די ערשטע רעבעצן האט געהייסן שרה און ליגט אין אוהל, (די צווייטע האט אויך געהייסן שרה, און ליגט אונטערן אוהל, נעבן דעם אריינגאנג צום ביה"ח)
דער ערשטער שווער האט געהייסן ר' יצחק יונה זצ"ל בן ר' ישראל חיים זצ"ל וויינשטאק, און ליגט אויך אין אוהל פון דעם איידעם זיינער
די ערשטע רעבעצן מרת שרה, האט געהאט א עלטערע רבקה, וואס איר מאן איז געווען ר' טויב' מאיר ווייס ב"R אברהם זיינע קינדער ר' צבי ר' חיים ר' יצחק יונה ר' מנחם מענדל און א איידער ר' מאיר ווייס ר' פנחס אלי' לעווי
אויף דעם אברהם משה שטייט אז ס'איז נישט באקאנט צו ער האט מאריך ימים געווען (הפרטים לוקח מספר מופת הדור)
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינעןhttps://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
שמו האט געשריבן:
אויף דעם אברהם משה שטייט אז ס'איז נישט באקאנט צו ער האט מאריך ימים געווען (הפרטים לוקח מספר מופת הדור)
וועמענס זון איז דער ר' אברהם משה געווען? ר' יצחק יונה וייינשטאק איז געווען דער ערשטער שווער? און ווער איז געווען דער צווייטער?
דער אברהם משה וואס איך האב געשריבן, אז א זון פון א שוואגער (טובי' מאיר ווייס, חתן יצחק יונה וויינשטאק דער ערשטער שווער)
דער צווייטער שווער איז געווען ר' משה שמעון הלוי ראטה אבד"ק דיורע (בן ר' יואל צבי ראטה אבד"ק חוסט בעל בית היוצר)
(פון מופת הדור)
אגב לפי דארט (מופת הדור) איז משמע אז ר' יצחק יונה האט נאר געהאט צווויי טעכטער ותו לא
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינעןhttps://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
שמו האט געשריבן:
אויף דעם אברהם משה שטייט אז ס'איז נישט באקאנט צו ער האט מאריך ימים געווען (הפרטים לוקח מספר מופת הדור)
וועמענס זון איז דער ר' אברהם משה געווען? ר' יצחק יונה וייינשטאק איז געווען דער ערשטער שווער? און ווער איז געווען דער צווייטער?
דער אברהם משה וואס איך האב געשריבן, אז א זון פון א שוואגער (טובי' מאיר ווייס, חתן יצחק יונה וויינשטאק דער ערשטער שווער)
דער צווייטער שווער איז געווען ר' משה שמעון הלוי ראטה אבד"ק דיורע (בן ר' יואל צבי ראטה אבד"ק חוסט בעל בית היוצר)
(פון מופת הדור)
אגב לפי דארט (מופת הדור) איז משמע אז ר' יצחק יונה האט נאר געהאט צווויי טעכטער ותו לא
שטימט, הייסט דאס אז די רביצין איז געווען א מומע פאר דעם ר' אברהם משה ווייס פון אויוואראש. איך ווייס נישט וואס מיינט מאריך ימים געווען, ר' אברהם משה איז געווען אן איידעם ביי הרה"ח ר' לייבוש רובינשטיין פון מאקאווא, און ער האט געלעבט לכה"פ ביז תרע"ז-ט לויט ווי איך פארשטיי.
שטייט נאר אז עס איז נישט באקאנט (פאר דער מו"ל פון מופת הדור) צו ער האט מאריך ימים געווען, קען זיין ער האט געלעבט אסאך יאר נישט קיין סתירה
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינעןhttps://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
dovidal האט געשריבן:
ישעיה איז גימטריא פרנסה פונקטליך אינטרעסאנט אז איך זעה דאס ניט אין מופת הדור כידוע שאמרו שהיה לו המפתחות של פרנסה
און גמרא תענית שטייט, אז מפתח של פרנסה ליגט און הענט פון הקב"ה. הוא ולא אחר. אבער דאך אונטרעסאנט.
שטייט מפתח של "גשמים"
אין אמרי שפר (דאראג, אות לג; וכן בתפארת שמואל) שטייט אז רבי מאיר פרעמישלאנ'ער האט געזאגט פאר רבי שמואל קאמאדער [מדאראג] 'אז דער שליסעל פון אינגערן האב איך איבערגעגעבען פאר רבי הירשעלער ליסקא'. אויך איז דא א אנדערע נוסח 'א שאד א שאד מיר האבען שוין איבערגעגעבין דעם שליסעל פון אונגערין פאר רבי הערשיל ליסקא', דאס מיינט כאילו אז ווען ער וואלט אז עס נישט געגעבען פאר הה"ק מליסקא וואלט ער עס ווען געגעבין פאר רבי שמואל קאמאדער. שטייט נישט וועלעכע שליסעל.
