מנהג ישראל(?) אויפצוהענגען ביי די בלומען ביי א תנאים א פאום. אויב מאכט מען ראשי און סופי טובות, דארף דאס גראמען? קען דאס האבן די חתן'ס נאמען אויך? ווער רעדט און וואונטשט, די חתן צו די מחותנים אדער ביידע? האט איינער א סעמפל?
באנקיר האט געשריבן:
מנהג ישראל(?) אויפצוהענגען ביי די בלומען ביי א תנאים א פאום. אויב מאכט מען ראשי און סופי טובות, דארף דאס גראמען? קען דאס האבן די חתן'ס נאמען אויך? ווער רעדט און וואונטשט, די חתן צו די מחותנים אדער ביידע? האט איינער א סעמפל?
אויב מען מאכט ראשי און סופי "תיבות" קען דאס נישט גראמען אפילו דו ווילסט, ווייל צוויי שורות האבן נישט די זעלבע אויסלאז. אין אזא פאל קען מען אריינלייגן א שטיקל גראם אינדערמיט, דאס הייסט למשל אזוי:
מיט כבוד הראוי,מחולק צו זיין דאהי נאר א שטיקעל קנייטש,נישט ממש אן אנדער טייטש הייליג א מנהג א דערהער,האם קען יעדער אבי ווער גראמן מאך אן א צאל,געמאכט לאז "מנהג ישראל"
שמעתי פעם מחכם אחד, שכאשר אשה בא לאדמו"ר ואומר דאס לעבען איז מיר נמאס ומאוס, אני מסתכל אם זה נמאס בלבד איני מטפל בזה, אבל אם הוא נמאס ומעות, אז כדאי לטפל
יש עוד אופנים בשיר, בפרט אויב די כלה האט נאר ביבלישע נעמען, און פארשטייט עטוואס לשון קודש, דעמאלטס קען מען ענדיגען מיט פסוקים, ויש עוד כמה אופנים, ותלוי באיזה אותיות, אזויפיל יא, איך האלט בשיטת האבן עזרא, (עכ"פ ביי דעם) אז צוליב יופי השיר והמליצה, איז נישט כדאי צו שרייבן אז מען נישט לייכט פארשטיין, אדער ענינים וואס איז נישט 100% צום זאך, אדער פארפעלן עפעס. ובענין יא שרייבן צו די כלה אדער נישט עי' תנינא נו"ב יו"ד ר"ד תשובת בנו ר' שמואל, והכל תלוי לפי ווי מען קומט פון, אבער בדרך כלל אין אונזערע קרייזן קיקט עס אויס פראסט, מאידך גיסא עס מאכט די כלה פילן זייער גוט, אויב איז עס געשריבן אין דריטע פערזאן, אדער בלשון נסתר, וכדו', מוז עס נישט זיין אזוי פראסט, איך האב שוין געזען אלע מינים, אני כשלעצמי הגם איך האב אלס בחור געשריבן פאר אסאך פון מיינע חברים כרמי שלי לא נטרתי, א' מטעם שכתבת, ב' לא נהוג אצלינו, ג' שרייבענדיג אזויפיל האב איך געזען ווי נישט עס מיינט עס איז סתם א שפיל מיט ווערטער האב איך נישט געהאט קיין שום געפיל, וכל טעם כדאי לעצמו
אז מרעדט שוין פוןזיך ארויסהעלפן איינער דעם צווייטן מיט פאומס אפשר וואלט כדאי געווען צו ווידמען אן עקסטרען אשכול פאר נוסחאות וכדומה, דהיינו אז די חשובע שרייבערס זאלן אריינשטעלן סעמפלס פון (אפי' קורצע) נוסחאות ווי למשל מזל טוב ווינטשן, טיי איינלאדענונגען, שלום זכר, וואך-נאכט, ניחום אבלים וכו' וכו', אזוי אז דער ציבור הקוראים וועלן אי"ה קענען נהנה זיין דערפון בעת הצורך.
