איר זאלט מיר מוחל זיין, אבער אויב קענט איר דעם חינוך בעסער ווי בר אילן, דאן גיב איך אויף, בר אילן טרעפט נישט אזאנס אין ספר החינוך.
פסוקים ומאמרי חז"ל שגורים מחוסרי מקור
רייכע ידיעות און כללי התורה
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12742
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע:ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12742
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע:ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
אבער דאס האט ער יא געטראפן אין מגיד מישרים (פרשת מקץ מהדורא בתרא, ד"ה הנהפך): "והיינו דאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר, דודאי איכא למיתמה דהוה מנחם לבני נשא על דרך צער רבים חצי נחמה, והאי לאו נחמה דחכימי כוותיה איהו, אלא רזא דמילתא דלא הוה אמר הכי אלא לאינון דהוו צדיקייא ולא אתגלגלו אלא לאשלומי דרא, והוה אמר להו דלא ליצטערון דלית להון צורכא דבנין כמה דהוה ליה דמתו בנוי ולא מצטער עלייהו דלא הוה צריך לון, ומאי דקאמר דין גרמא דעשיראה ביר למירמז דמעשר ספירן יניק הוה וכלהו אשפיעו ביה ולא מתו אלא משום דלא הוה צריך להון:".
- הער שליוואוויץ
- שר מאה
- תגובות: 109
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג יאנואר 17, 2010 11:41 pm
נחמן נתן האט געשריבן: כמה וכמה מחברי ספרים צייכענען צו אין זייערע הקדמות, בשם הרוקח, אז דער מחבר זאל כולל זיין זיין נאמען, מיט זיין טאטן'ס נאמען, אינעם נאמען פונעם ספר. אני הגבר האב אפיר געזוכט דער מקור צו דעם אין רוקח, און כ'האב בלויז געטראפן אז ער זאגט מ'זאל כולל זיין דעם אייגענעם נאמען, און רעדט נישט קיין איין ווארט וועגן כולל זיין אויך דעם טאטן'ס נאמעןווייסט איינער פון ווי ס'שטאמט דער מקור?
אחר העיון בהקדמת הרוקח מצאתי כן להדיא וז"ל שם: וקראתי הספר הזה 'רוקח' (רקח=308) בשמי 'אלעזר (=308) וסימן ר'קח מרקחת מעשה רקח שמן'אלעזר בן 'יהודה ( שמן=390 אלעזר בן יהודה = 390) עכ"ל.
וטעו בזה המוציאים לאור ספר הרוקח החדש שהעתיקו תיבת שמן לעיל עם וא"ו (מעשה רוקח שמו) ולא שמן עם ני"ן , וכונת הרב בעל רוקח הי' על שם הכתוב רוקח מרקחת מעשה רוקח, שמןמשחת קודש
ומובן לפי זה טעות השואל שרקח מרקחת מעשה רקח שמואלעזר בן יהודה משמע שכתב על עצמו ששמו הוא אלעזר בן יהודה ולא לשון הקרא שמןמשחת קודש
פרייליכערהייט האט געשריבן: אין אדם מוריש שקר לבניו
ווייסט איינער ווי די מקור אויב עס איז בכלל דא, אויף די מאמר...
יא! די רמב"ן אין פרשת ואתחנן, ביי די פסוק פון השמר לך ושמר נפשך מאד... איז מאריך אין דעם יסוד אמונתינו, שלא נעיד שקר לבנינוהייסט עס אז ער וועט נישט מעיד זיין א ליגענט, אבער פארירשענען א ליגענט אויך נישט ??