תענית ב' ע"א אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים. במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא [מפתח של פרנסה]? אמר לך גשמים היינו פרנסה:
ראש הקהל איז גערעכט, ענדערש גלייבען סילופים כזבים ודמיונות איידער א אפענע שטיקעל גמרא? נו וואס זאל מען טוהן אז דער בעל מחדש פון דעם דמיון איז געוועהן א עם הארץ?
הרה"ק ר' ישעי' שטיינער זיע”א מקערעסטיר, נולד לאביו הרה"ח רבי משה זצ"ל ולאמו מרת הענטשע מרים ע"ה בשנת תרי"א בכפר זבארעוו.
בשנת תרי"ד בהיות רבינו בן שלש שנים, נתייתם מאביו, ונתגדל ונתחנך ע"י אמו הצדיקת ע"ה שמסרה נפשה על חינוכו.
בהגיע רבינו לגיל י"ב שנה, הבניה אמו שלטובת רבינו הוא שיגלה למקום תורה, ובמסי"נ גדולה לקחה את בנה והביאה אל רבו הראשון, שלימים היה רבו המובהק, הרה"ק רבי צבי הירש אב"ד ליסקא זיע"א בעל אך פרי תבואה.
רבו הרה"ק מליסקא שלחו ללמוד בישיבתו של הגאון מסעמיהאלי זיע"א (להוסיף שמו), שם הגה בתוה"ק למשך חצי שנה כאשר בזמן קצר זה התפרסם שמו ויצא טבעו עד למאוד בכל הכפר והסביבה, עד שהנהיגו אנשי הכפר, שכאשר היה להם חולה רח"ל היו רגילים לבוא אל רבינו ונתנו לו מעות שיאמר תהלים עבור החולה, וראו פלאות, הסוחרים שבאו אל השוק ג"כ ידעו לבקש מרבינו שיעמוד על ידם ועי"ז היו בטוחים שיצליחו במאוד בזכות רבינו.
כעבור חצי שנה חזר רבינו לרבו המובהק מליסקא זיע"א, ורבו הכיר אליו שאור גדול ומכוסה הוא ולאילנא רברבא יתעבד, ע"כ קירבו במאוד ונהג בו בכבוד גדול, עד שמינה את רבינו לשמשו בקודש כבן בית. כמו"כ כאשר אמרו מקורביו של הרה"ק מליסקא מה יהיה עם רבינו שעדיין היה בחור באותו עת, נענה רבו ואמר אויף מיין ישעי' האב איך נישט קיין מורא, ואכן רבינו העיד על עצמו, שלולא שיש מצוה שצריך להתחתן, לא היה צריך לכל זה.
על גודל קדושתו שלא היתה מן הנודעות, מסופר שפעם אחת כאשר אחד מצדיקי דורו שהשתתף בהשוה"ט שערך רבינו, הבחין שרבינו חותך חלה והסכין מושחז כדבעי, והפליא זאת בדעתו, רבינו שהרגיש מיד ברוח קדשו מה הצדיק היושב לצידו חושב, נענה ואמר ואמאי אינכם מתפלאים שלא נפל פירור אחת מהחלה (אשר כידוע שמי שלא פגם לא נופל פירורין ואכהמ"ל). וצדיקי דורו אמרו עליו שקיבל כוחו בפועל ישועות שלא כדרך הטבע, משום שחילק שלא כדרך הטבע (כאשר עדיין לא היה לו ממה לחלק חילק כל כספו וליווה לחלק עוד), והיו שטענו שדייקא מחמת רוב קדושתו ופרישתו זכה לכך.
במשך השנים שהסתופף בצל רבו, נתוודעו העולם טיפין טיפין מגדלותו והסתרתו של רבינו, כאשר מינהו רבו לחלק את החלות אצל שוה"ט להחסידים שבאו לשבות שבת שם, והיה אומר בזה"ל: ווען ישעי' טיילט בילקעס קומט אין זיי א ברכה אריין, וכפי שהעיד עליו שנים אח"כ הרה"ק (שמו??) מנאנאש זצ"ל שעוד כאשר היה רבינו מחלק את החלות אצל רבו, היכרתי עליו שיהיה רבי. פעם בעת שחילק את החלות התבטא עליו רבו זה, קוק'ט די זאק איז שוין ליידיג און ישעי' טיילט נאך, ודבר זה הי' גם בקערעסטיר בכל מוצש"ק, שהיה מחלק טשולענט לכל האורחים מתוך הסיר, ולא נתן לאף אחד להביט בתוך הסיר, אלא שאל אם צריכים עוד, ואם אחד עוד רצה היה נותן לו משם, אפי' שכבר הי' ע"פ חשבון ריק כי לא הכינו כ"כ בכלל, אמנם כאשר גמר לחלק היה מניח את הסיר מידו ונפסקה הברכה בה,
גדול היה רבינו במדת פזרונו וחילק צדקה בכל עת ועידן, והיה מחתן יתומים ויתומות ומלבישם בבגדי כבוד, אחר פטירת רבו היה נוסע רבות להרה"ק הדברי חיים מצאנז זיע"א, פעם כאשר היה לו בין כיסיו 600 ראניש, ביקשו הרה"ק מצאנז זיע"א שנצרך לו סכום גדול לאיזה דבר מצוה, מיד הוריק רבינו את כיסו, שאלו הרה"ק מצאנז זה הכל? הוציא רבינו גם מהכיס השני, וכך המשיך הרה"ק מצאנז עד שנתן לו רבינו את כל הסכום, והפליא הרה"ק מצאנז את מדת פזרונו. והרה"ק מצאנז הרבה לחבבו, ופ"א כשהיה רבינו בצאנז וישב שם בסעודה אצל הרה"ק זיע"א, קרא הרה"ק מצאנז ואמר טוב עין הוא יבורך, ישעי' וועט בענטשן. כמו"כ סמך הרה"ק את ידו על רבינו להיות מנהיג בישראל.
