האם יש שנוהגים שאומרים תיכף אחר הברכה היהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה קודם אכילת תפוח .?
לא. זה הפסק. ואם אמר צריך לחזור ולברך.
עיין מנהג חב"ד שכך עושין בתחילת הסעודה של לילה זה, לאחר הטעימה3 מפרוסת המוציא, אוכלים תפוח מתוק בדבש – וכך נהג הרבי: המתין עד שיוגשו גם הרימונים לשולחן4, ואז נטל את התפוח בימינו5, בקליפתו. חתכו לחלקים, טבל חלק אחד (שלוש פעמים) בדבש, ורק אז בירך עליו 'בורא פרי העץ'6, ואחר הברכה קודם האכילה7 אמר: "יהי-רצון מלפניך (ללא 'ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו') שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". מקור מהריי"ץ מליבאוויטש זצ"ל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
האם יש שנוהגים שאומרים תיכף אחר הברכה היהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה קודם אכילת תפוח .?
לא. זה הפסק. ואם אמר צריך לחזור ולברך.
עי' מג"א סי' תקפ"ג סק"ב שהביא מחלוקת הפוסקים בזה.
וזל''ק:ואומרים: משמע שאוכל תחלה ואח"כ אומר שלא להפסיק, וכמ"ש סי' קס"ז ס"ז, ובמ"צ כתב שאו' תחלה ואח"כ אוכל, וצ"ל דס"ל דלא חשיב הפסק, וכיוצא בזה כתב הב"ח בסי' תר"ה בשם התשב"ץ לו' זה חליפתי כו' בין ברכה לשחיטה דזה מקרי צורך שחיטה, וכן בסוכה מברכין בין ברכה להמוציא, ומ"מ נ"ל דלכתחלה יש לאכול קודם האמירה דאין זה צורך כ"כ, ועוד דגם לצורך אין להפסיק לכתחלה כמ"ש בהג"ה:
