אידישע וועלט פארומס

היסטוריה: חתן הגראמ"מ שך אצל בני הגר"ח גריינמן

היסטוריה זוטא: הגרמ"צ ברגמן, חתנו של הגראמ"מ שך שהחרים את הגרח"ש גריינמן זצ"ל, עלה לנחם את המשפחה •

מפגש פיוס היסטורי התרחש היום (ג'), אצל בני הגאון רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל, כאשר הגרמ"צ ברגמן חבר מועצת גדולי התורה וחתנו של הגראמ"מ שך בעל ה'אבי עזרי' זצ"ל עלה לנחם את בני הגרח"ש זצ"ל.

בחייו של הגראמ"מ, שרר נתק מוחלט בין בתי שני גדולי ישראל אלה. זאת לאחר פרשיה כאובה ששיאה התרחשה בעת נאומו של חמיו של הגרמ"צ - הגרא"מ שך זצ"ל בהנחת אבן הפינה לישיבת רבנו חיים עוזר. באותו מעמד ביקר הגראמ"מ שך את דעתו של הגרח"ש זצ"ל, בענין מסוים כאשר מאז נותקו הקשרים האדוקים שהיו בין השניים.

במהלך ניחום האבלים לא הוזכר הרב שך זצ"ל, והשיחה נסובה סביב ההיכרות עם החזון איש להלן תמליל השיחה.

אחד הבנים: ממתי הראש ישיבה הכיר את אבא?

הגרמ"צ: עוד מימי ילדותי ובחרותי ולאחר מכן כאברך.

אחד הבנים: באילו שנים הראש ישיבה ישן בחדרו של החזו"א?

הגרמ"צ: בשנים תש"א, תש"ב ותש"ג. אני זוכר במשך כל התקופה שרבי חיים היה נכנס בכל עת אל החזו"א. ולעיתים כשהיתה הדלת נעולה, משום שהרבנית הקפידה שלא היכנסו כל הזמן לחזו"א, ההייתי מעמיד לרבי חיים כסא לקפוץ דרך החלון. וגם לחזו"א, בעת שהיה הבית נעול כשהרבנית ישנה, הייתי מעמיד לחזו"א כסא בשביל שיוכל להיכנס מהחלון.

אחד הבנים מספר: כי רבי חצקל ברטלר בעת שהיה ישן אצל החזו"א בתקופה יותר מאוחרת מספר כי מעולם לא ראה את החזו"א בשוכבו לישון ובקומו רק היו צריכם להאמין שהוא ישן.

הגרמ"צ: אכן כן. גם אני יכול להעיד על כך. מעולם לא ראיתי אותו ישן.

הגרמ"צ: תמיד כשהייתי חוזר מהישיבה אל החזו"א, מעולם לא נתן לי החזו"א להיכנס מיד למיטה, אלא היה מציע לי לשבת לידו על יד השולחן וללמוד. הייתי אז נער בן שתים עשרה אבל כך היה רצונו. מובן שעל אף עייפותי התיישבתי ללמוד ע"י השולחן בסמיכות אליו, עד שראשי היה נופל על הגמ'. כשהבחין שאני כבר ישן, היה נוקש עלי קלות בחביבות מאין כמוה ואומר לי ללכת לישון במיטתי. הוא רצה לחנך אותי שאין דבר כזה ללכת לישון אלא כשנרדמים אז נרדמים, ולומדים עד כלות הכוחות.

אחד הבנים: האם החזו"א עצמו העיר את הראש ישיבה?

הגרמ"צ: לפני הגיעי לגיל בר מצוה לא היה החזו"א מעיר אותי, אך אחריי הבר מצוה היה מעיר אותי לנץ החמה בשביל להשלים לו מנין.

הגרמ"צ: הייתי נוכח בכמה פעמים לראות איך שהחזו"א היה מדריך את רבי חיים איך ללמוד, באיזה אופן, האם לאט או מהר. וכך זה היה תמיד כסדר.

אחד הבנים: למה החזו"א בחר בכם לישון בחדרו?

