רב און שמואל זענען מחולק וויאזוי מ'פסקנט.
איך בין געגאנגען נאכקוקען אין די מפרשים, זעה איך בפי' ר"א מן ההר דף מט: אז ער לערנט כפירש"י בסוגיא און שרייבט קלאר דקסבר האי תנא דשומרת יבם תפסי בה קדושין וכו' וקדריש האי תנא מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה וכו' אלמא קדושי תפסי בה וכו' והאי ברייתא פליג אהאי ברייתא דהאשה רבה דתניא לר"ע בברייתא יש ממזר ביבמה דההוא תנא אע"ג דאפיק לאו דידיה בלשון הויה לא עדיף משאר חייבי לאוין ולא תפסי בה קדושי , והכא הכי פי' דלא חשיב ותני דר"ע דברייתא מודי דאין ממזר מיבמה דמספקא ליה אי סבירא לר"ע כרב דאמר דאין קידושין תופסין בה וכו' או סבירא ליה לר"ע כחששא דשמואל דקא חייש ואמר דקדושין תופסי בה מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה.
וביתר ביאור ברעק"א בדרוש וחידוש וז"ל ולזה סבירא ליה לרש"י דהברייתא ג"כ הכל מודים היינו לכולהו, דס"ל להך ברייתא דלא תהיה ללאו אתא ומדאפקיה בלשון הויה היינו לומר דתפסי בה קידושין, וההיא מתני' דדף צ"ב דהולד ראשון ממזר וכן הברייתא דתני עלה זו דברי ר"ע וכו' אינהו סבירא להו דלא תהיה לא ללאו אתי אלא דלא תהיה בה הויה וכו' וסבירא ליה לרב דהלכה כהנך תנאי דלא תהיה היינו דלא תהיה בה הויה וממילא גם לרבנן דר"ע אין קידושין תופסין וכו' ושמואל מספקא ליה אם הלכה כהך ברייתא דהכל מודים דלא תהיה ללאו ותפסי בה קידושין או כאינך תנאי הנ"ל דסבירא וכו' והיינו דאמרינן לאביי דמספקא ליה לדינא אי כרב דהלכה וודאי כהנך תנאי דלא תפסי קידושין אי כשמואל דהוי ספק אם ההלכה כאינך תנאי דלא תפסי בה קידושין.
ברוך שכיוונתי.
איך בין געגאנגען נאכקוקען אין די מפרשים, זעה איך בפי' ר"א מן ההר דף מט: אז ער לערנט כפירש"י בסוגיא און שרייבט קלאר דקסבר האי תנא דשומרת יבם תפסי בה קדושין וכו' וקדריש האי תנא מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה וכו' אלמא קדושי תפסי בה וכו' והאי ברייתא פליג אהאי ברייתא דהאשה רבה דתניא לר"ע בברייתא יש ממזר ביבמה דההוא תנא אע"ג דאפיק לאו דידיה בלשון הויה לא עדיף משאר חייבי לאוין ולא תפסי בה קדושי , והכא הכי פי' דלא חשיב ותני דר"ע דברייתא מודי דאין ממזר מיבמה דמספקא ליה אי סבירא לר"ע כרב דאמר דאין קידושין תופסין בה וכו' או סבירא ליה לר"ע כחששא דשמואל דקא חייש ואמר דקדושין תופסי בה מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה.
וביתר ביאור ברעק"א בדרוש וחידוש וז"ל ולזה סבירא ליה לרש"י דהברייתא ג"כ הכל מודים היינו לכולהו, דס"ל להך ברייתא דלא תהיה ללאו אתא ומדאפקיה בלשון הויה היינו לומר דתפסי בה קידושין, וההיא מתני' דדף צ"ב דהולד ראשון ממזר וכן הברייתא דתני עלה זו דברי ר"ע וכו' אינהו סבירא להו דלא תהיה לא ללאו אתי אלא דלא תהיה בה הויה וכו' וסבירא ליה לרב דהלכה כהנך תנאי דלא תהיה היינו דלא תהיה בה הויה וממילא גם לרבנן דר"ע אין קידושין תופסין וכו' ושמואל מספקא ליה אם הלכה כהך ברייתא דהכל מודים דלא תהיה ללאו ותפסי בה קידושין או כאינך תנאי הנ"ל דסבירא וכו' והיינו דאמרינן לאביי דמספקא ליה לדינא אי כרב דהלכה וודאי כהנך תנאי דלא תפסי קידושין אי כשמואל דהוי ספק אם ההלכה כאינך תנאי דלא תפסי בה קידושין.
ברוך שכיוונתי.
