Re: שושלת ווארקא-אמשינוב
עוד מאותם רשימות:
עם ר' חיים מיליקובסקי זצ"ל היה לי קשר אישי, היינו חברותא אפי' זמן קיץ א' בישיבה, זכורני עת שבא בקשרי שידוכין, כמה כעסו אז החסידישע בחורים ששהו באותה העת בשנחאיי, מדוע ביכר הרבי מתנגד כחתן בביתו, על פני מיוחסים רבים ששהו שם, לימים סיפר לי ר' חיים זצ"ל שהרבי רש"ש הביא לו במתנה את הספודיק שלו, ואני הרהרתי בלבי אז, שמסתמא הרבי ידע שרק ע"י כן הוא יחבוש ספודיק...
הוא מאד החזיק מבנו שליט"א, תמיד היה מדגיש באוזני השומעים אפי' כשהיה ממש בחור צעיר את גודל יגיעתו בתורה והבנתו הישרה. פעם שמעתי ממנו שאומר על בנו, שלו היה רבי, הרי שאני עצמי כאביו הייתי הולך להיות חסיד אצלו.
אגב, רבי מאיר'ל בדקדוק ההלכה היה גדול מאד, זכורני מימות שנחאיי, כיצד היה מדקדק ממש בכל ס"ק במשנ"ב ובכל דיוק בשו"ע הרב, הדבר ממש היה לפלא.
ומ"מ האיחורים שם בזמני התפילות היו ידועים בכל פולין, כידוע היה האמשינובער רבי ר' יוסלה, מחותן עם כ"ק האמרי אמת מגור, ארע פעם בא' מימי השמחה שהאמרי אמת נקלע לאמשינוב, אמנם מחמת אירוך הדרך הגיע הוא לשם ברבע שעה איחור, והוא זיע"א שדייקן גדול היה, הפטיר 'כשנוסעים לאמשינוב אזי תיכף מתחילים לאחר'...
כו"כ פעמים הלכתי לשמוע מעשיות מפי החסיד הישיש ר' משה בוים המפורסם, פע"א הייתי בביתו ובאותה שעה קיבל מכתב מר' מאיר'ל שהיה באותה עת באמריקה, ולשח לו סכום גדול של כסף להחזיקו, [היה לו קשה בפרנסה לעת זקנותו כידוע המעשה עמו מהחזו"א], ואמר לי ר' משה בוים, יעצט ווען איך ליגט דא אזוי, שוין עלטער וכו', איז דער רבי שיקט מיר געלט, ואולם ככל שלישלח אי"ז מגיע כלל לסכומים אותם היה שולח פאר'ן קריג בעצמו לבית רש"ש באוטבוצק, שבאותה העת משופע היה בממון, ואילו רש"ש היה עני מאד והלך תמיד בבטחון גדול, [וכמדומני שאמר ששלח פי עשרה ויותר ממה שקיבל מר' מאיר'ל].
אמנם רש"ש עצמו, בטבעו היה מלא שמחה, וניכר היה על פניו הק' מידה זו שלא משה ממנו, וגם הסובבים אותו היו חשים בכך תדיר, [א.ה. נראה ממהקלטה שכוונתו היתה שאף שהיה לעתים בחיי לחץ אעפ"כ היה שמח תדיר], ע"כ מהנ"ל.
ואגב, אוסיף כאן מה ששמעתי מב' אנשים נאמנים ששמעו מפ"ק האדמו"ר ממודזיץ זצ"ל שסיפר מזקנו חורגו ר' ירמי' מאופלע זצ"ל [שכידוע הסתופף רבות בביתו בילדותו בפולין], וסיפר מגודל עבודתו בתפילות כל היום כידוע, ברם אח"כ הוסיף וסייג שאע"פ שהיה מאחר בדרכיו בתמידות וגם התפילות היו תמיד לאחר זמן התפילה וכו', מעולם לא שינה להחליף היום עם הלילה ומן הכש"כ שלא התפלל תפילת היום הקודם ביום שלמחרתו. גם אמר שגודל הפרישות שלו מהעוה"ז היה קיצוני מאד, וכמעט שלא ידע כלום משום עניין חוץ מעבודת השי"ת. זצ"ל,
עם ר' חיים מיליקובסקי זצ"ל היה לי קשר אישי, היינו חברותא אפי' זמן קיץ א' בישיבה, זכורני עת שבא בקשרי שידוכין, כמה כעסו אז החסידישע בחורים ששהו באותה העת בשנחאיי, מדוע ביכר הרבי מתנגד כחתן בביתו, על פני מיוחסים רבים ששהו שם, לימים סיפר לי ר' חיים זצ"ל שהרבי רש"ש הביא לו במתנה את הספודיק שלו, ואני הרהרתי בלבי אז, שמסתמא הרבי ידע שרק ע"י כן הוא יחבוש ספודיק...
