אין שו"ע סימן מ"ו סעיף ג' ווערט געפסקנט אז מ'איז מחויב צו מאכען יעדן טאג מאה ברכות. אין א געווענליכע טאג דארף מען נישט האלטען חשבון, ווייל מיט די תפילות וסעודות איז אייביג דא גענוג ברכות. שבת ויו"ט פעלט פון די תפילות און תפילין, און בימי תעניות פעלט פון די סעודות, און יו"כ פעלט פון ביידע, ממילא דארף מען האלטען חשבון ווי מ'האלט מיט די ברכות, זיכער צו מאכען אז מען קומט אן צו די ציל פון זאגען 100 מאל א טאג 'ברוך אתה השם'...
און לפי החשבון פעלט אין א תענית ניין ברכות, ווייל מיט די תפילות און קביעות'דיגע ברכות מאכט מען 91 ברכות, און א געווענליכע טאג מאכט מען לכה"פ 9 ברכות במשך פון פרישטיג מיטאג נאכטמאל קאווע אשר יצר וכו', אבער אין א תענית דארף מען דאס זען צו משלים זיין.
די פוסקים ווען זיי רעדן פון דעם זאגען זיי אז מיט די סעודה אור ליום התענית איז מען משלים די חשבון, אבער בזמן הזה איז עס נאר שייך ווינטער (עשרה בטבת וכו'), אבער ערב שבעה עשר בתמוז וואס ווען מ'עסט נאכטמאל איז נאך טאג, קען מען עס נישט רעכענען פאר די מאה ברכות פון די מארגענדיגע טאג, ע"כ דארף מען זען צו מאכען עטליכע ברכות אור ליום שבעה עשר בתמוז נאך צאה"כ.
מנחות מג ב: תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי. רש"י: מה ה' אלהיך וגו' - קרי ביה מאה: בשבתות וימים טובים - דלא מצלו י"ח: טרח וממלא להו - למאה ברכות: באספרמקי ומגדי - אספרמקי בשמים ומגדי מיני מגדים שטעונים ברכה: https://olamot.net/shiurim/%D7%9E%D7%90 ... %95%D7%AA/
מ'זאל אינזין האבן ביי די ברכות פון די עולים לתורה ביי שחרית און מנחה, און אויך ביים הפטורה. אויך איז דא וואס זאגן אז מ'קען מצרף זיין די ברכות ביי אין כאלקינו און בשעת הדחק אויך חזרת הש"ץ
מ'זאל אינזין האבן ביי די ברכות פון די עולים לתורה ביי שחרית און מנחה, און אויך ביים הפטורה. אויך איז דא וואס זאגן אז מ'קען מצרף זיין די ברכות ביי אין כאלקינו און בשעת הדחק אויך חזרת הש"ץ
אין מגן אברהם איז מבואר אז לכתחילה דארף מען אליינס מאכען די ברכה, (אדער מיט שומע כעונה), און נישט יוצא זיין מיט עליות וחזרת הש"ץ.
...לכן יפקח עיניו, לאסוף מלא חפניו ברכות טוב,וימנה מתחלת הלילה כמה ברכות יעלו בידו,שלא יפחות ממאה שחייב כל אדם מישראל לברך בכל יום, כמ"ש ז"ל מהכתוב ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ותקנם דוד המע"ה הגבר הוקם ע"ל, שהן מצילות מק' קללות שבמשנה תורה, ומוסיפות חיים ושלום וברכות שמים ממעל, ויתחיל למנות מתפלת ערבית, ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון.
כל עת שאומר ברכה מצוה לכתבה על ספר לדעת המספר, ויש בזה ריוח כפול גדול מאד, א', שמתוך כך ישים אל לבו לכוין בהם היטב כדי שיהיו ראויות לבא במנין, שאל"כ כמוהם כאין, והלואי שלא יצא שכרו בהפסדו שעובר על 'בל תשא' לשוא ח"ו, אבל כשידקדק במנינו כמו שמדקדק על חשבונות כספו ומעותיו אז בודאי יקפיד עליהם ביותר שלא יפסידם, והשנית שידע בבירור שלא חסר כלום מן המנין,כי ביום התענית וביחוד כשמפסיק מבע"י חסרים הרבה ונמצא שמפסיד והוא לא ידע להזהיר להשלימן בברכות אחרות,וכן בשבת וי"ט חסר מהמספר סך רב ויחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן, ואז יעשה לו קלפי שיניח בתוכו מנין פירות או קטניות כמספר הברכות שמברך עד שישלים מנין מאה.
...וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד, וישלח ברכה באסמיו, וימלא שנותיו וימיו, יצילנו אף מן קמיו.
אין שו"ע סימן מ"ו סעיף ג' ווערט געפסקנט אז מ'איז מחויב צו מאכען יעדן טאג מאה ברכות. אין א געווענליכע טאג דארף מען נישט האלטען חשבון, ווייל מיט די תפילות וסעודות איז אייביג דא גענוג ברכות. שבת ויו"ט פעלט פון די תפילות און תפילין, און בימי תעניות פעלט פון די סעודות, און יו"כ פעלט פון ביידע, ממילא דארף מען האלטען חשבון ווי מ'האלט מיט די ברכות, זיכער צו מאכען אז מען קומט אן צו די ציל פון זאגען 100 מאל א טאג 'ברוך אתה השם'...
און לפי החשבון פעלט אין א תענית ניין ברכות, ווייל מיט די תפילות און קביעות'דיגע ברכות מאכט מען 91 ברכות, און א געווענליכע טאג מאכט מען לכה"פ 9 ברכות במשך פון פרישטיג מיטאג נאכטמאל קאווע אשר יצר וכו', אבער אין א תענית דארף מען דאס זען צו משלים זיין.
די פוסקים ווען זיי רעדן פון דעם זאגען זיי אז מיט די סעודה אור ליום התענית איז מען משלים די חשבון, אבער בזמן הזה איז עס נאר שייך ווינטער (עשרה בטבת וכו'), אבער ערב שבעה עשר בתמוז וואס ווען מ'עסט נאכטמאל איז נאך טאג, קען מען עס נישט רעכענען פאר די מאה ברכות פון די מארגענדיגע טאג, ע"כ דארף מען זען צו מאכען עטליכע ברכות אור ליום שבעה עשר בתמוז נאך צאה"כ.
...לכן יפקח עיניו, לאסוף מלא חפניו ברכות טוב,וימנה מתחלת הלילה כמה ברכות יעלו בידו,שלא יפחות ממאה שחייב כל אדם מישראל לברך בכל יום, כמ"ש ז"ל מהכתוב ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ותקנם דוד המע"ה הגבר הוקם ע"ל, שהן מצילות מק' קללות שבמשנה תורה, ומוסיפות חיים ושלום וברכות שמים ממעל, ויתחיל למנות מתפלת ערבית, ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון.
כל עת שאומר ברכה מצוה לכתבה על ספר לדעת המספר, ויש בזה ריוח כפול גדול מאד, א', שמתוך כך ישים אל לבו לכוין בהם היטב כדי שיהיו ראויות לבא במנין, שאל"כ כמוהם כאין, והלואי שלא יצא שכרו בהפסדו שעובר על 'בל תשא' לשוא ח"ו, אבל כשידקדק במנינו כמו שמדקדק על חשבונות כספו ומעותיו אז בודאי יקפיד עליהם ביותר שלא יפסידם, והשנית שידע בבירור שלא חסר כלום מן המנין,כי ביום התענית וביחוד כשמפסיק מבע"י חסרים הרבה ונמצא שמפסיד והוא לא ידע להזהיר להשלימן בברכות אחרות,וכן בשבת וי"ט חסר מהמספר סך רב ויחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן, ואז יעשה לו קלפי שיניח בתוכו מנין פירות או קטניות כמספר הברכות שמברך עד שישלים מנין מאה.
...וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד, וישלח ברכה באסמיו, וימלא שנותיו וימיו, יצילנו אף מן קמיו.
אליעזר ווייסהאט געשריבן:↑מאנטאג יולי 22, 2024 2:03 am
שטארק !!