ואכן גם הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זיע"א התבטא על רבינו פעם, פאר ישעי'ס צדקה האט מען אין הימל אויך דרך ארץ.
בהגיעו לפרקו נשא רבינו את זו' הרבנית שרה ב"ר יצחק יונה (חתן הגה"צ ר' ישעי' הכהן הנקרא הכהן הגדול מקערעסטיר זיע"א), כאשר את השבת אויפרויף ערך רבינו אצל רבו הרה"ק רבי מרדכי מנאדווארנא זיע"א, לפני הבאווארפען, אמר הרה"ק לרבינו בזה"ל: דו האסט נישט ווער ס'זאל דיר באווארפן, ועל איך דיר באווארפן מיט חסידים.
אחר חתונתו נשאר מתחילה רבינו לגור בעיר ליסקא, אבל מחמת שסבל שם רדיפות פנה להרה"ק מנאדווארנא ושאל את פ"ק כדת מה לעשות, אמר לו הרה"ק שיקבע דירתו בקערעסטיר, והוסיף ואמר לו, אפי' אויף דעם שפיץ בארג וועסטו האבן חסידים, ולפלא הוא שמקום קבורתו הינו על ראש ההר בקערעסטיר. רבו זה העריץ את רבינו עד למאוד, ועודדו להיות מנהיג ישראל, והשתדל שרבינו יתפרסם בעולם, וסמכו להתנהג באדמורו"ת, והרבה לספר בשבחו, ופ"א שאל לאיש אחד מאין באת, נענה הלה ואמר מעיר קערעסטיר, שאלו הרה"ק האם קורין את ר' ישעי' לעלות לתורה בשם מורי מורינו, השיב היהודי בשלילה, הוכיחו הרה"ק על זה, וצוה עליו שיראה שיתקנו את הדבר, כמו"כ התבטא פעם הרה"ק לאחד מחסידיו, באמרו דע לך שישעי' יש לו שביל מיוחד בשמים.
כאשר באו אנשים מגלילות קערעסטיר להיוושע אצל הרה"ק מנאדווארנא זיע"א היה שולחם לרבינו באומרם שהם שייכים לקערעסטיר, פ"א הגיע אליו איש אחד בישועה גדולה, שאלו הרה"ק מהיכן הוא, ענה החסיד שהוא מפאטיק, שאלו הרה"ק זה סמוך לקערעסטיר, ענה החסיד שזה בערך ז' מייל, אמר לו הרה"ק נו נאדיר צוריק דעם פדיון, און פאר גראד קיין קערעסטיר צו ר' ישעי'לען, דארט וועסטו פויעל'ן, ווייל צוועלף מייל ארום קערעסטיר געהערן אלע געלטער פאר ר' ישעי'לן, ומיד נסע החסיד לרבינו וכמובן שנושע תיכף. כמו"כ אמר עליו הרה"ק שמפתח הפרנסה נמצאה אצל רבינו.
