מ'מזרחי - ל'קנאִי...! הרב יואל אלחנן - מי הוא?
עקסקלוסיוו פאר איי-וועלט:
פון א מזרחי'סטישער אקטיוויסט, צו א רעוואלוציאנערישער מחבר ספרים און מגיד שיעור אין ויואל משה
שוין מערערע מאל געשריבן געווארן דא אויפן וועלטל וועגן הרב 'יואל אלחנן' מנהל אורגן 'אזמרך בלאומים' ומחבר ספרי דת הציונות וקונטרסי 'שארית יוסף' 'גיור ללא יהדות' 'חוברות שירות לאומי' און נאך.
ווער שטייט אונטער דעם פען נאמען?
מיט זיין הויכן שטערן, פעך-שווארצע אויגן, און באשיידענעם שמייכל, מאכט ער א רושם פון אן איידעלער ספרד'ישער בן תורה. עס גלייבט זיך שווער אז אט דער דארער יונגערמאן מיט'ן געשניצטן בערדל, שפאלט-היטל און שניפסל-אנצוג, האט שוין אנגעמאכט א מהפיכה אין ארץ ישראל מיט זיינע רעוואלוציאנערישע ספרים קעגן ציונות און זיין ארגאניזאציע "אזמרך בלאומים."
נאך שווערער גלייבט זיך די שטורמישע לעבנס געשיכטע וואס ער באהאלט אונטער זיין איידעלן געזיכט. אויפוואקסנדיג אין מזרחי'סטישן לאגער, האט ער פארלאזט אידישקייט אין זיינע צענערלינג יארן, ווערנדיג אן אקטיוויסט פאר די רעכט-ציוניסטישע פארטייען. היינט איז ער איינער פון די גרעסטע מפיצים פון קנאות, אויפשטורעמנדיג די מזרחיסטישע וועלט מיט זיינע חיבורים און פראיעקטן צו ערקלערן דעם תורה'דיגן צוגאנג צו דער מדינה הציונית פאר זיינע פארבלאנדזשעטע ברידער.
דער ריכטיגער נאמען פון דעם איד איז הרב אברהם חזן, א איידעלער בן תורה פון אלעד. די חשוב'ע 'מעלות' אויסגאבע האט דעם חודש (כסליו תשע"ה) הערליך באשריבן די שטורמישע לעבנס ביאגראפיע פון הרב חזן שליט"א. זייער אינטערסאנט און שטורמיש.
אט האט איר אבער סחורה אינעם ארגינעלן לשה"ק וואס א גרויס טייל פון איר אינהאלט איז נישט געדריקט געווארן אין מעלות, דאס איז א שריפטליכע אינטערוויו וואס מיר האבן אפגעהאלטן מיט הרב חזן. ליינט פון זיין ארגינעלען שריפט, מיר האבן נישט מגיה געווען זיינע ווערטער.
אגב, אינטערסאנט, אבער קרעדיט קומט זיך טאקע פאר חברי ה'איי-וועלט וואו איך האב ס'ערשטע געזעהן וועגן דעם יואל אלחנן. 'איי-וועלט' איז געווען דער שליח וואס האט ארויפגעברענגט אויפן אויבערפלאך דעם איידעלען אינגערמאן פון אלעד מיט זיינע פעולות נשגבות בהצנע לכת.
אויב ס'איז אינטערסאנט פארן עולם, וועל איך ארויפלייגן די צווייטע האלב אינטערוויו.
כבוד הרב אברהם, שלו' וברכה !
ראינו את המהפיכה שעשה כבודו בפעולותיו הכבירים שהרעישו את הארץ, הי' לנו לפלא גדול לנו מאין ליהודי, חניך "בני עקיבא" - הציונים הכי גדולים 'עם כיפה', ופעיל "נוער הליכוד", להתהפך למוציא לאור ספרים נגד רעיון הציוני ומזרחי- ובפרט ספרך "דת הציונות" (סיון התשס"ג) שעוררה התעניינות עצומה בנושא והרעיש את הארץ והפכה את ארגון שלכם 'אזמרך בלאומים' תוך זמן קצר לארגון המקצועי ביותר בכל הקשור להסברה ומתן מידע בנושא המורכב- "השקפת היהדות מול השקפת הציונות הדתית" על כל מכלול הנושאים הקשורים אליו ומשתלשלים ממנו.
שמענו גם שכהיום מופנים אל כבודו ע"י כל הארגונים העוסקים בקירוב רחוקים (שופר, הידברות, ערכים, לב לאחים, ועוד) ובקיצור נוכל לומר שעל כל פנים בעולם הספרד כבודו הוא גאון ולחד בדרא בכל הקשור להשקפה
תודה על דברי החיזוק, יידע כב' כי כל הפעילות שלנו היא בזכותו ומכחו של מרן הגה"ק בעל הויואל משה אשר ספריו הם שנתנו לי בעבר ונותנים לי כח בהווה להמשיך במלאכת הקדש הזו שאינה מלאכה קלה כלל (ולא חלילה מפני שיש משהו בדיעותיהם הכוזבות שצריך להתאמץ להפריכן אלא מחמת הצער לראות כל פעם מחדש עד היכן הוליכה הע"ז הציונית את ההולכים אחריה ועד כמה הרחיקה אותם מדברים אשר לפני מאה שנה היו מילתא דפשיטא לכל יהודי הפשוט שבפשוטים). אלמלא תורת מרן הגה"ק מסאטמאר מסופקני מאד אם היה לי הכח לעמוד בזה.
קודם כל, ספרו נא ספר יחוסיכם, אחי מאין באתם?
נולדתי בירושלים להורים שעלו לארה"ק ממרוקו. אבי מורי עלה בבחרותו אך אמי מורתי עלתה בשנותיה הראשונות.
