חסידישער יוד האט געשריבן:
עמער ווארטן אויף'ן "הבינה והברכה" פון האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
אגב שבאגב: פר' ואתחנן אין לקט ווערט געבראכט א הפלאדיגע גימטריא תורה וואס מהר"א ז"ל האט געזאגט פאר הגרא"ב ווסרמן ז"ל און למעשה שטייט עס אין מגלה עמוקות. [יכול להיות כמה דברים אך אני כתבתי מציאות הדברים].
חסידישער יוד האט געשריבן:
עמער ווארטן אויף'ן "הבינה והברכה" פון האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
אגב שבאגב: פר' ואתחנן אין לקט ווערט געבראכט א הפלאדיגע גימטריא תורה וואס מהר"א ז"ל האט געזאגט פאר הגרא"ב ווסרמן ז"ל און למעשה שטייט עס אין מגלה עמוקות. [יכול להיות כמה דברים אך אני כתבתי מציאות הדברים].
יויש, יעצט זאגסטו מיר? כ'האב עס יענעם שבת איבער געזאגט פאר מיינע בחורים בשמו של הבעלזער רב זצוק"ל, וואס זיין יאצ"ט איז געפאלן ערגעץ יענע וואך, יעצט העריך ס'יז גארנישט זיינס....
עס שטייט בקיצור נמרץ אין מגלה עמוקות פ' וישלח, ועיי"ש בפי' פרישת שלום שציין לאימרה הנ"ל, וכותב 'נודע בשם רבינו' וכו' אבער זעהט מיר אויס אז די הוספה אז ד' פעמים מחנ"ה גי' תקט"ו ורמז על תפלת משרע"ה, איז יא מקורו טהור פונם מיטעלן רב זי"ע
יהיה כן האט געשריבן:
עס שטייט בקיצור נמרץ אין מגלה עמוקות פ' וישלח, ועיי"ש בפי' פרישת שלום שציין לאימרה הנ"ל, וכותב 'נודע בשם רבינו' וכו' אבער זעהט מיר אויס אז די הוספה אז ד' פעמים מחנ"ה גי' תקט"ו ורמז על תפלת משרע"ה, איז יא מקורו טהור פונם מיטעלן רב זי"ע
למעשה זעה איך א מקור אז דאס גאצע ווארט קומט יא פון הרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע, והוא בהגש"פ מעשי למלך (נ"י תשי"א, דף פ"ו) להג"ר צבי יעקב אבראהאם ז"ל (ד"ה אדיר הוא) שמעתי מפי הג"ר יצחק בנימין מנדלאוויץ שליט"א אבדק"ק פ' לאדאני מה ששמע בבעלזא מפי זקן מפורסם ששמע מפי אבד"ק סטרעליסק שהוא שמע מפ"ק של רב שר שלום מבעלזא זי"ע על ואתחנן.... דער גאנצע ווארט, און ווי אויך דער בגי' ג' פעמים מחנה כנגד משרע"ה, עיי"ש.
אגב, און זיין ספר בית אולפנא חלק ו' (ברוקלין תשכ"א, דך ק"כ) הנקרא עת לעשות כ' בא"ד, ברענגט ער אויך דער ווארט, וכשהראיתי אמרי זו להגאון אב"ד טשימפא ז"ל, קפץ ממקומו, ובעצימת ידים קרא בקול: תורה כזאת אי אפשר לאמר כי אם ברוח הקודש, עיי"ש.
מענין לענין באותו ענין, אז דער געדאנק אז הר בגי' עה"כ ר"ו, כנגד אברהם, ב' פעמים מחנ"ה, שד"ה בגי' ג' פעמים מחנה, און בית בגי' ד' פעמים מחנה, חוץ וואס ס'ווערט שוין געברענגט און מגלה עמוקות בקיצור, ווערט עס שוין געברענגט פריער און ספר שברי לוחות (נדפס בלובלין ת"מ, 80) להגאון הקדוש המקובל רבי יחיאל מיכל ז"ל מנעמרוב, יעו"ש, און זאגט א הערליכע ווארט אז דאס איז כנגד סוכות, אז מ'דארף שנים כהלכתו ואחד אפילו טפח, ופירש בזה הכ' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, עיי"ש.