מיד כאשר עבר רבינו לקערעסטיר יצא טבעו ונתפרסם שמו בעבודת הקודש ובכחו הגדול שפעל בתפלותיו, ומכל קצווי תבל נהרו לקערעסטיר להפקד בדבר ישועה ורחמים, צדיקי דורו הערציהו עד למאוד והעידו עליו גדולות ונצורות, פעם הגיע עשיר אחד להרה"ק רבי נפתלי הירצקא מראצפארט זיע"א ותינה בפניו צרתו שיש לו גוי המעיק לו, ור' הירצקא'לע לא ענה לו דבר, כראות העשיר שאין הרה"ק עונה לו, נענה ברוב מרירתו ואמר איני מבין את הרביים של היום, לפנים כשהי' המן היה כנגדו איזה מרדכי, אבל היום יש כל כך הרבה המנ'ס ואין לנו אפי' מרדכי אחד כנגדם, כשמוע הרה"ק את דבריו, קפץ ממקומו ואמר, מה אתם אומרים?! אני מכיר אחד הנקרא ר' ישעי'לע קערעסטירער, והוא לבדו יכול בכל יום להרוג מאות המן'ס, ואתם אומרים שאין מרדכי'ס! וכידוע דרכו בקודש של רבינו שהי' אומר א גוי מוז זיך אדער בייגן אדער לייגן, (כלומר גוי צריך או להיות כפוף להיהודי או לחטוף מיתה משונה), וכן היה אומר כשהיה ליהודי סיכסוך עם גוי, והצטרכו ליתן שוחד, א גוי מוז נעמען אדער געלט אדער א מיתה משונה. וכאשר היה רבינו אומר זאת, כך הוה, שאם לא היו מתכופפים או לוקחים כסף, היו חוטפים מיתה משונה.
גדולי דורו התבטאו על רבינו במאוד, וסמכו על רב כחו באופן נפלא, פעם שבת הגה"צ ר' אשר מאיר אב"ד באכניא זצ"ל אצל רבינו בקערעסטיר, והרב מבאכניא סבל ממחלת הלב רח"ל, עד שהרופא אמר עליו שאם יהיה לו עוד פעם התקפת לב אז הוא בסכנה גדולה וקרוב ליאוש ר"ל, ובשב"ק ההוא בהיותו אצל רבינו קיבל התקפה ונבהלו כולם עד למאוד, והגיע עד לכדי יאוש כאשר רגליו כבר נתקררו, בני משפחתו שלחו מיד טעלעגראם להזכירו לדבר ישועה ורחמים אצל הרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא זיע"א, ובנתיים עשה לו רבינו רפואות ובעז"ה נתרפא הרב מבאכניא, כעבור זמן מה נפגש רבינו עם הרה"ק משינאווא זיע"א ובין השיחים נשוב השיחה אודות מעשה הזה, אמר הרה"ק משינאווא לרבינו, כאשר קיבלתי הטעלעגראם נבהלתי מאוד, כי ידעתי מצבו הקשה של הרב מבאכניא, אבל כאשר שאלתי מהיכן הגיע הטעלעגראם וענו לי מקערעסטיר, לא חשבתי ממנו יותר ולא דאגתי עליו, כי ידעתי שהוא נמצא אין גוטע הענט.
אחד מחסידי הרה"ק בעל בית אברהם זיע"א מסלאנים שהגיע לרבו מארה"ק, כאשר עמד לחזור, אמר לו רבו, כאשר אתה חוזר תעבור בעיירה קערעסטיר שם תראה צדיק אחד שהגיע לכל מדריגותיו רק ע"י שמסר עצמו עבור בני ישראל.
ענוותנותו של רבינו היה מן המפורסמות וניכר היתה התבטלותו אל רבו הרה"ק מליסקא באופן שאין לה אח וריע בכל תולדות החסידות, שעד הימים האחרונים, כאשר כבר היה אדמו"ר לאלפים וניהל נשיאתו ברמה יובל שנים, ורבבות השכימו לפתחו בכל עת ועונה כאשר כולם יוצאים משם בישועות ורפואות שלא כדרך הטבע ופקיע שמיה בכל העולם, עדיין חתם רבינו את עצמו הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע, וכך היתה גם החותם שלו, ולא החזיק טיבותא לעצמו כלל, אלא כאומר שכל יחוסו הוא שהיה משב"ק אצל הרה"ק זי"ע. כמו"כ היה מתמיד ליסוע לציון הק' של רבו כדי לפעול ישועות נצרכות, כמסופר שפ"א הגיע איש אחד לרבינו להזכיר את גיסתו שנחלתה, אמר לו רבינו: קום לאמיר גיין צום רבי'ן, האיש הזה לא הבין כוונתו, אבל תיכף קם ממקומו והלך ביחד עמו בערך עשרה קילומטר רגלי עד ליסקא שם עלה לציונו של רבו הק' מליסקא, ונכנס להאהל, כאשר האיש נשאר עומד וממתין מבחוץ, והביט פנימה וראה איך שרבינו מסתובב בפנים אנה ואנה ומעתיר בתפלה, אח"כ יצא משם ואמר לו: דו קענסט אהיים גיין, כי כבר נושע, וכך הוה שנתרפאה.
