איך האב אמאהל געהערט אז וויבאלד די לבנה איז נתחדש גאווארען זענען מיר זיך אויך אלע מחדש אין מ'איז מוחל איינער דעם צווייטען מ'פאנגט אהן א נייעם פרשה ממילא זאגט מען שלום עליכם
כאילו יעצט איז די ערשטער מאל איך זעה דיר מיין ליבער פריינט און ברידער
אויב איהר ווייסט פון נאך טעמים ביטע לאזט אייך הערען לתועלת הציבור
איך האב אמאל געהערט אז די טעם איז, וויבאלד מען זאגט תיפול עליהם וגו' 3 מאל אהין און צוריק, און מען וויל נישט אז די שכינים זאלן מיינען אז מען מיינט זיי ח"ו פארדעם זאגט מען שלום עליכם צו די שכינים.
לויט דעם איז עס קורא תגר אויף די וואס גייען אוועק פון זייער פלאץ צו זאגן שלום עליכם פאר א מענטש וויט פון אים.
קודם דא טאקע אינעם אשכול ה'שלום עליכם' וויל איך אייך ענטפאנגען מיט א ברייטן שלום עליכם, איך זעה הרב רייך אז מיר קענען פון אייך גרויס הנאה האבן, יהא בואכם לברכה.
[וועגן שלום עליכם ביי קידוש לבנה האב איך געהערט בדרך הלצה אז דאס האט צוטאן ווייל אז מ'קוקט אויף די לבנה גיט מען דערנאך שלום עליכם ווי איינער וואס קומט צוריק פון די לבנה.....]
הרב פעטיט דיינער ווערטער האב איך יעצט געטראפען בעז"ה און מג"א
ספר מגן אברהם על או"ח סימן תכו: (יא) שלום עליך. כלומר מפני שאמר תפול עליהם אימתה אומר לחבירו שלום עליך. כתוב בכתבים שינער שולי בגדיו:
ובספר פרי מגדים - אשל אברהם - או"ח סימן תכו (יא) שלום. עמ"א. ובא"ר ד' בשם האר"י ז"ל שקיטרוג הראשון היה שא"א לב' מלכים בכתר א' אומרים שלום עליכם שלא יהא קטרוג ומשיב ג"כ ג"פ:
אויך א שיינע טעם אויף עלינו
ביאור הלכה סימן תכו ד"ה ומברך ושמעתי מאחד דברי טעם במה שנהגו בכמה מקומות אחר קידוש לבנה עלינו לשבח היינו שלא יטעו ח"ו במה שאנו יוצאין נגד הלבנה ושמחין נגדה שיש שום חשש רעיון שאנו נותנין כבוד ללבנה לכך אנו אומרין עלינו לשבח ומסיימין כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל וגו' אין עוד ומה שאנו יוצאין הוא רק כדי לראות גבורות של הקב"ה שהוא מאיר ברצונו לכל באי עולם וכענין שנאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה
א גוטן חודש א גוטן חודש. נעכטן נאכט האבן מיר זוכה געווען צו מאכן קידוש לבנה אויף א הערליכע לבנה, אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דים, אמר אביי הלכך צריך למימרא מעומד. (דרך אגב,דאסאיז די סיבה פארוואס מען זאגט קידוש לבנה שטייעדיג.... ודי).
עכ"פ, נעכטן נאך קידוש לבנה, איז געווארן א גאנצע מבוכה צווישן די באטייליגטע, וואס די ריכטיגע וועג פון זאגן שלום עליכם, עליכם שלום איז. אין סידור שטייט אומר לחבירו ג"פ וחבירו משיבו ג"פ, פשוט איז דאס פשט אז מען זאגט פאר איינעם דריי מאל שלום עליכם, און יענער חבר ענטפערט דריי מאל עליכם שלום. אבער די מציאות איז, אז רוב מענטשן זאגן פאר דריי אנדערע אידן שלום עליכם, און אזוי אויך זאגט מען אויך עליכם שלום. האט דאס א מקור, אדער עס איז א טעות וואס האט זיך אריינגעגעסן אין כלל ישראל?
אפשר באגרעניצט מען די צאל חתימות וואס איין ניק מעג האבן פער וואך?
