הג"ר אבא חייא הירש זצ"ל אבד"ק סערעד - כ"ח אלול תרנ"ג
איינע פין די גרויסע תלמידים פין די הייליגע 'חתם סופר' איז געווען הג"ר אבא חייא הירש אב"ד פין שטעטל סערעד בגלילות פרעשבורג,
א זון פין הגה"ק ר' משה נחום רוזנבוים אב"ד ביטשקא, א ברודער פין הגה"ק ר' עמרם חסידא אין נאך,
בן הגה"ק ר' משה נחום רוזנבוים אבד"ק וואשאן, אדם גדול שבענקים וואס מ'דארף פאר איהם א באזונדערע אשכול,
ער איז לכאורה דער ערשטער וואס טראגט די צירוף פין די צווי נעמען 'אבא חייא', [עכ"פ צווישן די אשכנזים] וואס די מקור פין דיע נעמען איז פין די גמרא,
אין אינטער דעם ליגט אן אינטערעסאנטע מעשה, [יצוין שיש כמה גירסאות לסיפור ואני מביא את הגירסא הנפוצה, ולפי גירסא זו יוצא שבעת לידתו התגורר אביו בפרעשבורג]
ווען ער איז געבוירן [תק"פ] איז זיין טאטע געווען זייער קראנק עד כדי כך אז בא די טאג פין די ברית איז שוין זיין טאטע געווען ממש אין א מצב פין גסיס רח"ל,
איז געווען א קלער אין משפחה צווארטן [ל"ע] ביז נאך די פטירה אזוי וועט מען קענען א נאמעון געבען דאס קינד נאך די טאטע,
מ'איז גענגען פרעגן די חתם סופר צו מ'זאל טאקע טוהן אזוי,
האט'צעך די הייליגע חתם סופר אנגערופן: ח"ו מ'זאל שוין מאכן די בריתף אין מ'זאל א נאמען געבן 'אבא חייא', אין בזכות דעם וועט די טאטע האבן א רפואה שלימה, וכך הוה.
לכאורה בעקבות די מעשה האט ער זיך לימין געטשט זיין משפחה פין רוזנבוים צו הירש צו געדענקען חסדי ה' אז לרוב חסדיו דארף ער נישט הייסן נאך זיין טאטע,
אבער ס'קען זיין נאך סיבות.
ער איז געווען א תלמיד פין כמה מגדולי דורו ובראשם הג"ר שרגא פייבל הלוי הורוויץ אב"ד פאפא, אין הגה"ק מורינו החתם סופר,
איו אזויווי זיין פעטער הג"ר יוסף גרינוואלד [זיין טאטנס שוואגער, אין די טאטע פין ר' עמרם גרינוואלד אבי בעל ה'ערוגת הבושם'] אין זיין מכתב סמיכה 'קרא ושנה ושימש תלמידי חכמים הרבה וגאוני ישראל, ושאב מי מקור חיים מבור הגולה, מנורת זהב כולה, רבינו הגדול והקדוש מהר"ם סופר.
בהגיעו לפרקו אין די ערשטע ת"ר יארן, האט ער חתונה געהאט צו הרבנית מרת בריינדל ממשפחת אפרתים [מנוסח מצבתה, אבער ס'נישט קלאר פין ווי זי שטאמט],
אום ארום 35 יאר האר געהאנדלט אין מסחר, אבער נאך אזויפיל יארן איז ער אנגעקומען צו המצב פין הלחץ זו הדחק, אין יאר תרל"ח האט ער אנגענומען די עול הרבנות פין בני קהילת סערעד, דארט איז ער געווען רב ביזן פטירה, אזוי האט ער אויפגעשטעלט אין שטאטו א ישיבה.
כ"ח אלול תרנ"ג איז ער נתבקש געווארן לישיבה של מעלה אין א עלטער פין ע"ג שנים ומנו"כ אין סערעד.
דברי תורתו נלטקו ונקבצו לתכריך כתבים אשר בשמו יכונה 'כתבי אבי אח"ה'.