אבי מורי היה נכד להרב הגאון רבי דוד משאש שהיה אב"ד של העיר מקנאס במרוקו אך למרות זאת הצליח ארגון ה"אליאנס" לשכנע את הוריו להעבירו מתלמוד תורה לחינוך כללי דבר שציער מאד את הסבא.
הסבא ג"כ עלה לאה"ק?
הסבא לא עלה לארה"ק. הציונים ניסו אז להעלות לארץ צעירים ללא הוריהם כדי לחנכם כאן מחדש ובמסגרת זו פעלה תנועת "עלית הנוער". אבי מורי היה פעיל בתנועה והיה אמור לעלות לארה"ק במסגרת עלית הנוער בגפו וללא ייעת ההורים אך לבסוף הדבר לא יצא אל הפועל והוא עלה מאוחר יותר עם הוריו דרך צרפת.
גם אמי מורתי היא נצר למשפחת הרבנים המפורסמת טולדנו אך עם עליתה יחד עם משפחתה לארה"ק התישבה המשפחה על יד חיפה וכל הילדים נשלחו לחינוך של ה"מזרחי".
ככלי ראשון -ספר נא מה שעשו הציונים לעולי מורוקו. ומה המצב כהיום עם העולים משם?
המצב של העולים ממרוקו כמו גם העולים משאר ארצות המזרח הינו עגום ביותר. כבר התבטא מרן ה"מנחת אלעזר" זיע"א (בספרו חמשה מאמרות מאמר משיב מפני הכבוד) כי "הספרדיים בימינו בטבעם רובם נמוכי השכל נוחין להתפתות ולהאמין לכל דבר". הציונים ידעו לנצל זאת היטב ודברו אל הרגש והלב החם של הספרדים. הם שלחו רבנים הדורי פנים מה"מזרחי" שדברו על שיבת יהודים לארץ הקדש ויצרו אוירה של "גאולה" תוך שהם מעלימים מיהודי המזרח את העובדה שבארה"ק מתנהלת מרידה רוחנית גלויה של פריקת עול וכפירה ברמה החמורה ביותר שיכולה להיות, ועד שהספרדים החלו להבין שהוליכו אותם שולל כבר לא היו ילדיהם בידיהם וכבר לא ניתן היה לעשות הרבה כדי להצילם. מה גם שהציונים אכלסו אותם עם בואם לארץ במחנות עולים ובמעברות שהיו מוקפים שומרים וגדרות לבל יצליחו היהודים החרדים לבוא עמם במגע או לנסות להזהירם מפניהסכנות האורבות להם ובעיקר לחינוך ילדיהם כאן בארה"ק.
הם גם דאגו שהעולים יגיעו לכאן ללא רכוש וע"י כך יהיו תלויים במוסדות המדינה בכל הנוגע לפרנסתם וכך יהא יותר קל לשלוט עליהם וללוחצם לעזוב את דתם רח"ל. והכי כואב שרובא דרובא מהרבנים הספרדים שמשו לציונים ככלי תעמולה ומכרו עצמם למען תפקידים ברבנות החילונית הראשית של המדינה ובמקום להזהיר את צאן מרעיתם מפני הציונים ומפני זדון לבם שבחום והוקירום בדרשותיהם לציבור הרחב ובראיונות שנתנו לעיתונות וסייעו בכך לציונים להעביר רבבות יהודים שומרי תורה ומצוות מבני עדות המזרח על דתם ועל דעתם עד שמצאצאיהם לא נשאר כמעט זכר של צורת חיים של שמירת תורה ומצוות.
איפה למד כבודו בנעוריו?
האמת היא שלא זכיתי ללמוד בישיבה אך דוקא בגלל זה זכיתי להכיר את תורת הגאון הקדוש מסאטמאר זיע"א כמו שאספר לך להלן.
כמו שלמדו אותי בחינוך המקולקל המזרחי, במקום ישיבה נכנסתי לשירות בצבא הטמא. בזמן השירות התעסקתי הרבה במוסיקה ובכלל לא חשבתי על שאלות או קושיות באשר לציונות.
יש לציין כי כבר מספר שנים קודם לכן בעוה"ר ובעקבות החינוך ה"מזרחי" הקלוקל שקבלתי פרקתי מעלי עול תורה ומצוות
נורא. ראינו שבהקדמה לספרך כתבת שאתה משעבר תלמיד החמ"ד, חניך "בני עקיבא" וגם פעיל "נוער הליכוד". ספר לנו 'סודות מהחידר', האיך החינוך שם- בהמזרחי, האם חוץ מראיון הלאומיות הכפירה שלומדים שם הם שווים לחינוך שלומדים בישיבת על טהרות הקודש והאמונה?
האמת היא שהחינוך שם הוא אותו החינוך שמקבלים נערים חילונים וגם האוירה שממנה באים לבית הספר ואתה חוזרים הביתה היא אוירה חילונית.
כבר כתב רבנו יונה ב"שערי תשובה" היסוד שהאדם ניכר לפי מה שהוא מהלל ומחשיב (שער ג' סי' קמח') וכשנקודת הכובד המרכזית של החינוך היא הערצת פורקי עול ומומרים לכל התורה כולה עד כדי לימוד ספרותם ושירתם ואימוץ תרבותם הקלוקלת הן בבית הספר והן בבית מובן ממילא כי מדובר בחינוך הרסני שכל נער ונערה הנכנסים אליו הופך מיד לבחינת "מה יעשה הנער ולא יחטא". וכשלומדים להחשיב מומרים ופורקי עול ולשאוף להידמות להם אז ודאי שכל עניני הקדושה הופכים לטפלים ומזולזלים עד כדי שמואסים בהם יותר מאדם שלא נחשף אליהם כלל ורואים בהם רק סרך העודף שאין בו שום צורך רחמ"ל.