ראש הקהל האט געשריבן:
למעשה זעה איך א מקור אז דאס גאצע ווארט קומט יא פון הרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע, והוא בהגש"פ מעשי למלך (נ"י תשי"א, דף פ"ו) להג"ר צבי יעקב אבראהאם ז"ל (ד"ה אדיר הוא) שמעתי מפי הג"ר יצחק בנימין מנדלאוויץ שליט"א אבדק"ק פ' לאדאני מה ששמע בבעלזא מפי זקן מפורסם ששמע מפי אבד"ק סטרעליסק שהוא שמע מפ"ק של רב שר שלום מבעלזא זי"ע על ואתחנן.... דער גאנצע ווארט, און ווי אויך דער בגי' ג' פעמים מחנה כנגד משרע"ה, עיי"ש.
אגב, און זיין ספר בית אולפנא חלק ו' (ברוקלין תשכ"א, דך ק"כ) הנקרא עת לעשות כ' בא"ד, ברענגט ער אויך דער ווארט, וכשהראיתי אמרי זו להגאון אב"ד טשימפא ז"ל, קפץ ממקומו, ובעצימת ידים קרא בקול: תורה כזאת אי אפשר לאמר כי אם ברוח הקודש, עיי"ש.
מענין לענין באותו ענין, אז דער געדאנק אז הר בגי' עה"כ ר"ו, כנגד אברהם, ב' פעמים מחנ"ה, שד"ה בגי' ג' פעמים מחנה, און בית בגי' ד' פעמים מחנה, חוץ וואס ס'ווערט שוין געברענגט און מגלה עמוקות בקיצור, ווערט עס שוין געברענגט פריער און ספר שברי לוחות (נדפס בלובלין ת"מ, 80) להגאון הקדוש המקובל רבי יחיאל מיכל ז"ל מנעמרוב, יעו"ש, און זאגט א הערליכע ווארט אז דאס איז כנגד סוכות, אז מ'דארף שנים כהלכתו ואחד אפילו טפח, ופירש בזה הכ' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, עיי"ש.
מסתמא האט עס מהר"א מבעלזא נאכגעזאגט בשם אומרו.
יא! דעם חלק ביז ואתחנן שטייט אין שברי לוחות פון ר' יחיאל מנעמרוב, יישר כח איך האב מורא'דיג הנאה איך האב עס געטראפען, ווייל דער באבובער רב פלעגט איבערזאגן דאס ווארט בשם מגלה עמוקות, אין מגלה עמוקות האב איך נישט געטראפן, און איך האב פארשטאנען פון אים אז ער האט עס שוין געהערט אין דער היים, און אויף אן אופן וואס עס האט נישט געקענט נתחלף ווערען מיט א בעלזער תורה, אז עס שטאמט פון ר' יחיאל מנעמרוב, אזא חילופי גברי שטימט שוין
ראש הקהל האט געשריבן:
ואנכי על משמרת הראשונה אעמודה, אז אלע תורות, בחינות, הקדמות, איז שוין עפי"ר פון פריעדיגע.
אלע זענען עפי"ר? אתמהה... אגב, אסאך פון די תורות פון בעש"ט ותלמידיו זי"ע ווערן געברענגט בשמם דורך זייערע תלמידים צדיקים וקדושים
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)
ראש הקהל, זיי דיך נישט מלביש בטלית שאינו שלך, געב ארויס דעם מקור פון די גראנדיעזע אויפרייס זיי א אומר דבר בשם אומרו...
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)
ניין, יהי כן, כ'מיין הא דאיתא בספר חומת אנך להרחיד"א זצ"ל משלי פ"ג ד"ה אשרי אדם, שהמגיד אמר להבית יוסף, על שציער בנפשו שהיה מעיין הרבה באיזה הלכה עד שעמד עליה להבינה, ואח"כ שאל לאיש אחר ואמר לו תיכף הפשט בלי עיון, והשיב לו המגיד אשר כל זמן שהאור הוא נסגר למעלה הוא קשה מאוד להוציאו, אבל אח"כ כשאדם גדול פתח אותו השער, אז בנקל לאדם אחר לעמוד על הדבר, והוא נקרא קולט מן האויר, יעיי"ש......
