מסכים. אבער בכל אופן זענען גיווען דארט ביים קאנגרעס צוויי מ. פריינד'ס!
Mozes Freind.jpg (38.97 KiB) געזען 1697 מאל
Morits Freind.jpg (50.78 KiB) געזען 1697 מאל
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
כ'האב דאס געפינען פון דער אידישער צייטינג "מאדיאר זשידא סעמלע" אין אונגאריש פון יאר 1889 עס זעט אויס ווי א רשימה פון רבני אונגארען און איך ווינדער מיך צו דאס איז וועגען די אסיפת הרבנים אין שנת תרמ"ט צו מחזק זיין די איסור אויף די נעלאגען און סטאטוסקווא היות נעם טודאם קיין אונגאריש בין איך אין די 'דארק' - קען איינער ביטע ארויסהעלפען?
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
די יאר איז די זעלבע ווי די גרויסע אסיפה שנת תרמ"ט און די צייטונג איז גיוועזען אן ארטאדאקסישע צייטונג אין די יארען פונעם טיילונג (פון 1868 פאר 3 יאר) און אויך נאכדעם פון 1908 איז גיווען אן ארטאדאקיש צייטונג מיט דעי נאמען (למעשה העירנו אז כנראה אינדערמיט איז עס גיווען פון די נעאלאגען...) צווישען די נעמען אויף דף 181 אינטען זע איך lowy mor האב איך געטראכט דאס איז דער אינטערדאם רב - קען איך אבער נישט קיינע אונגעריש דעריבער מיין איך טאקע ביסט גערעכט און ס'האט עס נישט קיין שייכות (קוקענדיג יעצט אויפען ליסטע האב איך טאקע נישט געטראפען קיין אנדערס היימיש נאמען חוץ רבי קלמן ליבערמאן) - יענקל פנים ייש"כ רב קיקיון פארן אויסקלארען דער ענין! אגב אויב איינער ווייסט אווי כ'קען טרעפען דאס "מאדיאר זשידא סעמלע" פון די 3 יארען פון טיילונג (די ארטאדאקסישע צייטונג האט געהאט א גרויס חלק אין די הצלחה פונעם טיילונג וכו' און איז גיווען פון די ערשטע פעולות פון די חברת "שומרי הדת" בשנת תרכ"ז עד כדי כך אז דער מעגלי צדק פון דעש זי"ע שרייבט אין א בריוו צום אינטערדאם רב "ואם אין מחזיקים אצליכם המאדיאר זשידא ימחול מעכ"ת נ"י לעוררם על כך כי עתה דבר נחוץ הוא") וואלטך זייער אפרישיעטעט (וועלך זאגן דא אפען פרוואס אין ספר זכור ימות עולם שטייט אז אין יאר 1868 דף 425 שטייט וועגן די בחירת פארן קאנגרעס אין געגנט פון אינטערדאם און אז דער אינטערדאם רב האט געווינען מיט א מערהייט) עגיענעס מינט א באלטש! (יישר כחכם)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
עצתי זוך נישט אין אונגארישע דאקומענטען 1 פארשטייסט דאך נישט וויפיל היימישע אידען וואס פארשטייען יא לאיט"א זענען בכח ? 2 די ווייסט דאך נישט מבטן מי יצאו הדברים איך האב געקלערט דיר מייעץ זיין זאלסט זיך פארבינדען מיט הרב אבערלענדער חב"ד בודאפעסט אבער איך בין זיכער אז ער איז פארנומען מיט וויכטיגערע זאכען
יישר כחכם! וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל (שמות רבה ג,ח)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
הרב קיקיון האט מיר געשריבען אין אישי אז ער האט גיפרעגט אן אונגארישען איד פירוש המילות פונעם מאדיאר און ער זאגט אז דאס זענען הספדים וועלכע זענען געזאגט געווארען אויפן זיהן פון קייסער פראנץ יאזעף!
