רבי ישראל חיים ברוין-העברי זצ"ל - כ"ג סיון תרס"ו
הגה"ק רבי ישראל חיים ברוין זצ"ל ממיהאלדע, הידוע בשם "רבי ישראל חיים העברי", היה אחד מגדולי צדיקי הונגריה, ושימש ברבנות בביהמ"ד "ארץ ישראל שטיבל" בעיר הבירה בודאפעסט.
אור תורתו ואש קנאותו למען כבוד שמים, פירסמוהו בקרב כל בני דורו לאיש צדיק וקדוש, ורבים נהרו אל מכון שבתו להנות ממנו עצה ותושיה ולהיוושע בתפילותיו הטהורות.
כשנפטרה אשתו הצדיקת המפורסמת מרת ריזל בת ר' שמשון כ"ץ ז"ל (ביום שב"ק, י"א אדר ב' שנת תרנ"א), והובל לקבורה בביה"ח החדש בעיר קאלוב, העמיד בעלה הצדיק על קברה מצבה גדולה מאוד, ובראשה חרות בזה"ל: "יה"ר מלפני אבינו שבשמים ית"ש ויתע"ל שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים שכל מי שיבוא ובכל פעם שנבוא אי"ה להשתטח על קברה שנהי' נענים מן השמים לכל משאלות לבינו לטובה בזכותה".
על המצבה הלז רשם בעלה עליה שבחים עצומים ומופלגים, תיאור ממעשיה הטובים ואורחות חייה הטהורים. והרי כמה דלתות מהם: "... חשקה תמיד לשמוע דברי תוה"ק על השלחן ובפרט בסעודות רעווא דרעווין, ולא היתה יצאנית אלא לדבר מצוה, והעידו עלי' כמה צדיקים שאין כמו', שהיא כאחת האמהות שברה טבעתה וזבחה רצונה ומקלקלת מאכלה בכיוון בימי החול שלא תהנה מעוה"ז... עמדה בכמה נסיונות, המצויינת בגידול ובחינות כל בנינו ובני בנינו נ"י שליט"א מקטנותם וכו' מכרה אפי' המצע להחזיקם שילמדו בישיבות הצדיקים... והתענה על זה כמה מאות תעניתים שיקויים לא ימושו מפיך ומפי זרעך... זכתה כמה פעמים שמתאהב שם שמים על ידה ומתחסדת עם קונה לעשות הרבה פעמים קידוש השם ית"ש ויתע"ל אפי' בין השרים ושופטי ארץ... והרבה נסים ונפלאות נעשה בזכותה שפעלה ישועות... תברא גזיזי דברדא ונחתה וטבלה קודם התפילה... וזכתה לגילוי אליהו זל"ט בחלמה... גם בחידושי התוה"ק שחידשה בעצמה והראיתי לי"ש ת"ח וקלסו', אשרי ילדותה שלא ביישה את זקנתה..." [וזאת למרות שמתנצל שם בזה"ל: "ותמחול לי על הכל, גם על מה שכתבתי אלא מקצת ממעלותיה ושבחיה הטובים, כי קטן המקום מהכיל..."].
כעבור ט"ו שנים אחריו, ביום כ"ג סיון שנת תרס"ו, כשבעלה הקדוש רבי ישראל חיים העברי נסתלק לגנזי מרומים, וגופו הטהור הובל להיטמן ליד זוגתו הצדיקת ע"ה, אירע מעשה פלא, שתיכף לאחר סתימת הגולל והתחילו לעזוב את הביה"ח, ראו שמצבת אשתו נעתקה ממקומה ועברה יותר מחציה על צדו...!!! ואמר אז רבה של קאלוב, הגה"ק רבי מנחם בראדי זצ"ל בעל באר מנחם, שזהו סימן "שכל מה שכתוב על המצבה עולה גם לו, ואין להעמיד מצבה אחרת עליו". וככה נשאר המצבה עד היום הזה.
אור תורתו ואש קנאותו למען כבוד שמים, פירסמוהו בקרב כל בני דורו לאיש צדיק וקדוש, ורבים נהרו אל מכון שבתו להנות ממנו עצה ותושיה ולהיוושע בתפילותיו הטהורות.
כשנפטרה אשתו הצדיקת המפורסמת מרת ריזל בת ר' שמשון כ"ץ ז"ל (ביום שב"ק, י"א אדר ב' שנת תרנ"א), והובל לקבורה בביה"ח החדש בעיר קאלוב, העמיד בעלה הצדיק על קברה מצבה גדולה מאוד, ובראשה חרות בזה"ל: "יה"ר מלפני אבינו שבשמים ית"ש ויתע"ל שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים שכל מי שיבוא ובכל פעם שנבוא אי"ה להשתטח על קברה שנהי' נענים מן השמים לכל משאלות לבינו לטובה בזכותה".
על המצבה הלז רשם בעלה עליה שבחים עצומים ומופלגים, תיאור ממעשיה הטובים ואורחות חייה הטהורים. והרי כמה דלתות מהם: "... חשקה תמיד לשמוע דברי תוה"ק על השלחן ובפרט בסעודות רעווא דרעווין, ולא היתה יצאנית אלא לדבר מצוה, והעידו עלי' כמה צדיקים שאין כמו', שהיא כאחת האמהות שברה טבעתה וזבחה רצונה ומקלקלת מאכלה בכיוון בימי החול שלא תהנה מעוה"ז... עמדה בכמה נסיונות, המצויינת בגידול ובחינות כל בנינו ובני בנינו נ"י שליט"א מקטנותם וכו' מכרה אפי' המצע להחזיקם שילמדו בישיבות הצדיקים... והתענה על זה כמה מאות תעניתים שיקויים לא ימושו מפיך ומפי זרעך... זכתה כמה פעמים שמתאהב שם שמים על ידה ומתחסדת עם קונה לעשות הרבה פעמים קידוש השם ית"ש ויתע"ל אפי' בין השרים ושופטי ארץ... והרבה נסים ונפלאות נעשה בזכותה שפעלה ישועות... תברא גזיזי דברדא ונחתה וטבלה קודם התפילה... וזכתה לגילוי אליהו זל"ט בחלמה... גם בחידושי התוה"ק שחידשה בעצמה והראיתי לי"ש ת"ח וקלסו', אשרי ילדותה שלא ביישה את זקנתה..." [וזאת למרות שמתנצל שם בזה"ל: "ותמחול לי על הכל, גם על מה שכתבתי אלא מקצת ממעלותיה ושבחיה הטובים, כי קטן המקום מהכיל..."].
כעבור ט"ו שנים אחריו, ביום כ"ג סיון שנת תרס"ו, כשבעלה הקדוש רבי ישראל חיים העברי נסתלק לגנזי מרומים, וגופו הטהור הובל להיטמן ליד זוגתו הצדיקת ע"ה, אירע מעשה פלא, שתיכף לאחר סתימת הגולל והתחילו לעזוב את הביה"ח, ראו שמצבת אשתו נעתקה ממקומה ועברה יותר מחציה על צדו...!!! ואמר אז רבה של קאלוב, הגה"ק רבי מנחם בראדי זצ"ל בעל באר מנחם, שזהו סימן "שכל מה שכתוב על המצבה עולה גם לו, ואין להעמיד מצבה אחרת עליו". וככה נשאר המצבה עד היום הזה.