הגרמ"צ: באותה תקופה למדתי בישיבת תפארת ציון, ולא היה לי איפה לישון בלילה, כי בישיבה לא היה מקום לבחורים לישון, ולכך הייתי מבקש מבעל פרדס התפוזים שליד גבעת רוקח לישון בבית האריזה שבמרכז הפרדס, וכמובן שהתנאים היו נורא קשים, היה קור וגשם בלילות כשבקושי היה גג וקירות שעוד רגע נופלים, ובזמן הזה הייתי מגיע לחזון איש כמה פעמים בשבוע בשביל לדבר איתו בלימוד, באחת הפעמים שאל אותי החזו"א האם יש לי מקום לישון בלילה, ואז סיפרתי לחזון איש איפה אני ישן, ומיד אמר לי החזו"א כי מהיום אני ישן אצלו.

הגרמ"צ: באחד הפעמים כשרבי חיים לא רצה שידעו כי הוא נכנס לחזו"א הוא נכנס למיטתי וביקש ממני כי אכסה אותו בשמיכה.

אחד הבנים: אבא למד בישיבת לומזא שבפ"ת בשנת תרצ"ט ואז למד חברותא עם רבי שמואל [הגר"ש רזוובסקי זצ"ל ר"י פוניבז'].

הגרמ"צ: באותה התקופה עדיין לא למדתי בלומזא, אך אני זוכר את רבי חיים מגיע גם אח"כ לפ"ת ללמוד בישיבה.

מכאן לפלא בהתנהלותו. שכנו בו בר' חיים זוג הפכים. מחד גיסא היה נתון יום יום תחת לחצן של שאלות חיים ומוות ומחלות שהובאו בפניו לקבלת הנחיה דחופה, ובכלל כמות בלתי נדליית של בני אדם היו ממתינים בתור ליד ביתו, וגם בלכתו בדרך מבית מדרשו אך טוב וחסד 'ירדפוהו'. מאידך גיסא, כשהייתי משוחח עימו היו בו שקט ושלווה ונינוחות המזכירה ילד בן 5 המשחק בארגז חול שאין לו אלא את הרגע הרגוע. הצירוף הזה הוא עד היום הזה, חידה בעיני. יש באורח חיים זה מדת אמונה מופלגת עם כוחות נפש ושכל בריאים עד בלי די. כל מי שדיבר עם ר' חיים 2 דקות או 10 דקות, זכה במשב רוח אבהי חמים שליווה אותו שנים אחר כך. בעת הפגישה חשתָּ כאילו אתה בנו יחידו. החיוך ה'שובבי' שהיה משוך על פניו, היה בו האצלַת מדת הרחמים לכל בריה. וכמאמר החסיד בס' חובות הלבבות "החסיד אבלו בלבו וצהלתו על פניו".

נא_שכל האט געשריבן: "חידושים וביאורים" הייסן זיינע ספרים, עס איז דא פון ברכות גאנץ זרעים מועד נשים נזיקין קדשים און גאנץ טהרות, ווי אויך איז דא אין עטליכע בענדער פארשידנע קונטרסים ומהם כמדומה גם עה"ת.

אהרן הלוי האט געשריבן:

נא_שכל האט געשריבן: "חידושים וביאורים" הייסן זיינע ספרים, עס איז דא פון ברכות גאנץ זרעים מועד נשים נזיקין קדשים און גאנץ טהרות, ווי אויך איז דא אין עטליכע בענדער פארשידנע קונטרסים ומהם כמדומה גם עה"ת.