ורק כדי להמחיש עד היכן הדברים מגיעים זכורני בילדותי שאחד מאחיי הגדולים סיים את לימודי הגמרא שלו בבית הספר של ה"מזרחי" הוא וחבריו נתאספו יחד ושרפו את הגמרות שלהם לאות שמחה שסוף סוף "נפטרו" מלימוד הגמרא ה' ירחם!! זה החינוך של המזרחי והוא הולך מדחי אל דחי. (אך אם להבדיל אלף אלפי הבדלות מאן דהו ישרוף לעיניהם את הסמרטוט הכחול-לבן של מדינתם לא יוכלו דברו לשלום עד סוף ימיהם).
מי הוא "הרבי זי"ע" אצל המזרחי ומורה דרכם היותר גדול?-
שאלה זו היא שאלה חשובה מאד ומעטים יודעים את התשובה האמיתית עליה שהיא: אין. ומעולם לא היה למזרחי רב שהורה את דרכם. ואדרבה, כל החידוש שביסודה של תנועת המזרחי היה שהרבנים אינם מורי הדרך של עם ישראל מכאן ולהבא ואת ההנהגה יש להעביר למנהיגים המדיניים כמו הרצל שר"י וחבריו. המחלוקת עם המזרחי לא היתה מחלוקת בין רבנים שכל אחד מהם טוען שיש ללכת אחריו אלא בין כל גדולי ישראל שאמרו: רק התורה ונושאי דגלה הם מנהיגיו של כלל ישראל לבין אלה שבאו ואמרו: הרצל שר"י הוא המנהיג של כלל ישראל. המזרחי פרסמו תילי תילים של מאמרים המסבירים מדוע מותר להם לחלוק על כל גדולי ישראל ולהמשיך לאחוז בשיטתם כנגדם בהתעלמות מוחלטת מאזהרותיהם, אבל כשאיזה קבוצה בתנועה הציונית העזה לחלוק על הרצל שר"י אז הר' ריינס הזדעק כנגד כך ומיהר לפרסם מכתב גלוי בעיתונות המזהיר את החולקים כי יקבלו על עצמם מכאן ולהבא נאמנות מוחלטת להרצל בלי לסור מכל אשר יאמר ימין ושמאל. ולמעשה לא השתנה כלום בנושא זה עד היום ומורי הדרך של ציבור המזרחי הם במדינאים והפוליטיקאים. הרבנים הם לכל היותר "הוגי דעות" שניתן לחלוק עליהם ולבטל במחי יד את דבריהם ובעצם היחס של המזרחי לרבותיהם מזכיר מאד את היחס של הנוצרים למריהם.
מה קרה לראשונה שהתחלת להיות לך קשיות על הדת- הציונות-
הקושיות על דת הציונות התחילו אצלי זמן קצר אחרי שסיימתי 3 שנות שירות בצבא הציוני. פחות משבועיים אחרי שהשתחררתי מהצבא שנת?
הי' זה שנת תשנ"ו, אז רעשה הארץ בעקבות רצח ראש הממשלה הציונית אז- יצחק רבין וכיון שהרוצח היה מאנשי הימין היה נראה כי הדבר יגרום לכך שבבחירות הקרובות (שהוקדמו עקב הרצח) ינצח המועמד של השמאל.
אין הזמן עכשיו לסיפורים בהיסטרוי', אבל בקיצור, מה קרה אז 'שיהודי יהרוג יהודי'?
הנקודה לא היתה בזה שיהודי יהרוג יהודי כי זה לצערנו לא חידוש במדינת ה"יהודים" אלא דבר יום ביומו, אבל שיהודי יהרוג "ראש ממשלה" זה היה חידוש וכיון שאצל הדתיים הלאומיים של המזרחי ראש הממשלה של הציונים הוא דמות נכבדת מאד וממש בבחינת מלך ישראל בזעיר אנפין (עפ"ל) אזי העובדה שמישהו מן הדתיים לאומיים ישלח בו יד היא מעשה מרעיש ארץ.
כמי שנתגדל בחינוך של ה"מזרחי" חונכנו בעיקר על ערכי הימין, כמו: שמירה על ארץ ישראל שלמה, איסור מסירת שטחי אדמה של א"י לערבים, ישוב א"י גם על ידי סכנה וכד', והרגשתי צורך לסייע ככל שניתן למנוע זאת. הצטרפתי לתנועה שהיתה הימנית ביותר אז ונקראה "מולדת" והתחלתי בפעולות הסברה לעוברים ושבים ברחובה של עיר מידי שבוע. האדישות של האנשים ברחוב גרמה לי הרבה הירהורים בנושא של זכותנו לבעלות על א"י והתחלתי לחשוב על כך הרבה.
מה עשית עם 'ההרהורים' האלו.. ?
האמת היא שהיה קשה לי להתמודד עמהם כי ביהדות (כפי שהכרתיה מבעד לחינוך הקלוקל של ה"מזרחי") לא חשבתי כלל שאמצא תשובות להירהורים אלה ומהסתכלות ציונית גרידא גם לא ניתן למצוא להם פתרון כי 'אם ההיסטוריה מתחילה מהקונגרס הציוני הראשון בבאזל, מה לנו ולארץ ישראל בכלל??' אבל כמה שניסיתי להדחיק זאת נאלצתי להודות כי רק ביהדות ניתן למצוא הצדקה לקשר שלנו לארץ ישראל ורק שם עלי לברר מה באמת המהות של קשר זה ומה הם גדריו וסיגיו.