געטראפן דעם געדאנק אין אבן עזרא (תהלים מ"ד, ב') אויפן פסוק אבותינו ספרו לנו, וז"ל: והמספרים היו אבותינו שהיו צדיקים והם נאמנים, "ועוד טעם אבותינו, שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו רק האמת לבדו" עכ"ל
- יגעתי ומצאתי
- שר האלף
- תגובות: 1674
- זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm
- זיידענע בעקיטשע
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 294
- זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 17, 2010 8:00 am
- ohrchodosh
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 346
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג יולי 11, 2006 6:41 pm
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 36791
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- הרבטייטעלבוים
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6386
- זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
- לאקאציע:שתולים בבית ד'
יעצט לערנענדיג מגילה דף ג' שטייט דארט און תוס' אז דרך חז"ל צו צזאם שמעלצען אמאל פסוקים עיי"ש
ואפשר דכן הדרך של החכמים בכל הדורות (למשל איסהו עבודה תמה, כיון דמצינו שזו עבודה תמה
וכן מאן מלכי רבנן כיון דאמרי חז"ל לשון של מאן... רבנן אמרו החכמים שבכל דור ודור בלשון מליצה כיון דרבן איקרי מלכא
וזה מיישב גם הוברכתיך וכדומה
ואפשר דכן הדרך של החכמים בכל הדורות (למשל איסהו עבודה תמה, כיון דמצינו שזו עבודה תמה
וכן מאן מלכי רבנן כיון דאמרי חז"ל לשון של מאן... רבנן אמרו החכמים שבכל דור ודור בלשון מליצה כיון דרבן איקרי מלכא
וזה מיישב גם הוברכתיך וכדומה
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12742
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע:ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
מיינסט דעם שטיקל?
אויב יא, זע איך נישט ווי ער דרש'נט "סמוכות", איך זע ווי ער וויל ארויסברענגן די סיבה פארוואס ירושלים הייסט א נחלה, אויפדעם ברענגט ער פסוקים אז די באשעפער גייט נישט פארלאזן ירושלים און נישט די אידן, און ממילא פארדעם הייסט ירושלים נחלה.
די פסוקים זענען אזוי "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו" אז די באשעפער האט אויסגעקליבן אין ירושלים, נאך א פסוק "כי יעקב בחר לו וגו'" הייסט אז די באשעפער האט אויסגעקליבן אין די אידן, יעצט ברענגט ער די פסוק "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב", אז דער באשעפער גייט נישט פארלאזן זיין פאלק (ווער? דאס איז די פסוק כי יעקב) און זיין נחלה (ווי? דאס איז די פסוק כי בחר).
און דאס איז אויך די המשך הפסוק פון כי בחר "זאת מנוחתי עדי עד", ממילא פארדעם הייסט ירושלים א נחלה ווייל די באשעפער גייט אייביג היטן דעם וועם ער האט אויסדערוועלט (די אידן) אין דעם פלאץ וואס ער האט אויסדערוועלט (ירושלים).
עס האט מיט סמיכות קיין שייכות. לערן איך פאלש?
[ח] קרא את ירושלם נחלה בגלל קביעות קדושתה וקיומה לעולם ועליה אמר הנביא ונחלתו לא יעזב, לפי שכבר אמר בתחלת הענין כי ה' בחר את ירושלם לשכינתו ובחר את ישראל לו יתעלה סגולה, ואמר אחר כך כי ה' לא יטוש את האומה הזו אשר בחר לנחלתו ולא אותו המקום אשר בחרו והוא אמרו כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, כי יעקב בחר לו י - ה ישראל לסגלתו, כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב, וכבר באר נצחיות קדושתה ואמר זאת מנוחתי עדי עד. וענין לפנים מן הקלעים בתוך כתלי העזרה כמו שבארנו כמה פעמים.
אויב יא, זע איך נישט ווי ער דרש'נט "סמוכות", איך זע ווי ער וויל ארויסברענגן די סיבה פארוואס ירושלים הייסט א נחלה, אויפדעם ברענגט ער פסוקים אז די באשעפער גייט נישט פארלאזן ירושלים און נישט די אידן, און ממילא פארדעם הייסט ירושלים נחלה.
די פסוקים זענען אזוי "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו" אז די באשעפער האט אויסגעקליבן אין ירושלים, נאך א פסוק "כי יעקב בחר לו וגו'" הייסט אז די באשעפער האט אויסגעקליבן אין די אידן, יעצט ברענגט ער די פסוק "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב", אז דער באשעפער גייט נישט פארלאזן זיין פאלק (ווער? דאס איז די פסוק כי יעקב) און זיין נחלה (ווי? דאס איז די פסוק כי בחר).
און דאס איז אויך די המשך הפסוק פון כי בחר "זאת מנוחתי עדי עד", ממילא פארדעם הייסט ירושלים א נחלה ווייל די באשעפער גייט אייביג היטן דעם וועם ער האט אויסדערוועלט (די אידן) אין דעם פלאץ וואס ער האט אויסדערוועלט (ירושלים).
עס האט מיט סמיכות קיין שייכות. לערן איך פאלש?