א דאנק אייך נא_שכל פאר אייערע ווערטער אין דעם אשכול.
דאס וואס איר שרייבט אז עס איז דא על התורה, איז נישט מדוייק (בחזו''א או''ח ישנם כמה קטעים על התורה, אבל מוהר''ח לא פירסם כלום עה''ת).
און אגב, אויף מסכת אבות איז נאכנישט ארויסגעקומען, אבער אין אנדערע מסכתות ברענגט ער פון חו''ב אבות, איך ברענג אהער א טייער שטיקל וואס איז געדריקט אין חו''ב ברכות:

תנן באבות פ"א מ"ג אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כו', בפשוטו מה שהודיעה תורה השכר על המצוות והעונש על העבירות, הוא להקל על האדם במלחמתו נגד היצר, והיינו שדברים אלו ישמשו לזרז את האדם לקיום המצוות, ואינו ענין לשלא לשמה שהוא לשם פניות אחרות, ולכן יש לפרש דהכא מדת חסידות קאמר, דראוי להיות מן העושים מאהבה מבלי להתיחס לשכר, וכן פירש בר"ן פסחים ח' ב', וגם לשון אל תהיו כו' אלא הוו כו' משמע דלאו בעושים שלא כהוגן איירי, וגם הרי לתלמידיו קאמר, [ולכן צ"ע במש"כ תו' פסחים שם ור"ה ד' א' וע"ז י"ט א', דעל מנת לקבל פרס מתפרש בתוהא על קיומם אם לא יקבל פרס, וכדאמרינן בר"ה שם כאן בישראל כאן בעכו"ם, והיינו דעכו"ם מתחרט על קיומם אם לא יקבל פרס], ולשון על מנת הוא כעין ע"מ להניח דמו למחר זבחים ל"ה ב', ולא כלשון ע"מ שתתני לי מאתים זוז, שהוא כעושה על תנאי.
וכן ברמב"ם פ"י מה' תשובה מתבאר דבמדת חסידות איירי מתני', שכתב דע"מ לקבל פרס נקרא עובד מיראה, ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים, ועי"ש עוד בה"ד, אלא דצ"ע דבהלכה ה' שם כתב דהעוסק בתורה כדי לקבל שכר או שלא תגיע עליו פורענות הר"ז עוסק שלא לשמה, וצ"ל דכלפי העושים מאהבה נקרא גם זה שלא לשמה, אבל אינו השלא לשמה שאמרו עליו ברכות י"ז א' דנוח לו שלא נברא, ועי' סוטה כ"ב ב' ובמש"כ שם, ועי' בתו' שם ושם.
ויש לעי' בהא דאמר ברכות כ"ח א' עירובין כ"ח ב' ר"ז כי הוי חלש מגירסי' אזיל ויתיב אפיתחא כו' כי עיילי ונפקי רבנן איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא, וי"ל דאגרא לאו דוקא אלא ר"ל שיקיים מצוה, א"נ מצוה שאינו חייב בה מותר להתחשב גם בשכרה, ואפשר דגם כד חזי להו דנפקי ועיילי לא הי' חייב לקום מפניהם שהי' גדול מהם או כמותם, ואינה אלא מדת חסידות, א"נ ואקבל אגרא כי גם זה רצונו ית'.
ובסוטה י"ד א' אמרו מפני מה נתאוה משה רבנו ליכנס לא"י כו' אלא כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם כו', האי לקבל שכר ר"ל לקיים המצוות בשלימות. (אבות פ"א).

אבן יקרה האט געשריבן: ואפשר דהוי רק הוכחה דהוי מצוה טפי, אבל לא שלמען כן עושים.

וי"ל דאגרא לאו דוקא אלא ר"ל שיקיים מצוה

אהרן הלוי האט געשריבן:

אבן יקרה האט געשריבן: ואפשר דהוי רק הוכחה דהוי מצוה טפי, אבל לא שלמען כן עושים.

וכדברי הגר''ח -

וי"ל דאגרא לאו דוקא אלא ר"ל שיקיים מצוה

ידיעות שונות האט געשריבן: א גרויסן ייש"כ, הערליכע זאכן.

נאכן כאפן א בליק איז ממש להפליא, ווי שטארק ס'זעהט זיך אהן די שניט און מהלך פונעם חזון איש.

אז מלערנט שוין יא די לעצטיגע ספרים, זאל כאטש זיין פון צדיקים און גאונים וואס זענען געווען נקי פון יעדע מין סיג פון מישן אין די שיסל וכו'. ודי. און דאס איז טאקע לשבחו פון דעם גאון אדיר, וואס איז טאקע נישט אזוי מפורסם,און טאקע מחמת דעם סיבה.

