אידישע וועלט פארומס

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:17 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:13 pm

עלינו האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:08 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm

וואס איז פשוט פשט פון איסרו חג ?

סוכה מה ע"ב,
שבועות איז דא נאך א סיבה אלץ יום טבוח

אפשר שמועסטו אויס וואס הייסט יום טבוח

לשון שולחן ערוך הרב
במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביו"ט עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום טוב בשבילם כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה ואע"פ שזה הוא לדברי בית שמאי אבל לדברי בית הלל מותר להקריבן אף ביו"ט עצמו מכל מקום כיון שבדבר זה עשו ב"ה כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יו"ט ונעשה להם יום זה שהוא מוצאי יו"ט כמו יו"ט עצמו להאסר בו בהספד ותענית א"כ אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום.

אז מען האט געבראכט דער קרבן ראיה דוקא דער טאג נאך יום טוב
לשיטת בית שמאי
און דער בעל התניא איז מחדש אז בית הלל האט אויך געטאהן אזוי.

דער רבי איז מסביר דא (און דער דפים נאכדעם) פון וואנעט נעמט דאס דער בעל התניא.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=36

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:15 pm

להודות האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:12 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm

פשוט פשט פון איסרו חג

רמ"א סימן תכ"ט סעיף ב'
ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג (גמרא ורש"י פרק לולב)

גמרא סוכה דף מ"ה ע"ב
א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח

רש"י
איסור לחג - אגודה לחג:
באכילה ושתיה - שקורא לחג עונג במאכל ומשתה ויש אומרים יום שלאחר החג.
בעבותים בהמות עבות ושמנות:

וואס איז פשט נישט מקור?

עלינו האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:19 pm

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:17 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:13 pm

עלינו האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:08 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm

וואס איז פשוט פשט פון איסרו חג ?

סוכה מה ע"ב,
שבועות איז דא נאך א סיבה אלץ יום טבוח

אפשר שמועסטו אויס וואס הייסט יום טבוח

לשון שולחן ערוך הרב
במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביו"ט עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום טוב בשבילם כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה ואע"פ שזה הוא לדברי בית שמאי אבל לדברי בית הלל מותר להקריבן אף ביו"ט עצמו מכל מקום כיון שבדבר זה עשו ב"ה כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יו"ט ונעשה להם יום זה שהוא מוצאי יו"ט כמו יו"ט עצמו להאסר בו בהספד ותענית א"כ אף עתה משחרב בית המקדש לא הותרה ההספד והתענית בו ביום.

אז מען האט געבראכט דער קרבן ראיה דוקא דער טאג נאך יום טוב
לשיטת בית שמאי
און דער בעל התניא איז מחדש אז בית הלל האט אויך געטאהן אזוי.

דער רבי איז מסביר דא (און דער דפים נאכדעם) פון וואנעט נעמט דאס דער בעל התניא.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=36

עס שטייט שוין אין די ראשונים דאס (תוס' רי"ד) און דאס איז די סיבה פארוואס עס ווערט גע'פסק'ענט אזוי להלכה.

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:20 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:15 pm

להודות האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:12 pm

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:04 pm

פשוט פשט פון איסרו חג

לשון שולחן ערוך הרב

כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות

סאו וואס איז פשט? וואס איז א טאג נאך יו"ט?

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:31 pm

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

איך מיין צו פרעגן וואס איז פשט נאך צו האלטן אביסל יו"ט דעי טאג? כאילו צו ווייזן פארן אייבירשטען אז עס איז אינז שווער זיך צו געזעגענען?

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:31 pm

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

איך מיין צו פרעגן וואס איז פשט נאך צו האלטן אביסל יו"ט דעי טאג? כאילו צו ווייזן פארן אייבירשטען אז עס איז אינז שווער זיך צו געזעגענען?

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pm

צ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה

סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 8:12 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pm

צ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה

עפ"י הגמרא ברכות דף יב: שלעת"ל יהי' יצי"מ טפל לשעבוד מלכיות. עיין זרע קודש ריש פרשת מצורע

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

שאול ידידיה האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:21 pm

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

פון דיינע מקורות איז מפורש אז די נישט לייגן תפילין איז געקומען - ליידער - פון התרשלות, נישט ח''ו אז מ'מוז נישט אנטון תפילין יעדן איינציגן טאג.

פארוואס שרייב איך דאס? אויב וועט איינער אריינפאלן דא און זען עפעס א תמימות'דיגער שאלה אז ערליכע אידן שומרי תורה ומצוות לייגן נישט קיין תפילין יעדן טאג, און א צווייטער האט נאך מקורות פון ראשונים, זאל ער קלאר וויסן אז ס'איז א חיוב גמור מדאורייתא צו לייגן תפילין יעדן איינציגן טאג

סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:55 pm

בריסקער רב האט געהאלטן להלכה אז די זמן הנחת תפילין איז נישט צו לייגן יעדן טאג דוקא נאר ס'איז א זמן קבוע פאר די יאר (אדער עפעס אזוי) ובכן איז תפילין חול המועד ניתן להשלמה אויב גייט מען מיט תפילין אין די טעג נאך חוה"מ לענגער ווי געווענליך. (כ'דענק עס נישט פינקטליך אבער כ'דענק ס'האט ראיות פון ראשונים)

אויכט איז דא א שיטת המאירי אז ס'נישטא קיין חיוב צו לייגן יעדן טאג

סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:05 pm

בריסקער רב טוט אויף אז מ'קען מקיים זיין דעם זוהר פון נישט לייגן תפילין חוה"מ און דאך נישט זיין א קרקפתא דלא מנח תפילין להלכה אז חוה"מ איז מען יא מחיוב בתפילין.

דער אויפטוה איז אז תפילין איז ניתן להשלמה, אויב גייט מען תפילין יעדן טאג פאר איין שעה קענסטו מארגן לייגן תפילין צוויי שעה און אזוי משלים זיין די שעה וואס האסט פארפעלט היינט.

זיין אויפטוה איז אז דוקא בימיהם וואס מ'איז געגאנגען תפילין כל היום איז נישט געווען שייך עס צו משלים זיין אבער בימינו איז עס יא שייך. (ער איז לגבי ימיהם אויכט דן אז אויף השלמה קען מען אפשר יוצא זיין מיטן לייגן ביינאכט)

---
דער מאירי שרייבט אז ס'זענען געווען גדולים וטובים וואס האבן געלייגט תפילין נאר בימים וזמנים מיוחדים ווי למשל עשרת ימי תשובה, ער לערנט די גמרות פון אלישע בעל כנפים אז ס'געווען לכתחילה

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

נזר הנבונים האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:16 pm

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

כהאב געהערט אז דאס קומט ווייל מען האט זיך אינטערגעהויבן צו זען אויב סזענען דא צען מענטשן פאר אלוקינו

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?