וואלט געווען כדאי ארויפלייגן די גאנצע חשבון,
ברכות קריאת שמע של ערבית-4 ברוך ה' לעולם-1 שמונה עשרה מעריב-19 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 טלית ותפילין-3 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-19 שמונה עשרה מנחה-19 סך הכל-91
די וואס פירען זיך נישט צו זאגען ברוך ה' לעולם, נעמען אראפ איינס. אויב מ'גייט שלאפען נאך די עלות, נעמט מען אראפ איינס (המפיל). בחורים אויב זיי מאכען נישט קיין ברכה אויף די טלית קטן, נעמט מען אראפ איינס. די וואס פירען זיך כדעת המחבר און מאכען נישט די ברכה 'על מצות תפילין', נעמען אראפ איינס.
גיי מיר ווייטער מיט די חשבון פון מאה ברכות בשבת קודש.
ברכות קריאת שמע של ערבית-4 שמונה עשרה מעריב-7 קידוש ליל שבת-2 סעודת ליל שבת (על נטילת ידים המוציא ברכת המזון)-6 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 טלית-1 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-7 שמונה עשרה מוסף-7 קידוש יום השבת-1 סעודת יום השבת-6 שמונה עשרה מנחה-7 סעודה שלישית-(על נטילת ידים המוציא)-2 סך הכל-76
דארף מען משלים זיין 24 ברכות.
שבתות אין די ימי הספירה, קומט צו נאך איין ברכה פון ספירה, סך הכל 77.
שבת ר"ח און שבת חנוכה איז דא נאך 2 ברכות פון הלל, סך הכל 78.
שבת ר"ח אייר און שבת חול המועד פסח, איז דא נאך 3 ברכות, 2 פון הלל, און איינס פון ספירה, סך הכל 79.
שבת חול המועד סוכות איז דא נאך 5 ברכות, 2 פון הלל, און 3 פון לישב בסוכה פון די 3 סעודות, סך הכל 81.
...לכן יפקח עיניו, לאסוף מלא חפניו ברכות טוב, וימנה מתחלת הלילה כמה ברכות יעלו בידו, שלא יפחות ממאה שחייב כל אדם מישראל לברך בכל יום, כמ"ש ז"ל מהכתוב ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ותקנם דוד המע"ה הגבר הוקם ע"ל, שהן מצילות מק' קללות שבמשנה תורה, ומוסיפות חיים ושלום וברכות שמים ממעל, ויתחיל למנות מתפלת ערבית, ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון.
כל עת שאומר ברכה מצוה לכתבה על ספר לדעת המספר, ויש בזה ריוח כפול גדול מאד, א', שמתוך כך ישים אל לבו לכוין בהם היטב כדי שיהיו ראויות לבא במנין, שאל"כ כמוהם כאין, והלואי שלא יצא שכרו בהפסדו שעובר על 'בל תשא' לשוא ח"ו, אבל כשידקדק במנינו כמו שמדקדק על חשבונות כספו ומעותיו אז בודאי יקפיד עליהם ביותר שלא יפסידם, והשנית שידע בבירור שלא חסר כלום מן המנין,כי ביום התענית וביחוד כשמפסיק מבע"י חסרים הרבהונמצא שמפסיד והוא לא ידע להזהיר להשלימן בברכות אחרות, וכן בשבת וי"ט חסר מהמספר סך רב ויחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן, ואז יעשה לו קלפי שיניח בתוכו מנין פירות או קטניות כמספר הברכות שמברך עד שישלים מנין מאה.
...וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד, וישלח ברכה באסמיו, וימלא שנותיו וימיו, יצילנו אף מן קמיו.
היות תשעה באב איז מען מפסיק מבעוד יום, ע"כ פעלט 9 פון די מאה ברכות, דארף מען האלטען חשבון עס צו משלים זיין.
אויב מ'דאווענט פארן עמוד שחרית אדער מנחה, קומט צו נאך 20 ברכות.