ווי אויך האט ער געטראפען אינעם רשימה דארט די דאזיגע רבנים: דעבעצרין רבי יונה צבי בערענפעלד ערלוי eger רבי שמעון סופר שו"ת התעוררות תשובה מישקאלץ רבי חיים מאיר ראזענפעלד גראסווארדיין nagyvarod רבי משה הערש פוקס ווייצען vacs רבי דוד לייב זילבערשטיין שבילי דוד ווערבוי רבי קאפל רייך זענטא רבי שלמה קליין ליקוטי שלמה טאקאי רבי דוד שיק אמרי דוד אויף עמוד 177 ווערט דערמאנט 2 ארטאדאקסישע שיהלען איינס אן א נאמען און חברה ש"ס אן נעמען פון די רעדנערס - רבנים
גם הראה לי כמה הספדים שנאמרו מגאוני וצדיקי הדור וזה אחד מהם מהגה"צ בעל מראה יחזקאל זצ"ל:
יישר כח קיקיון!
image.png (195.46 KiB) געזען 1499 מאל
אגב עס זענען גיווען אסאך גדולי ישראל וועלכע האבן מספיד גיווען מלכי אומות העולם - דער עולם איז מכובד צו עפענען אן אשכול א צווייטען לכבוד דעם צוועק
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
אינטערסאנט!! איך האב ביזדערווייל נאר געהאט געזען אן אנדער צעטיל פונעם קול קורא - אפשר פון די זעלבע צייט נאר פון אן אנדערען דריק
מיהאלאוויטץ1.jpg (48.66 KiB) געזען 1403 מאל
מיהאלאוויטץ2.jpg (47.98 KiB) געזען 1403 מאל
מיהאלאוויטץ3.jpg (40.96 KiB) געזען 1403 מאל
אגב, עס זענען גיווען נאך חתימות וועלכע שטייט נאכנישט אין דעי צעטיל - זעה פון ספר לב העברי חלק שני דף ס"ה - אויך זעה אין די הגהה דארט אן אינטערסאנטע זאך וועגן חתימת רבי מאיר פערעלס זצ"ל אז די חתימה איז גיווען ביים ערשטען דריק (אינזער צעטל) אבער נישט ביים צווייטען.. עס איז אויך אינטערסאנט צי זען אינעם צעטיל "ואלו שלחו עידיהם" אז רוב פון די חתימות זענען נאכגעקימען שפעטער אבער זענען נישט דארט גיווען בשעת מעשה (אין ספר לב עברי און נאך פלעצער שטייט נישט דעי שורה ואלו שלחו עידיהם כו')
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
כ'מיין ס'וואלט כדי גיוועזען צי מאכען א "טיימליין" מתקופת הטיילונג העמער מזכה זיין את הרבים מיט איינס בקיצור נמרץ:
תר"ד - אסיפת המתחדשים בבראנשווייג דייטשלאנד דורך 20 רע-בנים וועלכע זענען מנאץ ה' ברבים נגד זה האט געמאכט אן אסיפה הגה"צ רבי פייבל האראוויץ זצ"ל אין זיין שטאט פאקש דער צווייטע אסיפת אין אובן ישן ווערט נתבטל כי הוא נפטר קודם לכן תר"ו - קנס גדול 2 מיליאן כתרים פון די ממשלה אויף די אידען דערויף וואס זיי האבען געהאלפען דער שונא ביים קריג תר"ח - פראנץ יאזעף ווערט קעניג און איז מוותר אויפען חוב אויך די מיליאן וואס ער האט שוין באקימען יחזור ליהודים בתנאי שיעשו מזה משהו לילדי ישראל די משכילים כאפן זיך ארויף אויף דעם צו באקימען די געלט פאר זייער "רעבינער סעמינאר" און חדרים כחינוך הגויים תר"י - אין חודש אב אן אסיפה דורך ראשי קהילות דן