לכבוד הרב סאדע באטעל שליט"א בילדותי הסתובבתי אצל יהודי חשוב שהי' לו בכל הנהגות החיים קבלות של זקני החסידים מדור הקודם, ופעם ראיתי שקידש מאיזה טעם הלבנה ביחידות, וחיפש שיהי' שנים, ושאלתי אותו מפני מה, והשיב לי, ששלום עליכם יותר טוב לומר לשנים, והתחלתי לחפש אחרי מקורן של דברים, ומצאתי שיש ג' טעמים על אמירת שלום עליכם, ואחד מהם הוא, מפני שאומרים תפול עליהם, וראיתי ממחברי זמננו שכתבו, שלפיכך אומרים לשלש אנשים, להראות שלכל הציבור אין הכוונה של תפול, וראה בדרחו"ש, שנהג לאמר לימינו לשמאלו ולפניו. אח"כ מצאתי שבמקורם של דברים יש ערבוב, אם אומרים לשון יחיד או לשון רבים, ולכן אם יש רבים אומרים לרבים עליכם, שיהי' לשון מבורר לתפלתו, וא"כ יש מקום להקפידא שיהי' לכה"פ שנים, ויש קפידא שיאמרנו לאנשים הרבה, שיראה שעליכם מוסב על הרבה. שוב מצאתי לאחד ממחברי זמנינו שכשאומר לג' אנשים, הוה אמירה מעליא, של ג', ולא רק כמגמגם, ג' אמירות, ולפי"ז ג"כ יש להבין המנהג הנ"ל, היינו אומר לאחד ואח"כ להשני, וחוזר חלילה. (וכן ראיתי אצל האיש ההוא) ובחב"ד אמרו שהטעם של שלום עליכם, הוא שהלבנה הי' המחלוקת הראשון, ולכן אומרים שלום עליכם, ואומרים לנאך א איד, וואס ארט אז נאך א איד וועט האבן שלום, וי"ל בדרך צחות, שלמחלוקת יותר טוב צבור ודי אבל כהיום מצאתי שני דברים א' שהטעם שאומרים בעצמם בחזרה, הוא מפני שיש סתירת לשונות בזה בהראשונים, (מא' בזמננו) והב' שהרבבות אפרים מביא לשון הלבוש "ונותנים שלום זה לזה ג"פ אם הם שנים או הרבה משום שמחה שקבלו פני השכינה" ומסיק מזה שיש ענין בזה של ריבוי שמחה, ולפי"ז הבנתי יותר מה שראיתי אצל אותו איש חשוב. והכלל בדברים אלו, שיש בהם משום מנהגא, וכלל ישראל מן הקצה אל הקצה עושה בדרך אחד, אין בזה טעות, ואף אנשים גדולים שכתבו על דברים אין לזה מקור, לבסוף מצאו מקור, והנח להם לישראל וכי אין זה די מקור, שבכל קהילות ישראל, בכל מושבותיהם, עושים בדרך אחד, ואבאר לך יותר כי מנהגים אי אפשר להבין רק במסורה, וממילא עד שרואים למעשה אין נוהגים אין מבינים מה שכתוב ובפרט לפי מה שידוע מבעלז, שלא כתבו מנהגים, משום שזה מה שנשאר מתושבע"פ מובן למה אין כתוב בספרים בפירוש איך נוהגים, וד"ב ואודות קידוש לבנה, וחדוש לבנה, כבר דשו בה רבים, והעיקר, שיש סרך וזכר בזה למצוות קידוש החודש, עי' ברמ"א שלפיכך רוקדים, ודו"ק
לכבוד הרב סאדע באטעל, כמונו כמוך שנינו יכולים לחפש בסערטש ענזין, יש היום אוצר החכמה, אוצר התורה, בר אילן, היברו בוקס, ועוד, וקודם בחפשי עוד פעם בשבילך לציין המ"מ, מצאתי ראי' מפורשת מקדמון שכן הי' המנהג, במטה משה סי' תק"מ אומר דאם אין ג' אז אומר לאחד ג"פ שלום עליכם, והוא נפלא, והוא תשובה נפלא להמתחכמים. מ"מ עיין סיני כ' מאמר מיחיאל צימלס אור ישראל שנה א' ג' בית אהרן וישראל לא שיחת קודש מהרמ"ש תשנ"ב אהלך באמיתך אודות אמירת שלום עלך החדש ליברמן עמוד ר"ל אבני ישפה סי' נ' ואודות הענין של תפלה מבוררת שרמזתי עלי' יש בזה בירור ארוך, שמונח מזכרוני, והרבה בניתי ע"ז בכל הספקות בנוסחאות ובטעמים לאמר הכל, רק שלא יהי' שטותים, ודי בזה, ואכמ"ל
אפטימיסט האט געשריבן:
"איך בין היינט געואויר געווארן אז" ווען דער משמש רופט אויס דער מולד וועט זיין פערצן חלקים מיט פיר מינוט נאך דרייע, מיינט דאס ארץ ישראל'דיגע זייגער.
די צייט איז די זעלבע, נאר זיבן (אדער זעקס) שעה שפעטער. סאו די זמן המולד אין אמעריקא איז אקוראט ווען די שמש רופט אויס. די שאלה איז נאר צו מען דארף ווארטען ז' שלימים לויט די היגע מולד אדער אויב איז גענוג אז אין אר"י איז געווען. די טעם פון ז' שלימים איז ווייל ס'זאל זיין שטארק מאיר לארץ. לפי"ז דארף מען לכאורה ווארטען לויט די לאקאלע זייגער.
לעכטיגער האט געשריבן:
די שאלה איז נאר צו מען דארף ווארטען ז' שלימים לויט די היגע מולד אדער אויב איז גענוג אז אין אר"י איז געווען. די טעם פון ז' שלימים איז ווייל ס'זאל זיין שטארק מאיר לארץ. לפי"ז דארף מען לכאורה ווארטען לויט די לאקאלע זייגער.
מרן מהר"י ט"ב זצ"ל פלעגט צו זאגן "דער טאטע ז"ל, ווען ס'איז אויסגעקומען מוצ"ש און ס'האט נאר געפעלט א פאר שעה צו ז' שלמים, האט ער שוין מחדש געוועזן".
ס'מוז אבער נישט זיין אז ס'האט מיט טעם הנ"ל.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]