לזכות הציבור צו קענען מאכן אליין פאומס לייג איך ארויף ווערטער (ס'איז דא אסאך מער דאס איז נאר א מקצת) אנהייב און סוף צו קענען ארויס נעמען ווערטער פאר שורות,
נוסח פאר א מתנה לכבוד חנוכה (ארויס גענומען פון מיינע ארכיוון) א מנורה פאר א חתן
בס"ד
שלו' וברכה אשיג וארדפה, וברכתינו צרופה, ברכה שבכתב ולא בשפה, והניף הכה"ן תנופה, על ראש המיול"ח אשר בביתינו אותו אצפה, כהן שדעתו יפה, לדבר ד' כסוף נכספה, בתורה וביראה מתחילתו ועד סופה, ומידותיו ככסף נחפה, ושם טוב עולה על גביהם ומצופה, ה"ה כמר חיים הכהן נ"י ויופיע, כאור השמש ברקיע, עד שנזכה לתעיר ותריע,
בפרוס ימי חנוכה ימי שמונה, שחוגגים ברנה, הנס ע"י כהני"ך הקדושים בכהונה, נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה, דהזמן גרמא שהשפע מאז חוזר ושונה, מזרעו של אהרן שלא שינה, בדין הוא שישאר להם ממנה, לכן ברכתינו נתונה, בהמנורה הזו למתנה, לו יאה ואליו תשארנה, כי נר מצוה ותורה אור לבני בינה, לחזות בנועם ד' להבין ולהאזינה, ויאר ד' השוכן מעונה, להשראות בביתו השכינה, בבני חיא ומזוני ביתו יבנה, כדאמרו חז"ל הרגיל בנר הוי לי' בנין וישובו הנה, עד שיבה וזקנה, עד שירחם ד' עלינו בגלות האחרונה, שיוציאינו מאפילה ממנה, לאור הגדול בהר ששמו חונה, בקרית ד' נאמנה, ויקבץ נדחינו מצפונה ותימנה, להיות כהני"ם בעבודתן ולוים תגלנה, שפתינו אז תרננה, בביאת משיח כי עת לחננה, ב"ב
אמאל האב איך א מחותן וואס שיקטא מנורה לכבוד ר"ה, וואס טוט מען?
כאפט א בליק
כשמוע קול שופר, יוחק לחיים בספר, ביום יפתח ספר הזכרונות וכותב וחותם וסופר, שלוחה מנחתי בצירוף אמרי שפר, ואגיש מנחת מזכרת, לנזר עטרת, בצירוף ברכותי מנופה ומבוררת, לעד ולמשמרת, למע"כ הבה"ח עדיו לגאון ולתפארת, שמו משבחים ומפארים, בהילולים ותוארים, ההלל אין עליו גומרים, לעומתו משבחים ואומרים,
הוא ניהו המיול"ח כמר ..........ני"ו כולהו שתא, בן לאברהם זכותא, המפורסם בבי כנישתא, כבוד מחותני רבי אברהם ...................שליט"א
יזכו עוד רבות בשנים לטיבותא, בבי מדרשא ובבי מתיבתא, לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיותא, בטב ורבותא.
היום הרת עולם תולה ארץ על בלימה, היום יעמיד במשפט על כל נשימה ונשימה, כפינו לשמים נרימה, להטיב לנו החתימה, והיד פשוטה עד זאת חנוכה למחוק כל כתם ורשימה, ולנעוץ סופו לתחילתו לפתוח מעין הסתימה, קח את המנחה להדליק "בו" לימים ימימה, בתמניא יומי דחנוכה הבעל"ט להאיר באור החכמה, ויהי אור דא ראש השנה, אור עולם באוצר חיים לברך ברנה, נר לאחד נר למאה, במאה ברכות ורב השפעה, בני חיא ומזוני לדור דורים, הרגיל בנר הויין לי' בנים זכרים, להעמיד דורות ישרים, ובעמדינו בפתח שער השנה שתכנס לחופה בשע"ט ומוצלחת, הזמן גרמא להעתיר תהא השנה הזאת מבורכת, השפעות משמי מעלה כמעין הנמשכת, תורה וגדולה במקום אחת, ביתך יפריח כגפן פורחת, עדי יאיר חשכינו, בעריכת נר לבן ישי במהרה בימינו,
כברכת
המחותנים והכלה
מ'קען ארויס נעמען שורות פון דעם בריוו אפי' פאר א מנורה וואס מ'גיבט ערב חנוכה