זיין וועגן הנ"ל ווערט נתבטל דורך א בריוו פון הגה"צ מהר"ם א"ש זצ"ל תרכ"ד - די משכילים באקימען ערלויבעניש פאר זייער סעמינאר דורך די ממשלה אסיפת דחופים מהרבנים אין די שטעט איהעל און נירעדהאז משלחת פון זיבען גדולי אונגארען אצל המלך - ויפר עצת ערומים תרכ"ו - אסיפת מיהאלאוויטץ ע"י הגה"צ רבי הילל קאלאמייער זצ"ל תרכ"ז - חודש ניסן מבקשים המשכילים משר ההשכלה שיעשה ה"קאנגרעס" ייסוד חברת "שומרי הדת" ע"י היראים תרכ"ח - בחודש אדר אישרה החברה שומרי הדת ע"י המלך תרכ"ט - ה' כסליו אסיפה גדולה (משך י"ג ימים) יותר ממאתיים רבנים בעיר פעסט בראשית הגה"צ כת"ס זצ"ל לדון בענין הקאנגרעס שיתקיים ועוד ר"ח טבת פתיחת הקאנגרעס כ"ב שבט לאחר ג' ימים דיון והחלטת המשכילים שאין להם שייכות בהשו"ע והפוסקים ר"ל יוצאים 56 מצירי היראים הצירים שיצאו מגישים "תצהיר מחאה" לשר ההשכלה י"ב אדר תום הקאנגרעס לטובת המשכילים הממשלה מאשר התקנות שלהם ושולח לכל קהילות ישראל כרוז גדולי הדור אל כל הקהילות שלא לציית אל התקנות בחודש אייר משלחת 5 גדולי אונגארען אל המלך המלך מקבלם בסבר פנים ומאוד נרגש מבקשתם ע"י הגה"צ מהר"ם א"ש ומבטיח לעוזרם בפועל המלך מאשר התקנות - וכי"ב חודש לא יודעים מה יהיה תר"ל - תפילות ישראל עושה רושם - וכל הדיון מועבר לפארלימענט וביום שושן פורים יוצא הפסק הצדק עם היראים ואינם משועבדים אל הקאנגרעס - ואז נעשה הטיילונג וליהודים היתה אורה ושמחה בחודש מנחם אב אסיפת רבנים בעיר פעסט על קביעת (29) "תקנות יסוד" לקהילות ארטאדאקסען, הקמת "דורכפיהרונגס קאמיסיע", וקריאת קול קורא מהרבנים לקבל התקנות תרל"ב - התקנות אישרה ע"י המלך והשרים מתארגנים למעלה ממאתיים קהילות קדושות תחת תקנות היסוד ולשכת היראים הארטאדאקסי בפעסט
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
מכתב גדולי אונגארען לאחר הקאנגרעס.gif (446.72 KiB) געזען 1360 מאל
2.gif (462.4 KiB) געזען 1360 מאל
אמרו איצטגניני פרעה כו' אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו (רש"י: גווני מלכות בחכמה גבורה ויופי) אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו כו' (סוטה לו:)
צריך עיון הלא הגאון ר"י פרענקל אב"ד שאטעלסדארף היה אז כבן שלושים שהרי נולד בשנת תקצ"ט ועל המראה כאן לא נראה אדם כבן שלושים, אלא הרבה יותר. על כן יש לדון שמא הוא הרה"ק רבי שמואל פרענקיל מדאראג זצ"ל מה דעת המומחים על זה?
הגאון רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל האט אסאך געשריבן איבער דעם אין זיינע ספרים, איינע פון די ספרים וואס איז ווייניגער באקאנט (ביז דערווייל נאכנישט איבערגעדרוקט) איז זיין ספר אל העדרים, דארט ברענגט ער א גאנצע פרק איבער די אסיפת הרבנים. אל העדרים השני עמוד קכ"ב