אויב מ'איז עולה לתורה שלישי בשחרית אדער במנחה, קומט צו נאך 6 ברכות. (און מ'מאכט במשך המעת לעת לכה"פ 3 אשר יצר'ס).
העולה לתורה כהן אדער לוי, קומט צו נאך 2 ברכות, און אויב מ'רעכנט ברכות התורה פאר 3 ברכות אזוי ווי הרב@להודותהאט מעורר געווען, און מ'מאכט במשך המעת לעת 6 אשר יצר'ס, איז מען אויך מסודר.
און ווער ס'האט נישט קיין איינס פון די זאכען, זאל אויסהערן די ברכות פון די עולים לתורה, און בשעת הדחק קען מען עס רעכענען.
און פאר די וואס פירען זיך נישט צו זאגען די ברכה פון 'שעשה לי כל צרכי', דארפען עס אראפנעמען פון די חשבון.
...לכן יפקח עיניו, לאסוף מלא חפניו ברכות טוב, וימנה מתחלת הלילה כמה ברכות יעלו בידו, שלא יפחות ממאה שחייב כל אדם מישראל לברך בכל יום, כמ"ש ז"ל מהכתוב ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ותקנם דוד המע"ה הגבר הוקם ע"ל, שהן מצילות מק' קללות שבמשנה תורה, ומוסיפות חיים ושלום וברכות שמים ממעל, ויתחיל למנות מתפלת ערבית, ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון.
כל עת שאומר ברכה מצוה לכתבה על ספר לדעת המספר, ויש בזה ריוח כפול גדול מאד, א', שמתוך כך ישים אל לבו לכוין בהם היטב כדי שיהיו ראויות לבא במנין, שאל"כ כמוהם כאין, והלואי שלא יצא שכרו בהפסדו שעובר על 'בל תשא' לשוא ח"ו, אבל כשידקדק במנינו כמו שמדקדק על חשבונות כספו ומעותיו אז בודאי יקפיד עליהם ביותר שלא יפסידם, והשנית שידע בבירור שלא חסר כלום מן המנין,כי ביום התענית וביחוד כשמפסיק מבע"י חסרים הרבהונמצא שמפסיד והוא לא ידע להזהיר להשלימן בברכות אחרות, וכן בשבת וי"ט חסר מהמספר סך רב ויחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן, ואז יעשה לו קלפי שיניח בתוכו מנין פירות או קטניות כמספר הברכות שמברך עד שישלים מנין מאה.
...וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד, וישלח ברכה באסמיו, וימלא שנותיו וימיו, יצילנו אף מן קמיו.
היות תשעה באב איז מען מפסיק מבעוד יום, ע"כ פעלט 9 פון די מאה ברכות, דארף מען האלטען חשבון עס צו משלים זיין.
אויב מ'דאווענט פארן עמוד שחרית אדער מנחה, קומט צו נאך 20 ברכות.
אויב מ'איז עולה לתורה שלישי בשחרית אדער במנחה, קומט צו נאך 6 ברכות. (און מ'מאכט במשך המעת לעת לכה"פ 3 אשר יצר'ס).
העולה לתורה כהן אדער לוי, קומט צו נאך 2 ברכות, און אויב מ'רעכנט ברכות התורה פאר 3 ברכות אזוי ווי הרב @להודות האט מעורר געווען, און מ'מאכט במשך המעת לעת 6 אשר יצר'ס, איז מען אויך מסודר.
און ווער ס'האט נישט קיין איינס פון די זאכען, זאל אויסהערן די ברכות פון די עולים לתורה, און בשעת הדחק קען מען עס רעכענען.
און פאר די וואס פירען זיך נישט צו זאגען די ברכה פון 'שעשה לי כל צרכי', דארפען עס אראפנעמען פון די חשבון.
נאך א ברכה וואס קומט צו ט"ב, פאר די וואס פירען זיך ווי די רמ"א צו גיין אין בית החיים, קומט צו די ברכה פון אשר יצר אתכם בדין וכו'.
