עיונים והלכה בהלכות פסח
קען מען מאכן א שליח לבטל חמצו? ד.ה. א איד וואס וועט בזמן הביטול נישט זיין ערמעגליכט צו קענען מבטל זיין, קען דערויף שטעלן א שליח ?
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
מים שלנו האט געשריבן: דאכטצעך אז קלאר גע'פסק'נט אין שלחן ערוך אז מ'קען שיקן א שליח
farshlufen האט געשריבן:מים שלנו האט געשריבן: דאכטצעך אז קלאר גע'פסק'נט אין שלחן ערוך אז מ'קען שיקן א שליח
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2154
רצון טוב האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:מים שלנו האט געשריבן: דאכטצעך אז קלאר גע'פסק'נט אין שלחן ערוך אז מ'קען שיקן א שליח
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2154
אין די אחרונים מיינעך איז דא א שמועס אז לכתחילה זאל מען נישט ניצן א שליח
נחום וואהלינער האט געשריבן:רצון טוב האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:מים שלנו האט געשריבן: דאכטצעך אז קלאר גע'פסק'נט אין שלחן ערוך אז מ'קען שיקן א שליח
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2154
אין די אחרונים מיינעך איז דא א שמועס אז לכתחילה זאל מען נישט ניצן א שליח
המחבר פוסק שמותר והרמ"א לא פליג והנו"כ על הדף [ט"ז מג"א חק יעקב מחצית השקל באר היטב] כולם ס"ל שמותר ולא מחמירין כהב"ח.
פארשטייט זיך אז די גאנצע שאלה איז נאר אי מועיל בדיעבד, ווייל לכתחילה איז אוודאי מצוה בו יותר מבשלוחו.
רצון טוב האט געשריבן: מצה וואס מען פאקויפט א גאנץ יאר אלץ חמצדיגע מצות, איז דא א ענין נישט צו עסן אין חודש ניסן בעפאר פסח ?
רצון טוב האט געשריבן: די מצוה לכתחילה צו ניצן פאר ד' כוסות איז וויין וואס האט שוין 40 טאג געהאט די מעלת היין
וויאזוי ווייסט מען היינט וועלכע וויין באטעל עס איז שוין 40 טאג אלט ?
סאדאם חוסעין האט געשריבן:רצון טוב האט געשריבן: מצה וואס מען פאקויפט א גאנץ יאר אלץ חמצדיגע מצות, איז דא א ענין נישט צו עסן אין חודש ניסן בעפאר פסח ?
מען מעג עס לכתחילה עסן, אבער נאר חמץ'דיגע מצה,
נישט מאשין מצה וואס די עדה געט געהעריג א הכשר דערויף נאר אונז האלטען מיר עס פאר חמץ גמור, ווייל לקילה זענען מיר אויך מחמיר [דומ"ץ קרית יואל],
סאדאם חוסעין האט געשריבן:רצון טוב האט געשריבן: מצה וואס מען פאקויפט א גאנץ יאר אלץ חמצדיגע מצות, איז דא א ענין נישט צו עסן אין חודש ניסן בעפאר פסח ?
מען מעג עס לכתחילה עסן, אבער נאר חמץ'דיגע מצה,
נישט מאשין מצה וואס די עדה געט געהעריג א הכשר דערויף נאר אונז האלטען מיר עס פאר חמץ גמור, ווייל לקילה זענען מיר אויך מחמיר [דומ"ץ קרית יואל],
משנ"ב (סי' תע,י): ויש מקומות שנהגו הבכורים להקל ולאכול בסעודת מצוה, וכן נוהגין כהיום בכמה מקומות במדינתינו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת וכו'.
בשו"ת ר' ידידיה טיאה ווייל, או"ח סי' ל"ח: "נשאלתי מצורבא דרבנן חלוש מאוד בערב פסח והוא בכור וקשה עליו התענית עד ממש שלעת ערב אינו יכול לקיים כל כך בכוונה חובת ליל שמורים אלא בהכרח גדול וביותר באכילת שני זית מרור, וביקש להמציא לו היתר בענין... הא מילתא אמרתי לו, שיתחיל לחזור איזה מסכתא ויעשה סיום בערב פסח, ואז יהא מותר לאכול כשיעשה הסיום, וטוב שיהיה מסכת חגיגה כי היא באה עם הפסח... ומיהו הא נראה דלא יתחיל מסכתא קטנה בערב פסח כדי להשלים בו ביום, או שכבר השלים המסכתא קודם ערב פסח רק יעשה הסעודה בערב פסח, דזה אסור... אלא יתחיל המסכתא זמן מה קודם ערב פסח, כל יום איזה דפין, עד שישלימנו בערב פסח, ואף על גב דמכיון לכך, נראה דשרי". ועי"ש שהאריך. ולבסוף התיר רק בתנאי ש"יפרעו תענית אחרת או יתירו להם הנדר", והוסיף שלא יאכל מיד בבוקר אלא "שיתענה מקצת היום מעט זמן מה יותר ממה שרגיל לאכול", וכתב עוד שלא יאכל כל דבר, אלא "יותר נראה דיקיים אכילתו במיני תרגימא".
שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח סי' רס"א: "סעודת סיום... ודאי אינו ראוי לעשות בערב פסח בשביל הבכור... או בכורים בעצמם. דכירנא כד הוינא טליא ושאלתי את רבותי, רבינו הגדול מוהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא נ"ע והגאון המפורסם מוהר"ר מאיר פישלס נ"ע, אם שאוכל לעשות סיום מסכתא בערב פסח, כי בכור אני ובכור אחר נפל, ומיחו בידי, ולא אמרו בטעמא"; תשובה מאהבה, ח"ג, סי' שע"ו: "נכרז בחוצות על פי פקודת מ"ו הגאון [בעל 'נודע ביהודה'] נ"ע בצרוף הרבנים בית דין הגדול: מי שעושה סעודת סיום בערב פסח, בין בשביל עצמו שהוא בכור, מכל שכן בשביל בכורים אחרים, הוא שלא על פי הוראת חכמי התורה. וגם אחרי מות מ"ו הגאון נ"ע נכרז כן על פי הרבנים בית דין הגדול".
כ"כ על החתם סופר העיד תלמידו הג"ר נפתלי סופר, ליקוטי בית אפרים, מונקאטש תרנ"ב, בנספח ח"ת, דף ט טור ד' אות כ"ט: "כל היתר לאכול על סיום בתענית בכורים... אמת אדמ"ו הגאון מוהר"ר משה סופר ז"ל היה מקפיד על היתר זה"
דענק און דאנק האט געשריבן: לכאורה פארוואס מעג מען דערנאך עסן א גאנצן טאג אנדערש ווי אין די ניין טעג לגבי פלייש?
עי' מנחת יצחק ח"ח מ"ה בשם ארץ צבי דבר נפלא
רצון טוב האט געשריבן:דענק און דאנק האט געשריבן: לכאורה פארוואס מעג מען דערנאך עסן א גאנצן טאג אנדערש ווי אין די ניין טעג לגבי פלייש?
עי' מנחת יצחק ח"ח מ"ה בשם ארץ צבי דבר נפלא
וואס שטייט דארט, די שטובער זענען נישט אזוי מסודר יעצט שווער צוצוקומען צו די ספרים
ביטע ברענג אראפ די ציטאט
די מנחת יצחק רעדט דארט פינעם מונקאטשער רב'ס תרעומות אויף די מימרא וואס מען זאגט נאך פינעם הייליגן זידיטשויבער זצ"ל?