הילף, פאליסי, הגהות און פיענוח מילים - "מפעל להוצאת ספרים"

יידישע קהילות · זונטאג יולי 19, 2015 2:22 am

דוכט זיך "נגדו", ריכטיג?

מיסטעריעז · זונטאג יולי 19, 2015 2:35 am

קוקט מיר אויס 1 נגד 2 נגדו 3 נגדי

(יעצט באמערקט אז דו האסט געשריבן די הצעה אויפן קומענדיגן בלאט)

יאפין · זונטאג יולי 19, 2015 6:56 am

מיסטעריעז האט געשריבן: קוקט מיר אויס 1 נגד 2 נגדו 3 נגדי

(יעצט באמערקט אז דו האסט געשריבן די הצעה אויפן קומענדיגן בלאט)

נאכ'ן מפענח זיין זעה איך אז ס'איז שוין מפוענח . שוין דאפלט איז שטערקער…

קנאפער ידען · זונטאג יולי 19, 2015 9:12 am

אולי נגד נגדו און נגדי.

יאפין · זונטאג יולי 19, 2015 11:21 am

@קהילות, שרייב צו אויף די פריערדיגע בלאט אז ס'איז שוין מפוענח, פיר האבען שוין מפענח געווען.

יידישע קהילות · פרייטאג יולי 24, 2015 2:42 am

שלום רב.
קבלתי בתודה את הדפים הערוכים לפי סדר הפרקים. ייתכן שהיה רצוי להשאיר כפי שכתב רבי נתן מאז, כי להרגשתי הפירוש הראשון שכתב רבנו, על 'זקנים משער שבתו' הוא פירוש עיקרי.
מה שבעיקר רציתי לספר, כי הוצאתי את הדפים מהמחשב, ולקחתי אותם לחברי שמשמש בתור ר"מ לישיבה קטנה בת"ת 'מאה שערים'. החבר עזר לי רבות מאד בהוצאת בנין שלמה על קידושין. והנה כאשר פתחתי את דלת הכיתה רומז לי החבר להיכנס. ולפני שהספקתי להבין מה קורה, הוא שואל את התלמידים של מי היארצייט היום. כמה תלמידים ענו: של רבי נתן מאז. ואז מספר להם הר"מ החבר שלפני כמה דקות למדו מסילת ישרים ואז תוך כדי לימוד הוא הזכיר שהיום ו' מנ"א הוא היארצייט של רבי נתן מאז, וש'רב אחד' כלומר אני הוציא את הספר בנין שלמה על קידושין. והנה בלי כל תיאום בינינו הגעתי בדיוק לכיתה עם הדפים של פירוש רבינו על איכה.
שיהיה רבנו מליץ יושר על כל המתעסקים בהוצאת תורתו.
בברכה,
מרדכי עמנואל

פורים קטן · זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

שימו לב!
נוכחתי לראות כי הרבה טועים בזה פעמים אין מספר, המילה הראשונה דלהלן הוא " דברי", והרבה טועים בכמה מקומות כאלו, ומעתיקים " דכתב".

פורים קטן · זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

וכן הוא בנידון דלהלן, הפענוח הנכון הוא " לדברינו", אבל רבים שגים בזה ומעתיקים " לדכתיב".

פורים קטן · זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

ועל ידו השלישי, הפענוח הוא " עם דברינו", ולא " עם דכתיב", כמו ששגה המעתיק.

נא_שכל · מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm

יישר כח, איך האב כמ"פ מעתיק געווען אזוי, און כ'האב מיך געפלאגט צו פארשטיין דעם לשון "לדכתיב". אבער יעצט מיט די הילף פון אונזער געטרייער מגיה מומחה וועלמיר ווייניגער גרייזן.

יידישע קהילות · זונטאג אוגוסט 30, 2015 12:31 am

איך באמערק אסאך אזוינע גרייזן ביי די אות נ+י אדער נ+ו.
עס איז כדאי זיך צו באקענען מיט דעם מחבר'ס ט' (זעט אויס ווי א u) וועלכע זעט אויך אויס ווי א חיובר פון א נ+ו, אבער איז א ט'.
אויך דער חילוק צווישן א ד' און א ז', איז זייער פשוט פאר דער וואס באטראכט זיי ביידע און כאפט די צורה, אסאך מעתיקים פארמישן די צוויי.