את תהליך התשובה התחלתי יחד עם אשתי (אז טרם היינו נשואים אך כבר היה בכוונתנו להתחתן) בסמינר לקירוב רחוקים של ארגון "ערכים" שבדר"כ מפנה אח"כ לישיבות ליטאיות או ספרדיות המזוהות בעיקר עם אגודת ישראל ויהדות התורה או עם תנועת ש"ס. אחרי הסמינר התחלתי בקביעת עיתים לתורה אחה"צ אבל מאד רציתי ללכת ללמוד בישיבה לתקופה של מספר חדשים או יותר , עד החתונה. הבעיה היתה שחברותיה של אשתי ניסו כל הזמן להסיתה נגד החזרה בתשובה כשלא הייתי בסביבה וחששתי מאד שאם אלך לתקופה ממושכת לישיבה הן יוכלו להשפיע עליה לרעה. הלכתי אז לגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א ואמר לי שאמשיך בלימודים אחה"צ ולא אלך ללמוד בישיבה ושבעז"ה נזכה במהרה להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל. הצטערתי מאד שלא אוכל ללכת לישיבה אבל החלטתי שלכל הפחות אשתדל למצוא בשעות הבוקר מלאכה שתאפשר לי ללמוד תוך כדי ההתעסקות בה. החלטתי לעסוק בשמירה במוסדות חינוך. חבר שהכרתי בבית המדרש בו למדתי אחה"צ (של הישיבה לבעלי תשובה "נתיבות עולם") עבד בעיריית בני ברק כאחראי על השמירה במוסדות החינוך ובקשתי ממנו שיפנה אותי לשמירה במוסד שבו אוכל ללמוד בצורה הטובה ביותר מבלי שיטרידו אותי. הוא השיב לי כי ישנו בית ספר קטן לבנות מהקהילה התימנית השייל לחסידות סאטמאר ושם אוכל לשבת בשקט כי כמעט שאין שם תנועה של יוצאים ונכנסים במשך היום. שמחתי מאד על ההצעה והתחלתי לעסוק שם בשמירה בכניסה לבית הספר. היה זה למעשה הפתח להיכרות עם תורת מרן האדמו"ר מסאטמאר זיע"א.
מי הי' מדריכך שהדריך בדרך האמת-
בסמינר דברו איתנו על הדברים הבסיסיים כמו אמונה במציאות בורא לעולם, אמיתות תורה"ק, דייקנותה של מסירת התורה לאורך הדורות וכן על שבת, טהרת המשפחה ועוד, אך בשאלות של "דרך האמת" בסוגיות הנוגעות לדורות האחרונים בכלל ולדורנו בפרט לא נגעו, ולכן עדיין חשבתי שייתכן להיות "מזרחי" שמקפיד על שמירת מצוות קלה כבחמורה מבלי שהדבר יהא לתרתי דסתרי ובלבד שגם אצלו יהא לימוד התורה בראש סדר העדיפויות. השינוי העיקרי והמהפכני היה כשנתקלתי באקראי בקונטרס "עקבתא דמשיחא" למרן הגה"קרבי אלחנן וסרמן הי"ד, גדול תלמידי מרן החפץ חיים זצוק"ל. אז פתאום ראיתי עד כמה חמורה הציונות גם כשהיא בלבוש דתי וגם כשהיא מוקפת כביכול בחבילות של מצוות. ההגדרות הברורות והתמציתיות של רבי אלחנן וסרמן סדרו אצלי את הדברים בצורה בסיסית שעזרה לי אח"כ מאד לבנות עליה בנין חזק עם הרבה הרבה ספרים נוספים שהכרתי אח"כ, אך המדריך הראשון שלי היה הקונטרס של מרן הגר"א וסרמן הי"ד.
איזה ספר הי' לך לסיוע הכי גדול-
הזכרתי לעיל את מרן הגר"א וסרמן שהוא היה לי בבחינת "משניות" בכל הנוגע לע"ז הציונית אבל ללא ספק ה"גמרא" היתה כתבי מרן הגה"ק מסאטמאר. כשנפגשתי לראשונה עם הקונטרס של הגר"א וסרמן "עקבתא דמשיחא" הופתעתי לגמרי מהמידע הכל כך יסודי שנעלם מעיני כל הרבה שומרי תורה ומצוות והחלטתי לכתוב על כך חיבור מתומצת. בבית הספר שבו עבדתי המוחזק ע"י חסידות סאטמאר היה אחראי מטעם סאטמאר בשם הרב משה עקשטיין שליט"א. מדי פעם היה מדבר עמי ומחזק אותי וכשספרתי לו כי אני עוסק בכתיבת קונטרס בנוגע לשקר של הציונות הדתית שאל אותי אם אני מכיר את כתבי מרן הגה"ק מסאטמאר. השבתי בשלילה כי לא היה לי מושג על מה מדובר, מה גם שבהיותי בחיק ה"מזרחי" היו כל החרדים בעינינו כמקשה אחת ולא חשבנו שיש בכלל אילו שהם הבדלים ביניהם.
במהלך "שבע הברכות" שלי הגיעה אליי חבילה ממנו ובה היו אגרת ברכה לחתונה ושני ספרי מרן רבה"ק-"על הגאולה ועל התמורה" ו"ויואל משה". זכורני ששאלתי אותו לאחר מכן מה המחיר שעלי לשלם על הספרים והשיב לי: אין סכום בעולם שישוה לערכם של ספרים אלו. חשבתי שמדובר בדברי גוזמא בעלמא אבל היום אחרי קריאת אין ספור מקורות וכתבים בנוגע לציונות ואביזרייהו אני יכול להעיד כי הדברים אינם מוגזמים כלל וכי אכן אין מי שהיטיב להגדיר ולאבחן את הציונות מן השרש כמו מרן הגה"ק מסאטמאר
פון א מזרחי'סטישער אקטיוויסט, צו א רעוואלוציאנערישער מחבר ספרים און מגיד שיעור אין ויואל משה
שוין מערערע מאל געשריבן געווארן דא אויפן וועלטל וועגן הרב 'יואל אלחנן' מנהל אורגן 'אזמרך בלאומים' ומחבר ספרי דת הציונות וקונטרסי 'שארית יוסף' 'גיור ללא יהדות' 'חוברות שירות לאומי' און נאך.