ס'שטייט אין יושר דברי אמת, אז די עיקר עבודה פון ראש השנה און יום כיפור, איז די תפילות וואס מ'זאגט יעדן טאג, און די אלע פיוטים וואס מ'לייגט צו, איז נאר א טפל, 'ולא יקובל התוספות בלתי העיקר'.
איינע פון די קביעות'דיגע עבודות אויף וואס מ'דארף ספעציעל אכטונג געבן, איז די חיוב פון מאה ברכות, וואס צוליב וואס מ'איז אין ביהמ"ד רוב טאג, קומט נישט אויס צו עסן צופיל, ובפרט דאס יאר וואס די צווייטע טאג ראש השנה איז ערב שבת און די זמן הדלקת הנרות איז שוין פרי, ממילא אויב האלט מען נישט חשבון, קען מען עס זייער גרינג פארפאסן.
במשך חודש תשרי איז דא 5 צייטען וואס מ'דארף זיין נזהר אין דעם. ראש השנה, צום גדליה, יום כיפור, סוכות, שמיני עצרת.
בעזרת ה' וועט מען דא אויסרעכענען די חשבון הברכות פון ראש השנה און צום גדליה.
ראש השנה
ברכות קריאת שמע של ערבית-4 שמונה עשרה מעריב-7 קידוש ליל יום טוב-2 שהחיינו-1 סעודת ליל יום טוב (על נטילת ידים המוציא ברכת המזון)-6 בורא פרי העץ (ליל ראשון תפוח בדבש, ליל שני פרי שהחיינו)-1 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 טלית-1 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-7 תקיעת שופר-2 שמונה עשרה מוסף-9 קידוש -1 סעודה-6 שמונה עשרה מנחה-7
סך הכל 80
דארף מען משלים זיין 20 ברכות.
כהנים לייגען צו נאך איין ברכה צו די חשבון.
צום גדליה
ברכות קריאת שמע של ערבית-4 שמונה עשרה מעריב-19 הבדלה-1 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 טלית ותפילין-3 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-19 שמונה עשרה מנחה-19
סך הכל-91
דער וואס מאכט הבדלה, לייגט צו נאך צוויי ברכות.
דאס יאר, היות צום גדליה געפאלט זונטאג, קומט צו נאך צוויי ברכות פון הבדלה, אן נאך 6 פון מלוה מלכה, סך הכל 99, פעלט נישט אויס צו האלטען חשבון.
בעזרת ה' וועט מען דא אויסרעכענען די חשבון הברכות פוןיום כיפור
שהחיינו-1 ברכות קריאת שמע של ערבית-4 שמונה עשרה מעריב-7 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 טלית-1 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-7 שמונה עשרה מוסף-7 שמונה עשרה מנחה-7 שמונה עשרה נעילה-7
סך הכל 67
דארף מען משלים זיין נאך 33 ברכות.
אויב מ'קען עס משלים זיין מיט שמעקן בשמים, איז עס די בעסטע, אבער במציאות איז כמעט אוממעגליך, און מיט אלע אשר יצר'ס דארף מען נאך משלים זיין אסאך ברכות, ממילא קען מען לכתחילה זיך פארלאזען אויף חזרת הש"ץ, אדער די ברכות פון די עולים לתורה, פארשטייט זיך אויב מ'הערט די גאנצע ברכה.
ביי חזרת הש"ץ איז דא 28 ברכות ביי קריאת התורה שחרית איז דא 14 ברכות פון די עולים לתורה, און 5 פון די הפטורה ביי קריאת התורה מנחה איז דא 6 ברכות פן די עולים לתורה, און 4 פון די הפטורה
כהנים לייגען צו אויך די ברכה אויף ברכת כהנים, (1-3, גם בכמה מקומות בחו"ל)
און פאר די וואס פירען זיך נישט צו זאגען די ברכה פון 'שעשה לי כל צרכי', דארפען עס אראפנעמען פון די חשבון.
דאס יאר היות יום כפור געפאלט שבת, קומט צו נאך 3 ברכות צו הערן, ברכת מעין שבע בלילה, און נאך א עליה בשחרית.
