ר' יהודה לייב אשלג "בעל הסולם" זצ"ל - יום הקדוש תשט"ו
הרה"ק רבי יהודא לייב אשלג זצ"ל נולד ה' תשרי תרמ"ה בליקובא לאביו רבי שמחה.
כבר בילדותו נודע כעילוי עצום,ובגיל 14 היה בקיא בש"ס.
למד בישיבת גור בוורשא,והיה תלמיד של הצדיקים הק' מקאלישין ופאריסאוו.וכן נסע להרה"ק מהרי"ד מבעלז.
מגיל צעיר חשק בלימוד הקבלה,והיה ער לילות שלימים ולומד בטבלו רגליו במי קרח,ובהשימו אבנים חדות במנעליו כדי שלא ירדם.
נשא לאשה את הרבנית מ' רבקה רויזא בת הר"ר מאיר צבי אבראמאוויטש,והוסמך לכהן כמו"ץ ודיין בווארשא.
הוא התייגע שנים רבות ביגיעה שלמעלה מכוח אנושי בעבודת ה' ובלימוד תורת הנסתר בקדושה ובטהרה,ודלה עיניו למרום בגעגועים אין קץ לזכות לפתיחת הלב והמוח בסוד ה',עד שזכה ונתגלה אליו נסתר א' שהיה מוכר כסוחר,,אולם הוא היה מקובל נסתר ולימדו את תורת הסוד,ונעשה מיחידי הדור בידיעת חכמת הנסתר.
בט"ז תשרי תרפ"ב עלה לאר"י,לאחר שאמר לרבנית שהוא מרגיש שכבר גמר את תיקון נפשו ועליו להסתלק,אולם אם יסע לאר"י אז ישאר בחיים.
באר"י התפרנס מיגיע כפיו והעלים א"ע,עד שכעבור זמן גילוהו, וקבוצה של בני עליה התקבצו סביבו והחלו ללמוד ממנו קבלה.
בשנת תרפ"ו נסע ללונדון ושהה שם כשנתיים ע"מ להדפיס שם את ספרו:"פנים מאירות" ו"פנים מסבירות על ספר "עץ חיים",והיה יושב וכותב כמעט בלי הפסק 18 שעות ביממה.
בשנים ההם הרבה לבקש ולפעול להפצת לימוד הקבלה ע"מ להקל את חבלי משיח ולהמשיך ישועה ליהודים.
הוסמך ע"י הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל כמו"ץ בשכונת גבעת שאול בעיה"ק,שם לימד שנים רבות שיעור בקבלה בכל לילה משעה 1 אחר חצות ועד הבוקר,כשתלמידיו צועדים כשעה ע"מ להגיע לשיעור.
הוא כתב ע"ע במכתב לתלמידו שהוא זכה לעיבור נשמת האר"י הק',ואינו יודע מדוע, רק היה זה ברצון השי"ת.
תלמידיו הנאמנים הדפיסו את ספריו במס"נ,ונתנו הרבה מכספם עבור זה.
זמן קצר לפני הסתלקותו אמר לתלמידו: אם יש לך משהו לשאול-תשאל עכשיו את כל מה שיש לך..
ביום הקדוש שנת תשט"ו הורה להקדים תפילת שחרית בשתי שעות,ונסתלק בדיוק כשהש"ץ צעק:"אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".
נטמן בהר המנוחות בירושלים,ומסביבו נטמנו תלמידיו.
מספריו: "פירוש הסולם על הזוה"ק,ספר:"תלמוד עשר ספירות","פנים מאירות" הנ"ל,"פרי חכם", ועוד.
בניו המשיכו דרכו בהנהגה,ובלימוד תורת הקבלה.
מתלמידיו: ר' דוד מינצבערג,ר' משה יאיר וויינשטאק,ר' משה ברוך למבערגער, דודי ר' יהודא הערש בראנדוויין,דודי ר' יהושע הורוויץ, הר' געלבשטיין,ועוד.
זי"ע ועכ"י.
כבר בילדותו נודע כעילוי עצום,ובגיל 14 היה בקיא בש"ס.
למד בישיבת גור בוורשא,והיה תלמיד של הצדיקים הק' מקאלישין ופאריסאוו.וכן נסע להרה"ק מהרי"ד מבעלז.
מגיל צעיר חשק בלימוד הקבלה,והיה ער לילות שלימים ולומד בטבלו רגליו במי קרח,ובהשימו אבנים חדות במנעליו כדי שלא ירדם.
נשא לאשה את הרבנית מ' רבקה רויזא בת הר"ר מאיר צבי אבראמאוויטש,והוסמך לכהן כמו"ץ ודיין בווארשא.
הוא התייגע שנים רבות ביגיעה שלמעלה מכוח אנושי בעבודת ה' ובלימוד תורת הנסתר בקדושה ובטהרה,ודלה עיניו למרום בגעגועים אין קץ לזכות לפתיחת הלב והמוח בסוד ה',עד שזכה ונתגלה אליו נסתר א' שהיה מוכר כסוחר,,אולם הוא היה מקובל נסתר ולימדו את תורת הסוד,ונעשה מיחידי הדור בידיעת חכמת הנסתר.
בט"ז תשרי תרפ"ב עלה לאר"י,לאחר שאמר לרבנית שהוא מרגיש שכבר גמר את תיקון נפשו ועליו להסתלק,אולם אם יסע לאר"י אז ישאר בחיים.
באר"י התפרנס מיגיע כפיו והעלים א"ע,עד שכעבור זמן גילוהו, וקבוצה של בני עליה התקבצו סביבו והחלו ללמוד ממנו קבלה.
בשנת תרפ"ו נסע ללונדון ושהה שם כשנתיים ע"מ להדפיס שם את ספרו:"פנים מאירות" ו"פנים מסבירות על ספר "עץ חיים",והיה יושב וכותב כמעט בלי הפסק 18 שעות ביממה.
בשנים ההם הרבה לבקש ולפעול להפצת לימוד הקבלה ע"מ להקל את חבלי משיח ולהמשיך ישועה ליהודים.
הוסמך ע"י הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל כמו"ץ בשכונת גבעת שאול בעיה"ק,שם לימד שנים רבות שיעור בקבלה בכל לילה משעה 1 אחר חצות ועד הבוקר,כשתלמידיו צועדים כשעה ע"מ להגיע לשיעור.
הוא כתב ע"ע במכתב לתלמידו שהוא זכה לעיבור נשמת האר"י הק',ואינו יודע מדוע, רק היה זה ברצון השי"ת.
תלמידיו הנאמנים הדפיסו את ספריו במס"נ,ונתנו הרבה מכספם עבור זה.
זמן קצר לפני הסתלקותו אמר לתלמידו: אם יש לך משהו לשאול-תשאל עכשיו את כל מה שיש לך..
ביום הקדוש שנת תשט"ו הורה להקדים תפילת שחרית בשתי שעות,ונסתלק בדיוק כשהש"ץ צעק:"אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".
נטמן בהר המנוחות בירושלים,ומסביבו נטמנו תלמידיו.
מספריו: "פירוש הסולם על הזוה"ק,ספר:"תלמוד עשר ספירות","פנים מאירות" הנ"ל,"פרי חכם", ועוד.
בניו המשיכו דרכו בהנהגה,ובלימוד תורת הקבלה.
מתלמידיו: ר' דוד מינצבערג,ר' משה יאיר וויינשטאק,ר' משה ברוך למבערגער, דודי ר' יהודא הערש בראנדוויין,דודי ר' יהושע הורוויץ, הר' געלבשטיין,ועוד.
זי"ע ועכ"י.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