גם כח תורתו השכיל להסתיר את כוח תורתו עד למאוד, עד שאפי' חתניו לא הכירו בו עד מעשה שהיה, שפ"א ישבו חתניו בלילה אחת ועסקו בתורה, לפתע נתקשו בלימודם ולא יכלו להגיע לעמק השווה, באמצע התווכחותם יצא רבינו מחדרו ועבר לידם, בראותו להט אש קודש, שאלם על כך, אבל הם נמנעו מלהגיד לו כי לא ידעו מכח תורתו, אבל רבינו לא הירפה מהם, עד שאמרו לו בשפה רפה קושיתם, תוך כדי דיבור אמר להם רבינו אני חושב שטוב שתעיינו בתוס' פלוני, והלך לו לדרכו, שניהם קמו ועיינו בהתוס' ולפליאתם נמצאה שם תי' לקושייתם, ויהי להם לחידוש, כמו"כ סיפרו כמה מאנשי ביתו, שדרכו בקודש היה להכניס אורחים בלי גבול ובלי שיעור, ובכל לילה היה סובב והולך בין המיטות לראות אם חסר למישהו משהו, אח"כ כאשר הי' חושב שכולם כבר ישנים, הי' נכנס לחדרו והגה בתוה"ק באין מפריע.
עיניו הצופיות למרחוק של רבינו ג"כ מן הנודעות, כאשר הציל הרבה אנשים מצרות שרחפו עליהם רח"ל, פ"א שבת רבינו באיזה עיר, ובליל שב"ק אחר השוה"ט ישבו על השלחן הק' ושחו ענינים שונים, מלמד אחד שישב שם כבר חשב לחזור לביתו, אבל רבינו עיכבו באמרו שיש לו עוד זמן, כעבור חצי שעה קם המלמד שוב כדי לחזור לביתו, אבל רבינו ציוה עליו להשאר אצלו, כך עכבו עוד ועוד, אשת המלמד בדאגתו לו קמה ויצאתה את ביתה לראות מה קורה עם בעלה, וכאשר באה האשה לבית רבינו, קרא רבינו אל המלמד ואמר לו, נו! עכשיו אתה כבר יכול לחזור לביתך, וכאשר הגיעו שניהם לביתם ראו שהקיר שעל יד המטה התמוטטה, ואילו היו נמצאים בביתם היו בסכנה גדולה, וכעי"ז היה אם אחד שבא ליפרד מרבינו אחר שב"ק ששבת בקערעסטיר, ורבינו אמר לו שלא יסע בלילה הזה, אלא ילין בקערעסטיר ורק למחרתו יסע, האיש ניסע להתווכח עם רבינו באמרו שכבר הזמין בעל עגלה בעירו שיחכה עליו על יד תחנת הרכבת, וגם זו' תדאג עליו, אבל רבינו בשלו לא נתן לו רשות ללכת, וכן עשה ונשאר ללון בלילה בקערעסטיר, למחרתו בהגיעו לביתו נודע לו גודל הנס, כי הבעל עגלה שהזמין בראותו שהוא אינו מגיע אסף איזה גוי אחד מתחנת הרכבת והסיעו להעיר, באמצע הדרך התנפלו עליהם רוצחים בחושבם שהיהודי יושב שם, והכו את הגוי מכות נמרצות ומחמת גודל החושך לא ראו שגוי יושב שם במקום היהודי, ורק לבסוף נתברר להם שהיהודי שהם מבקשים אינו שם, אז הבין כוונת רבינו מה שצפה ברוח קדשו, ועיכב בעדו מליפול לידי הרוצחים.
שוב מסופר שאיש אחד שהיה נוסע בתמידות לר"ח לרבינו זיע"א ביחד עם גיסו, נסע פ"א ברכבת ואכל בדרך מאכל בשרי. אח"כ כשהגיעו לקערעסיר עמד רבינו וחילק להאורחים מילכיגע קוכן, האיש דנן ששכח כבר ממה שהיה על הרכבת רצה ג"כ לאכול מהעוגיות, מיד ניגש אליו רבינו ואמר לו האמת הוא שיש כאן אחד שהוא בשרי? ובזה הצילו ממכשול.
על חלוקת האוכל של רבינו כבר סופר למעלה אשר שרתה הברכה במאכליו, ואפי' שלא הכינו מספיק לכל האורחים, כאשר חילק רבינו בעצמו הי' תמיד כדי חלוקה לכולם, ומסופר שפעם כאשר אחד מחתני רבינו עשה ברית לבנו, כיבד ההוא את הסאטמאר רב זצ"ל להיות סנדק, ונשאר גם על הסעודת ברית, בברהמ"ז כיבד רבינו את אורחו מסאטמאר, אחר ברהמ"ז הורה רבינו להסאטמאר רב שיחלק כוס של ברכה מכוס זה לכל הנאספים, הסאטמאר רב התבונן בהכוס הקטן שבידו ואמר לרבינו אני איני יכול לחלק מכוס קטן זה באופן שיספיק לכולם, אמר לו רבינו אויב אזוי וועט ישעי' טיילן, ואכן רבינו קיבל את הכוס וחילק מזה כוס של ברכה לכאו"א ובמשך כל הזמן שהיו צריכים לחלק שפך רבינו מכוסו לכולם, והיה מספיק לכל אחד ואחד.