ידיעות שונות האט געשריבן: אז מלערנט שוין יא די לעצטיגע ספרים

ידיעות שונות האט געשריבן: נאכן כאפן א בליק איז ממש להפליא, ווי שטארק ס'זעהט זיך אהן די שניט און מהלך פונעם חזון איש.

הריני מוסיף בזה היום בהגיעי לגבורות בחסדיו וברחמיו יתברך, כי לדעתי כל מה שזכיתי ושזכיתם הכל בזכות מרן זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, אשר הוא נחשב כמוסר התורה בדור הזה, ואלמלא הוא ח''ו נשתכחה תורה. והוא לי כאב וכאם וכרב. ואם כי הנני לפעמים נוטה מדבריו ז''ל כך היא דרכה של תורה ויש לזכור כי הוא הגדול ואנחנו הקטנים.

אהרן הלוי האט געשריבן:

ידיעות שונות האט געשריבן: אז מלערנט שוין יא די לעצטיגע ספרים

איך בין נישט זיכער וואס איר מיינט, אבער האם לדעתך איז דער ספר חדושים ובאורים עפעס ווייניגער ווי, למשל, צל''ח פנ''י קצות ונתיבות?

קאזאבלאנקא האט געשריבן:

אהרן הלוי האט געשריבן:

ידיעות שונות האט געשריבן: אז מלערנט שוין יא די לעצטיגע ספרים

איך בין נישט זיכער וואס איר מיינט, אבער האם לדעתך איז דער ספר חדושים ובאורים עפעס ווייניגער ווי, למשל, צל''ח פנ''י קצות ונתיבות?

אזוינע השגות...

נא_שכל האט געשריבן:

מיסטעריעז האט געשריבן: נישט געוויסט אז עס איז דא אזויפיל דערפון.

ר' דוב לאנדוי איז זיינס א תלמיד???

"תלמיד חבר". ער האט עם געהאלטן פאר זיין רבי, ער פיל מקבל געווען פון עם, ער האט זיך געדרייט אין זיין קהילה - "חוג" (בלשון "בני ברקי") און געהאלטן אז מען דארף לערנען אזוי ווי זיין דרך וואס איז דרך החזו"א, און האט געהאלטן אז ער האט די אזויגערופענע "הנהגה", על אף מען האט עם מוריד געווען פון הנהגה אויפן "גאנצן" ליטווישען ציבור.

מדברי הגאון רבי דב לאנדא - ראש ישיבת סלבודקא בהספידו

את משא ההספדים פתח הגאון רבי דב לנדא שהיה ידידו הקרוב של הגר"ח זצ"ל במשך עשרות בשנים שאמר שהעמיד את התורה בדורנו בהפלגת לימודו עיונו, יראתו צדקתו וחסידותו. לימוד התורה היה אצלו ללא הרף בעומק העיון היה חודר ומקיף עד כלות כל הכוחות, על פי הדרך שקיבל ממאור עיננו מרן החזון איש זצ"ל וזו הדרך שמסר והנחיל ולמד ולימד לרבים.

ועל זה יעידו ספריו הרבים בכל מקצועות התורה, וידוע מעשיו בעצה ובתושיה בחסד בצדקה בגמילות החסידים לפרט ולכלל. ייסד עשרות מתיבתות ומוסדות חינוך כוללים מפעלי קירוב רחוקים וליווה אותם במשך כל השנים בעצה ובתושיה ובנשיאת החזקתם.

כמה וכמה נעזרו ונושעו בעזרתו בכל שטחי החיים, רבים רבים תלמידי חכמים הלכו לאורו וקבעו דרכם על פי הכוונתו הם וכל אשר להם, זכה מורינו שכל צאצאיו ממשיכים דרכו בתורה ויראה וכל אשר הורם ואילפם.

