חוח בין השושנים האט געשריבן:
וואס איז פשט? א מחבר, א תלמיד חכם מופלג, אין תרצ"ז דא אין ניו יארק שרייבט זיך זיין נאמען מנחם משולב מיט די שמות הוי"ה און אדנ"י.
שערי שמים.JPG
דאס איז ר' מנחם הכהן ריזיקאוו, אין זיין זפר שערי שמים. סוף פון זיין הקדמה חתמ'עט ער זיין נאמען:
גברא רבא האט געשריבן:
די הייליגע קאמארנע צום סוף פון זיין ספר עשירת האיפה חתמט ער זיין נאמען א"ני ב"ן א"דם ג"ס וע"ב
דאס לשון פונעם קאמארנער זי"ע איז, סיימתי בעזר אדון כל ביום כ"ה שבט וכו' יום באתי לעוה"ז ואני ב"ן אד"ם ג"ס וע"ב, חדשי תקון שבתותי וכו'. דאס איז נישט גע'חתמ'ט זיין נאמען, דאס איז מרמז אויף די שמות הוי"ה, וואס האט פיר מילואים, וואס זענען בגי' נ"ב, מ"ה, ס"ג, וע"ב. כדרכו לשלב הרבה פעמים עניני שמות וסתרי תורה בתוך דבריו.
איז דא דא צומישעניש צווישן זכר ליציא"מ און זכר למעשה בראשית? ניין. יו"ט דערמאנט מען נישט - ביי ברכת הקידוש - זכר למעשה בראשית, אפילו ווען ס'פאלט אין שבת.
[quote="dovidal היה הסיפור ששכח היארצייט של אמו = ובאתה בחלום שעיקר הוא הלחיים ליתן ליהודים לאכול ?[/quote] רבי אליעזר מקאמארנא סיפר כן על הרה"ק רבי צבי מזידיטשוב זי"ע שכחתי המקור ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal האט געשריבן:
[quote="dovidal היה הסיפור ששכח היארצייט של אמו = ובאתה בחלום שעיקר הוא הלחיים ליתן ליהודים לאכול ?
רבי אליעזר מקאמארנא סיפר כן על הרה"ק רבי צבי מזידיטשוב זי"ע שכחתי המקור ?[/quote] עס איז איז אונטערסאנט צו וויסן די מקור. אויף די מעשה פארציילט מען, אז מרן מסאטמאר זצ"ל ווען איינער האט אים פארציילט די מעשה, האט ער געזאגט: "אז א שיכור האט אויסגעטראפן די מעשה, און ווען א רב האט אים געזאגט אז ער די מעשה איז מקובל ביי אים אין משפחה האט רבינו זיך אויסגעבעסרט און געזאגט: "אז א שיכור האט עס אויסגעטראפן צו פארציילן......
dovidal האט געשריבן:
[quote="dovidal היה הסיפור ששכח היארצייט של אמו = ובאתה בחלום שעיקר הוא הלחיים ליתן ליהודים לאכול ?
רבי אליעזר מקאמארנא סיפר כן על הרה"ק רבי צבי מזידיטשוב זי"ע שכחתי המקור ?
עס איז איז אונטערסאנט צו וויסן די מקור. אויף די מעשה פארציילט מען, אז מרן מסאטמאר זצ"ל ווען איינער האט אים פארציילט די מעשה, האט ער געזאגט: "אז א שיכור האט אויסגעטראפן די מעשה, און ווען א רב האט אים געזאגט אז ער די מעשה איז מקובל ביי אים אין משפחה האט רבינו זיך אויסגעבעסרט און געזאגט: "אז א שיכור האט עס אויסגעטראפן צו פארציילן......[/quote] די מעשה פון סאטמאר דארף אויך א מקור
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ספר קדושת יום טוב, שני חלקים, על התורה ו"קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים. מהאדמו"ר רבי חנניה יום-טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט. מרמרוש-סיגט, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. הקדמת בני המחבר [האדמורי"ם רבי חיים צבי בעל "עצי חיים" ואחיו רבי יואל מסאטמר]. הביבליוגרף נ' בן-מנחם בספרו "מספרות ישראל באונגאריה", מביא שמועה מעניינת, שלמעשה זוהי מהדורתו השניה של הספר, כי המהדורה הראשונה נשרפה כולה, לאחר שנודע לבני המחבר כי נסדרה ע"י פועלי-דפוס שחיללו שבת בעבודת ההדפסה.
אטעטשמענטס
KYTOV.jpg (225.85 KiB) געזען 4890 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
כ'האב געזוכט אין וועלכע אשכול עס אריינצושטעלן, קיין צייט צו גיין זיכן... אבער אז מען האט דאס ארויפגעברענגט עמער עס דא אריינקלעבן, געזען די וואך טאקע אין בני יששכר אן אינטרעסאנטע שטיקל.
בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ב - יום הכסא
אבל יתפרש לי הדבר עפ"י מה ששמעתי בשם קדוש אחד מדבר בפסוק ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים [דברים ד ח], (הנה עפ"י פשוטו אינו מובן האיך יפול לשון צדיקים על חוקים ומשפטים ומוכרחני לומר מצודקים), ופירש הרב הקדוש הנ"ל, דהש"י יש לו בתוך בני ישראל עמו צדיקים שהם חוקים, וצדיקים שהם משפטים, כמו שיש בתורה מצות שהם משפטים מובנים עפ"י שכל ויש בתורה מצות שהם חוקים מבלי טעם, כן נטע הש"י בישראל נשמות כאלו שהם צדיקים ומשפטים מובן בשכל שהם צדיקים, קורא ושונה שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ומסתפק במיעוט וכיוצא, וישנם נשמות שהם צדיקים בגזירת הש"י על דרך החוקים, אינו מובן מפני מה נקרא לזה צדיק ולמה בני הדור מחזיקין אותו לצדיק (אבל הכל הוא מאת הש"י כי הוא בורא כל הנשמות רבון כל המעשים אשר נעשים תחת השמש, הבן), ולפי"ז שיעור הכתוב הוא כך, ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, רצ"ל הצדיקים של אותו הגוי קדוש הם משפטים, וגם ישנם צדיקים חוקים מבלי טעם, והוא ככל התורה הזאת, היינו דמיון התורה שיש בה חוקים ומשפטים (כי נשמות ישראל הם אחוזים באותיות התורה [זו"ח שה"ש צ"א ע"ב]), כן שמעתי והרחבתי קצת הדברים.