הוא מאד החזיק מבנו שליט"א, תמיד היה מדגיש באוזני השומעים אפי' כשהיה ממש בחור צעיר את גודל יגיעתו בתורה והבנתו הישרה. פעם שמעתי ממנו שאומר על בנו, שלו היה רבי, הרי שאני עצמי כאביו הייתי הולך להיות חסיד אצלו.
אגב, רבי מאיר'ל בדקדוק ההלכה היה גדול מאד, זכורני מימות שנחאיי, כיצד היה מדקדק ממש בכל ס"ק במשנ"ב ובכל דיוק בשו"ע הרב, הדבר ממש היה לפלא.
ומ"מ האיחורים שם בזמני התפילות היו ידועים בכל פולין, כידוע היה האמשינובער רבי ר' יוסלה, מחותן עם כ"ק האמרי אמת מגור, ארע פעם בא' מימי השמחה שהאמרי אמת נקלע לאמשינוב, אמנם מחמת אירוך הדרך הגיע הוא לשם ברבע שעה איחור, והוא זיע"א שדייקן גדול היה, הפטיר 'כשנוסעים לאמשינוב אזי תיכף מתחילים לאחר'...
כו"כ פעמים הלכתי לשמוע מעשיות מפי החסיד הישיש ר' משה בוים המפורסם, פע"א הייתי בביתו ובאותה שעה קיבל מכתב מר' מאיר'ל שהיה באותה עת באמריקה, ולשח לו סכום גדול של כסף להחזיקו, [היה לו קשה בפרנסה לעת זקנותו כידוע המעשה עמו מהחזו"א], ואמר לי ר' משה בוים, יעצט ווען איך ליגט דא אזוי, שוין עלטער וכו', איז דער רבי שיקט מיר געלט, ואולם ככל שלישלח אי"ז מגיע כלל לסכומים אותם היה שולח פאר'ן קריג בעצמו לבית רש"ש באוטבוצק, שבאותה העת משופע היה בממון, ואילו רש"ש היה עני מאד והלך תמיד בבטחון גדול, [וכמדומני שאמר ששלח פי עשרה ויותר ממה שקיבל מר' מאיר'ל].
אמנם רש"ש עצמו, בטבעו היה מלא שמחה, וניכר היה על פניו הק' מידה זו שלא משה ממנו, וגם הסובבים אותו היו חשים בכך תדיר, [א.ה. נראה ממהקלטה שכוונתו היתה שאף שהיה לעתים בחיי לחץ אעפ"כ היה שמח תדיר], ע"כ מהנ"ל.
ואגב, אוסיף כאן מה ששמעתי מב' אנשים נאמנים ששמעו מפ"ק האדמו"ר ממודזיץ זצ"ל שסיפר מזקנו חורגו ר' ירמי' מאופלע זצ"ל [שכידוע הסתופף רבות בביתו בילדותו בפולין], וסיפר מגודל עבודתו בתפילות כל היום כידוע, ברם אח"כ הוסיף וסייג שאע"פ שהיה מאחר בדרכיו בתמידות וגם התפילות היו תמיד לאחר זמן התפילה וכו', מעולם לא שינה להחליף היום עם הלילה ומן הכש"כ שלא התפלל תפילת היום הקודם ביום שלמחרתו. גם אמר שגודל הפרישות שלו מהעוה"ז היה קיצוני מאד, וכמעט שלא ידע כלום משום עניין חוץ מעבודת השי"ת. זצ"ל,