מפורסם היה בהאותו והמופתים ופעל ישועות למעלה מדרך הטבע, סיפר אחד מחסידי רבינו, שפ"א עמד בתחנת הרכבת בעיר טאקאי ורצה לנסוע לקערעסטיר, בעמדו שם ניגש אליו איש אחד שחזותו הוכיחה שאינו מהחרדים לדבר ה', ושאלו להיכן אתה נוסע, השיבו החסיד 'לקערעסטיר' אמר לו האיש גם אני נוסע לרבי ישעי'לע, התפלא החסיד ושאלו מה אתה מחפש שם.
סיפר לו האיש, שפ"א כשנולד לו אחד מילדיו, נחלתה אשתו מן ההנקה בחום גבוה [הנקרא מילעך פיבער] ושכבה כמעט מחוסר הכרה, המצב היה מסוכן ביותר והרופאים אמרו נואש, ועמדו בני המשפחה אובדי עצות, נענה אחד ואמר לחמי שיסע להזכירה אצל הרבי מקערעסטיר. מיד קם אביה ונסע לקערעסטיר, כשנכנס לקודש פנימה, שאלו רבינו ג' שאלות א) אם הוא מניח תפילין, ב) אם הוא שומר שבת, ג) אם הוא מנהל בית יהודי כשר [א כשר'ע יודישע שטוב], ולא יכל לענות כדבעי, אמר לו רבינו שאם יבטיח שיקיים ג' דברים הללו, יוושע מיד, כמובן שהבטיח על זה, אז נתן לו רבינו ג' קוביות סוכר ואמר לו, כשתבוא לביתך תתפלל שחרית, ואח"כ תתן לבתך קוביה אחת, אחרי מנחה תתן לה הקוביה השנית, ואחר מעריב תתן לה הקוביה השלישית. מיד הזדרז להגיע הביתה, וציית לכל דברי הצדיק, ואחרי שאכלה את הקוביה השלישית, פתאום התיישבה על מיטתה בבריאות השלימות.
במוצש"ק שאחר הפסח בחודש ניסן שנת תרפ"ה התכונן רבינו ליסוע כמדי שנה ליומא דהילולא של רבו הרה"ק מצאנז לעיר צאנז, ואחר סעודת המלוה מלכה אמר רבינו שאינו מרגיש בטוב, רצו המקורבים לעצור בעד רבינו מליסוע לצאנז, אבל רבינו השיב שהוא מוכרח לנסוע, ובחזרתו נסעכב רבינו בעיר פרעשוב שם חלה מאוד ל"ע והמריצוהו לביתו, בכל מקום אשר דבר המצב מגיע אבל גדול ליהודים, וכל העם מרבים להתפלל ולבקש תפילות ותחנונים, ולהעתיר לה', אנשי ביתו הביאו רופאים מפורסמים לבית רבינו, אבל כולם אמרו נואש לחייו, בשב"ק ר"ח אייר תרפ"ה עוד ערך רבינו את שוה"ט ועשה קידוש וביצע את החלה בעצמו ואכל מעט, וטעם מעט מהדגים שהביאו לפניו, אח"כ ציוה לבנו יחידו הרה"ק ר' אברהם'לע זיע"א שהוא יחלק את הדגים, בדאבון לבם הבינו החסידים את כוונת רבינו, ביום ראשון עדיין קיבל רבינו פתקאות ובירך את העם, בליל א' אור ליום שני ג' אייר נתאספו משפחת רבינו בחדרו, וציוה לנכדו הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין זיע"א (חתן בנו יחידו שמילא אח"כ את מקומו), שיזמן הזמר יום זה מכובד, שאל את זקינו רבניו וכי שבת היום, השיב לו רבינו "הן", (כי יום הסתלקותו היה אצלו כיום שב"ק), ועוד כמה פעמים במשך הלילה הורה רבינו לזמר זמירות של שב"ק, ואף הוא היה מזמר ושפתותיו מרחשין כל אותו הלילה באמירת פסוקים. כמו"כ הסתגר רבינו עם בנו יחידו למשך זמן מה, ואח"כ קרא לנכדו הנ"ל והסתגר עמו ליותר זמן, משרתת אחת שראתה זאת אמרה מיד שהדבר לא מוצאת חן בעיני' כי מבינה שבנו של רבינו לא יאריך ימים רק הנכד, ואכן כך היה שתוך ב' שנים ביום ח"י אד"א תרפ"ז נסתלק בנו של רבינו הרה"ק ר' אברהם זיע"א, וחתנו הרה"ק ר' מאיר יוסף זיע"א ירש את כיסו עליה ישב עד יום פטירתו שנעקד"ה בשנות הזעם.