יאנקעלע קליגער · דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

ביי די תשובות ברענגט דער מחבר זייער בקיצור ממש די מינימום פון די גמרא און ראשונים און אויך די ר"ת פון געוויסע ווערטער וואס אויב לאזט מען עס אזוי וועט עס זיין זייער שווער צו לערנען,
איז מיין שאלה צו זאל מען מעתיק זיין די גאנצע שטיקעל וואס דער מחבר לאזט אויס, און צו מ'זאל מפענח זיין אלע שווערע ר"ת ?

אדער זאל איך עס שרייבן כלשון המחבר און די מגיהים וועלן שוין אלעס פאררעכטען?

יידישע קהילות · זונטאג יאנואר 17, 2016 5:08 pm

ערשט מעתיק זיין כלשונו, דאן וועלן מיר דן זיין וויפיל עס פאדערט אויף משלים צו זיין.
למשל, כמה תשובות זענען המשכים איינע צום אנדערע, קען זיין אז מיר וועלן מעתיק זיין ביים ערשטן תשובה, דאן וועט זיך שוין נישט אויספעלן איבערצו'חזר'ן ביי די נעקסטע תשובות. וכדומה.
ייש"כ פארן פרעגן, און פארן אנטייל נעמען אין די העתקה.

יאנקעלע קליגער · דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

ייש"כ,
וועל מיר טוהן ווי איר הייסט.

יידישע קהילות · דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

מיר דארפן אוועקשטען א פאליסי וויאזוי צו שרייבן הערות אויף די שאלות-ותשובות.
אין די ספרי דרוש פלפול ואגדה, בדר"כ קומט נישט קיין הערות. העכסנס א קליינע הערה'לע איבער א מראה מקום, אדער אנדערע קריטישע אנמערקונגען, וועלכע מיר האבן צוגעלייגט אין די ציונים ומ"מ בסוגריים.
אבער אין א שו"ת ספר, וכן בספר על גמרא ועל הלכה, איז לכאורה דער דין אנדערש. און עס איז יא דא א גרויסער מקום צו שרייבן לענגערע הערות.
פארשטייט זיך - ווען עס פאדערט זיך, נישט סתם שרייבן חדושי תורה און "ארויפהענגען" אוף דעם מחבר'ס ספר.
וואס האלטן די מבינים?

נא_שכל · מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm

אין בתי נפש - בית צדיקים לז' אדר וואס מען ארבייט יעצט ארויסצוגעבן אויף ז' אדר ראשון הבעל"ט שרייבט רבינו שלמה כהן

דהנה באמת שמעתי כבר במדינת פולין אומרים בשם מגיד הארצות, דאמר בזה הרמז על תחלת דברי הכתוב כי תשא [את] ראש. היינו עפ"י הידוע כי מפני הרעה נאסף הצדיק {ישעי' נ"ז א'}, ומחמת עונותינו נפלה עטרת ראשינו דהוא הצדיק ראש העדה. וכבר מצינו פקודי לשון חסרון כמו יפקד מושבך (שמואל א' ד') ולא נפקד ממנו איש (סדר מטות). וזהו אומרו, כי תשא את ראש בני ישראל, ר"ל, כי ישא את ראש מבני ישראל שיטול צדיק אחד מביניהם (כמו ישא את ראשך מעליך סדר וישב), לפקודיהם, ר"ל הוא חסרון שלהם ולא חסרון עצמו, כי הוא מחולל מפשעינו כך שמעתי.

איינער ווייסט אפשר מי זה הנקרא בפולין "מגיד הארצות באותה תקופה?

יידישע קהילות · מיטוואך פעברואר 10, 2016 10:09 pm

לכאורה אלע רבי'ס בתקופות הקודמות האבן ג'הייסן מגידים, החל מהמעזריטשער מגיד, עד לטשערנאבלער מגידים, העבודת ישראל היה מגיד בקאזניץ, וכן הרבה. דאס הייסט קען זיין אז "מגיד" איז א שם נרדף פאר "אדמור". גראדע סאך א בעסערע טשויס.