א גרויסע משפחה האט אויפגעשטעלט ואלו הם:
ר' מאיר לייב הירש ט' סיון תרס"ג מנו"כ בפיטע הולנד
ר' משה צבי הירש
ר' דוד עזרא הירש י"ב סיון תרר"צ מנו"כ גאלאנטא
ר' נחום הירש
מרת צביה אשת ב"ד ר' צבי הרש פישר
מרת מירל אשת ר' דוד ראב
מרת אביגיל אשת ר' משה חיים רייכהרט
מרת רחל אשת הגאון ר' עזיראל טויבער
מרת צערל אשת ר' יצחק שטיינר
מרת ברכה אשת ר' משה מנחם הלוי שפיץ
מרת חנה אשת הגאון ר' דוד וועסעלי
הב' משה לייב הירש נפטר בבחרותו
ר' עמרם הירש נעק"ה י"ד אייר תש"ה במחנה קאופרינג
מרת גינענדל אשת ר' נתן זרח גרויז
מקור: קונטרס לזכר משפחת רוזנבוים הירש
א זון פין הגה"ק ר' משה נחום רוזנבוים אב"ד ביטשקא, א ברודער פין הגה"ק ר' עמרם חסידא אין נאך,
בן הגה"ק ר' משה נחום רוזנבוים אבד"ק וואשאן, אדם גדול שבענקים וואס מ'דארף פאר איהם א באזונדערע אשכול,
ער איז לכאורה דער ערשטער וואס טראגט די צירוף פין די צווי נעמען 'אבא חייא', [עכ"פ צווישן די אשכנזים] וואס די מקור פין דיע נעמען איז פין די גמרא,
אין אינטער דעם ליגט אן אינטערעסאנטע מעשה, [יצוין שיש כמה גירסאות לסיפור ואני מביא את הגירסא הנפוצה, ולפי גירסא זו יוצא שבעת לידתו התגורר אביו בפרעשבורג]
ווען ער איז געבוירן [תק"פ] איז זיין טאטע געווען זייער קראנק עד כדי כך אז בא די טאג פין די ברית איז שוין זיין טאטע געווען ממש אין א מצב פין גסיס רח"ל,
איז געווען א קלער אין משפחה צווארטן [ל"ע] ביז נאך די פטירה אזוי וועט מען קענען א נאמעון געבען דאס קינד נאך די טאטע,
מ'איז גענגען פרעגן די חתם סופר צו מ'זאל טאקע טוהן אזוי,
האט'צעך די הייליגע חתם סופר אנגערופן: ח"ו מ'זאל שוין מאכן די בריתף אין מ'זאל א נאמען געבן 'אבא חייא', אין בזכות דעם וועט די טאטע האבן א רפואה שלימה, וכך הוה.
לכאורה בעקבות די מעשה האט ער זיך לימין געטשט זיין משפחה פין רוזנבוים צו הירש צו געדענקען חסדי ה' אז לרוב חסדיו דארף ער נישט הייסן נאך זיין טאטע,
אבער ס'קען זיין נאך סיבות.
ער איז געווען א תלמיד פין כמה מגדולי דורו ובראשם הג"ר שרגא פייבל הלוי הורוויץ אב"ד פאפא, אין הגה"ק מורינו החתם סופר,
איו אזויווי זיין פעטער הג"ר יוסף גרינוואלד [זיין טאטנס שוואגער, אין די טאטע פין ר' עמרם גרינוואלד אבי בעל ה'ערוגת הבושם'] אין זיין מכתב סמיכה 'קרא ושנה ושימש תלמידי חכמים הרבה וגאוני ישראל, ושאב מי מקור חיים מבור הגולה, מנורת זהב כולה, רבינו הגדול והקדוש מהר"ם סופר.
בהגיעו לפרקו אין די ערשטע ת"ר יארן, האט ער חתונה געהאט צו הרבנית מרת בריינדל ממשפחת אפרתים [מנוסח מצבתה, אבער ס'נישט קלאר פין ווי זי שטאמט],
אום ארום 35 יאר האר געהאנדלט אין מסחר, אבער נאך אזויפיל יארן איז ער אנגעקומען צו המצב פין הלחץ זו הדחק, אין יאר תרל"ח האט ער אנגענומען די עול הרבנות פין בני קהילת סערעד, דארט איז ער געווען רב ביזן פטירה, אזוי האט ער אויפגעשטעלט אין שטאטו א ישיבה.
כ"ח אלול תרנ"ג איז ער נתבקש געווארן לישיבה של מעלה אין א עלטער פין ע"ג שנים ומנו"כ אין סערעד.
דברי תורתו נלטקו ונקבצו לתכריך כתבים אשר בשמו יכונה 'כתבי אבי אח"ה'.
א גרויסע משפחה האט אויפגעשטעלט ואלו הם:
ר' מאיר לייב הירש ט' סיון תרס"ג מנו"כ בפיטע הולנד
ר' משה צבי הירש
ר' דוד עזרא הירש י"ב סיון תרר"צ מנו"כ גאלאנטא
ר' נחום הירש
מרת צביה אשת ב"ד ר' צבי הרש פישר
מרת מירל אשת ר' דוד ראב
מרת אביגיל אשת ר' משה חיים רייכהרט
מרת רחל אשת הגאון ר' עזיראל טויבער
מרת צערל אשת ר' יצחק שטיינר
מרת ברכה אשת ר' משה מנחם הלוי שפיץ
מרת חנה אשת הגאון ר' דוד וועסעלי
הב' משה לייב הירש נפטר בבחרותו
ר' עמרם הירש נעק"ה י"ד אייר תש"ה במחנה קאופרינג
מרת גינענדל אשת ר' נתן זרח גרויז
מקור: קונטרס לזכר משפחת רוזנבוים הירש