ווער שטייט אונטער דעם פען נאמען?
מיט זיין הויכן שטערן, פעך-שווארצע אויגן, און באשיידענעם שמייכל, מאכט ער א רושם פון אן איידעלער ספרד'ישער בן תורה. עס גלייבט זיך שווער אז אט דער דארער יונגערמאן מיט'ן געשניצטן בערדל, שפאלט-היטל און שניפסל-אנצוג, האט שוין אנגעמאכט א מהפיכה אין ארץ ישראל מיט זיינע רעוואלוציאנערישע ספרים קעגן ציונות און זיין ארגאניזאציע "אזמרך בלאומים."
נאך שווערער גלייבט זיך די שטורמישע לעבנס געשיכטע וואס ער באהאלט אונטער זיין איידעלן געזיכט. אויפוואקסנדיג אין מזרחי'סטישן לאגער, האט ער פארלאזט אידישקייט אין זיינע צענערלינג יארן, ווערנדיג אן אקטיוויסט פאר די רעכט-ציוניסטישע פארטייען. היינט איז ער איינער פון די גרעסטע מפיצים פון קנאות, אויפשטורעמנדיג די מזרחיסטישע וועלט מיט זיינע חיבורים און פראיעקטן צו ערקלערן דעם תורה'דיגן צוגאנג צו דער מדינה הציונית פאר זיינע פארבלאנדזשעטע ברידער.
דער ריכטיגער נאמען פון דעם איד איז הרב אברהם חזן, א איידעלער בן תורה פון אלעד. די חשוב'ע 'מעלות' אויסגאבע האט דעם חודש (כסליו תשע"ה) הערליך באשריבן די שטורמישע לעבנס ביאגראפיע פון הרב חזן שליט"א. זייער אינטערסאנט און שטורמיש.
אט האט איר אבער סחורה אינעם ארגינעלן לשה"ק וואס א גרויס טייל פון איר אינהאלט איז נישט געדריקט געווארן אין מעלות, דאס איז א שריפטליכע אינטערוויו וואס מיר האבן אפגעהאלטן מיט הרב חזן. ליינט פון זיין ארגינעלען שריפט, מיר האבן נישט מגיה געווען זיינע ווערטער.
אגב, אינטערסאנט, אבער קרעדיט קומט זיך טאקע פאר חברי ה'איי-וועלט וואו איך האב ס'ערשטע געזעהן וועגן דעם יואל אלחנן. 'איי-וועלט' איז געווען דער שליח וואס האט ארויפגעברענגט אויפן אויבערפלאך דעם איידעלען אינגערמאן פון אלעד מיט זיינע פעולות נשגבות בהצנע לכת.
אויב ס'איז אינטערסאנט פארן עולם, וועל איך ארויפלייגן די צווייטע האלב אינטערוויו.
כבוד הרב אברהם, שלו' וברכה !
ראינו את המהפיכה שעשה כבודו בפעולותיו הכבירים שהרעישו את הארץ, הי' לנו לפלא גדול לנו מאין ליהודי, חניך "בני עקיבא" - הציונים הכי גדולים 'עם כיפה', ופעיל "נוער הליכוד", להתהפך למוציא לאור ספרים נגד רעיון הציוני ומזרחי- ובפרט ספרך "דת הציונות" (סיון התשס"ג) שעוררה התעניינות עצומה בנושא והרעיש את הארץ והפכה את ארגון שלכם 'אזמרך בלאומים' תוך זמן קצר לארגון המקצועי ביותר בכל הקשור להסברה ומתן מידע בנושא המורכב- "השקפת היהדות מול השקפת הציונות הדתית" על כל מכלול הנושאים הקשורים אליו ומשתלשלים ממנו.
שמענו גם שכהיום מופנים אל כבודו ע"י כל הארגונים העוסקים בקירוב רחוקים (שופר, הידברות, ערכים, לב לאחים, ועוד) ובקיצור נוכל לומר שעל כל פנים בעולם הספרד כבודו הוא גאון ולחד בדרא בכל הקשור להשקפה
תודה על דברי החיזוק, יידע כב' כי כל הפעילות שלנו היא בזכותו ומכחו של מרן הגה"ק בעל הויואל משה אשר ספריו הם שנתנו לי בעבר ונותנים לי כח בהווה להמשיך במלאכת הקדש הזו שאינה מלאכה קלה כלל (ולא חלילה מפני שיש משהו בדיעותיהם הכוזבות שצריך להתאמץ להפריכן אלא מחמת הצער לראות כל פעם מחדש עד היכן הוליכה הע"ז הציונית את ההולכים אחריה ועד כמה הרחיקה אותם מדברים אשר לפני מאה שנה היו מילתא דפשיטא לכל יהודי הפשוט שבפשוטים). אלמלא תורת מרן הגה"ק מסאטמאר מסופקני מאד אם היה לי הכח לעמוד בזה.
קודם כל, ספרו נא ספר יחוסיכם, אחי מאין באתם?
נולדתי בירושלים להורים שעלו לארה"ק ממרוקו. אבי מורי עלה בבחרותו אך אמי מורתי עלתה בשנותיה הראשונות.
אבי מורי היה נכד להרב הגאון רבי דוד משאש שהיה אב"ד של העיר מקנאס במרוקו אך למרות זאת הצליח ארגון ה"אליאנס" לשכנע את הוריו להעבירו מתלמוד תורה לחינוך כללי דבר שציער מאד את הסבא.