יידישע קהילות · זונטאג פעברואר 14, 2016 9:50 pm

טעות: עמוד ב' פון בית צדיקים, הייבט זיך אן א נייע פאראגראף "אמנם", באמת איז עס א חלק פון די פריערדיגע פאראגראף.
:-(

נא_שכל · מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm

נא_שכל האט געשריבן: אין בתי נפש - בית צדיקים לז' אדר וואס מען ארבייט יעצט ארויסצוגעבן אויף ז' אדר ראשון הבעל"ט שרייבט רבינו שלמה כהן

דהנה באמת שמעתי כבר במדינת פולין אומרים בשם מגיד הארצות, דאמר בזה הרמז על תחלת דברי הכתוב כי תשא [את] ראש. היינו עפ"י הידוע כי מפני הרעה נאסף הצדיק {ישעי' נ"ז א'}, ומחמת עונותינו נפלה עטרת ראשינו דהוא הצדיק ראש העדה. וכבר מצינו פקודי לשון חסרון כמו יפקד מושבך (שמואל א' ד') ולא נפקד ממנו איש (סדר מטות). וזהו אומרו, כי תשא את ראש בני ישראל, ר"ל, כי ישא את ראש מבני ישראל שיטול צדיק אחד מביניהם (כמו ישא את ראשך מעליך סדר וישב), לפקודיהם, ר"ל הוא חסרון שלהם ולא חסרון עצמו, כי הוא מחולל מפשעינו כך שמעתי.

איינער ווייסט אפשר מי זה הנקרא בפולין "מגיד הארצות באותה תקופה?

אין בית צדיקים לז' אדר וואס מען האט יעצט ארויסגעגעבן ברענגט ער נאך א ווארט וואס ער האט געהערט מ מגיד הארצות:

(וכיוצא בזה שמעתי ג"כ אומרים בשם מגיד הארצות {כ"ה בס' נועם אלימלך פ' משפטים עה"פ וכי ינצו אנשים בד"ה וזהו}, על זה יתנו וגו'. והיינו עפ"י גמרא, לעולם יראה האדם כאילו העולם חציו זכאי וחציו חייב, זכה מכריע עצמו ואת כל העולם לכף זכות, לא זכה אז הוא היפוך ח"ו, עיין פ"ק דקידושין {מ.}. וזהו אומרו זה יתנו כל העובר על הפקודים, ר"ל כל העובר על המצות יתנו על לבם, מחצית השקל, ר"ל שהשקל הוא מחצה על מחצה, ואיזהו שקל, בשקל הקודש, היינו משקולת של מעלה, וכנ"ל, לעולם יראה אדם כאלו העולם חציו זכאי וחציו חייב ויכריע כל העולם, ודפח"ח)

יעצט האב איך געטראפן אין פנים יפות פר' כי תשא ד"ה זה יתנו (כמעט) די זעלבע זאך אויך בשם "שמעתי"

ווער איז דער מגיד פון וועם זיי האבן געהערט דעם ווארט?

יידישע קהילות · זונטאג פעברואר 14, 2016 11:12 pm

נועם אלימלך שמות פרשת משפטים
...דהנה כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל, ויש לפרש על פי דאיתא בגמרא (קידושין מ ב) לעולם יראה אדם את עצמו כאלו כל העולם כולו מחצה זכאי מחצה חייב, זכה מכריע כל העולם לכף זכות לא זכה מכריע וכו'. וזהו כל העובר על הפקודים, פירוש מי שירצה שיהיה הוא גם כן נמנה במנין הצדיקים העוסקים בתורה ובמצות אזי יראה תמיד מחצית השקל, דהיינו שהעולם הוא שקול לחצאין כנ"ל מחצה זכאי וכו', ואז יהיה ירא וחרד לעשות מצות וליזהר מכל חטא...

נא_שכל · מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm

איז רבי ר' אלימלך זי"ע נאכנישט געווען אזוי פאפולער דעמאלטס אז זיי שרייבן נאר ברמיזה ... נאכדערצו אין א הספד אויפ'ן גר"א...

יידישע קהילות · מאנטאג פעברואר 15, 2016 12:14 am

ער האט עס מסתם נישט ג'הערט דירעקט פון רר"א זי"ע, נאר פון חסידי פוילן וועלכע האבן נאכגזאגט דאס ווארט.
דער פנים יפות, אינטערסאנט, איז דאך געווען מער א חבר פון רר"א, אפשר שטאמט דאס ווארט פון ר"ר בער זי"ע?

נא_שכל · מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm

יעצט זע איך אז דער חתם סופר ברענגט גאר דעם ווארט פון "זה יתנו כל העובר וכו'" בשם ר' אברהם אבא אב"ד פרקנפורט דמיין

אפשר איז ער גאר דער מגיד הארצות?

יידישע קהילות · פרייטאג פעברואר 26, 2016 4:29 pm

אינטערסאנט!

פורים קטן · זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

פרנקפורט דמיין הוא בארץ אשכנז - דייטשלאנד, ולא בפולין