די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער
פרא-חסיד האט געשריבן: לענ״ד אין זה נקרא מתפלל בעד חבירו, אלא בעד עצמו, ואינו נכלל במה שאמרו חז״ל המתפלל בעד ״חבירו״.
דארפסמאן האט געשריבן: ווערטער איז נישטא אבער טרערן יא
(אפלו געליינט צען טעג שפעטער אבער עס האט זיך געלוינט)
יוד אלף האט געשריבן: ↑ מיטוואך פעברואר 28, 2018 11:49 amלענ"ד גם זה נקרא מתפלל בעד חבירו, שהרי סוכ"ס הרי מתפלל בעד חבירופרא-חסיד האט געשריבן:לענ״ד אין זה נקרא מתפלל בעד חבירו, אלא בעד עצמו, ואינו נכלל במה שאמרו חז״ל המתפלל בעד ״חבירו״.
אלא שיש לו נגיעה לצד עצמו, זה אינו מוכרח בדברי חז"ל שאסור להיות במחשבה שום פנוי' להנאתו
סוכ"ס יש מעלה "כשהוא צריך לאותו דבר" הרי בלבו יש לו הבנה עמוקה על מצב של חבירו יותר ממי שאינו במצבו
וא"כ תפילתו על חבירו הוא יותר מרוגש על אף שהוא רוצה ג"כ להוושע
לכאורה הוא דבר חשוב מאד שיכולים לתת מחשבה בקאפיטל תהילים אחד ולחשוב "גם" מיהודי אחר ביום קדוש
ומה שכל המתפלל "בעד עצמו" יכול ג"כ להיות נענעה ע" גודל כח התפלה
בבקשה ממך להסכים עמי, וגם מן השמים יסכימו לברך ולהתברך בכל מילי דמיטב, ישועות ורפואות, בכלל ובפרט
דער עיקר האב איך געמיינט צו ברענגען פון הרה"ק מקארלין וואס זאגט אז עס העלפטיוד אלף האט געשריבן: ↑ מאנטאג סעפטעמבער 16, 2024 4:40 pm@מראה המקום האסט ציטירט עפעס וואס איך האב געשריבן תענית אסתר תשע”ח, אינטערן רושם ווען א נאנטער משפחה מיטגליד מיינער האט געדארפט א ריזיגע ישועה.
ישר כח פאר די מראי מקומות פונעם ספר עלינו לשבח (ווער איז דער מחבר)
איך זעה נישט די צורך און די בענעפיט פאר כלל ישראל צו ברענגן מראה מקומות להיפך, אונז דארף מיר אלע געהאלפן ווערן, בבקשה ממך להסכים עמי, וגם מן השמים יסכימו לברך ולהתברך בכל מילי דמיטב, בכתיבה וחתימה טובה, ישועות ורפואות, בכלל ובפרט.