הסבא ג"כ עלה לאה"ק?
הסבא לא עלה לארה"ק. הציונים ניסו אז להעלות לארץ צעירים ללא הוריהם כדי לחנכם כאן מחדש ובמסגרת זו פעלה תנועת "עלית הנוער". אבי מורי היה פעיל בתנועה והיה אמור לעלות לארה"ק במסגרת עלית הנוער בגפו וללא ייעת ההורים אך לבסוף הדבר לא יצא אל הפועל והוא עלה מאוחר יותר עם הוריו דרך צרפת.
גם אמי מורתי היא נצר למשפחת הרבנים המפורסמת טולדנו אך עם עליתה יחד עם משפחתה לארה"ק התישבה המשפחה על יד חיפה וכל הילדים נשלחו לחינוך של ה"מזרחי".
ככלי ראשון -ספר נא מה שעשו הציונים לעולי מורוקו. ומה המצב כהיום עם העולים משם?
המצב של העולים ממרוקו כמו גם העולים משאר ארצות המזרח הינו עגום ביותר. כבר התבטא מרן ה"מנחת אלעזר" זיע"א (בספרו חמשה מאמרות מאמר משיב מפני הכבוד) כי "הספרדיים בימינו בטבעם רובם נמוכי השכל נוחין להתפתות ולהאמין לכל דבר". הציונים ידעו לנצל זאת היטב ודברו אל הרגש והלב החם של הספרדים. הם שלחו רבנים הדורי פנים מה"מזרחי" שדברו על שיבת יהודים לארץ הקדש ויצרו אוירה של "גאולה" תוך שהם מעלימים מיהודי המזרח את העובדה שבארה"ק מתנהלת מרידה רוחנית גלויה של פריקת עול וכפירה ברמה החמורה ביותר שיכולה להיות, ועד שהספרדים החלו להבין שהוליכו אותם שולל כבר לא היו ילדיהם בידיהם וכבר לא ניתן היה לעשות הרבה כדי להצילם. מה גם שהציונים אכלסו אותם עם בואם לארץ במחנות עולים ובמעברות שהיו מוקפים שומרים וגדרות לבל יצליחו היהודים החרדים לבוא עמם במגע או לנסות להזהירם מפניהסכנות האורבות להם ובעיקר לחינוך ילדיהם כאן בארה"ק.
הם גם דאגו שהעולים יגיעו לכאן ללא רכוש וע"י כך יהיו תלויים במוסדות המדינה בכל הנוגע לפרנסתם וכך יהא יותר קל לשלוט עליהם וללוחצם לעזוב את דתם רח"ל. והכי כואב שרובא דרובא מהרבנים הספרדים שמשו לציונים ככלי תעמולה ומכרו עצמם למען תפקידים ברבנות החילונית הראשית של המדינה ובמקום להזהיר את צאן מרעיתם מפני הציונים ומפני זדון לבם שבחום והוקירום בדרשותיהם לציבור הרחב ובראיונות שנתנו לעיתונות וסייעו בכך לציונים להעביר רבבות יהודים שומרי תורה ומצוות מבני עדות המזרח על דתם ועל דעתם עד שמצאצאיהם לא נשאר כמעט זכר של צורת חיים של שמירת תורה ומצוות.
איפה למד כבודו בנעוריו?
האמת היא שלא זכיתי ללמוד בישיבה אך דוקא בגלל זה זכיתי להכיר את תורת הגאון הקדוש מסאטמאר זיע"א כמו שאספר לך להלן.
כמו שלמדו אותי בחינוך המקולקל המזרחי, במקום ישיבה נכנסתי לשירות בצבא הטמא. בזמן השירות התעסקתי הרבה במוסיקה ובכלל לא חשבתי על שאלות או קושיות באשר לציונות.
יש לציין כי כבר מספר שנים קודם לכן בעוה"ר ובעקבות החינוך ה"מזרחי" הקלוקל שקבלתי פרקתי מעלי עול תורה ומצוות
נורא. ראינו שבהקדמה לספרך כתבת שאתה משעבר תלמיד החמ"ד, חניך "בני עקיבא" וגם פעיל "נוער הליכוד". ספר לנו 'סודות מהחידר', האיך החינוך שם- בהמזרחי, האם חוץ מראיון הלאומיות הכפירה שלומדים שם הם שווים לחינוך שלומדים בישיבת על טהרות הקודש והאמונה?
האמת היא שהחינוך שם הוא אותו החינוך שמקבלים נערים חילונים וגם האוירה שממנה באים לבית הספר ואתה חוזרים הביתה היא אוירה חילונית.
כבר כתב רבנו יונה ב"שערי תשובה" היסוד שהאדם ניכר לפי מה שהוא מהלל ומחשיב (שער ג' סי' קמח') וכשנקודת הכובד המרכזית של החינוך היא הערצת פורקי עול ומומרים לכל התורה כולה עד כדי לימוד ספרותם ושירתם ואימוץ תרבותם הקלוקלת הן בבית הספר והן בבית מובן ממילא כי מדובר בחינוך הרסני שכל נער ונערה הנכנסים אליו הופך מיד לבחינת "מה יעשה הנער ולא יחטא". וכשלומדים להחשיב מומרים ופורקי עול ולשאוף להידמות להם אז ודאי שכל עניני הקדושה הופכים לטפלים ומזולזלים עד כדי שמואסים בהם יותר מאדם שלא נחשף אליהם כלל ורואים בהם רק סרך העודף שאין בו שום צורך רחמ"ל.
