רבי מאיר קצנלבויגן אייזנשטאט בעל משתה יין והגה' ספר הגלגולים
רבינו נולד בעיר אייזן שטאט, ואח"כ גורש משם עם אביו ואמו, ונתיישבו בעיר פראג. ואח"כ בערך בשנת תמ"ד - לאחר שכבר נתפרסם על ידי הספרים שכבר הוציא לאור - נתקבל לאב"ד בעיר שטאמפי.
זמן פטירתו ומקום מנוחותו לא נודע (קורת בתינו עמ' י"ז).
חיבר כמה ספרים נפלאים:
נר למאור פירוש על מאמר עולם קטן - חלק ממאמר הנפש להרמ"ע מפאנו. נדפס לראשונה בווילמערשדארף בשנת תל"ה לפ"ק.
הגהות וביאורים על ספר הגלגולים להאריז"ל . נדפס לראשונה בחיי רבינו בפרקנפורט בשנת תמ"ד ביחד עם ספר הגלגולים ע"י הגאון המקובל רבי דוד גרינהוט. ביאוריו מתחלים "אמר מא"ש ..." (ואפשר שזה גם הדפוס הראשון של "ספר הגלגולים").
משתה יין - פירוש למגילת אסתר על פי פרד"ס, שריג הפשט נקרא - יין מגיתו, שריג השני על דרך הרמז נקרא - יין הרקח, שריג השלישי על דרך הדרש נקרא - יין יישן, השריג הרביעי על דרך הסוד נקרא "יין נסכים".
בסוף הספר יש "חידושי גאונים", מכמה גאונים בני דורו, ומהם מן "הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יהונתן נר"ו דרשן דק"ק פראג".
נדפס לראשונה בפיורדא בשנת תנ"ז ואח"כ תצ"ז.
רבינו שלמה כהן מחבר ספרי בתי נפש מביא כמה דברים בשם רבינו בשם הר"י ז"ל בחלק "בית משתה" על פורים, והא לך שני הקטעים, שיהא שפתותיו דובבות:
והנה מצינו בשם הר"י זלה"ה {פע"ח שער י"ט - ר"ח חנוכה ופורים פ"ו} הטעם למה קבע המן הזמן של הריגה בחדש אדר דווקא, הטעם, כי יש בשם הוי"ה י"ב צרופים, שהם שולטות בי"ב חדשי השנה, ובחדש אדר שולט צרוף הוה"י, שהוא השם למפרע, וכל דבר שהוא למפרע רמז לדין, וסבר המן כיון שבחודש הזה שולט הדין, שיוכל להמשיך הדין על ישראל, ומשום הכי תחלה אמר המן כי רבה ה'יא ו'כל ה'נשים י'תנו, בו שם הוי"ה למפרע בראשי תיבות שהוא דין, אבל לא דין גמור כיון שהוא ראשי תיבות, וכל ראשי תיבות רומז לרחמים. אח"כ אמר המן וכל ז'ה איננ'ו שו'ה ל'י, הוא סופי תיבות הוי"ה, וזה דין גמור שהוא סופי תיבות וגם למפרע, וכל כוונתו להשליט דין על ישראל ח"ו, ואסתר ביקשה להיפך השם לישר, ומשום הכי אמרה י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום, שהוא ראשי תיבות הוי"ה כפשוטו שהוא רחמים גמורים. אבל הקב"ה הסכים על אסתר, משום הכי אמר רוח הקודש כ'י כלת'ה אלי'ו הרע'ה שבו הוי"ה כפשוטו בסופי תיבות, כי רצה לעשות דין בהמן, ורחמים בישראל, והסכים עם אסתר בקצתו, ע"ש (והובא בספר משתה יין)
ועוד קטע שהועתק כמעט בשלימותו מספר משתה יין:
ובפרט לפי מה שכ' הר"י ז"ל כי אחשורוש הוא סוד קליפת נוגה, וענין של קליפת נוגה נזכר כמה פעמים בספרי המקובלים כי היא נקראת להט חרב המתהפכת, וגם נקרא עץ הדעת טוב ורע, שהענין הוא כי הוא מתמצעות בין הקדושה והקליפה, לצד הפנימי הדבוקה לקדושה היא טוב, והצד החיצון הדבוק לקליפה היא רע, וכשישראל מטיבין מעשיהם היא מתהפכת להיות כולו טוב גמור, וכשהם מרשיעין היא מתהפכת להיות רע גמור. וזה הענין של אחשורוש, שבתחלה היה שונא גמור ומוחלט לישראל ואח"כ נהפך להיות אוהב גמור להיות טוב ומטיב לכולם, ולאוהבו המן שהיה שונא לישראל נהפך לאויב לו, והסיבה היתה, בתחלה הי' ישראל מרשיעין מעשיהם, ובמעשיהן נהפך קליפת נוגה להיות כולו רע, על כן אחשורוש שהוא מצד אותה קליפה נהפך לאויב ולצורר היהודים, אבל אח"כ ששבו ישראל בתשובה והטיבו מעשיהן, אז נתהפך קליפת נוגה להיות כולו טוב, ואז ממילא גם אחשורוש נתהפך להיות כולו טוב לישראל, וצורר לשונאיהם של ישראל (ועיין בזה באריכות בס' משתה יין)
זהות מחבר ההגהות על ספר הגלגולים
כמה גדולים ייחסו בטעות הגהות אלו למהר"ם א"ש בעל פנים מאירות. כאשר הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווע הדפיס את הספר הגלגולים בפרעמישלא (ראה בענין זה כאן ) כתב בהקדמת הספר שמדפיסו עם ההגהות של מאיר א"ש שנראה שהוא בעל פנים מאירות. גם הצמח צדק (ליבאוויטש) בתשובת צ"צ יו"ד סי' רו ס"ה בענין צורת אותיות, כותב: "ראיתי בתשו' פנים מאירות ח"א סי' ס"ו ... והכשיר בפשיטות ולא נמצא שהצריך שום תיקון (אף שהי' בקי בכל כהאריז"ל כנודע מהגהותיו בספר הגלגולים). וגם לאחרונה טעה בזה הגאון הגדול ר' יעקב משה הלל מגדולי המקובלים בדורינו וראש מכון 'אהבת שלום' הידועים להו"ל הרבה מכתבי האריז"ל, בקונטרס "כתבוני לדורות" על ההדפסות של כתבי האריז"ל כתב: "ספר הגלגולים" מסדרת כתבי הר"מ פאפרש ז"ל והוא הנוף הרביעי מ"נוף עץ חיים". נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת התמ"ד כולל ל"ה פרקים ועוד ליקוטים ובתוספות הערות הרב הגאון כמוהר"ר מאיר אייזנן שטאט ז"ל בעל ה"פנים מאירות", והרב ד"ן גרין הוט ז"ל המו"ל".
אמנם כאמור ייחסו בטעות את ההגהות לרבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות.
כאן נמצא שער ספר הגלגולים שהדפיס הדברי יחזקאל זי"ע
יתר דברי מאיר נמצא בספר "קרות בתינו" תולדות עיר שטאמפי
" ושכל יצא משכל..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').