אין תפארת שלמה שער התפלה
ברענגט ער א מעשה בשם דער הייליגער קאזניצער מגיד, וועגן א דיבוק מיט וועלכע מ'איז געקומען צו רבי יהודא חסיד משידלאווצע.
מורשת חכמי אמעריקא
ביהכ"נ החורבה בעיר העתיקא ירושלים תובב"א
היסטאריע פון שטעט און ערטער
די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
מסיבה זו נידב פנחס רוזנברג מסט. פטרסבורג 5,000 רובל בשנת תרכ"ח (1868), לבניית המעקה סביב כיפת בית הכנסת ’בית יעקב’ הנמצא בחורבת רבי יהודה החסיד. ר’ יואל משה סלומון מגבאי בית הכנסת תאר את חשיבות התרומה למתפללים במקום וציין כי בכך תימנע בעתיד עליית היהודים לגגות בתי הגויים:
...ומה מאד שבענו גיל מדבר הגדול הזה [בניית המעקה], כי מעתה נעלה אי"ה [אם ירצה השם] על הגג מדי חג בחגו לראות את חרבות ההיכל והדביר, ולא יחפשו עוד בתי ירושלים אל כל גג רם ומגדל גבוה מבתי הגוים, לעלות ולראות את חרבות בית אלהינו, כי מעתה בצאתם בימי החג מבית התפלה נכחו יעלו על מרומי החגורה הסובבת את כיפת הבית הנשקפת ממול הר הבית ועתרת תפלתם מפינת גג מקדש מעט עילה לרצון לפני ה’ להשיב נדחינו ולבנות בית קדשינו ותפארתינו בבי"א [במהרה בימינו אמן] [ההוספות שלי, ד"ג].
...ומה מאד שבענו גיל מדבר הגדול הזה [בניית המעקה], כי מעתה נעלה אי"ה [אם ירצה השם] על הגג מדי חג בחגו לראות את חרבות ההיכל והדביר, ולא יחפשו עוד בתי ירושלים אל כל גג רם ומגדל גבוה מבתי הגוים, לעלות ולראות את חרבות בית אלהינו, כי מעתה בצאתם בימי החג מבית התפלה נכחו יעלו על מרומי החגורה הסובבת את כיפת הבית הנשקפת ממול הר הבית ועתרת תפלתם מפינת גג מקדש מעט עילה לרצון לפני ה’ להשיב נדחינו ולבנות בית קדשינו ותפארתינו בבי"א [במהרה בימינו אמן] [ההוספות שלי, ד"ג].
- חנוכת הבית
- אנשי שלומינו
- תגובות: 8
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג נאוועמבער 25, 2012 1:08 pm
- אליעזר לאנדא
- שר האלף
- תגובות: 1849
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am
Re: ביהכ"נ החורבה בעיר העתיקא ירושלים תובב"א
עס איז מיר אויסגעקומען צו ליינען צוויי דריי אינטערסאנטע מאמרים אויף דער חצר החורבה, לייג איך עס דא אפשר וועלען אנדערע אויך הנאה האבן (אסאך איז דער זלבע)
חצר האשכנזים בירושלים: ימי ראשית
אין עטרה ואין לה לאן שתשוב: על מקומה של שכונת היהודים בירושלים לאחר התקופה הצלבנית
ואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - השכונה היהודית בירושלים לאחרואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - השכונה היהודית בירושלים לאחר התקופה הצלבנית
מערת רבי יהודה החסיד
חצר האשכנזים בירושלים: ימי ראשית
אין עטרה ואין לה לאן שתשוב: על מקומה של שכונת היהודים בירושלים לאחר התקופה הצלבנית
ואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - השכונה היהודית בירושלים לאחרואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - השכונה היהודית בירושלים לאחר התקופה הצלבנית
מערת רבי יהודה החסיד
Re: ביהכ"נ החורבה בעיר העתיקא ירושלים תובב"א
איך האב שוין לאנגע יארן געזוכט וועגן ר' יהודה חסיד, וועגן זיין יחוס, ווער זיין פאטער און זיידע זענען, און העכער. סאיז ממש א פלא אז קיינער שרייבט נישט וועגן דעם, נאר וועגן זיין עליה לא"י וכו'
אויב איינער ווייסט וואו צו געפינען פרטים פון זיינע שרשים, ביטע לאָזן וויסן
אדאנק
אויב איינער ווייסט וואו צו געפינען פרטים פון זיינע שרשים, ביטע לאָזן וויסן
אדאנק
Re: ביהכ"נ החורבה בעיר העתיקא ירושלים תובב"א
ממקורות נאמנים ידענו שהיה שבתאי.קירכהאן האט געשריבן:איך האב שוין לאנגע יארן געזוכט וועגן ר' יהודה חסיד, וועגן זיין יחוס, ווער זיין פאטער און זיידע זענען, און העכער. סאיז ממש א פלא אז קיינער שרייבט נישט וועגן דעם, נאר וועגן זיין עליה לא"י וכו'
אויב איינער ווייסט וואו צו געפינען פרטים פון זיינע שרשים, ביטע לאָזן וויסן
אדאנק
Re: ביהכ"נ החורבה בעיר העתיקא ירושלים תובב"א
זאלסט מיר אנטשולדיגין אבער מקורות יותר נאמנים הם הספה"ק קב הישר שם כותב עליו בתואר "הרב הקדוש"
עשמביא איזו סגולה בשמו, וגם בספר הק' תפארת שלמה מובא מעשה ממנו בשם הקדוש מוהר"ר יהודא חסיד מק"ק שידלאווצי
עכ"פ אינני נכנס לענין השבתאות, הדגשתי שאני מחפש אחר יחוסו, מי היה אביו וזקינו ולמעלה בקודש, פלאי פלאים שבשום מקום אין התייחסות לזה.
ווער קען מיר ארויס העלפין?
עשמביא איזו סגולה בשמו, וגם בספר הק' תפארת שלמה מובא מעשה ממנו בשם הקדוש מוהר"ר יהודא חסיד מק"ק שידלאווצי
עכ"פ אינני נכנס לענין השבתאות, הדגשתי שאני מחפש אחר יחוסו, מי היה אביו וזקינו ולמעלה בקודש, פלאי פלאים שבשום מקום אין התייחסות לזה.
ווער קען מיר ארויס העלפין?