ורק כדי להמחיש עד היכן הדברים מגיעים זכורני בילדותי שאחד מאחיי הגדולים סיים את לימודי הגמרא שלו בבית הספר של ה"מזרחי" הוא וחבריו נתאספו יחד ושרפו את הגמרות שלהם לאות שמחה שסוף סוף "נפטרו" מלימוד הגמרא ה' ירחם!! זה החינוך של המזרחי והוא הולך מדחי אל דחי. (אך אם להבדיל אלף אלפי הבדלות מאן דהו ישרוף לעיניהם את הסמרטוט הכחול-לבן של מדינתם לא יוכלו דברו לשלום עד סוף ימיהם).
מי הוא "הרבי זי"ע" אצל המזרחי ומורה דרכם היותר גדול?-
שאלה זו היא שאלה חשובה מאד ומעטים יודעים את התשובה האמיתית עליה שהיא: אין. ומעולם לא היה למזרחי רב שהורה את דרכם. ואדרבה, כל החידוש שביסודה של תנועת המזרחי היה שהרבנים אינם מורי הדרך של עם ישראל מכאן ולהבא ואת ההנהגה יש להעביר למנהיגים המדיניים כמו הרצל שר"י וחבריו. המחלוקת עם המזרחי לא היתה מחלוקת בין רבנים שכל אחד מהם טוען שיש ללכת אחריו אלא בין כל גדולי ישראל שאמרו: רק התורה ונושאי דגלה הם מנהיגיו של כלל ישראל לבין אלה שבאו ואמרו: הרצל שר"י הוא המנהיג של כלל ישראל. המזרחי פרסמו תילי תילים של מאמרים המסבירים מדוע מותר להם לחלוק על כל גדולי ישראל ולהמשיך לאחוז בשיטתם כנגדם בהתעלמות מוחלטת מאזהרותיהם, אבל כשאיזה קבוצה בתנועה הציונית העזה לחלוק על הרצל שר"י אז הר' ריינס הזדעק כנגד כך ומיהר לפרסם מכתב גלוי בעיתונות המזהיר את החולקים כי יקבלו על עצמם מכאן ולהבא נאמנות מוחלטת להרצל בלי לסור מכל אשר יאמר ימין ושמאל. ולמעשה לא השתנה כלום בנושא זה עד היום ומורי הדרך של ציבור המזרחי הם במדינאים והפוליטיקאים. הרבנים הם לכל היותר "הוגי דעות" שניתן לחלוק עליהם ולבטל במחי יד את דבריהם ובעצם היחס של המזרחי לרבותיהם מזכיר מאד את היחס של הנוצרים למריהם.
מה קרה לראשונה שהתחלת להיות לך קשיות על הדת- הציונות-
הקושיות על דת הציונות התחילו אצלי זמן קצר אחרי שסיימתי 3 שנות שירות בצבא הציוני. פחות משבועיים אחרי שהשתחררתי מהצבא שנת?
הי' זה שנת תשנ"ו, אז רעשה הארץ בעקבות רצח ראש הממשלה הציונית אז- יצחק רבין וכיון שהרוצח היה מאנשי הימין היה נראה כי הדבר יגרום לכך שבבחירות הקרובות (שהוקדמו עקב הרצח) ינצח המועמד של השמאל.
אין הזמן עכשיו לסיפורים בהיסטרוי', אבל בקיצור, מה קרה אז 'שיהודי יהרוג יהודי'?
הנקודה לא היתה בזה שיהודי יהרוג יהודי כי זה לצערנו לא חידוש במדינת ה"יהודים" אלא דבר יום ביומו, אבל שיהודי יהרוג "ראש ממשלה" זה היה חידוש וכיון שאצל הדתיים הלאומיים של המזרחי ראש הממשלה של הציונים הוא דמות נכבדת מאד וממש בבחינת מלך ישראל בזעיר אנפין (עפ"ל) אזי העובדה שמישהו מן הדתיים לאומיים ישלח בו יד היא מעשה מרעיש ארץ.
כמי שנתגדל בחינוך של ה"מזרחי" חונכנו בעיקר על ערכי הימין, כמו: שמירה על ארץ ישראל שלמה, איסור מסירת שטחי אדמה של א"י לערבים, ישוב א"י גם על ידי סכנה וכד', והרגשתי צורך לסייע ככל שניתן למנוע זאת. הצטרפתי לתנועה שהיתה הימנית ביותר אז ונקראה "מולדת" והתחלתי בפעולות הסברה לעוברים ושבים ברחובה של עיר מידי שבוע. האדישות של האנשים ברחוב גרמה לי הרבה הירהורים בנושא של זכותנו לבעלות על א"י והתחלתי לחשוב על כך הרבה.
מה עשית עם 'ההרהורים' האלו.. ?
האמת היא שהיה קשה לי להתמודד עמהם כי ביהדות (כפי שהכרתיה מבעד לחינוך הקלוקל של ה"מזרחי") לא חשבתי כלל שאמצא תשובות להירהורים אלה ומהסתכלות ציונית גרידא גם לא ניתן למצוא להם פתרון כי 'אם ההיסטוריה מתחילה מהקונגרס הציוני הראשון בבאזל, מה לנו ולארץ ישראל בכלל??' אבל כמה שניסיתי להדחיק זאת נאלצתי להודות כי רק ביהדות ניתן למצוא הצדקה לקשר שלנו לארץ ישראל ורק שם עלי לברר מה באמת המהות של קשר זה ומה הם גדריו וסיגיו.