בימים האחרונים שאלו את פ"ק, רבי מי ישפיע לנו השפעות אחר ההסתלקות, נענה רבינו ואמר, אז מ'וועט ממשיך זיין מיט מיינע חסדים, און ווייטער טיילן פאר אידן, וועל איך ווייטער טיילן ישועות, וכפי שאכן היה עד תש"ד כאשר הגרמנים ימש"ו הרגו את נכדו וממשיך דרכו הי"ד, ואתו עמו רוב רובם של תושבי קערעסטיר, וגם עתה רואים ישועות הלאה בחדרו הק' ובאלו המתנדבים לטובת נשמתו והמשכת דרכי צדקתו ופעולותיו בקודש.
וכאור יום שני ג' אייר תרפ"ה החזיר רבינו את נשמתו הטהורה לבוראו, ונמטן במרומי ההר בקערעסטיר. צדיקים אמרו שבזה שנטמן במרומי ההר, נתקיימה נבואותו של הרה"ק מנאדווארנא שאמר לו שאפי' על ראש ההר יבואו אליו חסידים, כאשר רואים שעד עצם היום הזה, אלפים משחרים לציונו הק' להיפקד ולהיוושע בדבר ישועה וחסד ורחמים.
מסופר על הימים האחרונים, שאשה אחת באתה להתברך אצל רבינו בישועה גדולה, אמר לה רבינו ביום ב' הבאה יבואו הרבה אורחים לקערעסטיר ולא יהיה להם מה לטעום, לכן תראי להכין הרבה תפוחי אדמה ובארש"ט להם, ובזכות זה תיוושע, ביום ב' התקיימה ההלוי' ורבבות אנשים באו ממרחקים לחלוק כבוד האחרון לרבינו, והאשה אכן הכינה מאכל רב, והפצירה אצל האנשים, בואו לאכול כי הרה"ק הבטיחני שאם אתן לאכול אוושע, וכך הוה.
לפני שיצא ההלוי' העמידו המשמשים ב' חביות גדולות ברחובה של עיר, והכריזו שההלווי' לא תוכל לצאת טרם יפרעו כל החובות שהיו לרבינו לרוב, ותוך זמן קצר נתמלאו ב' החביות בממון שהוזילו הרבבות שבאו לחלוק לרבינו כבודו האחרון, וכיסו כל החובות.
עם פטירתו הפכה ציונו הק' למוקד ישועות אשר עד ימינו אלה רבים נושעים ע"י ובזכותו, הן במקום קבורתו, והן בהמשכת מעשי הצדקה, ובהדלקת נר ולימוד משניות לט"נ, אשר רואים ישועות למעלה מדרך הטבע, ורבים וטובים מעידים ע"ז.
זרעו אחריו בנו יחידו ומ"מ הרה"ק רבי אברהם מקערעסטיר זיע"א
חתניו הרה"ק ר' רפאל גראס זיע"א מבערבעשט, הרה"ק ר' שמואל?? והרה"ק ר' ישראל אברהם אלטער לאנדא זיע"א אב"ד עדעלין.
הרב הילולא א שיינע ארבעט (וכעת אודה לך על כל מה שהעלית עד עתה, בזכרונם של צדיקים)
אדאתי לצדיק זה, אציין מה שראיתי מובא עליו מעשה פלא בספר דברי שמואל להגה"צ ר' שמואל זאב ראטה זצ"ל שכותב בהקדמתו בזה"ל: ארשום פה מה שעבר עלי בימים הללו... נפלתי לערש דוי ר"ל... עד שהרופאים ייאשו אותי ר"ל... ראיתי בחלומי את הצה"ק רבינו ישעי' זצ"ל מקערעסטיר [הייתי אצלו כמה פעמים בחייו] ואחזתי בבעקיטשע שלו, וצעקתי רבי איך ברויך איין ישועה, והשיב לי "עטץ האט חתונה גימאכט און ניכט מהנה געוועהן מיין אייניקל? תראו לנסוע לקערעסטיר ותתנו לו נ"א פענגא ווייל ווער עס גיבט פאר מיין אייניקל איז פונקט ווי ער גיבט פאר מיר", ונסע אבי לקערעסטיר ומאז הוטב לי ב"ה. עכ"ל. וכנראה כוונתו על הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין זצ"ל
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינעןhttps://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
את השבת אויפרויף ערך רבינו אצל רבו הרה"ק רבי מרדכי מנאדווארנא זיע"א, לפני הבאווארפען, אמר הרה"ק לרבינו בזה"ל: דו האסט נישט ווער ס'זאל דיר באווארפן, ועל איך דיר באווארפן מיט חסידים.
