדים בהנהגות מיוחדות.
בשנת ה'תשנ"ו אושפז בבית הרפואה "מעייני הישועה" בבני ברק, בליל שישי ברך את נכדיו שהגיעו לבקרו ולאחר שיצאו מחדרו ביקש מר' חיים משה פלבינסקי לקרוא לאנשי חברא קדישא. העתיר רבות על כלל ישראל ופעמים רבות חזר על הפסוקים – "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", "אך טוב וחסד ירדפוני...", "שמע ישראל...". לאחר שהמשמש (ר' חיים משה פלבינסקי) השיב לשאלתו כי השעה שלוש וחצי מלמל 'עוד חצי שעה' ודקות ספורות לפני השעה 4 לפנות בוקר השיב את נשמתו ליוצרה.