ואני אומר מה שאיתא ברש"י קהלת א ט' מה שהיה הוא שיהיה וגו' - בכל מה שהוא למד בדבר שהוא חליפי השמש אין בו חידוש לא יראה אלא מה שהיה כבר שנברא בששת ימי בראשית, אבל ההוגה בתורה מוצא בה תמיד חדושי טעמים כענין שנאמר (משלי ה) דדיה ירווך בכל עת מה הדד הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם, וכן מצינו במסכת חגיגה שאמר רבי אליעזר בן הורקנוס דברים שלא שמעתן אזן במעשה מרכבה
יהיה כן האט געשריבן:
ואני אומר מה שאיתא ברש"י קהלת א ט' מה שהיה הוא שיהיה וגו' - בכל מה שהוא למד בדבר שהוא חליפי השמש אין בו חידוש לא יראה אלא מה שהיה כבר שנברא בששת ימי בראשית, אבל ההוגה בתורה מוצא בה תמיד חדושי טעמים כענין שנאמר (משלי ה) דדיה ירווך בכל עת מה הדד הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם, וכן מצינו במסכת חגיגה שאמר רבי אליעזר בן הורקנוס דברים שלא שמעתן אזן במעשה מרכבה
ועפ"ז מפרש הט"ז נוסח הברכה בברכת התורה, "נותן" התורה, שיש במשמעותה לשון הוה ולא נתן בלשון עבר, דהכוונה שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום תורתו דהיינו שאנו עוסקים בה וממציא לנו הוא יתברך בה טעמים חדשים וכמ"ש על דדיה ירווך בכל עת.
לעצטנס איז אנדעקט געווארן, אז דער ספר אוצר פנינים פון רבי יעקב משולם גרינפעלד, איז רובו ככולו ככתבו וכלשונו פון 'דער תורה קוואל' געדרוקט פאר דער קריג דורך הרב אלכסנדר זושא פרידמאן. דער מחבר האט מאיזה סיבה נישט געפינען פאר וויכטיג צו מקיים זיין דעם האומר דבר בשם אומרו און דערמאנען אז א גרויס טייל פון זיינע ווערק זענען גע'לקח'נט פון דעם אויבנדערמאנטן חיבור.
הסרפד האט געשריבן:
א זעליכע "זכרון גנבות" (כמאמר העולם: דער זכרון איז א גנב) איז דא לרוב, לויט וואס איך געדענק, אין דער בעלזער סעריע מהר"ש-מהר"י-וכו', בפרט תורות פון'ם הפלאה.
ולעצם הענין, דער יד מלאכי (ח"ב, כללי שאר המחברים והמפרשים אות מג) שרייבט גאר שארף אויפ'ן בנימין זאב בענין זה (בכלליות קעגן בנימין זאב זענען געווען כמה וואס האבן געשריבן, ס'פארלאנגט אפשר א באזונדער אשכול אויב ס'איז נאכנישט דא). און בנוגע "בארגן" פון גאנצע ספרים איז געווען איינער מרדכי נתן הכהן שווארטץ וואס האט פשוט געטוישט די שער בלעטער פון (כאטש) דריי געלונגענע ספרים, אמרי בינה, ברוך מרדכי, און חמדת צבי (ווייזט אויס אז אזויפיל האט ער געקענט לערנען אויף צו וואוסן וואס צו גנב'ענען...).
כל הנ"ל איז מסתמא ידוע אצל הביבליאגראפער, כ'בין נאר נייגעריג צו איינער האט שוין געטראפן די פאלגנדע גניבה: אבני זכרון ברימאנן איז גענומען אות באות פון מחזה אברהם (געדרוקט סו"ס מאמר אברהם וואלערשטיין), חוץ פון ערך נאמנות נכרי (אין אבני זכרון) וואס איז מלוקט (פון מחזה אברהם במקומות נפזרות).
בענין שו"ת בנימין זאב. עי' בים של שלמה ב"ק פ"ח סי' ע"ב שכתב בא"ד וז"ל, שכל דבריו גנובים, עי"ש באריכות.