לסיום אמר הגר"ד לנדא התבקשתי על ידי המשפחה להקריא כמה דברים מצוואתו "תחילה אבקש ללמוד ולהתפלל בתפילת אנא בסיום המשניות למחילה ולסלחיחה ולכפרה ולקתן את אשר עשיתי והמתפלל יתברך בכל הברכות, ובקשתי זו שטוחה לכם, אנא תתייחסו לבקשה זו כאילו אני עומד ומתחנן ממכם ויודע מרת נפשו".

אהרן הלוי האט געשריבן: אין א בריוו וואס ר' שאול האט געשיקט צו ר' חיים פון זיין שפיטאל בעט אין אמעריקע בעהט ער אז ער נויטיגט זיך שטארק אין א געוויסע חלק פון חדושים ובאורים ווייל ער לערנט יעצט יענע מסכתא..

מחר יום ראשון אנצל בע''ה ללמוד, מה שבאמת מחזיק אותי כאן ונותן לי כח לעמוד מבחינה נפשית בכל הסבל של הבדידות, זהו למוד התורה, אני משתדל לחשוב הרבה בלימוד ולחדש, ו אני כותב דברי תורה כמעט יום יום באותה סוגיא שלומד ר' חיים שליט"א, והוא שלח לי העתק שבתו תחי' העתיקה מהמחברת שלו, ואני עונה לו- - -

יום ד' נחמו תשכ''א.
רוב הערצה הוקרה ואהבה אין קץ לאלופי רבי שליט''א, ורוב שלומות.
מכתבכם הגיעני ושמחתי בו כמוצא שלל רב.
והנני להשיב בענין ... ואמנם במה שאני מסכים עמכם נערצי באהבה שליט''א, ברי הוא כי בכגון דא לכאורה אין כח לנטות מדעת השו''ע לפסוק למעשה נגד רוב הראשונים, ולכאורה יש לקיים פסק השו''ע, אמנם מש"כ רבי שליט"א בחו"ב נדה אין לצערי הרב חו"ב נדה תח"י (אהה! לא בע"פ וגם לא בכתב...)ואיך אשפוט נגדו אפי' בלי לראות בפנים, ודומני שמן הסתם יש לי ללמד זכות שבלמדו הגמרא הלך כשיטת הרז''ה ורש''י, ולולא זה לא היה דוחק נגד השו''ע, אמנם אפשר שדוקא חשש לרש''י רז''ה רמב''ן וטור שהם ארבע גדולי מאורינו, ואלי יכתבו לי מכח מה נטה משו''ע.
- - -

אהרן הלוי האט געשריבן: איך שטעל מיך פאר אז כאטש איינס אדער צוויי אירע דאהי וועלן הנאה האבן פון דעם ווידיאו דעריבער שטעל איך אהער דעם לינק.

ר' דוב לנדו אצל ר' חיים גריינימן חול המועד פסח תשע''א, רעדן אין לערנען, בערך א האלבע שעה. אז נדברו יראי ה', מעין עולם הבא.
https://drive.google.com/file/d/1TbqABh ... iI3S7/view

קרעדיט: ''אברך'' בפורום אוצה''ח.

*מערקט די מחיצות אויף די ספרים שאפעס, כדעת החזו''א.

חמרא טבא האט געשריבן:

אהרן הלוי האט געשריבן: איך שטעל מיך פאר אז כאטש איינס אדער צוויי אירע דאהי וועלן הנאה האבן פון דעם ווידיאו דעריבער שטעל איך אהער דעם לינק.

ר' דוב לנדו אצל ר' חיים גריינימן חול המועד פסח תשע''א, רעדן אין לערנען, בערך א האלבע שעה. אז נדברו יראי ה', מעין עולם הבא.
https://drive.google.com/file/d/1TbqABh ... iI3S7/view

קרעדיט: ''אברך'' בפורום אוצה''ח.

*מערקט די מחיצות אויף די ספרים שאפעס, כדעת החזו''א.

אין לי מילים דיר צו דאנקן פארן קליפ דאס איז עפעס נישט סתם!