דאכט זיך מיר, אז עפעס אזוי האט זיך צאנזער רב אויך אויסגעדריקט אויף ר' ישעי'לע
Moshe101 האט געשריבן:
Address of tzion any one ? or how is kerestier called in hungary Thanksi
די אדרעסס פונעם בית החיים איז Felso Utca/Temeto Utca און די הויז ווי רבי ישעי'לע האט געוואוינט געפונט זיך אויפן הויפט גאס Kossuth Utca אין BODROG KERESZTUR
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
חתניו הרה"ק ר' רפאל גראס זיע"א מבערבעשט, הרה"ק ר' שמואל?? והרה"ק ר' ישראל אברהם אלטער לאנדא זיע"א אב"ד עדעלין.
חתניו: הרה"ק שמואל גרויס אב"ד קראלי מח"ס עלה שמואל בן רבי רפאל גרויס אב"ד בערבעשט הרה"ק רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא (ה"ה נכד זקיני הגאון הגדול רבי ראובן חיים קליין זצ"ל אבדק"ק דאווידקאף בעל שנות חיים) הרה"ק ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין מח"ס שו"ת בית ישראל, בית ישראל על הש"ס, חתן ישעי' על התורה, פרקי מהריא"א על פרקי אבות
עובדה ששמעתי ממקור ראשון: יש יהודי אחד שהעלטער זיידע שלו היה נוסע לקערעסטיר לרבי ישעיל'ה זי"ע, ונשאר לו ירושה מכתב מרבי ישעיה שכתב לזקינו. לפני כמה שנים הוא התעסק באיזה ענין מצרכי ציבור ובגלל זה נהיה בעל חוב גדול בסכומים גדולים, ובעלי חובו לחצו אותו מאד והוא היה במצב קשה. יום אחד הוא הוציא את המכתב וקרא אותו, והנה הוא רואה שבין הדברים רבי ישעיה כותב לזקינו: "דער אייבערשטער זאל דיר העלפען צאלן אללע חובות"... היהודי הזה אורו עיניו והוא חשב: הרי דברי צדיקים קיימים לעד, ובוודאי רבי ישעיה לא התכוון רק לזקיני, אלא ראה גם את מה שיהיה עמי והקדים רפואה למכה... הוא קרא זאת שוב ושוב והתחזק בבטחון, ולאחר כמה חודשים הקב"ה עזרו בכמה אופנים והוא הצליח להחזיר את החובות...
וזה עוד לא הסוף: יהודי אחד ששמע את הסיפור הזה, בא אליו ואמר לו שגם לו יש חובות גדולים מאיזה עסקנות שהיה לו פעם, ובני משפחתו לא עוזרים לו במאומה, והוא רוצה להחזיק ולקרוא את המכתב. היהודי הראשון הסכים ונתן לו המכתב להחזיק ולקרוא. הלה קרא המכתב כמה פעמים והתחזק בבטחון בזכות הצדיק... - ואחרי כמה ימים פתאום צילצל אליו גיסו ואמר לו: חשבתי עליך בימים האחרונים והחלטתי שצריכים לעזור לך עם החובות... והוא נתן לו את הקרעדיט קארד שלו ועשה לו "הסדר חובות" עם הבאנק עם חתימה שלו והוא יצא מן המיצר אל המרחב... זכותו הגדול יגן עלינו ועכ"י...
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב] היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
שמו האט געשריבן:
הרב הילולא א שיינע ארבעט (וכעת אודה לך על כל מה שהעלית עד עתה, בזכרונם של צדיקים)
אדאתי לצדיק זה, אציין מה שראיתי מובא עליו מעשה פלא בספר דברי שמואל להגה"צ ר' שמואל זאב ראטה זצ"ל שכותב בהקדמתו בזה"ל: ארשום פה מה שעבר עלי בימים הללו... נפלתי לערש דוי ר"ל... עד שהרופאים ייאשו אותי ר"ל... ראיתי בחלומי את הצה"ק רבינו ישעי' זצ"ל מקערעסטיר [הייתי אצלו כמה פעמים בחייו] ואחזתי בבעקיטשע שלו, וצעקתי רבי איך ברויך איין ישועה, והשיב לי "עטץ האט חתונה גימאכט און ניכט מהנה געוועהן מיין אייניקל? תראו לנסוע לקערעסטיר ותתנו לו נ"א פענגא ווייל ווער עס גיבט פאר מיין אייניקל איז פונקט ווי ער גיבט פאר מיר", ונסע אבי לקערעסטיר ומאז הוטב לי ב"ה. עכ"ל. וכנראה כוונתו על הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין זצ"ל
הרב מצלימה כנראה מאכט איר א טעות ווייל ער שרייבט דארט "און ניכט מהנה געווען מיין אייניקל" חוץ מזה, ר' אברהם האט געלעבט נאר כ"כ"ב חודש נאכן טאטן, ויותר מסתבר אצל נכדו
ברויך מען בעטן ר' שמו, זאל ברענגען א קאפיע פון דעם ספר אליינ'ס ונחזה ספר וניחזי
להנציח זכרונם של צדיקים פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דאhttp://www.yuhrzeit.com