את תהליך התשובה התחלתי יחד עם אשתי (אז טרם היינו נשואים אך כבר היה בכוונתנו להתחתן) בסמינר לקירוב רחוקים של ארגון "ערכים" שבדר"כ מפנה אח"כ לישיבות ליטאיות או ספרדיות המזוהות בעיקר עם אגודת ישראל ויהדות התורה או עם תנועת ש"ס. אחרי הסמינר התחלתי בקביעת עיתים לתורה אחה"צ אבל מאד רציתי ללכת ללמוד בישיבה לתקופה של מספר חדשים או יותר , עד החתונה. הבעיה היתה שחברותיה של אשתי ניסו כל הזמן להסיתה נגד החזרה בתשובה כשלא הייתי בסביבה וחששתי מאד שאם אלך לתקופה ממושכת לישיבה הן יוכלו להשפיע עליה לרעה. הלכתי אז לגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א ואמר לי שאמשיך בלימודים אחה"צ ולא אלך ללמוד בישיבה ושבעז"ה נזכה במהרה להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל. הצטערתי מאד שלא אוכל ללכת לישיבה אבל החלטתי שלכל הפחות אשתדל למצוא בשעות הבוקר מלאכה שתאפשר לי ללמוד תוך כדי ההתעסקות בה. החלטתי לעסוק בשמירה במוסדות חינוך. חבר שהכרתי בבית המדרש בו למדתי אחה"צ (של הישיבה לבעלי תשובה "נתיבות עולם") עבד בעיריית בני ברק כאחראי על השמירה במוסדות החינוך ובקשתי ממנו שיפנה אותי לשמירה במוסד שבו אוכל ללמוד בצורה הטובה ביותר מבלי שיטרידו אותי. הוא השיב לי כי ישנו בית ספר קטן לבנות מהקהילה התימנית השייל לחסידות סאטמאר ושם אוכל לשבת בשקט כי כמעט שאין שם תנועה של יוצאים ונכנסים במשך היום. שמחתי מאד על ההצעה והתחלתי לעסוק שם בשמירה בכניסה לבית הספר. היה זה למעשה הפתח להיכרות עם תורת מרן האדמו"ר מסאטמאר זיע"א.
מי הי' מדריכך שהדריך בדרך האמת-
בסמינר דברו איתנו על הדברים הבסיסיים כמו אמונה במציאות בורא לעולם, אמיתות תורה"ק, דייקנותה של מסירת התורה לאורך הדורות וכן על שבת, טהרת המשפחה ועוד, אך בשאלות של "דרך האמת" בסוגיות הנוגעות לדורות האחרונים בכלל ולדורנו בפרט לא נגעו, ולכן עדיין חשבתי שייתכן להיות "מזרחי" שמקפיד על שמירת מצוות קלה כבחמורה מבלי שהדבר יהא לתרתי דסתרי ובלבד שגם אצלו יהא לימוד התורה בראש סדר העדיפויות. השינוי העיקרי והמהפכני היה כשנתקלתי באקראי בקונטרס "עקבתא דמשיחא" למרן הגה"קרבי אלחנן וסרמן הי"ד, גדול תלמידי מרן החפץ חיים זצוק"ל. אז פתאום ראיתי עד כמה חמורה הציונות גם כשהיא בלבוש דתי וגם כשהיא מוקפת כביכול בחבילות של מצוות. ההגדרות הברורות והתמציתיות של רבי אלחנן וסרמן סדרו אצלי את הדברים בצורה בסיסית שעזרה לי אח"כ מאד לבנות עליה בנין חזק עם הרבה הרבה ספרים נוספים שהכרתי אח"כ, אך המדריך הראשון שלי היה הקונטרס של מרן הגר"א וסרמן הי"ד.
איזה ספר הי' לך לסיוע הכי גדול-
הזכרתי לעיל את מרן הגר"א וסרמן שהוא היה לי בבחינת "משניות" בכל הנוגע לע"ז הציונית אבל ללא ספק ה"גמרא" היתה כתבי מרן הגה"ק מסאטמאר. כשנפגשתי לראשונה עם הקונטרס של הגר"א וסרמן "עקבתא דמשיחא" הופתעתי לגמרי מהמידע הכל כך יסודי שנעלם מעיני כל הרבה שומרי תורה ומצוות והחלטתי לכתוב על כך חיבור מתומצת. בבית הספר שבו עבדתי המוחזק ע"י חסידות סאטמאר היה אחראי מטעם סאטמאר בשם הרב משה עקשטיין שליט"א. מדי פעם היה מדבר עמי ומחזק אותי וכשספרתי לו כי אני עוסק בכתיבת קונטרס בנוגע לשקר של הציונות הדתית שאל אותי אם אני מכיר את כתבי מרן הגה"ק מסאטמאר. השבתי בשלילה כי לא היה לי מושג על מה מדובר, מה גם שבהיותי בחיק ה"מזרחי" היו כל החרדים בעינינו כמקשה אחת ולא חשבנו שיש בכלל אילו שהם הבדלים ביניהם.
במהלך "שבע הברכות" שלי הגיעה אליי חבילה ממנו ובה היו אגרת ברכה לחתונה ושני ספרי מרן רבה"ק-"על הגאולה ועל התמורה" ו"ויואל משה". זכורני ששאלתי אותו לאחר מכן מה המחיר שעלי לשלם על הספרים והשיב לי: אין סכום בעולם שישוה לערכם של ספרים אלו. חשבתי שמדובר בדברי גוזמא בעלמא אבל היום אחרי קריאת אין ספור מקורות וכתבים בנוגע לציונות ואביזרייהו אני יכול להעיד כי הדברים אינם מוגזמים כלל וכי אכן אין מי שהיטיב להגדיר ולאבחן את הציונות מן השרש כמו מרן הגה"ק מסאטמאר
- אטעטשמענטס
-
- הרב חזן שליט"א
- DSC_9805.JPG (58.56 KiB) געזען 8004 מאל
לעצט פארראכטן דורך בנציון יאזעפאוויטש
אום דאנערשטאג נאוועמבער 27, 2014 6:57 pm, פארראכטן געווארן 7 מאל.