די מג"א אין סימן רט"ו ברענגט א של"ה אז שבת מעג מען מאכען א ברכה שאינה צריכה, כדי משלים צו זיין די מאה ברכות. און די מג"א קריגט, און ער ברעגט א ראי' פון די גמרא אין יומא (ע.)'ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה: אמאי, נגלול וניקרי, אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד ציבור. ונייתי אחרינא ונקרי, רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון, וריש לקיש אמרמשום ברכה שאינה צריכה'.זעט מען פון דעם, אז אפילו יום כיפור וואס ס'פעלט אסאך ברכות, מעג מען אויך נישט גורם זיין א ברכה שאינה צריכה.
בעצם קען מען ענטפערן פשוט, אז זה גופא איז די מחלוקת בין רב הונא בר יהודה און ריש לקיש, און היות די רמב"ם (הלכות עבודת יוה"כ פ"ג ה"י) נעמט אן די טעם משום פגם, מילא מעג מען טאקע יא גורם זיין א ברכה שאינה צריכה ווען ס'פעלט זיך אויס פאר די מאה ברכות.
אבער די אלי' רבה (סימן ר"צ) ענטפערט, אז פאר די כה"ג האט בכלל נישט געפעלט קיין ברכות יוה"כ, ווייל ער האט דאך געמאכט א ברכה אויף די קרבנות און אויף די טבילות, ממילא האט באמת נישט אויסגעפעלט צו גורם זיין א ברכה שאינה צריכה משלים צו זיין די מאה ברכות.
די שאלה איז, אויב איינער האט אויסגערעכנט די חשבון וויפיל ברכות די כה"ג האט למעשה געמאכט, צו ער האט געמאכט איין על השחיטה אויף אלע 15 קרבנות (שבת 17), איין על הטבילה אויף אלע 5 טבילות, צו מ'האט געמאכט א עקסטרע ברכה אויף קידוש ידים ורגלים, צו יעדע עבודה (קבלה הולכה זריקה) האט געהאט א עקסטרע ברכה, ברכת כהנים וכו'. אויך אין מס' יומא פרק בא לו, איז מבואר אפאר ברכות וואס די כה"ג האט געמאכט.
בעזרת ה' וועט מען דא אויסרעכענען די חשבון הברכות פון יום טוב סוכות
יום א' דסוכות
ברכות קריאת שמע של ערבית-4 שמונה עשרה מעריב-7 קידוש ליל יום טוב-2 לישב בסוכה-1 שהחיינו-1 (בליל ב' יש אומרים קודם השהחיינו) סעודת ליל יום טוב (על נטילת ידים המוציא ברכת המזון)-6 המפיל-1 על נטילת ידים-1 אשר יצר-1 אלקי נשמה-1 ברכות התורה-2 על נטילת לולב שהחיינו-2 טלית-1 ברכות השחר-15 פסוקי דזמרה-2 ברכות קריאת שמע של שחרית-3 שמונה עשרה שחרית-7 הלל-2 שמונה עשרה מוסף-7 קידוש-1 לישב בסוכה-1 סעודה-6 שמונה עשרה מנחה-7
סך הכל 81
יום ב' דסוכות
מאכט מען נישט קיי שהחיינו אויף די לולב
סך הכל 80
שבת חול המועד סוכות
חוץ פון די ברכות פון א געווענליכע שבת קומט צו נאך 2 ברכות פון הלל, און נאך 3 מאל לישב בסוכה
דיין ברכת השחר האט נאר 15 ברכות, אבער דער מ"ב סקי"ד האט זעכצן. דאס איז מסתמא צוליעב דעם אז נוסח אשכנז לאזט אויס 'לעולם יהא אדם' מיט 'ברוך אתה ה' המקדש את שמך ברבים', און נוסח ספרד זאגט נאר ברוך המקדש.
דער מ"ב ברענגט אז חזרת הש"ץ איז נאר גוט בשעת הדחק. די סבה לכאורה איז ווייל מ'איז דאך מפסיק מיט פיוטים. אחינו בני ספרד וואס זאגן (כמעט) נישט קיין פיוט, קענן נאך אפשר יוצא זיין.
When the eagles are silent, the parrots begin to jabber